הלוך הלכה החבריא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הלוך הלכה החבריא הוא מופע שהועלה בישראל בשנת 1969 והציג, במלל ובשירה, טקסטים של סופרים ומשוררים מברית המועצות, וזאת במחאה על הדיכוי של חופש היצירה שאפיין את ברית המועצות באותה תקופה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות החמישים החל בברית המועצות תהליך הסתגרות בפני העולם המערבי (מסך הברזל). במסגרת תהליך זה דוכאה גם האופוזיציה למשטר, וחלק מחבריה נשלחו למאסר בבתי כלא או בגולאגים. עם מתנגדי המשטר שנענשו נמנו מספר רב של אמנים שכתבו יצירות בעד חופש הביטוי ונגד דיכוי היצירה החופשית.[1] בין האמנים הידועים שסבלו מנחת זרועו של המשטר היו יבגני יבטושנקו, אלכסנדר סולז'ניצין, בלה אחמדולינה, בוריס פסטרנק, אנדריי סיניאבסקי, יולי דניאל ויוסף ברודסקי.

לאוכלוסיית האמנים המדוכאת הצטרפה באותה תקופה גם קבוצה גדולה מיהודי ברית המועצות, שהמשטר סירב לאפשר להם לעלות לישראל ואף העניש את חלקם במאסר ובהגליה.

פעילות זו של המשטר כלפי שתי אוכלוסיות אלו הביאה לגל מחאה בישראל, שקרא מצד אחד לפתיחת שערי ברית המועצות לעליית היהודים (תחת הכותרת "שלח את עמי"), ומצד שני קרא לשלטונות להפסיק את דיכוי האמנים.[2]

על המופע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהקריאה לחופש היצירה ברית המועצות, נכתב ב-1969 מופע שהתבסס על כתבים שכתבו האמנים הסובייטיים ממותו של יוסיף סטלין (1953) ועד תקופת המופע. חלק מהחומר למופע פורסם כבר במערב, וחלקו הוברח ארצה ונחשף לראשונה במסגרת המופע. לגבי מספר שירים במופע נכתב ששם הכותב אסור לפרסום כדי ששלטונות המדינה לא יפגעו בו.

השותפים ליצירת המופע היו:

מופע הבכורה הועלה ב-21 באוגוסט 1969 בחיפה בנוכחותה של הזמרת נחמה ליפשיץ.[3] המופע הועלה ברחבי הארץ כ-250 פעמים, ואף יצא תקליט עם שירי המופע.[4] באמצע 1970, עם סיום חוזה התעסוקה, נתגלעה מחלוקת בין השחקנים להפקה כשהשחקנים מעוניינים להמשיך בהופעות בעוד שהתיאטרון והפקה רצו לסגור את המופע. ניסיונם של השחקנים להמשיך בהופעות גרר תביעה משפטית על רקע של פגיעה בזכויות היוצרים, שאותן החזיק התיאטרון. בסופו של דבר הגיעו כל הצדדים להסכמה וההופעות נמשכו.

מופע ההמשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1976 הועלה מופע המשך ל"הלוך הלכה החבריא". מופע זה התמקד ב-3 משוררים רוסים: בולאט אוקוג'אבה, אלכסנדר גאליץ' וולדימיר ויסוצקי, והמחאה, שתפסה מקום מרכזי במופע הראשון, תפסה מקום משני בלבד במופע ההמשך.

המעורבים בהפקה זו היו:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המשטר הסובייטי "גייס" אנשי רוח שיאדירו את מעשי השלטון, אולם לא כל האמנים הסכימו למכור את עצמם תמורת החופש.
  2. ^ מאחר שחלק מהאמנים המדוכאים היו גם יהודים, השתלבו שתי המחאות למחאה אחת.
  3. ^ "הלוך הלכה החבריא" בהצגת בכורה בחיפה, על המשמר, 24 באוגוסט 1969.
  4. ^ הלוך הלכה החבריא באתר סטריאו ומונו.