מימוש נישואים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איור מתוך טאקואינום סניטאטיס, בימי הביניים מדריך על הבריאות.

מימוש נישואיםאנגלית: Consummation) הוא מושג בעל משמעות תרבותית וחוקית המתייחס אל הפעם הראשונה בה בני זוג מקיימים יחסי מין, בין אם לאחר נישואיהם או לאחר מערכת יחסים ממושכת. בדרך כלל מתייחס ה"מימוש" למין וגינלי. קיימות גישות דתיות לפיהן אסור על בני הזוג להשתמש באמצעי מניעה במהלך קיום היחסים.[1]

המשמעות של מושג זה נגזרת מגישות שונות לחיי הנישואים. לדוגמה, לפי הגישה על פיה מטרת הנישואין היא יצירת צאצאים חוקיים משותפים של בני הזוג, היעדר מימוש הנישואים עלול לערער על קיומם. במערכות משפטיות מסוימות ניתן לבטל את הנישואים אם הוכח כי בני הזוג לא קיימו יחסי מין מעולם.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה של נישואים אזרחיים משתנה החוק לפי אזור השיפוט. לדוגמה, באנגליה ובוויילס אי-רצון או אי-יכולת לממש את הנישואים יכול להיות בסיס לביטול הנישואים. לעומת זאת, במקומות אחרים, כמו באוסטרליה, אין למושג הזה משמעות חוקית. 

ידועים בציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה של ידועים בציבור, קיום יחסים ומגורים משותפים, לצד הצגת הזוגיות בציבור חשובים על מנת לבסס את ההגדרה החוקית של זוג כ"ידוע בציבור". 

נישואין דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מדינות בהם הדרך היחידה להינשא באופן חוקי הוא על ידי נישואים דתיים, כך שלמשמעות ביטול הנישואים מבחינה דתית יש גם השלכה פרקטית מהפן החוקי. בין מדינות אלו ניתן למנות את ישראל, מצרים, סוריה, ירדן, איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית, תימן, לוב, מאוריטניה ואינדונזיה.

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימוש נישואים הוא מושג חשוב בנישואים קתוליים. בכנסייה הרומית-קתולית, אם נערך טקס הנישואים (ratification) אולם הזוג לא קיים יחסי מין, נקראים הנישואים "Ratum sed non consummatum". נישואים אלו יכולים להיות מבוטלים על ידי האפיפיור, ללא קשר לסיבה לפיה בני הזוג לא מימש את נישואיו. בנוסף, חוסר יכולת או סירוב לקיים יחסים הוא סיבה לביטול נישואים. על פי המשפט הקאנוני של הכנסייה הקתולית מוגדרים הנישואים כמומשו כש"בני הזוג ביצעו ביניהם בדרך בני אדם מעשה אישות אשר יכול להוביל להולדת צאצא, אשר לשם מטרה זו מיועדים הנישואים בדרך הטבע, ואשר עבורה הפכו בני הזוג לבשר אחד". לפיכך, יש תאולוגים הסוברים כי קיום יחסי מין עם אמצעי מניעה אינם נחשבים למימוש הנישואים. 

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימוש הנישואים נקרא בלשון המשנה "בעילת מצווה".[2] כך גם נקרא במקומות אחרים בספרות חז"ל.[3] התוספות מבארים זאת על פי דברי התלמוד: "אשה ... אינה כורתת ברית (-של אהבה וידידות) אלא למי שעשאה כלי",[4] כשהמטרה בזאת היא ש"על ידי כך מידבק בה ובאין לידי פריה ורביה".[5] יש אף דעה בראשונים שפעולה זו היא העיקר והסיום של שלב החופה, השלב המרכזי של הנישואים.[6]

ליחסי מין אלו יש אף דין מיוחד לגבי דם בתולים: דם נידה חמור הוא בדינו מדם בתולים, ובכל פעם שיצא דם מרחם האישה, אף על פי שנראה שהוא מחמת קריעת הבתולים, חוששים שמא הוא דם נידה. יחסי המין הראשונים, אלו של מימוש הנישואים, או בלשון חז"ל "בעילת מצווה", דינם קל יותר ולא חוששים שדם הבתולים הוא דם נידה.[7]

בפרקי דרבי אליעזר מונה שישה תרחישים ייחודיים שקולם מגיע עד סוף העולם, אך עם זאת אין קולם נשמע. אחד מהם הוא "בשעה שהאשה עם בעלה בעילה ראשונה".[8]

מעבר למה שמימוש הנישואים מהווה את התממשות הנישואים שנערכו מלפני כן, מעיקר הדין ובתנאי הקידושין המקובלים (הסכמה, עדים וכו'), מימוש הנישואים יכולים להוות את הנישואים עצמם (קידושין) אף אם לא עשה האיש מלפני כן דבר אחר (נתינת כסף, טבעת וכיוצא בזה או שטר) כדי לקדש לו את האישה. אופן זה של נישואים מכונה "קידושי ביאה".[9] אלא שחז"ל אסרו לקדש אישה באופן זה, משום שעלול להביא לידי פריצות.[10] דבר זה אמור אף בייבום, שמדאורייתא האופן היחידי שניתן לקיימו הוא על ידי "ביאה", ואף על פי כן אסרו זאת חכמים והתקינו אופן נוסף (מאמר) שרק על ידו מותר ליבם לקדש את היבמה שלו.[11]

תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבויות רבות כמו המזרח התיכון ודרום אסיה חשוב מימוש הנישואים כדי להוכיח, אם יש נוכחות של דם, כי האישה היא אכן בתולה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות, דתות ותרבויות מסוימות, אי-מימוש הנישואים הוא בסיס לביטול הנישואים (תהליך הנקרא "anullmant" השונה מגירושין משום שהוא ביטול הנישואים למפרע). על עובדה זו הועברה ביקורת עם השנים בטענה כי מדובר בהכנסת דוקטרינה דתית אל החוק החילוני. בנוסף, נטען שיש בהגדרת "מימוש הנישואים" קונטציה של בעלות הגבר על האישה. נטען גם שהרקע לתנאי זה אינו ברור: לא מדובר בהכרח ברבייה - אין חובה שיחסים ספציפיים אלו יסתיימו בהריון, וכן אין צורך שהאפשרות תהיה קיימת, משום שמימוש היחסים חוקי גם אם אחד מבני הזוג עקר), בנוסף, לא מדובר בחינוך לסיפוק מיני בחיי הנישואים, משום שמעשה אחד ויחיד של קיום יחסי מן מספיק, גם אם לאחריו אחד מבני הזוג אומר שהוא לעולם לא יקיים עוד יחסי מין. 

נשואים לא ממומשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג זה (באנגלית: unconsummated marriage) נמצא גם בתחום הסקסולוגיה והרפואה ומתייחס לבני זוג שמעולם לא קיימו יחסי מין. הסיבות לכך שונות. לעיתים מדובר בזוג שמעולם לא קיבל הדרכה מינית ראויה לשמה. במקרים אחרים מדובר בבעיות רפואיות כמו אין-אונות של הגבר או בעיות הקשורות לקרום בתולים (לדוגמה, קרום בתולים נוקשה שיש לפותחו בפעולה כירורגית) שמקשה על חדירה הפין אל הנרתיק. ייתכנו גם בעיות רגשיות כמו רתיעה מקיום יחסי מין בעקבות חינוך אדוק, או טראומה מהעבר. יש זוגות שלא מממשים את יחסיהם בכוונה תחילה מתוך הסכמה. לדוגמה, ביחסים א-מיניים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hardon, S.J., John. "Consummated Marriage". Pocket Catholic Dictionary. Image Books. עמ' 91. ISBN 0-385-23238-1. 
  2. ^ משנה, מסכת נידה, פרק י', משנה א'.
  3. ^ מסכתות קטנות, מסכת שמחות, פרק ז, הלכה טו; תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ד', עמוד א'; ועוד.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ב, עמוד ב'.
  5. ^ תוספות, מסכת כתובות, דף ד, עמוד א.
  6. ^ שיטה מקובצת, מסכת כתובות, דף ג, עמוד ב, סוף ד"ה לכך נראה, בדעת רש"י.
  7. ^ דעת בית שמאי במשנה, מסכת נידה, פרק י', משנה א' והכרעת רב כמותם בתלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ס"ד, עמוד ב', וכן פסק המשנה תורה לרמב"ם, ספר איסורי ביאה, הלכות ה, פרק י"ט.
  8. ^ פרקי דרבי אליעזר, פרק לד.
  9. ^ משנה, מסכת קידושין, פרק א', משנה א'.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף נ"ב, עמוד א'; מסכת קידושין, דף י"ב, עמוד ב'.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף נ"ב, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר יבום וחליצה, הלכות ב, פרק א'; שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ"ו, סעיף ד'.