הכס האימפריאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל הכס האימפריאלי
סמל הכס האימפריאלי

הכס האימפריאלירוסית: Императорский Престол) בעבר, האימפריה הרוסית, היא מדינה לכאורה אשר יוסדה בשנת 2011 על ידי איש העסקים והפוליטיקאי הרוסי אנטון באקוב, יושב ראש מפלגת המונרכיה של רוסיה.

באקוב הכריז על הכס האימפריאלי כיורש של האימפריה הרוסית ההיסטורית אשר חדלה להתקיים בשנת 1917. הכס האימפריאלי גם טוען לזכות על השטחים הימיים שנטענו על ידי האימפריה הרוסית וכן אלו אשר נתגלו על ידי הצי הרוסי הקיסרי אך מעולם לא סופחו לברית המועצות. בין 17 השטחים עליהם הכס האימפריאלי טוען לבעלות הם יבשת אנטארקטיקה וכן קרקעות אשר כיום בתחום השיפוט של יפן, בריטניה, ארצות הברית, ומדינות אחרות.

בשנת 2014, הכס האימפריאלי הכריז כי קארל אמיך ליינינגן, אחד מכמה תובעים הטוענים לכס כתר שושלת רומנוב, הוכר כקיסר כל רוסיה ושמו שונה לניקולאי השלישי[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2011-2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ספטמבר 2011, באקוב אמר לעיתון הרוסי איזבסטיה כי הוא רכש את קבוצת האיים אטול סווארו ב-20 ביולי 2011 מראש הממשלה של איי קוק בעבור "מיליוני דולרים", ועליו הוא מקים את האימפריה הרוסית. ראש ממשלת איי קוק, הנרי פונה, קבע כי טענתו של באקוב היא שקר מוחלט.

באקוב הכריז על עצמו כראש הממשלה והודיע על חוקה וסמלי המדינה. האימפריה החלה להנפיק דרכונים משלה באינטרנט עבור 1,000 רובל (בערך 60 ש"ח) ולטענתו עד 2014 המדינה העניקה כ-4,000 דרכונים לאזרחים.

בחודש יוני 2012, באקוב רשם את מפלגת המונרכיה של רוסיה במשרד המשפטים הרוסי, עם החזרת המלוכה לרוסיה לפי חוק כמטרה מוצהרת. זו המפלגה המלוכנית החוקית היחידה ברוסיה והראשונה מאז 1917. בסתיו 2013, בתו של באקוב, אנסטסיה באקובה, הייתה המועמדת מטעם בבחירות לראשות העיר יקטרינבורג.

בחודש יולי 2013, באקוב טען שמדינתו העניקה אזרחות לאדוארד סנודן חסר הנתינות, אשר באותה העת היה בנמל התעופה הבינלאומי שרמטייבו, מוסקבה וביקש מקלט מדיני ברוסיה.

הצטרפות הנסיך קארל אמיך ליינינגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר באקוב ייסד את המפלגה המונרכיסטית בשנת 2012, מריה ולדימירובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, (בת דודתו של הנסיך קארל אמיך ליינינגן ובעצמה בין התובעים לעמוד בראש שושלת רומנוב) הצהירה על התנגדותה למפלגה. עורך דינה סיכם את עמדתה בתקשורת הרוסית: "אין הצדדים יכולים לעזור בעבודה במשרה מלאה זו כיוון שהמונרך יכול להגיע לכס רק על ידי רצון האל והעם".

באקוב הגיב שאם הדוכסית לא תתמוך במאמציהם להחזיר את האימפריה הרוסית, תובעים אחרים לכתר יתמכו בהם. ב-31 במרץ 2014, המדינה לכאורה הוציאה מנשר המודיע על היותה מדינה ריבונית והכריזה כי הנסיך קארל אמיך ליינינגן (יליד 1952) עומד בראשה ובעת הכתרתו שינה את שמו לניקולאי השלישי, קיסר כל רוסיה, כיורש של ניקולאי השני. הטענה לכתר הוצגה בטקס המרת דתו של הנסיך מן מנצרות לורתנית לנצרות אורתודוקסית ב-1 ביוני 2013. קרל אמיך שייך לשושלת רומנוב דרך סבתו, הדוכסית הגדולה מריה קירילובה (1907-1951), הבת הבכורה של הדוכס הגדול קיריל ולדימירוביץ', אשר בשנת 1924 טען לכס הכתר הרוסי מהגלות, לאחר הוצאתו להורג של דודו ניקולאי השני בשנת 1918.

הכס האימפריאלי טען כי על ידי המרת דתו, הנסיך קארל אמיך מילא את דרישות ההצטרפות של סעיפים 35 ו-53 בחוקי היסוד של האימפריה הרוסית האחרונה אשר הוקמה בשנת 1906. הנסיך קארל אמיך קיבל את השם האורתודוקסי ניקולאי קירילוביץ' רומנוב, אשר בעת הכתרתו הפך לניקולאי השלישי, ואשתו השלישית, הרוזנת איזבל פון אונד צו אגלופשטיין, אשר המירה את דתה גם כן, קיבלה את השם "יקטרינה פיודורובנה".

המעמד של באקוב שונה מ "ראש הממשלה" ל"יועץ ראשי". המנשר, בחתימת ניקולאי השלישי, הכריז כי המטרה של הכס האמירפיאלי היא איחוד אנשים בכל רחבי העולם תחת מלוכנות נוצרית.

שטח גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגעים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שהוכתר, ניקולאי השלישי כתב מכתב לולדימיר פוטין המבקש קרקעות ביקטרינבורג כדי להקים בירה עבור הסנאט האימפריאלי שלו[2], אך הבקשה נדחתה[3].

בשנת 2014, באקוב הודיע כי הוא רכש 96 דונם בחלקת האדמה בניקשיץ', מונטנגרו, כדי לבנות ארמון אימפריאלי עם מרכז תרבות רוסי ומנזר אורתודוקסי[4]. בתחילת 2015, בעקבות הסנקציות הבינלאומיות על רוסיה עקב מלחמת האזרחים באוקראינה, באקוב אמר לעיתונות כי קיים שיחות עם רשויות מונטנגרו כדי להקים שם אזור אוף-שורינג אשר יספק תיווך פיננסי לחברות רוסיות[5]. בנוסף, נציגי הכס האימפריאלי טענו שהם במגעים עם הרשויות במקדוניה ואלבניה לשיתוף פעולה אפשרי והכרה במדינה העתידית. באקוב קיים פגישה עם ראש ממשלת מקדוניה ניקולה גרואבסקי[6]. בהמשך התקיימו שיחות עם נשיא גמביה יחיא ג'אמה בישיבה ה-70 של העצרת הכללית של האו"ם[7]. כמו כן, נערכו פגישות עם אנשי דת נוצרים-אורתודוקסים ממקדוניה וממונטנגרו בעניין הקמת כנסיות החוברות לכס האימפריאלי והצעה לקנוניזציה של השליט הרוסי איוואן השלישי ואשתו סופיה פלאולוג, שמילאה תפקידים משמעותיים בהבאת המלוכה הנוצרית לרוסיה[8]. במאי 2016 נערכו פגישות נציג ממשלת קיריבטי[9] ועם גסטון בראון, ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה.

שטחים הנטענים לריבונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן 17 אדמות ואיים אשר התגלו על ידי הצי הרוסי הקיסרי עליהם הכס האימפריאלי טוען לריבונות[10]:

  1. אטול סווארו - התגלה על ידי מיכאיל לאזארב;
  2. אנטארקטיקה התגלה על ידי לאזארב ופביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן;
  3. אטול בלינגסהאוזן התגלה על ידי אוטו פון קוצביו;
  4. אטול ביקיני התגלה על ידי אוטו פון קוצביו;
  5. האי ווסטוק התגלה על ידי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן;
  6. אטול טוק - התגלה על ידי אוטו פון קוצביו;
  7. אטול טאנאקה - התגלה על ידי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן;
  8. אטול היטי - התגלה על ידי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן;
  9. אטול אריקוב - התגלה על ידי אוטו פון קוצביו;
  10. האי צפון בורודינו - התגלה על ידי זכאר פאנאפידין;
  11. האי דרום בורודינו - התגלה על ידי זכאר פאנאפידין;
  12. האי ויסוקוי - התגלה על ידי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן;
  13. האי זוודובסקי - התגלה על ידי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן;
  14. האי לסקוב - התגלה על ידי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן;
  15. האי ליסיאנסקי - התגלה על ידי אדם יוהאן פון קרוזנשטרן;
  16. האי פאנאפידין - התגלה על ידי זכאר פאנאפידין;
  17. האי פטר הראשון - התגלה על ידי פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן.

סמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הכס האימפריאלי הוא עיט דו-ראשי המחזיק פטיש ומגל בכפותיו. דגל הכס האימפריאלי הוא צלב אנדראס הקדוש על רקע לבן, וזהה לנס הצי הרוסי[11].

עם המעבר לכס האימפריאלי, הסמל שונה לנשר האימפריאלי הרוסי עם כי רו במגן. באקוב הדגיש שהסמל כי רו מסמל את הקמת המונרכיה הנוצרית באימפריה הרומית ידי קונסטנטינוס שחזה את הסמל בשמיים לפני קרב גשר מילביוס בשנת 312.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]