לדלג לתוכן

גרהרד ארטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרהרד ארטל
Gerhard Ertl
לידה 10 באוקטובר 1936 (בן 89)
שטוטגרט, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה
מקום מגורים גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
השכלה
מנחה לדוקטורט Heinz Gerischer עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Peter Strasser, Martin Wolf, Jochen Lauterbach עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג (2008)
  • מדליית יובל המאה (1985)
  • פרס יפן (1992)
  • היכל התהילה של המחקר הגרמני (2015)
  • פרס קרל ציגלר (1998)
  • מדליית ליביג (1987)
  • EPS Europhysics Prize (1992)
  • פרס מדארד א. ולץ' (1995)
  • פרס בורק (1991)
  • מדליית קרל פרידריך גאוס (1985)
  • מדליית רוברט וילהלם בונזן (1992)
  • פרס רודולף דיזל (2008)
  • פרס נובל לכימיה (2007)
  • פרס פאראדיי (2007)
  • עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2008)
  • Carl Engler Medal (1996)
  • פרס אוטו האן (2007)
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (2014)
  • פרס אלווין מיטאש (1990)
  • פרס לייבניץ (1991)
  • פרס וולף לכימיה (1998)
  • חבר כבוד של החברה הפיזיקאית (2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרהרד ארטל (גרמנית: Gerhard Ertl; נולד ב-10 באוקטובר 1936 בשטוטגרט) הוא כימאי פיזיקלי גרמני, פרופסור אמריטוס במחלקה לכימיה פיזיקלית במכון פריץ האבר, אגודת מקס פלאנק בברלין, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2007, "על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים".

השכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1955 ל-1957 למד באוניברסיטה הטכנית של שטוטגרט; המשיך לאוניברסיטת פריז (1957–1958) ואוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (1958–1959). קיבל תואר מוסמך בפיזיקה מהאוניברסיטה הטכנית בשטוטגרט ב-1961, ותואר דוקטור ב-1965, מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן.

קריירה אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השלמת תואר הדוקטור, היה לעוזר ולמרצה באוניברסיטה הטכנית, בין השנים 1965 ל-1968. בין 1968 ל-1973 היה פרופסור ומנהל באוניברסיטה הטכנית בהנובר. משם המשיך למשרת פרופסור במכון לכימיה פיזיקלית, באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (1973–1986). במהלך שנות ה-70 וה-80, עבד כמרצה אורח (כ-Visiting Professor) במכון הטכנולוגי של קליפורניה, באוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי, ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

ב-1986 מונה לפרופסור באוניברסיטה החופשית של ברלין ובאוניברסיטה הטכנית של ברלין. באותה שנה מונה כמנהל במכון פריץ האבר, אחד ממכוני אגודת מקס פלאנק והחזיק בתפקיד זה עד פרישתו לגמלאות ב-2004. ב-1996 מונה לפרופסור באוניברסיטת הומבולדט בברלין.

מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארטל נודע בזכות גילוי מנגנוני התגובה ברמה המולקולרית, של הסינתזה הקטליטית של אמוניה על גבי ברזל (תהליך האבר-בוש), והחמצון הקטליטי של פחמן חד-חמצני על גבי פלדיום (תהליך המתרחש בממיר קטליטי). במהלך המחקר גילה את התופעה החשובה של תגובות מחזוריות על משטחי פלטינה; בעזרת מיקרוסקופיה פוטואלקטרונית הצליח לצלם בפעם הראשונה את השינויים המחזוריים במבנה פני השטח והכיסוי שלהם במהלך התגובות.

זכה בפרס וולף בכימיה ב-1998 יחד עם גאבור א. סומורג'אי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, "על תרומותיהם הניכרות לתחום מדע פני השטח באופן כללי, ובפרט על גילוי המנגנונים הבסיסיים של תגובות קטליטיות הטרוגניות על משטח גביש יחיד."

בשנת 2007 זכה בפרס נובל לכימיה, "על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרהרד ארטל בוויקישיתוף
זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925 ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950 סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975 מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000 ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקואי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך נולס, נויורי, שארפלס (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) • רובסון, קיטגאווה, יאגי (2025)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גרהרד_ארטל&oldid=40211435"