הירש לקרט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל של הירש לקרט

הירש לֶקֶרטכתיב יידי: לעקערט, ברוסית: Гирш Лекерт;‏ 1879? – 10 ביוני 1902) היה מהפכן וטרוריסט איש "הבונד", הוצא להורג אחרי ניסיון התנקשות כושל במושל וילנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירש לקרט נולד בעיירה אנישוק (Onuškis), מחוז טרקאי. היה חבר בתנועת "הבונד" בווילנה, שהתחזקה מאוד בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 ברחוב היהודי בעיר, שמנתה אז שמונים אלף יהודים. האימפריה הרוסית זועזעה אז תכופות ממעשי טרור של כנופיות סוציאליסטיות ואנרכיסטיות שונות, שקראו למהפכה והפלת המונרכיה. השלטון מינה את מושל כללי חדש לגוברניה של פלך וילנה – ויקטור פון ואהל (אנ'), בן למשפחת אצולה גרמנית-בלטית. פון ואהל קנה את המוניטין שלו בדיכוי מרד ינואר 1863 בפולין הקונגרסאית, וכליברל שקצב מזון במחירי הפסד לעניים במהלך הרעב של 1891.

בהפגנת ענק של האחד במאי 1902 פרצו פרשיו הקוזקים של פון-ואל אל תוך המפגינים, והצליפו בהמון בשוטים לחים. שמונה עשר איש, ממנהיגי ההפגנה, נעצרו בידי חייליו של פון ואהל ונענשו. העצורים הופשטו עירומים, הונחו על ספסלי עץ והצליפו בהם בשוטים הלחים עד עילפון. "הבונד" החליט לרצוח את פון ואהל בנקמה על ההשפלה. חבורה של בונדאים צעירים מרדו בהנהגה הרשמית, שקראה שלא לנקוט בצעדי טרור, והחליטו להתנקש בו ללא שהות. הירש לקרט, סנדלר פשוט מווילנה, התנדב להיות הרוצח. הוא הצטייד באקדח, וארב למושל ביציאתו מהצגת הקרקס, אז ירה בו לקרט שתי יריות. פון ואהל נפצע קשה אך שרד; הוא חי עד 1915.

הירש לקרט נתפס על ידי המשטרה, עונה ונחקר, נשפט ונידון למוות. הוא נתלה בפומבי בווילנה. מאותה שעה הפך הירש לקרט הצעיר לאגדה: צעירים יהודים רבים במזרח אירופה העריצו את מעשהו. הוא היה גם לסמל קומוניסטי: ב-1927 הופק לזכרו סרט סובייטי בשם "הוד מעלתו" (Его превосходительство), בכיכוב יולי אונטרשלאק (השחקן שגילם את פון ואהל גילם גם את תפקיד רב העיר, בהדגשת הריאקציונריות המשותפת). משוררים כמו אברהם ליסין כתבו עליו שירים; אחרים, כמו אורי צבי גרינברג, הזכירו אותו כסמל למרד יהודי ("אני שונא את שלום הנכנעים"); מחזאים כמו ה. לייוויק כתבו עליו מחזות ("הירש לקרט: פואמה דרמטית"), והוא הפך לסמל ליהודי המתמרד, שאינו משלים עם גורל ההשפלה המיועד לו. דמותו של הירש לקרט הקרינה אפילו עד לפרטיזנים היהודים ביערות ליטא ובלארוס במלחמת העולם השנייה בעת השואה.

מנחם בגין הושפע מפרשת לקרט כשקיבל את ההחלטה בליל ההלקאות לפעול בנחישות נגד השלטונות הבריטיים כדי שיפסיקו להשית עונש משפיל כזה על אנשי אצ"ל[1] בתל אביב נקרא על שמו רחוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם בגין:המרד, הוצאת "אחיאסף", עמ' 319, 1978