החופש הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוף הים באילת במהלך חופשת הקיץ

החופש הגדול הוא השם בישראל לחופשת קיץ הנהוגה ברחבי העולם עם סיום שנת הלימודים במוסדות החינוך. החופש הגדול מתקיים במרבית מדינות העולם במהלך חודשי הקיץ יולי ואוגוסט. בתקופת החופש הגדול לא מתקיימים לימודים בבתי הספר אך ילדים רבים הולכים לקייטנות ומחנות קיץ בזמן החופשה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירופה הייתה בתקופה זו של החופש תקופת הקציר, שהצריכה ידיים עובדות נוספות, ומשכך היו התלמידים מסייעים את הוריהם בעבודות הקציר בשדות. במאה ה-18 הפך פרידריך השני, מלך פרוסיה את החופשה לרשמית, כחלק מהחינוך הלאומי שהנהיג בפרוסיה. עם ביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל, שעליו נמנו בעיקר יהודים יוצאי אירופה, הונהגה החופשה גם בארץ ישראל, כחלק מהחינוך העברי בארץ ישראל. מטרת החופשה הייתה זהה למקורה באירופה, לעבודות הקציר. החופש הגדול מופיע בארץ ישראל כבר בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, כפי שמופיע בתעודה שנרשמה על ידי הגדעונים בראשית 1915. בה מופיע כי הייתה זו ברירת מחדל, מחמת שהאיכרים לא היו בנויים לכך מחמת גילם, ואילו להשתמש בערבים "אי אפשר מפני איסור חמור". בשנתה השנייה של הסתדרות המורים, בשנת 1904, נקבע כי החופשה תהיה למשך 65 יום. גיוס הילדים נמשך גם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, והיה אף נחשב לכמעט אידאולוגיה, כפי שהעידה שולמית אלוני מזיכרונותיה מתקופת ילדותה. עם התפתחות ענף החקלאות בארץ ישראל, ועם ההתקדמות הטכנולוגית וצמצום עובדי החקלאות, ירד הצורך בגיוס הנוער לעבודות הקציר. שיקול מהותי להשארת החופש, היה בשל מזג האוויר הכבד שאפיין את חודשים אלו, שכן קשה היה לנהל לימודים בכיתות שבהן טמפרטורה של 35–40 מעלות צלזיוס. היו אף ניסיונות להמשיך את החופש הגדול עד לאחר חגי תשרי בגלל עומס החום של ימים אלו[1].

בהמשך הצורך בידיים עובדות ירד לגמרי, בשל כוח העבודה מהשטחים הפלסטיניים ושאר העובדים הזרים, וכן בשל הטמעת טכנולוגיות מתקדמות שייתרו את כוח האדם. גם אפשרות לקיום הלימודים בחודשים אלו הפכה לאפשרית ונוחה, עם השימוש השוטף במיזוג אוויר בבתי הספר. אך בשלב זה החופשה כבר הפכה לחלק מובנה במערכת החינוך, והיא משמשת להתרעננות עבור התלמידים והמורים, סיכום השנה והיערכות לשנת הלימודים הבאה. דיונים על קיצור ימי החופשה או הארכתם קיימים בארץ ישראל עוד מימי המנדט הבריטי, והם צצים ועולים גם בימינו, אך לרוב אין בהם השפעה מעשית.

החופש הגדול בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחינוך העל יסודי
חופשת הקיץ מתחילה ב-21 ביוני ומסתיימת ב-31 באוגוסט. במהלך החופשה תלמידים שנכשלו באחת מבחינות הבגרות נדרשים לעבור סמסטר שלישי, כדי לאפשר את הצלחתם בבחינה. כמו כן, במהלך החופשה מתקיימים מועדי ב' בבחינות הבגרות במקצועות מתמטיקה ואנגלית. יש גם מבחני בגרות רגילים לאחר 21 ביוני. בתקופה זו נמצאים בחופשה גם אנשי החינוך כולל המורים והמנהלים, אם כי מוטלות עליהם משימות מסוימות הקשורות בהכנה לשנת הלימודים הבאה, בין היתר ימי היערכות לקראת תחילת שנת הלימודים.
בחינוך היסודי
החופש הגדול בחינוך היסודי מתחיל ב-1 ביולי ומסתיים ב-31 באוגוסט. לפי התוכנית של משרד החינוך המכונה "בתי הספר של החופש הגדול", מוסדות החינוך הציבורי פועלים בשלושת השבועות הראשונים של החופש בימים ראשון-חמישי, מהשעה 8:00 עד השעה 13:00. הלימודים מתקיימים אז בקבוצות של 28 ילדים והצוות החינוכי כולל מורים ומדריכים מקצועיים. התכנים במהלך שלושת השבועות הללו עוסקים בנושאי תרבות, פנאי והעשרה של תכנים מתוכנית הלימודים. התוכנית יצאה לפועל לראשונה בקיץ 2014[2].

קיצור קולקטיבי של החופש הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 2011 חופשת הקיץ הייתה מסתיימת ב-31 באוגוסט. ביוני 2011 החליט שר החינוך דאז, גדעון סער, לקצר את החופש הגדול בחמישה ימים כך שסיומו יהיה ב-26 באוגוסט, במקביל להעברת חמשת הימים המבוטלים אל חופשי השנה - שלושה בין סוכות ליום כיפור, יום אחד לפני חנוכה ויום אחד לפני פסח[3]. במקרה שאחד הימים המוחזרים הוא שבת - נוסף יום לחופשת ל"ג בעומר. עם זאת, כחלק מהרפורמה באורך החופש הגדול עליה הכריז שר החינוך שבא לאחריו, שי פירון, הוחלט להחזיר את סיומו של החופש הגדול ל-1 בספטמבר[4][5].

ביקורת שלילית על החופש הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגד אורך החופש הגדול נשמעת ביקורת שלילית בעיקר מצד ההורים של התלמידים המתקשים להעסיק את ילדיהם במהלך תקופה ארוכה של חודשיים. הטענה המרכזית היא, שמספר ימי החופשות של הילדים אינו מסונכרן עם מספר ימי החופשה של ההורים מה שמקשה על ההורים. בשל קושי זה והצורך לשמור על הילדים בימי החופשה הארוכים הורים רבים נאלצים לשלם סכומי כסף גדולים עבור קייטנה ואחרים לוקחים את ילדיהם למקום העבודה. כמו כן, המתנגדים לאורך החופש הגדול טוענים כי העובדה שזמן קצר לאחר סיומו יוצאים לחופשות החגים מחייבת קיצור משמעותי וחזרה מוקדמת ללימודים[6].

עיסוקים נפוצים בחופש הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדה מבלה בחוף הים
  • כאשר מדובר בילדים בבתי הספר היסודים, אחוזים גדולים מהילדים נמצאים בקייטנות שמופעלות הן על ידי גופים ציבוריים והן על ידי גופיים פרטיים. כאשר התשלום על הקייטנות הציבוריות הוא לרוב מסובסד. שעות הפעילות של הקייטנות לרוב חופף את זה של בתי הספר. רוב הקייטנות ממשיכות עד המחצית השנייה של חודש אוגוסט.
  • כאשר מדובר בילדים בבתי ספר על יסודיים, רבים מנצלים את זמן החופש הגדול לעבודה. כאשר לפי החוק בחופשים אפשר להעסיק בני נוער מגיל 14 ומעלה.
  • טיולים משפחתיים שאורכם יותר מימים אחדים. טיולים אלה מקובלים גם בחופשת חנוכה ובחופשת הפסח.
  • מקומות בילוי כמו פארקי שעשועים, פארקי מים, ובתי קולנוע. שיא פעילותם הוא בימי החופש הגדול, אליהם באים גם גופים מוסדיים כמו קייטנות והן באופן עצמאי. כך גם מרכזי הקניות עמוסים יותר בימי החופש הגדול מאשר בדרך כלל.
  • תנועות נוער רבות, כדוגמת הצופים, הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, המש"צים ומכבי צעיר עורכות מחנות קיץ וקורסים בני כמה ימים בחופשת הקיץ, אשר מהווים את שיא הפעילות השנתי.
  • רצועות השידור העיקריות של ערוצי הילדים מותאמים לשעות הבוקר בהן הילדים נמצאים בחופשה. במקום בשעות הצהריים ואחר הצהריים בימים בהם יש לימודים.
  • תוכנית המחצית השלישית: מסלול לימודים בחסות משרד החינוך להשלמת בחינות בגרות במהלך תקופת החופש. אל המסלול מתקבלים תלמידים אשר נכשלו במקצוע חובה במהלך שנת הלימודים, או תלמידים שקיים חשש ממשי שייכשלו בבחינת הבגרות עצמה. מסלול הלימודים מתקיים לאורך תקופה של חודש וחצי, בה כיתת תלמידים לומדת בצורה פרטנית את אחד ממקצועות החובה בעזרת מורה מוסמך מטעם משרד החינוך. התוכנית מכוונת לצמצום פערים, לעידוד מיצוי היכולות של התלמידים, לחיזוק תחושת המסוגלות שלהם ולאפשר להם להשלים את תעודת הבגרות בטרם עזיבתם את מערכת החינוך העל יסודית. בסיום תקופת הלימודים, מקבלים התלמידים ציון הגשה חדש ואיתו ניגשים התלמידים לבחינת בגרות מיוחדת שנכתבה במיוחד עבורם במועד ״חצב ברק״.

החופש הגדול בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רועי מנדל, קיצור תולדות החופש הגדול, באתר ynet, 10 ביוני 2011
    רויטל בלומנפלד ואלי אשכנזי‏, ההורים סובלים בחופש הגדול בגלל הסדר מלפני מאה שנה, באתר וואלה!‏, 15 ביוני 2015.
  2. ^ מחרתיים: "בתי הספר של החופש הגדול" יוצאים לדרך, באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 ביוני 2014‏
  3. ^ בועז ווליניץ‏, סופית: החופש הגדול יקוצר החל מהשנה הבאה, באתר וואלה!‏, 21 ביולי 2011
  4. ^ ליאור דטל, משרד החינוך צפוי לבטל את קיצור החופש הגדול, באתר TheMarker‏, 13 בינואר 2014
  5. ^ ההורים: החופש הגדול שוב התארך, באתר ישראל היום, 24 במרץ 2014
  6. ^ וואלה! חדשות, ‏הורים זועמים על הארכת החופשות: "מייצר הוצאות מטורפות", באתר גלובס, 14 באפריל 2015; ליאור דטל, החופשה בבתי הספר נמתחה ל-4 ימים - ההורים ייאלצו למצוא פתרון בתשלום, באתר TheMarker‏, 26 במאי 2014
  7. ^ מילים לשיר שיר תשרי - חוה אלברשטיין, שירונט
  8. ^ חוה אלברשטיין - שיר תשרי, נבדק ב-2021-08-18