גילת
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | מרחבים |
| גובה ממוצע[1] | 136 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| מוצא המייסדים | תוניסיה |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,558 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.4% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   גילת  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| אתר המושב | |
גִּילַת הוא מושב ישראלי הממוקם בצפון הנגב ליד העיר אופקים ושייך למועצה האזורית מרחבים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילת, מושב העולים השני אשר הוקם בנגב עלה על הקרקע ב-י"ג בכסלו ה'תש"י (1949) על ידי עולים מתוניסיה. עם השנים התווספו תושבים ממרוקו, לוב ותימן. בתחילה היו במושב רק שלושה צריפים שנבנו על גבי בלוקים מוגבהים. הצריפים שימשו את כל צורכי המושב ומילאו תפקיד של צרכנייה, בית ספר, גן ילדים, בית כנסת ומועדון. מסביב לצריפים גודרה חלקת קרקע של כעשרה דונמים, ובתוך השטח המגודר הוקמו 60 עד 80 אוהלים צבאיים כהים וכבדים. בתווך הועמד מיכל מים לשתייה על לבנים מספר. כך נראה כל המושב. במחצית חייו הראשונה של המושב צביונו היה חקלאי באופן מובהק. בהתחלה קיבל כל מושבניק שלושה דונמים של אדמה מרושתת ודי מהר הוברר לכל שמשלושה דונמים מושקים, בתנאים של אז, אי אפשר להוציא פרנסה. זה לא נתן אפילו קיום חלקי. אותם שלושת הדונמים הראשונים, היו קרקע בתולה שנחרשה בפעם הראשונה 'אחרי אלפיים שנה'.
שמו של המושב לקוח מפסוק בספר ישעיהו: ”פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן”.[3]
כשליש מהתושבים עוסקים בחקלאות: לולים לפטמים ותרנגולי הודו, רפתות, גידול פלפל לייצוא ותבלינים לשוק המקומי. שאר התושבים מועסקים בעבודות חוץ. בין חברי המושב הבולטים אהרן אוזן אשר כיהן במספר תפקידים בממשלות ישראל, ביניהם סגן שר החקלאות, שר החקלאות, שר התקשורת, שר העבודה והרווחה, השר לקליטת העלייה, וחבר הכנסת מטעם מפא"י ומפלגת העבודה. בנוסף, יזם את הקמתם של מספר מושבים נוספים בנגב לאורך תקופת שירותו הציבורי והיה ממייסדי תנועת מסורת ישראל בשנת 1981 וארגון הקניות של מושבי הנגב, אותו ניהל עד 1968. היה חבר המושב עד למועד פטירתו ב-23 בינואר 2007.
ב"אתר גילת", הנמצא ממערב למושב, בסמוך לאופקים, התקיימו חפירות ארכאולוגיות באמצע שנות ה-70, בראשותו של דוד אלון ובתחילת שנות ה-90 בראשותו של תומאס לוי מההיברו יוניון קולג'.[4] בחפירות התגלו שרידים מהתקופה הכלקוליתית. בין היתר, התגלו בו מבנים ומקדש המורכב מחצר גדולה ומספר חדרים קטנים. כמו כן, נמצאו בו כלי חרס וחפצים מחומרי גלם מקומיים ואף מחומרים זרים המעידים על סחר בינלאומי. האתר כוסה בעפר לאחר סיום החפירות.[5]
מצפון מערב למושב שוכן מטע אגבות שניטע ב-1949 עם הקמת המושב.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
בית ישן, מהדגם שבו התגוררו ראשוני המושב. הבית שופץ ומשמש כמועדון רכיבת אופניים אזורי
-
מבנה בית הכנסת במושב
-
בית הכנסת "מגן שלמה"
-
פינת זיכרון לחללי מושב גילת
-
אחד מן הבתים הישנים במושב
-
רפת סמוכה לבית חדש בגילת
-
בית חדש במושב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גילת באתר המועצה האזורית מרחבים
- על בניין בית הספר הישן במושב גילת באתר 'חלון אחורי', 3/11.
- גילת, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
גילת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ספר ישעיהו, פרק ל"ה, פסוק ב'
- ^ גילת, באתר רשות העתיקות
- ^ אלרם שחר, נספח תיעוד מקדים לתוכנית מס' 7/470/03 - יער נחל שמריה רנן, קק"ל מחוז דרום, פברואר 2012, עמ' 10
| ||||||||||||||
