הדסה אביגדורי אבידוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הדסה אביגדורי אבידוב (19272014) לחמה במסגרת הפלמ"ח במבצעים רבים בתקופת מלחמת העצמאות. אחת מגיבורות שיירת נבי דניאל. השלימה למודי תואר ד"ר באגרונומיה ועסקה במחקר חקלאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדסה נולדה ב-1927 בירושלים ליונה ולד"ר שניאור זלמן אביגדורי. למדה בבתי חינוך בעיר (גימנסיה סוקולוב, בית החינוך לילדי עובדים ובית הספר למל) וב-1943 הצטרפה לצופים ולהגנה.

השירות בפלמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1944 התגייסה הדסה לפלמ"ח (יחד עם שבט הצופים אליו השתייכה) ונשלחה להכשרה בדגניה א'. עם סיום ההכשרה הוצבה בגדוד השלישי[1] עד 1946 אז שוחררה והחלה ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. בדצמבר 1947 התגייסה בשנית והוצבה לגדוד השישי של חטיבת הראל (גדוד ירושלים) שם עסקה בליווי השיירות לירושלים ולגוש עציון (קבוצה שכונתה "הפורמנים") וכן שותפה במספר רב של מבצעים של הפלמ"ח (מבצע נחשון, מבצע יבוסי, מבצע מכבי ועוד).

ב-27 במרץ 1948 ליוותה הדסה שיירה שחזרה מגוש עציון (ולימים נודעה בשם שיירת נבי דניאל). השיירה הותקפה ליד בית לחם וחלק מהלוחמים התבצרו בנבי דניאל. הדסה ששימשה בתפקיד חובשת סייעה לחבוש את הפצועים ובהמשך עזרה לפנות אותם לרכבי הפינוי הבריטים.

בשלבים מאוחרים יותר של המלחמה ירדה לדרום שם השתתפה במספר מבצעים של צה"ל (ביניהם מבצע ההר ומבצע חורב).

הדסה שוחררה משירות צבאי ב-1949 אולם ב-1956 נקראה שוב לשירות, כחובשת קרבית, במלחמת סיני שם השתתפה קרבות אבו עגילה ואל עריש.

פעילותה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 השלימה הדסה את לימודי האגרונומיה (אותם החלה לפני המלחמה). לאחר לימודיה התמחתה בתחום גידול ירקות בחממות וסייע לפיתוח הענף בערבה. ב-1960 מונתה לנהל את חוות גילת בצפון הנגב והמשיכה לחקור ולקדם את החקלאות בדרום. במקביל לעבודתה המשיכה את לימודיה וב-1980 הוענק לה תואר דוקטור באגרונומיה. ב-1992 פרשה הדסה לגמלאות.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדסה נישאה לדב אבידוב (ששירת כטכנאי רדיו בטייסת הפטישים של חיל האוויר בתקופת מלחמת העצמאות ומבצע סיני) ונולדו להם 2 בנים (עופר ואייל). המשפחה גרה בעומר. דב נפטר ב-2012 והדסה נפטרה בעומר ב-2014 ושניהם הובאו לקבורה בבית הקברות ביישוב.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדסה אביגדורי אבידוב, בדרך שהלכנו - מיומנה של מלוות שיירות, הוצאת משרד הביטחון, 1988[2]
  • עובד מיכאלי, הדסה אביגדורי אבידוב, עלילות "גדוד העבודה", הוצאת קיבוץ עין חרוד, 2004
  • רחל סבוראי, הדסה אביגדורי אבידוב, עד סלע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1960[3].
  • הדסה אביגדורי אבידוב, השפעת הקרור על ההתפתחות של צמח תות-שדה ומשמעותה הפיזיולוגית, עבודת גמר (תאר שלישי), האוניברסיטה העברית בירושלים, 1979

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפקד המחלקה היה יוחנן זריז, מפקד הפלוגה היה משה נצר ומפקד הגדוד היה אורי יפה
  2. ^ הספר זכה ב-1989 בפרס יצחק שדה לספרות צבאית
  3. ^ סיפורם של ההולכים לסלע האדום שלא חזרו. הדסה עזרה לאסוף את החומרים על גילה בן עקיבא ומרים מונדרר שהיו איתה בהכשרה