אקרופוליס החדשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אקרופוליס החדשה
New Acropolis.jpg
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון בריסל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים Jorge Ángel Livraga Rizzi עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש Delia Steinberg Guzmán עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 15 ביולי 1957 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.acropolis.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אקרופוליס החדשה (באנגלית: New Acropolis) הוא ארגון ללא מטרות רווח בינלאומי אשר מגדיר עצמו כ"בית ספר לפילוסופיה בסגנון קלאסי", אך חוקרים רבים טוענים שהוא למעשה תנועה דתית תאוסופית נאו-שמרנית או אף כת בעלת מאפיינים פשיסטיים, אליטיסטיים וגזעניים.[1][2][3]

הארגון מעביר קורסים לקהל הרחב ולחברים בו בנושא תרבויות עתיקות, אתיקה ופילוסופיה מעשית. הארגון הוקם בשנת 1957, על ידי חורחה אנחל ליברגה ריצי בארגנטינה, ובהדרגה התרחב לארגון בינלאומי. הארגון צמח על ברכי התנועה התיאוסופית, שהחזיקה בעקרונות מיסטיים שונים ושילבה מסורות רוחניות ממערב וממזרח. עם זאת, התנועה התאוסופית מכחישה כל קשר לארגון בגלל קשריו של מייסדה, ליברגה, ושל הארגון כולו לתנועות פאשיסטיות.[2] כל הפעילים, המנהלים והמורים באקרופוליס החדשה פועלים בהתנדבות.

לאחר פטירתו של ליברגה בשנת 1991, מנהלת את הארגון תלמידתו דֶליה שטיינברג גוזמן. לפי נתוני הארגון, הוא פועל ביותר משישים מדינות ומונה למעלה מחמישה-עשר אלף חברים פעילים ומאות אלפי אוהדים. התנועה מאחדת חברים הדוברים למעלה מחמש עשרה שפות, בעלי מגוון רחב של אמונות דתיות, מקורות אתניים ותרבויות שונות.

עקרונות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. קידום אידיאל של אחווה בינלאומית המבוססת על כיבוד המעלות האנושיות, ללא הבדל של גזע, מין, תרבות, דת, מעמד סוציאלי וכדומה. 2. טיפוח אהבת החכמה דרך הלימוד ההשוואתי של הפילוסופיות, הדתות, המדעים והאמנויות, במטרה לקדם את הידע על האדם, על חוקי הטבע ועל חוקי היקום. 3. פיתוח הטוב ביותר שבפוטנציאל האנושי, תוך קידום הגשמת האדם כפרט ושילובו בחברה ובטבע כגורם אקטיבי ומודע, למען שיפור העולם.

שלושת הצירים באמצעותם פועל הארגון הם: פילוסופיה, תרבות והתנדבות.

פילוסופיה: תוכנית הלימודים מנוהלת באופן אחיד בכל סניפי הארגון ברחבי העולם, ומשמשים לה להשראה לימודים שהתקיימו בבתי ספר של חכמה, בתקופות שונות בהיסטוריה. בתוכנית קורסים על פילוסופיות ותרבויות עתיקות: יוון העתיקה, הבודהיזם בהודו ובטיבט, תרבות מצרים העתיקה, קבלה, אתיקה, מטאפיזיקה, סמליות, פסיכולוגיה מסורתית ועוד. מטרת הלימודים היא למצוא את האמת המשותפת לתפיסות השונות, ולנסות להביאה לתוך חיי התלמידים.

תרבות: החברים בארגון יוצרים אמנות ועוסקים בה ככלי התפתחותי, מתוך הכרה באמנות כמשקפת ערכים פילוסופיים של יופי, הרמוניה, אמת וצדק. הארגון מציע בסניפיו השונים סדנאות ומופעי תרבות מגוונים.

התנדבות: הפעילים בארגון ובתפעולו עושים זאת בהתנדבות וללא כוונת רווח. העמותה מקיימת פעילויות למען הסביבה והקהילה, המתבססות על ערכי הנדיבות, הסובלנות והאחווה, אליה מוזמן גם מי שאינו חבר באקרופוליס החדשה.

פוליטיקה ואידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי יוצא הארגון מיגל מרטינז, הארגון דוגל בשמרנות קיצונית, היררכיה חברתית נוקשה ורעיונות חברתיים ופוליטיים המושפעים מאפלטון, ניטשה, וקונפוציוס, וככזה רואה בדמוקרטיה שיטה בעייתית. המודל האידיאלי לחברה לפי הארגון הוא מודל קאסטות קשיח בהנהגת מעמד כהנים דתי.[4]

ההיסטוריון וחוקר הכתות ניקולס גודריק קלארק טוען ש"המבנה הארגוני וההסמלה של אקרופוליס החדשה חב רבות למודלים פשיסטים".[3] גם חוקרים אחרים, לדוגמה הפסיכיאטר וחוקר תופעת הנאו-נאציזם ז'אן אבְּגְראל, כותבים שהארגון שואב השראה רבה מסמלים ורעיונות נאציים, וספציפית מרעיונות הקשורים לעליונות הגזע הלבן.[1]

האגודה התאוסופית בה ליברגה היה חבר לפני הקמת הארגון ניתקה קשר עם הארגון והחרימה את מייסדו בגלל קשריו עם ארגונים קיצוניים, ביניהם ארגונים נאו-נאצים.[2]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 הגיע לישראל פייר פאולין, תלמידו של פרננדו שוורץ, מייסד ומנהל אקרופוליס החדשה בצרפת, במטרה להקים סניף ראשון בישראל. הסניף הראשון הוקם בתל אביב, ואחריו יצאו תלמידים מהסניף לפתוח סניפים נוספים, בחיפה, ירושלים, קריות, כפר סבא, ראשון לציון, באר שבע כרמיאל ,תל אביב ופרדס חנה. בהמשך גדלה העמותה בארץ לכדי כ-300 חברים.

הארגון מפיץ גם עיתון בשם "אקרופוליס"- כתב עת בנושא פילוסופיה כדרך חיים, היוצא 4 פעמים בשנה בנושאים מתחלפים, ומחולק חינם בעשרות אלפי עותקים ברחבי הארץ.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נחקר באירופה בגין היותו כת משנות השבעים, בעקבות האשמות על שימוש ברטוריקה, הסמלה, צורות התארגנות צבאיות ופאשיסטיות ושימוש בטכניקות של שטיפות מוח[5].

בבלגיה ובצרפת נכלל הארגון בשנת 1995 ברשימת קבוצות וארגונים שנחשבו לכתות, אולם עשור לאחר מכן בשנת 2005, הוסר שמו מרשימת הכתות בצרפת[6]. עם זאת, הממונה הבין משרדי על הכתות בצרפת אמר למגזין וייס ב-2014 כי "אקרופוליס החדשה עדיין נמצאת תחת מעקב ואנחנו עדיין חושדים שהיא כת".

אמנם הוועדה הבין-משרדית של הכנסת לבדיקת נושא הכתות בישראל (דו"ח תעסה גלזר מינואר 1987) לא מזכירה את אקרופוליס החדשה, אך הארגון פתח את סניפו הראשון בישראל רק לאחר פרסום הדו״ח. גם המרכז הישראלי לנפגעי כתות (שהוקם בשנת 2006) אינו מזכיר את אקרופוליס החדשה ברשימותיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקרופוליס החדשה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Jean-Marie Abgrall, Soul Snatchers: The Mechanics of Cults, Algora Publishing, 2007, ISBN 978-1-892941-38-1. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 Theos-Talk Archives (February 1998 Message tt00311), theos-talk.com
  3. ^ 1 2 Nicholas Goodrick-Clarke, Black Sun: Aryan Cults, Esoteric Nazism, and the Politics of Identity, NYU Press, 2003-07, ISBN 978-0-8147-3155-0. (באנגלית)
  4. ^ Jorge A Livraga and New Acropolis, www.kelebekler.com
  5. ^ Religions of the world : a comprehensive encyclopedia of beliefs and practices, Santa Barbara, Calif.: ABC-CLIO, Second edition, 2010, ISBN 978-1-59884-204-3
  6. ^ La fin des listes noires (ארכיון)