שלמה שחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה שחר
שלמה שחר.jpg
לידה 1961 (בן 58 בערך)
תל אביב, ישראלישראל  ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורך דין
האפוטרופוס הכללי ה־6
200220 ביוני 2011
(כ־9 שנים)
תחת שר המשפטים שטרית, לפיד, לבני, רמון, פרידמן ונאמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שלמה שחר (נולד ב-1961) עורך דין ומשפטן, היה האפוטרופוס הכללי, הכונס הרשמי והנאמן הציבורי, של מדינת ישראל.

שחר הוא בעל תואר שני במשפטים, מומחה לניהול חברות במשבר, דיני חדלות פירעון של יחידים בהליך פשיטת רגל וחברות בהליכי הבראה ופירוק, דיני תאגידים, דיני כשרות משפטית ואפוטרופסות, דיני נאמנות, דיני הקדשות, דיני מקרקעין ומשפט מנהלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחר נולד בתל אביב. בנעוריו למד במסלול לתלמידים מחוננים שהפעיל משרד החינוך בישיבה התיכונית מקצועית, קריית נוער בירושלים.

לאחר לימודי התיכון, למד משך שנה בישיבה הגבוהה מרכז הרב בירושלים ומ-1980, בישיבת ההסדר הר עציון שבגוש עציון. שחר שירת כקצין בחיל השריון ובשירות המילואים התקדם לדרגת סרן. לאחר סיום מסלול ישיבת ההסדר בשנת 1984 פנה ללימודי משפטים באוניברסיטת בר-אילן ברמת גן. בתקופת לימודיו לתואר הראשון שימש כחבר מערכת של כתב העת של הפקולטה למשפטים "מחקרי משפט".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת לימודיו לתואר השני במשפטים, שימש שחר כעוזר הוראה ומתרגל באוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל אביב. את עבודת המסטר שזיכתה אותו בתואר השני, כתב בהנחייתה של פרופסור ציפורה כהן בנושא: " סמכות ואחריות כונס נכסים על פי אגרת חוב". במקביל הרצה מטעם לשכת עורכי הדין בישראל, בקורסים בסדר דין אזרחי, סדר דין פלילי ודיני אתיקה בפני עורכי דין מהתפוצות, שביקשו לקבל רישיון ישראלי לעריכת דין. לאחר סיום ההתמחות עבד שחר כעורך דין עצמאי, בעיקר בתחום המשפט האזרחי מסחרי, במשרדו של עורך הדין יהודה וינשטיין.

פעילות ציבורית וחברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לעיסוקו כעורך דין פרטי, עסק שחר החל משנת 1990, בפעילות ציבורית וחברתית ושימש משך שנים, כחבר הנהלה וגזבר של האגודה לרפואה ולמשפט בישראל. כמו כן בתקופה זו שימש שחר כחבר ועדת האתיקה הארצית והוועדה לקשר עם בתי המשפט של לשכת עורכי הדין בישראל. בשנים אלו היה שחר גם פעיל בקהילה והוא שימש כיושב ראש ועד שכונת הדר גנים שליד צומת סירקין בפתח תקווה. במסגרת תפקידו זה פעל יחד עם חברי ועד השכונה מול הרשויות השונות, להסדרה של כל התשתיות אשר נדרשו לשכונה החדשה שקמה, לרבות בתחומי החינוך, התחבורה, מבני הציבור וגני הנוי. כמו כן שימש שחר כיושב ראש הראשון והמייסד של עמותת בית הכנסת המרכזי בהדר גנים, על שם נספי אסון המסוקים בשאר ישוב.

כהונה בשירות המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1995-1996 (בתקופת שרי המשפטים דוד ליבאי ויעקב נאמן) כיהן שחר כמנהל היחידה הארצית לגילוי וניהול רכוש באגף האפוטרופוס הכללי, המופקדת על ניהול של למעלה מ-1,000 דירות ו-3,000 מגרשים ברחבי הארץ.

בין השנים 20021998 (בתקופת שרי המשפטים צחי הנגבי, יוסי ביילין ומאיר שטרית) כיהן שחר בתפקיד היועץ המשפטי למשרד המשפטים. במסגרת תפקידו זה העניק שחר ייעוץ משפטי ליחידות השונות במשרד המשפטים וסייע להן בקידום חקיקה הרלוונטית לפעילותן.

בין השנים 20112002 (בתקופת שרי המשפטים מאיר שטרית, יוסף לפיד, ציפי לבני, חיים רמון, דניאל פרידמן ויעקב נאמן) כיהן שחר בתפקיד האפוטרופוס הכללי, הכונס הרשמי והנאמן הציבורי.

משך שנות כהונתו יזם שחר הקמה והטמעה של מערכות מידע ממוחשבות לציבור הרחב, יחד עם עריכת רפורמות מקיפות בהתנהלות פעילות אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי בתחומים השונים.

העיקריות שבהן: רפורמה בפיקוח על אפוטרופסים –הכוללת - מיקור חוץ של חלק מפעילות הפיקוח על האפוטרופסים והקלה באופן הדיווח. רפורמה בהליכי פשיטת רגל –הכוללת - קביעה של מסגרת זמן לניהול הליך פשיטת הרגל של חייבים בתקופה של עד ארבע שנים והקמת מאגר מנהלים מיוחדים, מקרב עורכי דין פרטיים. רפורמה בלשכות רשם הירושה במחוזות הארץ - המאפשרת הגשת בקשות לצו ירושה וקיום צוואה וקבלתם, באין התנגדות, בפרק זמן מוגדר מראש. בנוסף יזם שחר הקמה של מערכת מקצועית, שחברים בה מנהלים ועובדים מהאגף ושהוא עמד בראשה, אשר פרסמה והפיצה אחת לרבעון, עלון מקצועי בשם "דעת ודין"[1], הכולל פסקי דין והנחיות בתחומי עיסוקו של האגף. העלון הופץ לשופטים ועורכי דין וכן באתר האינטרנט של האגף. בתקופת כהונתו פרסם שחר לעוסקים בתחום ולציבור הרחב הנחיות רבות הנוגעות לתחומי פעילותו של האגף, בהן הנחיות בנושא שכר טרחת בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון והנחיות לקביעת תשלומים עתיים לחייבים בהליכי פשיטת רגל[2].על פי חוק האפוטרופוס הכללי, שימש שחר כיושב ראש ועדת ההשקעות של הכספים המנוהלים באגף, בשווי של למעלה מארבע מיליארד ₪. על פי החלטת הממשלה טיפל שחר בייצוג המדינה ומוסדותיה בכל הנוגע לקבלת עיזבונות לטובת המדינה ומוסדותיה והמיועדים למטרות צדקה[3]. הסכומים שנתקבלו בכל שנה עמדו על למעלה ממאה מיליון ₪ ובשנת 2005 אף נתקבלה תרומה חריגה בסך של כ-220 מיליון ₪[4].בנוסף לפעילות זו היה שחר ממונה על ניהולם של למעלה מ-170 הקדשות ציבוריים, בהם שימש כנאמן. במסגרת תפקידו כנאמן ל "קרן פהר " הגה שחר ויזם את פרויקט "יוצרים מצוינות"[5], בשיתוף עירית תל אביב-יפו ומוסדות תרבות בעיר, כמו מוזיאון תל אביב, תיאטרון הקאמרי והסינמטק. במסגרת הפרויקט ניתנה לאלפי בני נוער משכונות הדרום של העיר, הזדמנות למעורבות ויצירה פעילה בתחומי תרבות שונים: אמנות פלסטית, תיאטרון, סרטי קולנוע, מוזיקה וריקוד. בתוקף תפקידו שימש שחר גם כממונה על קבלת ומכירת מתנות שקיבלו נבחרי ועובדי ציבור וכן על ניהול ומימוש רכוש וכספים שחולטו במסגרת תקיפה כלכלית מארגוני פשיעה, סוחרי סמים ועל פי חוק איסור הלבנת הון[6]. הכספים שחולטו, חולקו על ידו על פי המלצות הגורמים הרלוונטיים, לגופים שונים העוסקים במאבק בסחר בארגוני פשיעה ובסחר בסמים, כמו פרקליטות המדינה, הרשות לאיסור הלבנת הון והרשות למלחמה בסמים.

תיקים בולטים שנוהלו על ידי שחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין התיקים הבולטים שנוהלו על ידי שחר בתקופת כהונתו, ניתן למנות את תיקי הפירוק ותיקי הקפאות ההליכים הבאים:

המעילה בבנק למסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 במאי 2002 מונה שחר למפרק הבנק למסחר, בעקבות מעילת הענק של אתי אלון שגנבה מכספי הבנק סכום של למעלה מ-270 מיליון שקלים. במסגרת תפקידו כמפרק הבנק, טיפל שחר בסיוע המנהלים המיוחדים מטעמו, עו"ד אורי ברגמן ורו"ח יהודה בר לב, בהשבת כספי הבנק שנגנבו מהלקוחות ובהגשת תביעת ענק כנגד שלושים וחמשה נתבעים אשר סווגו במעגלי אחריות שונים למעילה שהתרחשה.[7]

בית החולים ביקור חולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש נובמבר 2003 מונה שחר למפרק בית החולים ביקור חולים בירושלים, זאת לנוכח משבר אליו נקלע בית החולים בשל חובות בסך העולה על 200 מיליון שקלים. שחר גיבש תוכנית הבראה בסיוע המנהלים מטעמו, ד"ר יצחק זיידס וברי בר ציון יחד עם עו"ד יעקב שפיגלמן ורו"ח עובד בן דוד, אשר הביאה את בית החולים לאיזון תפעולי ומכירתו תמורת 32 מיליון דולר לארקדי גאידמק. המכירה אפשרה את המשך העסקתם של למעלה מ-300 עובדי בית החולים ותשלום כספי הפנסיה לפנסיונרים של בית החולים, לאחר שבעקבות המשבר אליו נקלע בית החולים, נותרו אלה ללא מקורות אחרים לתשלום כספי הפנסיה.[8]

תיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוקף תפקידו כנאמן הציבורי על פי חוק הנאמנות, שימש שחר משנת 2002 משך כ-8 שנים, כנאמן יחיד לתיאטרון הלאומי הבימה. במסגרת תפקידו זה שימש שחר למעשה, כיושב ראש הנהלת התיאטרון, הממונה על המנהלים הכללים של התיאטרון, יעקב אגמון ולאחריו אודליה פרידמן ובני צרפתי, הנחה אותם, פיקח על פעילותם וסייע בידם בניהולו השוטף של התיאטרון. שחר מילא את תפקידו זה עד לכניסתם של נאמנים חדשים בראשותו של דוד בועז בשנת 2010, לאחר שהושלם שינוי המבנה המשפטי של התיאטרון מהקדש לחברה לתועלת הציבור[9].

חברת הבניה חפציבה דיור ואחזקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אוגוסט 2007 מונה שחר לנאמן בהליך הקפאת ההליכים של קבוצת החברות של חברת הבנייה חפציבה דיור ואחזקות, שבנתה כ-4500 דירות בלמעלה מ-60 פרויקטים שונים ברחבי הארץ, לאחר שהמנהל שלהן בועז יונה ברח מהארץ. במסגרת תפקידו זה טיפל שחר בסיוע המנהל המיוחד מטעמו, עו"ד יצחק מולכו, במתן פתרון לעניינם של מאות משפחות שנותרו בעקבות קריסת החברה ללא קורת גג וללא מקורות כספיים שיאפשרו להם רכישת דירה אחרת. הפתרון שנמצא ובמסגרת ההליך המשפטי ניתנה לו הסכמת הגורמים המעורבים - סיוע למשפחות אלו על פי העיקרון של צדק חברתי[10], הן על ידי הבנקים אצלם התנהל חשבון הליווי באתרי הבניה השונים של קבוצת החברות והן על ידי הדיירים האחרים באתרי הבנייה השונים, שקורת הגג שלהם הייתה מובטחת[11].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחר מתגורר בפתח תקווה, הוא נשוי לשרון ואב לשלשה בנים ובת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]