הלוך הלכה החבריא

אין תמונה חופשית

הלוך הלכה החבריא הוא מופע שהועלה בישראל בשנת 1969 והציג, במלל ובשירה, טקסטים של סופרים ומשוררים מברית המועצות, וזאת במחאה על הדיכוי של חופש היצירה שאפיין את ברית המועצות באותה תקופה.

רקע

בתום מלחמת העולם השנייה החמירו שוב בברית המועצות שיטות של דיקטטורה אכזרית ותהליך ההסתגרות בפני העולם המערבי (מסך הברזל לפי הביטוי החדש שהשתמש בו צ'רצ'יל). במסגרת תהליך זה דוכא ללא רחמים חופש המחשבה ואנשים רבים שהואשמו, במקרים רבים, באופן שרירותי לחלוטין, בעוינות כלפי המשטר, נשלחו למאסר בבתי כלא או בגולאגים. עם אנשי הרוח שנרדפו ונענשו נמנו כמו בשנות ה-1930–1940 מספר רב של אמנים ומדענים שביקשו להתמסר לאמנות ובהתאמה למדע, בהתאם לצו מצפונם. בין האמנים הידועים שסבלו מנחת זרועו של המשטר היו יבגני יבטושנקו, אלכסנדר סולז'ניצין, בלה אחמדולינה, בוריס פסטרנק, אנדריי סיניאבסקי, יולי דניאל ויוסף ברודסקי. הדיכוי והרדיפות המשיכו בצורה מתונה יותר אפילו אחרי תהליך הדה-סטליניזציה שהונהג בעת מנהיגותו של ניקיטה חרושצ'וב. עם הקבוצות המדוכאות נמנתה גם קבוצה גדולה מיהודי ברית המועצות, שהמשטר סירב לאפשר להם זכויות כמו לימוד עברית ופולחן דת חופשי. ההנהגה הסובייטית סירבה לאפשר להם גם לעלות לישראל ואף הענישה את חלקם במאסר ובהגליה.

פעילות זו של המשטר כלפי אנשי הרוח וכלפי היהודים הביאה לגל מחאה בישראל, שקרא מצד אחד לפתיחת שערי ברית המועצות לעליית היהודים (תחת הכותרת "שלח את עמי"), ומצד שני קרא לשלטונות להפסיק את דיכוי האמנים.

על המופע

כחלק מהקריאה לחופש היצירה ברית המועצות, נכתב ב-1969 מופע שהתבסס על כתבים שכתבו האמנים הסובייטיים ממותו של יוסיף סטלין (1953) ועד תקופת המופע. חלק מהחומר למופע פורסם כבר במערב, וחלקו הוברח ארצה ונחשף לראשונה במסגרת המופע. לגבי מספר שירים במופע נכתב ששם הכותב אסור לפרסום כדי ששלטונות המדינה לא יפגעו בו.

השותפים ליצירת המופע היו:

• תיאטרון: תיאטרון מופע.
• ייעוץ: נחמה ליפשיץ (שהכירה על בשרה את מנגנון הדיכוי הסובייטי) ועזרא זוסמן.
• בימוי: בן ציון מוניץ.
• עיבודים ועריכה מוזיקלית: דרורה חבקין.
• עריכה ונוסח עברי: יעקב שבתאי.
• משתתפים: ליאור ייני, תמי ספיבק, אמנון ברנזון ודודו אלהרר. יצחק כפרי גם מוזכר כמשתתף, אך הוא עזב את המופע עוד בשלב החזרות ושמו נותר בטעות על גבי תקליטי ותקליטורי המופע.

מופע הבכורה הועלה ב-21 באוגוסט 1969 בחיפה בנוכחותה של הזמרת נחמה ליפשיץ. המופע הועלה ברחבי הארץ כ-250 פעמים, ואף יצא תקליט בנובמבר 1969 שכלל את שירי המופע.

באמצע 1970, עם סיום חוזה התעסוקה, נתגלעה מחלוקת בין השחקנים להפקה כשהשחקנים מעוניינים להמשיך בהופעות בעוד שהתיאטרון והפקה רצו לסגור את המופע. ניסיונם של השחקנים להמשיך בהופעות גרר תביעה משפטית על רקע של פגיעה בזכויות היוצרים, שאותן החזיק התיאטרון. בסופו של דבר הגיעו כל הצדדים להסכמה וההופעות נמשכו.

השירים הבולטים במופע היו:

• "בדומיה" – מילים: יבגני יבטושנקו, לחן: אדוארד קולמנובסקי, סולן: ליאור ייני
• "עץ תפוח" – מילים: איסקובסקי מיכאיל וסילייביץ', לחן: מאטוויי בלאנטר, סולן: אמנון ברנזון
• "הבללייקה" לחן: א. ולדימירצב, סולן: ליאור ייני
• "שונרא" – מילים: מיכאל טאניץ', לחן: יורי סאולסקי, סולנית: תמי ספיבק

מופע ההמשך

ב-1976 הועלה מופע המשך ל"הלוך הלכה החבריא". מופע זה התמקד ב-3 משוררים רוסים: בולאט אוקוג'אבה, אלכסנדר גאליץ' וולדימיר ויסוצקי, והמחאה, שתפסה מקום מרכזי במופע הראשון, תפסה מקום משני בלבד במופע ההמשך.

המעורבים בהפקה זו היו:

• תרגום ועריכה: יעקב שרת
• מפיקים: דב עילם ויאשה כץ
• מעבד ומנהל מוזיקלי: מישה בלכרוביץ'
• במאי: שמואל עצמון
• משתתפים: דודו אלהרר, עודד בן-חור, דני כץ, יונית שוהם

קישורים חיצוניים

• האלבום "הלוך הלכה החבריא" באתר YouTube
• הלוך הלכה החבריה - עץ תפוח, סרטון באתר יוטיוב
• הלוך הלכה החבריא באתר סטריאו ומונו
• יעקב העליון, "הלוך הלכה החבריא" - ערב מיקרא מהיצירה הרוסית החדשה, מעריב, 8 ביוני 1969
• טלילה בן-זכאי, אמא-רוסיה בארץ-ישראל, מעריב, 19 ביוני 1969
• הלוך הלכה החבריא, על המשמר, 25 ביולי 1969
• הלוך הלכה החבריה, דבר, 24 באוקטובר 1969
• יעקב העליון, החבריא מ"הלוך הלכה החבריא" השלימה – ההצגה מתחדשת, מעריב, 21 ביוני 1970
• החבריא תספר שוב על רוסיה, דבר, 21 באוקטובר 1970
• יוסי חרסונסקי, הלוך הלכה החבריא – מהדורה שנייה, מעריב, 17 במרץ 1976
• טלילה בן-זכאי, לאן הלכה החבריא?, מעריב, 19 במרץ 1976
• חוה נובק, חזור חוזרת החבריא, דבר, 15 ביוני 1976
• דוד אסף‏, גלגולו של ניגון: השונרא ביש המזל, בבלוג "עונג שבת", 13 ביוני 2013
• עופר גביש, בדומיה, באתר של גביש