האחים של איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
האחים של איטליה
Fratelli d'Italia
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם רשמי Fratelli d'Italia עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד ג'ורג'ה מלוני, Ignazio La Russa, גווידו קרוזטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים ג'ורג'ה מלוני עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 21 בדצמבר 2012 – הווה (11 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות שמרנות לאומית
פופוליזם ימני
מטה רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית ימין, ימין רדיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים בינלאומיים ברית השמרנים והרפורמיסטים האירופים עריכת הנתון בוויקינתונים
www.fratelli-italia.it
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האחים של איטליה (או אחי איטליה,[1] באיטלקית: FdI, Fratelli d'Italia) היא מפלגת השלטון באיטליה. המפלגה היא מפלגה לאומית-שמרנית,[2] ונחשבת למפלגת ימין קיצוני[3][4]. המפלגה זכתה ברוב המושבים בפרלמנט האיטלקי בבחירות שנערכו ב-25 בספטמבר 2022, ובעקבותיו נבחרה מנהיגת המפלגה ג'ורג'ה מלוני לראשות ממשלת איטליה.[5]

המפלגה, שהוקמה מתוך פיצול במפלגת אנשי החופש (אנ') (2009–2013, באיטלקית: PdL, Popolo della Libertà), היא היורשת העיקרית של המפלגות השמרניות הנאו-פשיסטיותהתנועה החברתית האיטלקית (אנ') (1946–1995, באיטלקית: MSI, Movimento Sociale Italiano), והברית הלאומית (אנ') (1995–2009, באיטלקית: AN, Alleanza Nazionale). רוב חברי הנהגת המפלגה, ובהם ג'ורג'ה מלוני, הגיעו ממפלגת "הברית הלאומית".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחים של איטליה הוקמה בדצמבר 2012 מפיצול בתוך מפלגתו של סילביו ברלוסקוני, מפלגת "אנשי החופש", שהוקמה ב־2009 ממיזוג של אנשי "הברית הלאומית" ומפלגת פורצה איטליה. מפלגת הברית הלאומית הייתה היורשת של התנועה החברתית האיטלקית, מפלגה נאו-פשיסטית שנוסדה על ידי חברים לשעבר במפלגה הפשיסטית הלאומית (1921–1943) והמפלגה הרפובליקנית הפשיסטית (1943–1945) שהוצאו מחוץ לחוק.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה התחקתה אחר שורשיה בהיסטוריה ובערכים של התנועה החברתית האיטלקית ויורשתה הברית הלאומית.[6][7]

המפלגה היא אירוסקפטית וקראה בעבר לאיטליה לפרוש מגוש האירו ולפרק את האיחוד האירופי.[8] המפלגה קוראת למדיניות של אפס סובלנות לגבי הגירה בלתי חוקית ותומכת בהגדלת שיעור הילודה באיטליה במטרה לצמצם את התלות בהגירת עבודה.[9][10] הכוחות השליליים בעיני המפלגה כוללים הגירה, אסלאם, אינטגרציה אירופית ומה שתואר כ"שדולות להט"בים".[11][12] המפלגה מתנגדת להמתת חסד, להפלות ולנישואים חד מיניים, מקדמת חקיקה לאיסור פונדקאות ומשתפת פעולה עם תנועות המתנגדות להפלות ואנטי להט"ב.[13]

לקראת הבחירות הפרלמנטריות באיטליה ב-2022, מלוני ביקשה לעצב מחדש את האחים של איטליה כקבוצה שמרנית מהזרם המרכזי, כדי לפנות למצביעים נוספים, תוך התיישרות מלאה עם נאט"ו וארצות הברית בעניין הפלישה הרוסית לאוקראינה.[14][15] בעוד מלוני טענה כי אין כל קשר בין מפלגתה לבין פאשיזם, מבקרי "האחים של איטליה" התעקשו שתומכי פאשיזם עדיין נמצאים למכביר בשורותיה. בשנת 2022 פרסם העיתון "לה רפובליקה" דברים שכתב שמונה שנים קודם ברשתות החברתיות מועמד מטעם המפלגה בבחירות בסיציליה, ושבהם כינה את היטלר "מדינאי ענק" והתגאה בכך שמלוני היא "פאשיסטית מודרנית". המפלגה מיהרה להשעותו ולנתק את הקשרים איתו.[16]

מלוני, שתמכה בנקיטת יד קשה יותר נגד מהגרים, בהפחתת התלות באיחוד האירופי ובקידום הנצרות וערכי המשפחה המסורתית, גיבשה ברית עם מפלגות הימין של מתיאו סלביני וסילביו ברלוסקוני.[16]

שם וסמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המפלגה "האחים של איטליה" לקוח מהמלים הראשונות בהמנון האיטלקי.[14] סמל המפלגה כולל איור של להבה בצבעי הדגל האיטלקי, סמל נאו-פשיסטי שנלקח מהמפלגה הנאו-פשיסטית שהוקמה באיטליה לאחר מלחמת העולם השנייה.[17] במפלגה היו חברים בני משפחתו של בניטו מוסוליני.[18][17] בשנים האחרונות מנסה הנהגת המפלגה לבדל עצמה מהמפלגה הנאו-פשיסטית MSI. במסגרת מאמץ זה הוסר, ב-2017, הלוגו של MSI מסמל המפלגה.[9]

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרלמנט האיטלקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הנבחרים של איטליה
בחירות קולות % מושבים מנהיג
2013 666,035 (8) 2.0
9 / 630
ג'ורג'ה מלוני
2018 1,429,550 (5) 4.4
32 / 630
ג'ורג'ה מלוני
2022[א] 26
119 / 400
ג'ורג'ה מלוני
הסנאט של הרפובליקה
בחירות קולות % מושבים מנהיג
2013 590,083 (7) 1.9
0 / 315
ג'ורג'ה מלוני
2018 1,286,606 (5) 4.3
18 / 315
ג'ורג'ה מלוני
2022[א] 26.01
65 / 200
ג'ורג'ה מלוני

הפרלמנט האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרלמנט האירופי
בחירות קולות % מושבים מנהיג
2014 1,004,037 (7) 3.7
0 / 73
ג'ורג'ה מלוני
2019 1,726,189 (5) 6.4
6 / 76
ג'ורג'ה מלוני

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האחים של איטליה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 בבחירות אלו הוקטן בית הנבחרים של איטליה ל-400 מושבים והסנאט של הרפובליקה ל-200 מושבים, בעקבות משאל עם ב-2020
  1. ^ גלובס, שירות (2022-09-26). "מדגמי בחירות באיטליה: מפלגות הימין ניצחו ויקימו את הממשלה". Globes. נבדק ב-2022-10-10.
  2. ^ Alba Ferreri (2016). "Armchair Quarterback or Most Valuable Player? The Italian Parliament: Debating Economic Planningwith a Crisis in the Offing (2006–2014)". In Nikolaos Papakostas; Nikolaos Pasamitros (eds.). EU: Beyond the Crisis: A Debate on Sustainable Integrationism. Columbia University Press. p. 32. ISBN 978-3-8382-6848-4.
  3. ^ AP (2022-08-20). "עם "להבה פאשיסטית" באדום-ירוק: ג'ורג'ה רוצה לכבוש את איטליה". Ynet. נבדק ב-2022-09-25.
  4. ^ רן אברמסון, באיטליה המיואשת, גם ברלוסקוני נראה כמו אופציה סבירה, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2018-03-04
  5. ^ אלדד בק, מלוני: "האיטלקים שלחו מסר ברור - הם רוצים ממשלת ימין", באתר ישראל היום, 26 בספטמבר 2022
  6. ^ "Fratelli d'Italia: dova va la destra italiana". i Mille. 24 במרץ 2014. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2014. נבדק ב-10 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Fratelli d'Italia riaccende la "fiamma". Nel nuovo logo i simboli di Msi e An". TGcom24. 16 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ גלובס, שירות (2022-09-26). "מדגמי בחירות באיטליה: מפלגות הימין ניצחו ויקימו את הממשלה". Globes. נבדק ב-2022-09-26.
  9. ^ 1 2 איליין אלבי, Political cheat sheet: Understanding the Brothers of Italy, באתר של עיתון The Locale,‏6 בספטמבר 2022
  10. ^ ויליס ספרקס, Who's afraid of Giorgia Meloni?, באתר gzeromedia.com, ‏27 במאי 2021
  11. ^ קלאודיה טוריסי, The anti-women agenda of the woman set to be the next Italian prime minister, באתר opendemocracy.net, ‏26 בספטמבר 2022
  12. ^ ‘Mother, Italian, Christian’: Giorgia Meloni, Italy’s far-right leader on the cusp of power, France 24, ‏2022-09-24 (באנגלית)
  13. ^ אתר למנויים בלבד ממשלתה של מלוני מקדמת עונש מאסר להורים שיביאו ילד בהליך פונדקאות בחו"ל, באתר הארץ, ‏20 ביוני 2023
  14. ^ 1 2 בחירות באיטליה: המדגמים מצביעים על ניצחון לימין ולג'ורג'ה מלוני - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2022-09-25
  15. ^ Italy's far-right coalition led by Meloni wins election, exit polls say, France 24, ‏2022-09-25 (באנגלית)
  16. ^ 1 2 והסוכנויות, ynet (2022-09-25). "מדגמים באיטליה: ניצחון היסטורי לימין הקיצוני, ג'ורג'ה מלוני תהיה רה"מ". Ynet. נבדק ב-2022-09-25.
  17. ^ 1 2 N12 - איטליה: ג'ורג'יה מלוני צפויה להיכנס לתפקיד ראש הממשלה..., באתר N12, ‏2022-09-26
  18. ^ רה"מ הבאה של איטליה: הסקרים מעניקים את הניצחון ל"ממשיכה הרוחנית של מוסוליני" - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2022-07-24