דרק פישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דרק פישר
Derek Fisher Thunder.jpg
תאריך לידה 9 באוגוסט 1974 (בן 40)
מקום לידה ליטל רוק שבארקנסו
מאמן כדורסל
עמדה רכז
גובה 1.85 מטר
דראפט בחירה מספר 24, 1996
לוס אנג'לס לייקרס
קבוצות כשחקן

1996 - 2004
2004 - 2006
2006 - 2007
2007 - 2012
2012
2012
2013 - 2014

לוס אנג'לס לייקרס
גולדן סטייט ווריורס
יוטה ג'אז
לוס אנג'לס לייקרס
אוקלהומה סיטי ת'אנדר
דאלאס מאבריקס
אוקלהומה סיטי ת'אנדר

הישגים כשחקן

5 אליפויות NBA

קבוצות כמאמן

2014 -

דרק למאר פישראנגלית: Derek Lamar Fisher; נולד ב-9 באוגוסט 1974 בליטל רוק, ארקנסו) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי המכהן כמאמנה הראשי של קבוצת ניו יורק ניקס מליגת ה-NBA. פישר, ששיחק בעמדת הרכז, היה הבחירה העשרים וארבע בסיבוב הראשון בדראפט בשנת 1996 ושותף לחמש אליפויות יחד עם לוס אנג'לס לייקרס (2000, 2001, 2002, 2009, 2010).

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוס אנג'לס לייקרס (1996-2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונתו הראשונה בליגה, ב-80 משחקים לפישר היה ממוצע של 3.9 נקודות, 1.5 אסיסטים ו-1.2 ריבאונדים. בעונת הרוקי שלו, נבחר למשחק הרוקיז בשבוע האולסטאר שהתקיים בקליבלנד, בו קלע 16 נקודות וחילק 6 אסיסטים. בעונת 1997/1998 שיחק פישר בכל 82 משחקי הקבוצה, ב-36 מהם עלה כשחקן חמישייה. באותה עונה הוא פתח בכל 13 משחקי הפלייאוף של הקבוצה וקלע ממוצע של 6 נקודות למשחק. בעונת 1998/1999 שיחק בכל 50 משחקי הקבוצה‏[1] ופתח כשחקן חמישייה ב-21 משחקים בעונה הסדירה ובשמונה משחקי הפלייאוף של הקבוצה.

בעונת 1999/2000 שיחק פישר ב-78 משחקים, ב-22 מהם פתח בחמישייה כמחליף לקובי בראיינט ודרק הארפר שנפצעו במהלך העונה. פישר לקח חלק, כשחקן ספסל, בכל 21 משחקי הפלייאוף של הקבוצה, שהסתיימו בניצחון על אינדיאנה פייסרס בשישה משחקים בסדרת הגמר ואליפות ראשונה לשחקן.

ניתוח שעבר ברגלו מנע גרם לפישר להעדר מ-62 המשחקים הראשונים בעונת 2000/2001. פישר שיחק ופתח בחמישייה בכל 20 המשחקים האחרונים של העונה, בהם קלע ממוצע של 11.5 נקודות. הוא המשיך לעלות בחמישייה לאורך כל משחקי הפלייאוף והעמיד ממוצעים של 13.4 נקודות, 3.8 ריבאונדים ב-236 דקות משחק. כל ההישגים האלו מהווים שיאי קריירה של השחקן בפלייאוף. בסדרת הגמר נפגשו הלוס אנג'לס לייקרס ופילדלפיה סיקסרס. משחק השיא של דרק פישר היה המשחק החמישי בסדרה בו קלע 18 נקודות ב-6 מ-8 מחוץ לקשת השלוש, נקודות שסייעו לנצח את המשחק ולזכות באליפות השנייה ברציפות. פציעות הגבילו את פישר גם במהלך עונת 2001/2002, במהלכה פתח ב-35 משחקים, מתוך 70 בהם שיחק והעמיד ממוצע של 11.2 נקודות. הוא פתח בכל 19 משחקי הפלייאוף שהסתיימו בנצחון על ניו ג'רזי נטס בשבעה משחקים בסדרת הגמר וזכייה באליפות שלישית ברציפות.

בעונת 2002/2003 פישר הצליח לבסס עצמו כרכז הפותח של הלייקרס, ופתח בכל 82 המשחקים בעונה הסדירה. באותה עונה הלוס אנג'לס לייקרס הפסידו בחצי הגמר המערב לסן אנטוניו ספרס. לקראת עונת 2003/2004 הוחתם בקבוצה גארי פייטון ופישר מצא את עצמו שוב כשחקן ספסל. אחד הרגעים הגדולים ביותר של פישר בפלייאוף היה בשנת 2004 במשחק החמישי בחצי גמר המערב בין הלוס אנג'לס לייקרס והסן אנטוניו ספרס, כשפישר קלע את הזריקה המנצחת של המשחק ב-0.4 שניות.[2]

גולדן סטייט ווריירס (2004-2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביולי 2004, חתם פישר על חוזה של 37 מיליון דולר ל-6 עונות בקבוצת גולדן סטייט ווריירס.[3] שתי העונות בהן שיחק בגולדן סטייט ווריירס נחשבו לאכזבה מבחינת השחקן, שהיה רגיל לשחק בקבוצה המתמודדת בקביעות על האליפות ומצא את עצמו בקבוצה הנאבקת בתחתית המערב. למרות זאת, בעונת 2004/2005 קלע פישר ממוצע של 13.3 נקודות למשחק, הממוצע הגבוה בכל הקריירה של השחקן.

יוטה ג'אז (2006-2007)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 ביולי 2006 הוחתם פישר ביוטה ג'אז, כחלק מעסקת טרייד ששלחה לגולדן סטייט ווריירס את קית' מקלאוד, אנדרי אוונס ודווין בראון. פישר השתתף בכל 82 המשחקים בבעונה והשיג ממוצע של 10.1 נקודות, 3.3 אסיסטים ו1.01 חטיפות למשחק. במהלך חודש נובמבר 2006 נבחר פישר לנשיא ארגון השחקנים הארצי. [4]

פלייאוף 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימים ספורים לפני פתיחת סדרת חצי גמר המערב מול גולדן סטייט ווריירס הודיע פישר כי אחד מילדיו חולה, בלי לפרט ובשל כך נעדר ממשחק מספר 1 בסידרה. פישר ביקש מהמאמן ג'רי סלואן לרשום אותו בטופס כשחקן פעיל למשחק מספר 2, בלי לדעת אם יגיע בזמן במשחק. פישר עלה על טיסה מניו יורק ונחת בסולט לייק סיטי לאחר שהמשחק כבר התחיל. דרן ויליאמס, הגארד שפתח את המשחק, נכנס לבעיית עבירות מוקדמת ואנדריי קירילנקו נאלץ לשחק בעמדת הגארד. כשהוא מלווה ברכבי משטרה נסע פישר משדה התעופה היישר לאולם הכדורסל, הוא הגיע במהלך הרבע השלישי של המשחק, התלבש ועלה מיד לשחק, בלי אפשרות להתחמם או לנוח. לקראת סיום הרבע הרביעי הוא ביצע מהלך הגנתי מוצלח על בראון דיויס, מהלך ששלח את המשחק להארכה. פישר קלע את שלשת הסיום, לקראת סוף ההארכה, שהבטיחה את הנצחון של יוטה ג'אז במשחק.[5] בסיום המשחק התראיין פישר וסיפר שביתו, טאטום, בת ה-11 חודש אובחנה כסובלת מסרטן נדיר בעיניה, דבר שהצריך ביצוע של ניתוח מיידי של 3 שעות.[6]

בעקבות מחלת הבת ביקש פישר להשתחרר מחוזהו בקבוצה על מנת שיוכל לעבור לקבוצה במקום שבו יוכל לתת לבתו את הטיפול הרפואי הטוב ביותר. הנהלת יוטה ג'אז נענתה לבקשתו.[7]

בחזרה ללוס אנג'לס לייקרס (2007-2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישר חתם על חוזה חדש בלוס אנג'לס לייקרס וחזר לעמדת הגארד הפותח. בקדנציה השנייה שלו בקבוצה זכה איתה בשתי אליפויות רצופות בשנים 2009-2010, כאשר בשתי סדרות הגמר נגד אורלנדו מג'יק ונגד בוסטון סלטיקס קלע פישר סלים מכריעים שסייעו לניצחון קבוצתו. ב-3 לפברואר 2010 קלע פישר את השלשה ה-1,000 בקריירה במשחק מול השרלוט בובקטס.[8] שבוע לאחר מכן, ב-10 בפברואר, שיחק את משחקו ה-1,000 במשחק כנגד קבוצתו לשעבר, יוטה ג'אז.[9] בסיום עונת 2009/2010, לאחר הזכייה באליפות החמישית, הפך פישר לשחקן חופשי. הוא בחן הצעות ממספר קבוצות, אך לבסוף החליט לחתום על חוזה לשלוש עונות נוספות תמורת 10.5 מיליון דולר.

ב-5 במרץ 2012, הועבר פישר בטרייד ליוסטון רוקטס בתמורה לג'ורדן היל ובחירת דראפט בסיבוב הראשון. יוסטון החליטה לשחרר את שחקן והוא חתם באוקלהומה סיטי ת'אנדר

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (2011-2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 במרץ 2012 חתם פישר על חוזה באוקלהומה סיטי ת'אנדר. הוא שיחק 20 משחקים בעונה הרגילה ו-20 משחקי פלייאוף. הקבוצה הגיע עד לגמר, אך הפסידה בחמישה משחקים למיאמי היט.

דאלאס מאבריקס (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 בנובמבר 2012 חתם פישר בדאלאס מאבריקס שהייתה זקוקה לפוניט גארד בעקבות פיצעתו של דארן קוליסן. [10] פישר הספיק לשחק בקבוצה רק 9 משחקים בטרם נפצע בברך. בעקבות הפציעה נאלץ לנוח שבועיים, במהלכם ביקש מהקבוצה להשתחרר מחוזהו.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (2013-2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 לפברואר חתם פישר שוב באוקלהומה סיטי ת'אנדר חוזה עד לסיום העונה.[11] הוא הספיק לשחק רק 24 משחקים במהלך העונה, אך בסיומה חתם חוזה נוסף לעונת 2013-2014. בעונה זאת הוא שיחק ב-81 משחקים בעונה הרגילה -19 משחקי פלייאוף. בסיום העונה הודיע על פרישה ממשחק פעיל.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו יורק ניקס (2015- )[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 ביוני 2014, פישר מונה על ידי קבוצת הניו יורק ניקס למאמן הראשי. החוזה נתחם לחמש עונות, בהם הוא צפוי להשתכר כ-25 מיליון דולר. ב-29 באוקטובר 2014 פישר עמד על הקווים במשחק הבכורה שהסתיים בהפסד 104-80 לשיקגו בולס. ב-30 באוקטובר 2014 רשם את הנצחון הראשון 95-90 על קליבלנד קאבלירס, קבוצתו של דייויד בלאט. הניקס סיימו את העונה עם מאזן שלילי 65-17, המאזן הגרוע ביותר בתולדות הקבוצה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרק פישר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עונת 1998-99 הייתה קצרה עקב שביתת שחקנים שדחתה את פתיחת העונה
  2. ^ Lakers shock Spurs with Game 5 miracle
  3. ^ "Roundup: Fisher signs six-year deal with Warriors". USAToday.com. July 15, 2004. Retrieved July 15, 2004. 
  4. ^ "Wiretap Archives: Fisher Voted President Of NBAPA". RealGM. 2006-11-11. 
  5. ^ Hollinger, John (May 10, 2007). "Fisher delivers in every way". ESPN. 
  6. ^ "Fisher leaves Jazz to focus on daughter's cancer treatment". ESPN. July 3, 2007. 
  7. ^ Fisher returns to Lakers after 3 season hiatus
  8. ^ Carr, Janis (February 14, 2010). "Who knew? Fisher hits 1,000th 3-pointer". The Orange County Register. Retrieved August 5, 2010. 
  9. ^ Trudell, Mike (February 10, 2010). "Fisher Beats Bryant to 1,000 ... By a Game". Lakers.com Basketblog. Retrieved August 5, 2010. 
  10. ^ "Mavericks sign free-agent guard Derek Fisher; Waive Troy Murphy". NBA.com. November 29, 2012. 
  11. ^ "Thunder Signs Derek Fisher". NBA.com. 2013-02-25. Retrieved 2013-02-25.