המאסטר (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המאסטר
The Master
בימוי פול תומאס אנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה פול תומאס אנדרסון, מייגן אליסון, דניאל לופי, ג'ואן סלר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פול תומאס אנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה לזלי ג'ונס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'וני גרינווד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 11 בספטמבר 2012 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 137 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו themaster
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המאסטראנגלית: The Master) הוא סרט דרמה עטור פרסים משנת 2012 שנכתב ובויים על ידי היוצר פול תומאס אנדרסון ומככבים בו חואקין פיניקס, פיליפ סימור הופמן, ואיימי אדמס. הסרט עוסק באהבה, שייכות, השלכות המלחמה על החברה, אקזיסטנציאליזם, וכמו כן חלק ניכר ממנו עוסק בדת הסיינטולוגיה ואמת קיימותה. תקופת העלילה היא ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו סרטו השישי של היוצר פול תומאס אנדרסון. בסרט מככבים פיליפ סימור הופמן, שכיכב בעבר בסרטיו, וחואקין פיניקס. במאי 2012 הודה אנדרסון כי נושא הסרט יעסוק בדת הסיינטולוגיה. דבר שעורר חילוקי דעות וציפייה לסרטו. הסרט עוסק בדמותו של פרדי קוול. יוצא החיל הים האמריקאי ונפגע פוסט טראומה ממלחמת העולם השנייה לאחר שובו מהמלחמה. פרדי הוא אדם פגוע הנשלט על ידי יצריו והסרט מתאר את פגישתו עם לנקסטר דוד (פיליפ סימור הופמן) מנהיג דת מסתורית כריזמטי, המזמין אותו להצטרף למשפחתו במסע אחר האמת.

תוכן הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקספוזיציית הסרט נפתחת בסופה של מלחמת העולם השנייה. מוצג הגיבור הראשי, פרדי קוול (פניקס) כמלח בשורת החיילים הסובלים מהלם, פוסט טראומה, ובעיית שתייה כתוצאה ממראות המלחמה. פרדי מנסה להשתלב בחברה אך נראה כי אינו מצליח להחזיק באף עבודה בשל נטייתו לאלימות כלפי אנשים ושתייתו חסרת המעצורים. הוא בורח מקהילה כפרית לאחר שהואשם בניסיון לרצוח את אחד הפועלים אשר שתה ממשקאותיו העשויים מחומרים מסוכנים. בוקר אחד הוא מתעורר בספינה ולאחר שיחה עם הקפטן לנקסטר דוד (הופמן) מגלה כי התפרץ לאירוע של כת מסתורית ונרדם על סיפונה עקב שתייתו לשוכרה. עוד הוא מגלה מאשתו (אדמס) כי סיפק השראה לדוד אשר מחליט לפרוס עליו את חסותו ולעזור לו לחזור לתלם. באחת מסצנות המפתח בסרט חוקר דוד את פרדי וגורם לו להודות במעשיו האיומים כמו אונס דודתו, נטיותיו האלכוהוליסטיות והרג חיילים יפנים במלחמה. בנוסף לכך מספר פרדי לדוד כי מטרתו היא לשוב לנערתו דוריס ולהתחתן איתה. בשלב זה הסרט מראה את מסלול השיקום שעובר פרדי על ידי חברי הכת ומעת לעת קופץ אחורה ומראה את הרומן של פרדי עם דוריס לפני המלחמה. פרדי מעריץ את הכריזמה של דוד ומשתקע בכת בעוד שדוד מרגיש מחויב להחלמתו של פרדי. זאת בניגוד למשפחתו הסבורה כי פרדי הוא מרגל הנשלח כדי לחבל בהם או אדם משוגע מכדי לחזור למוטב. למרות זאת, כל המשפחה נרתמת לטיפולו. למרות התקדמותו פרדי אינו מוצא את מקומו עם הקהילה ועוזב אותם. הוא נוסע לעיירת מולדתו להתאחד עם דוריס ומגלה מאמה כי היא נישאה לאחר משהתייאשה לצפות לשובו. זמן מה לאחר מיכן, דוד יוצר קשר עם פרדי מאירופה. ומזמין אותו לחזור אליהם ולצפות בהתפתחות קהילתם. פרדי מגיע ושם מתוודע אליו דוד כי הם הכירו זה את זה בתחילת המלחמה ומשום כך הוא חש אחריות כלפיו. הוא מציע לו להשיאר עמם או לעזוב ולא לחזור לעולם. פרדי עוזב וממשיך לחפש את מקומו. בסוף הסרט נראה כי הוא חוזר אל נקודת מוצאו הראשונה והוא הים.

סוף הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוף המסע של פרדי נתון לפרשנות. ה"סוף הרע" מיוצג על ידי השוט האחרון שבו נראה פרדי חוזר אל הים, לבדו. מחובק עם דמות אישה עשויה מחול מה שמעיד על בדידותו ועל כך ששב לסורו. ואילו רבים טענו כי סוף הסרט הוא טוב מאחר שהוא הכיר אישה ושמה "win" (ניצחון בשפה האנגלית). ומשום שהמשפט האחרון שנאמר בסרט הוא בדיחה ("זה נפל, תרימי אותו") - דבר שאינו מתאים לאופיו הקודר של הסרט או לסרטיו של אנדרסון ואף טענו כי הוא חוזר אל הים במטרה לסגור מעגל וכי מצא את מקומו בעולם.

משמעות וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריות רבות הושמעו בנוגע למשמעות הסרט והסמלים שבו. אחת מהן טוענת כי יש רמיזות הומוסקסואליות בין דוד ופרדי. וכי ה"מאסטר" האמיתית היא אשתו של דוד אשר תדמית הכת והמשכיותה חשובה לה בהרבה ממנו ולכן היא ממשיכה ללדת עוד ועוד ילדים. בנוסף לכך, נטען כי סצנות מסוימות בסרט הן פרי דמיונו של פרדי (סצנת הארוחה, סצנת האופנוע) וכי מה שמחזק תאוריה זאת היא הסצנה שבו נראה פרדי נרדם בקולנוע ובו דוד מתקשר אליו מאירופה. כמו כן, נטען כי הסרט הושפע רבות מסרטיו של קובריק ודמותו של פרדי מבוססת על דמותו של רוברט דה נירו בסרט נהג מונית- פגוע מלחמה בודד ומצולק המעוניין להיות גיבור.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונצנזוס לגבי הסרט היו הופעות המשחק. בין אם מדובר בכימיה בין שלושת השחקנים הראשיים או הקתרזיס שהצליחו ליצור. הסרט, שהיה אחת מהופעותיו האחרונות והמפורסמות ביתר של השחקן פיליפ סימור הופמן חיזק את מעמדו בהוליווד. פרט לכך, הסרט השיב בסערה לתודעת הציבור את השחקן חואקין פיניקס שהופיע לאחר מכן במספר סרטים מצליחים. עם זאת, הביקורות לגבי הסרט כולו היו חלוקות. למרות הצילום היפהפה, הפסקול החודר והבימוי, רבים היו מאוכזבים מההתייחסות לכת והשלכתה כצד משני בסרט. לאופי התסריט המבולגן וסוף הסרט אשר נתון לפרשנות. הסרט זכה לציון של 85% באתר Rotten Tomatoes. והופיע פעמים רבות ברשימת "סרטי השנה" באתרים ועיתונים רבים. הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר: פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר ושחקן המשנה הטוב ביותר וזכה בפסטיבל ונציה בפרס המשחק על הופעת השחקנים הראשיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]