אברהם ליסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם ליסין (מופיע בספר כאברהם וואלד). איור של יעקב אפשטיין משנת 1902

אברהם (אברום) לְיֶסין (נכתב לעיתים לֶסין ואף ליאֶסין; בכתיב יידי: אַבֿרהם ליעסין) היה שמו הספרותי של אברהם וַאלט (וואַלט; 18725 בנובמבר 1938) היה משורר ועיתונאי יידי של תנועת הפועלים בגולה, מגדולי השירה היידית האמריקאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליסין נולד במינסק שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) למשפחת רבנים. קיבל חינוך יהודי מסורתי, ולמד בישיבות סלובודקה ווולוז'ין, אך בד בבד נחשף כבר מנעוריו לספרות ההשכלה ולרעיונות סוציאליסטיים. הדבר ניכר החל משיריו הראשונים, שבהם יצא נגד מגמת יהדות רוסיה להיטמע בחיי הסביבה, וקרא לפיתוח התרבות היידית והנהגת רוח יהודית בסוציאליזם על ידי שימוש בערכים יהודיים, במורשת ובספרות.

ב-1897 הצטרף ל"בונד", מפלגת הפועלים היהודים של רוסיה, פולין וליטא. באותה שנה ברח מרוסיה לארצות הברית, שם כתב בעיתון היומי היידי "פֿאָרווערטס". מ-1913 ערך במשך 15 שנה את הירחון "די צוקונפט" ("העתיד"), שם פרסם מיצירותיהם של טובי הכותבים היידיים של זמנו.

בתחילה לא נכבש ברעיונות הציונות בראשית דרכה מאחר שלא האמין שהדבר ריאלי. המהפך בחשיבתו קרה ב-1929 אחרי מאורעות תרפ"ט.

אין דין כזה בשולחן ערוך, לא הקפיטליסטי ולא הסוציאליסטי, שאנו חייבים להשאר העם היחיד בעולם, חוץ מהצוענים, שאסור עליו שיהיה לו בית לאומי.

בינואר 1931 פרסם בעיתונו את מאמרו של שמואל דיין שבו ראה את אחת הדמויות היפות של תנועת הפועלים בארץ ישראל. הדבר היה למורת רוחו של עורך של "פארווערטס", שחשש מפגיעה במפלגת הלייבור הבריטית.

בשנת 1949 נבנה לכבודו בית תרבות לפועלים בתל אביב: בית ליסין. הקמתו התאפשרה בעזרת תרומה בסך 100 אלף דולר שהרים ועד הפועלים היהודי באמריקה.[1]. כן נקראו על שמו רחובות בחיפה, בתל אביב ובחולון.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכרונות וחויות; עם מבוא מאת ב' כצנלסון; (ליקט: ב' כצנלסון; תרגם: א' קריב), תל אביב: עם עובד, תש"ג.
  • לידער און פּאָעמען (1888–1938) (מיט צייכנונגען פון מאַרק שאַגאַל), אין דריי בענדער, ניו יורק: פאָרווערטס אַסאָסיאיישאָן, 1938.[2] (ביידיש)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחזקאל ליפשיץ, 'אברהם ליסין: קווים לדמותו לפי מכתביו, זכרונותיו וכן זכרונות בני דורו', מאסף (כתבים לחקר תנועת הפועלים היהודית) ו (אדר תשל"ד, מרץ 1974), 20–54.
  • י"ח בילצקי, אברהם ליסין: משורר, מסאי, עורך, תל אביב: מועדון בית ליסין, 1981.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם ליסין בוויקישיתוף

עליו ועל יצירתו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הונחה אבן פינה לבית פועלים ע"ש אברהם ליאסין, דבר, 23 במאי 1949
  2. ^ ראו תמונת הכריכה ואיור של שאגאל. באנגלית: Lider un poemen, 1888–1938, 3 vols (illus. Marc Chagall), New York: Forverts asosieyshon, 1938.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.