לדלג לתוכן

סיינטולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיינטולוגיה
Scientology
הלוגו של הסיינטולוגיה
הלוגו של הסיינטולוגיה
שורשים, סיווג והנהגה
זרם דת עיונית
תאריך ייסוד מאי 1952 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד ל. רון האברד עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים ופעילות
מוסדות כנסיית הסיינטולוגיה, סיינטולוגים עצמאיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סַיֶנְטוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Scientology) או הַכְּנֵסִיָּה הַסַיֶנְטוֹלוֹגִית, היא מערכת אמונות ופרקטיקות שפותחה על-ידי הפילוסוף[1][2] וסופר המדע-הבדיוני האמריקני, ל. רון האברד. הסיינטולוגיה מציעה שיטות טיפול שונות, המכוונות לשפר את היכולות של האדם כישות רוחנית. בכך, לפי טענתה, היא מעלה גם את יכולתו לטפל בגופו בהתמודדות עם מחלות פסיכוסומטיות ולהגיע לרמה תודעתית גבוהה יותר.

כנסיית הסיינטולוגיה הוכרה רשמית כדת[3] או כמוסד ללא כוונת רווח ב-35 מדינות שונות, בהן ארצות הברית, איטליה, ספרד, פורטוגל, שוודיה, הודו, דרום אפריקה, אוסטרליה[4] ובריטניה[5]. ישנן מדינות בהן הסיינטולוגיה מוגדרת ככת כגון צרפת[6] ומדינות שמסרבות להכיר בה כדת כגון גרמניה[7][8].

במדינת ישראל, המרכז לסיינטולוגיה מוגדר כחברה לתועלת הציבור[9] ועל פי העיתונות ככת הגדולה במדינת ישראל[10]. הסיינטולוגיה הייתה אחת הקבוצות[11] שהוועדה הבין משרדית לבדיקת נושא ה'כתות' ('קבוצות חדשות') בישראל בראשות תעסה-גלזר סקרה בדו"ח שלה, אם כי הדו"ח לא יצר הגדרות משפטיות, ולא קיבל גושפנקא אקדמית[11].

מקור השם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סופר המדע הבדיוני האמריקני ל. רון האברד, 1950

מקור הנוסח העברי של המילה "סיינטולוגיה" הוא במקור בשפה האנגלית – Scientology. המילה היא שילוב של המילה הלטינית scio, יֶדע (לפי הניסוח בפרסומים הרשמיים של הכנסייה – "לדעת במלוא מובן המילה"), והמילה היוונית לוגיה (λογία) שפירושה "תורה".

המילה "סיינטולוגיה" שימשה בכמה הקשרים לפני שהאברד אימץ אותה בתור השם לאמונתו. ההוגה האנרכיסטי האמריקאי סטיבן פרל אנדרוס (Stephen Pearl Andrews) הזכיר אותה בספרו "התקציר הראשון של אוניברסולוגיה ואלוואטו" בשנת 1871[12] כשם של "מדע חדש... שחוקר את המחלקה השנייה של הקיום...". לפי ספרו של הסיינטולוג לשעבר ג'ון אטאק "פיסת שמיים כחולים" (A Piece of Blue Sky), הפילולוג אלן אפוורד (Alan Upward) השתמש בשנת 1907 במילה "סיינטולוגיה" כמילה נרדפת לפסבדו-מדע[13]. היא שימשה פעם נוספת, בהקשר חיובי, בספרו של אנסטסיוס נורדנהולץ (Anastasius Nordenholz), מדען גרמני וחסיד של אמונת שיפור הגזע[13] "סיינטולוגיה – המדע של איכות וכושר המחשבה" (Scientologie – Wissenschaft von der Beschaffenheit und Tauglichkeit des Denkens) שיצא לאור בשנת 1934. קבוצת סיינטולוגים שפרשה מהארגון המרכזי מנהלת מאבק משפטי על הזכות להשתמש בשם סיינטולוגיה בכתיב הגרמני Scientologie[14].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאנטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־9 במאי בשנת 1950 פרסם האברד את ספרו הראשון בנושא השכל והנפש: "דיאנטיקה – המדע המודרני של בריאות הנפש" (Dianetics: The Modern Science of Mental Health); יום פרסום הספר הפך מאוחר יותר לאחד החגים של הסיינטולוגיה. מקור השם "דיאנטיקה" (אנג') במילים היווניות dia "דרך" ו־nous "נפש".

עקרון היסוד בספר הוא שהאדם הוא ישות רוחנית שטבעה טוב ושהדחף לשרוד מניע את קיומה. עם זאת, השכל של האדם ("מַיינד" בפרסומים סיינטולוגיים בעברית) מפריע לו לשרוד ולפעול נכון, משום שיש בו הצטברויות של "אנגרמות" (אנג') – יחידות של זיכרונות של כאב וחוסר הכרה. המיינד, לפי האברד, נחלק ל"מיינד אנליטי" (מנתח), האחראי על חשיבה וקבלת החלטות הגיוניות, ו"מיינד ראקטיבי" (אנג') (תגובתי), הגורם לאדם לבצע מעשים לא הגיוניים בגלל האנגרמות שמצטברות כשהאדם חווה כאב פיזי בעודו חסר הכרה. האברד טען שאנגרמות נאגרות בשל לחץ פיזי על העובר טרם לידתו, בעקבות מריבות בין הוריו או ניסיונות הפלה מלאכותית. האברד הציע שיטה לריפוי המיינד על ידי ניקויו מהאנגרמות באמצעות התעמתות איתן ומחיקתן והפיכת האדם ל"קליר" (אנג') (מאנגלית clear, "נקי") – אישיות שאינה מושפעת לרעה מאנגרמות, עמידה יותר בפני מחלות פסיכוסומטיות ומסוגלת לקבל החלטה נכונה בכל מצב בהתאם לנתונים הזמינים, ללא שיקולים זרים ומוטעים.

האברד הציג את אמונתו כחלופה זולה ובטוחה יותר לטיפול פסיכיאטרי, שמחירו היה גבוה ושהיה כרוך לעיתים בשימוש בתרופות שנויות במחלוקת ובנזע חשמלי. האברד הביע התנגדות תקיפה לטיפול פיזי במחלות נפש, וגרס כי הטיפול צריך להתבצע באופן בלעדי באמצעות שיחה ("אודיטינג" (אנג')) בין המטפל (אודיטור, "מאזין", auditor) והמטופל (פרקליר, "קדם־נקי", preclear). תאוריה זו לא עמדה במבחנים מדעיים שנערכו מאוחר יותר בשיתוף עם ארגון הדיאנטיקה[15].

ישנה זיקה מסוימת בין הדיאנטיקה של האברד לבין השיטה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד ובהקדמה ל"דיאנטיקה" האברד ציין שפרויד אכן השפיע עליו. ההבדל העיקרי בין התפישות, לטענתו, היה שבדיאנטיקה עוזר האודיטור למטופל להבין את בעיותיו בעצמו, בעוד שבפסיכואנליזה המטפל מגיע למסקנה מהן הבעיות במקום המטופל.

ספרו של האברד לא קיבל תגובות אוהדות בעולם המדעי ותויג מיד כפסבדו-מדע, למשל על ידי מרטין גרדנר בספרו "Fads and Fallacies in the Name of Science" מ־1952. הוא גם ספג ביקורת חריפה מאת פסיכולוגים ופסיכיאטרים, למשל רולו מיי. עם זאת, הוא זכה להצלחה והיה ברשימת רבי המכר במשך יותר מ־100 שבועות[16]. אנשים רבים ניסו ליישם על עצמם ועל קרוביהם את השיטות המתוארות בספר. בעקבות זאת הוקמו קבוצות רבות של מטפלים בדיאנטיקה של האברד. האברד עצמו הקים בעיר אליזבת בניו ג'רזי את "המוסד למחקר דיאנטיקה של האברד" (Hubbard Dianetic Research Foundation). הרשויות בארצות הברית חקרו את הארגון באשמת עיסוק ברפואה ללא רישיון והארגון נקלע עקב כך לקשיים.[דרוש מקור]

הקמת כנסיית הסיינטולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין כנסיית הסיינטולוגיה, לוס אנג'לס

למרות הקשיים השונים, האברד המשיך להפיץ את אמונתו ולפתח את שיטות האודיטינג. הוא הרצה על כך במקומות רבים ופרסם עוד מספר ספרים, בהם "מדע ההישרדות" ו"אנליזה עצמית". בהרצאה במרץ 1952 האברד אמר שהוא מפתח תורה חדשה שתהיה הרחבה של דיאנטיקה, בשם "סיינטולוגיה". באותה ההרצאה הוא הגדיר את "סיינטולוגיה" בתור "חקר המדע, או חקר הידע" וש"דיאנטיקה היא רק חלק קטן של התרפיה"[17]. בסוף שנת 1953 הקים האברד ארגון דתי בשם "כנסיית ההנדסה הרוחנית" (Church of spiritual Engineering)[18] וב־1954 הקים את "כנסיית הסיינטולוגיה" (The Church of Scientology) בלוס אנג'לס, קליפורניה[19].

ההגדרה של הסיינטולוגיה בתור דת שנויה במחלוקת. הארגון עצמו טוען שיש לו כל המאפיינים של דת, ומנהל על כך מאבקים משפטיים רבים. יותר משלושים מדינות בעולם, בהן ארצות הברית[20], קנדה[21] ודרום אפריקה[22], העניקו לסיינטולוגיה סוגים שונים של הכרה בתור ארגון דתי לצורך עריכת טקסי נישואין, פטור ממס, וכיוצא באלה. מדינות אחרות, בהן צרפת וגרמניה[20] לא מכירות בסיינטולוגיה כדת וארגוני הסיינטולוגיה המקומיים מנהלים על כך מאבקים משפטיים ארוכים.

האברד המשיך להשתמש בשם "דיאנטיקה" ביחס לטיפול הראשוני וה"מדעי" יותר בבריאות הנפש, כשהשם "סיינטולוגיה" משמש למכלול התאוריות של האברד ביחס לאדם כישות רוחנית.

התנועה הסיינטולוגית הכריזה כבר בראשית דרכה כי יסוד רעיונותיה הוא בכתביו של האברד, וכי כתבים אלו, כלשונם וללא שינוי, הם המקור היחיד לתורה הסיינטולוגית. עם זאת, חוקרים כמיכאל רת'סטיין ודורתה רפסלונג כריסטיאנסן מפקפקים אם האברד עצמו כתב את כל הכתבים המיוחסים לו בימי חייו. רת'סטיין אף מצביע על שינויים משמעותיים שבוצעו בכתביו במהדורות מאוחרות יותר, ומניח כי "כל עוד האברד ימשיך להיחשב ה'מקור' היחידי של האמונה הסיינטולוגית, הוא ימשיך להיות כותב פורה גם אחרי מותו."[23]

מצב הסיינטולוגיה משנות ה־80

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השמונים הגיע המתח הפנימי בכנסיית הסיינטולוגיה לשיאו, כשקבוצות שונות בהנהלה הבכירה החלו להיאבק על הירושה של האברד – לארגון היו כבר סניפים במדינות רבות והוא גלגל מיליוני דולרים ממכירת ספרים, טיפולים וקורסים להכשרת אודיטורים. בעקבות המאבקים עזבו סיינטולוגים בכירים אחדים את הארגון והקימו ארגונים משלהם שחלקם ממשיכים להתקיים עד היום ולהציע טיפולים סיינטולוגיים, בעוד שהארגון המקורי מנסה להיאבק בהם על הפרות של זכויות יוצרים.

האברד נפטר משבץ בשנת 1986 (לפי המינוח של הכנסייה, הוא "עזב את גופו"). בבדיקת גופתו לאחר המוות, הנדרשת על פי החוק בארצות הברית לפני שריפת גווייה, נמצאו בדמו שרידים של ויסטריל[24], תרופה אנטי־היסטמינית שמשמשת גם כתרופת הרגעה.

בראש הכנסייה עומד דייוויד מיסקאוויג' (אנג')[25][26], הנושא בתואר "יושב־ראש המרכז לטכנולוגיה דתית (אנג')", חברה המחזיקה בזכויות היוצרים לכל אמונת הסיינטולוגיה ובסימני המסחר שלה. לכנסיית הסיינטולוגיה היה גם נשיא (President), הבר ג'נטש (אנג') (נפטר באוקטובר 2025), אך תפקידו היה טקסי בעיקר.

לפני מותו פורסמה הכרזה מטעם האברד על חתימת "הטכנולוגיה הסטנדרטית". לכאורה פירוש הדבר היה שכל מה שניתן היה לחקור בסיינטולוגיה נחקר ולא ניתן לשפר אותה עוד. ואמנם הארגון מתייחס אליה כך – שיטות הטיפול אינן משתנות באופן משמעותי מאז, והארגון מנוהל לפי ספרי האברד (במהדורות החדשות של הספרים נעשו שינויים אחדים).

הסיינטולוגיה התפרסמה בין היתר במספר ידוענים שחברו לשורותיה, ובהם השחקנים ההוליוודיים טום קרוז, קירסטי אלי, ג'נה אלפמן, פריסילה פרסלי וג'ון טרבולטה והמוזיקאים אייזק הייז וצ'יק קוריאה. גרושותיו של טום קרוז, ניקול קידמן וקייטי הולמס, עזבו את הסיינטולוגיה לאחר שהתגרשו ממנו.

ב־2007 כנסיית הסיינטולוגיה הוציאה לאור מחדש את ספרי הדיאנטיקה והסיינטולוגיה של האברד וההרצאות הנלוות אליהם במהדורות מחודשות בסדרת "היסודות" (The Basics). ב־2011 יצאו מחדש גם שאר ההרצאות של האברד בסדרת "עידן הזהב של הידע". כל הספרים וחלק גדול מההרצאות מתורגמים לפחות לשבע עשרה שפות, בהן עברית, ותשעה ספרים מתורגמים לחמישים שפות.

הסיינטולוגים העצמאיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סיינטולוגים עצמאיים

ישנה תופעה של סיינטולוגים שעוזבים את הכנסייה אך מאמינים בטכנולוגיה ובאמונות הסיינטולוגיות, ולכן ממשיכים לפעול בדרך עצמאית. הסיינטולוגים העצמאיים טוענים כי מיסקביג' מנהל את הכנסייה בצורה מזיקה, פועל בניגוד לאמונתו של האברד ומעוות אותה, והוא האחראי לשם הרע שיצא לסיינטולוגיה. כתוצאה מהפילוג, בנוסף לכנסיית הסיינטולוגיה (Church of Scientology) יש גם ארגונים שונים של "הסיינטולוגים העצמאיים" (Independent Scientologists), שהכנסייה מתנערת מהם[27].

לקבוצה העצמאית ארגונים רבים ברחבי העולם, וגם בישראל ("מרכז דרור" בחיפה). היא מעבירה את שירותי הסיינטולוגיה ואינה פועלת בחסותה של שום כנסייה.

פרויקט סיינטולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 נוצר סכסוך בין 4chan לקהילה הסיינטולוגית[28], בעקבות פרק של סאות' פארק – "לכוד בארון" – שהציג באורח ביקורתי את מנהגי הכנסייה והציג את דרכיה כהתעללות במאמינים. בעקבות הפרק נוצרו ממים רבים הלועגים לסיינטולוגים. בתגובה, הסיינטולוגים פעלו לסגירת אתרי אינטרנט רבים ואיימו לתבוע אתרי אינטרנט גדולים יותר. 4chan ראו בכך מתקפה על החירות שלהם והגיבו ב"פרויקט סיינטולוגיה" – מתקפה של ונדליזם אינטרנטי מטעם 4chan על אתרים של הסיינטולוגיה וגם מחאות ליד הכנסיות הסיינטולוגיות בכל רחבי העולם. ארגון הסיינטולוגיה תבע אתרים אינטרנטים בגין הפרת זכויות יוצרים[29].

מושגים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה הדינמיקות של החיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על־פי הדיאנטיקה, ישנן ארבע "דינמיקות" שהחיים מתנהלים לפיהן ולפי הסיינטולוגיה, ישנן ארבע דינמיקות נוספות, בסך הכול שמונה:[30]

  1. הדחף לשרוד כאדם, כפרט.
  2. הדחף לשרוד דרך התרבות וצאצאים.
  3. הדחף לשרוד כקבוצה (ארגון, מקום עבודה, מדינה).
  4. הדחף להישרדות האנושות כולה.
  5. הדחף לשרוד כצורת חיים.
  6. הדחף להישרדות כחלק מהעולם החומרי.
  7. הדחף לשרוד כישות רוחנית או הדחף להישרדותם של החיים עצמם.
  8. הדחף לעבר התקיימות כאינסוף (הדינמיקה השמינית מסמלת בסיינטולוגיה גם את האלוהים)[31].

אי־מיטר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האברד המשיך לפתח את שיטת הטיפול הסיינטולוגית באמצעות הוספת מכשיר אי־מיטר (אנג'), מעין פוליגרף המשקף את המתח שבו שרוי המטופל. המכשיר נמכר תחילה על ידי ממציא המכשיר מתיסון והאברד כ"מודד בחינה" שמטרתו שעשוע במסיבות[32]. האברד טען מאוחר יותר כי באמצעות מדידת הזרם החשמלי המכשיר מוודא את עוצמת תגובתו של המטופל לגירוי האנגרמות שהאודיטור מנסה למחוק. לטענות אלו אין יסוד מדעי[33].

תטן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האברד טען כי האדם הוא תטן (אנג'), ישות רוחנית אלמותית המתגלגלת מגוף לגוף והמשתמשת בגוף ובשכל (מיינד) כדי ליצור מציאוּת[34]. מושג ה"תטן" דומה למושג הנפש במערכות דתיות ופילוסופיות אחרות, אולם בסיינטולוגיה נמנעים משימוש במושג הזה, כי הוא רכש משמעויות רבות ושונות. לטענת כנסיית הסיינטולוגיה, טיפול דיאנטי מאפשר לאדם להיזכר בחיים קודמים שלו. אדם גם יכול, נטען, להתעלות מעבר לרמת ה"קליר" עד לרמת תטן פועל (אנג') (OT); פרסומי הכנסייה מתארים שמונה דרגות של "תטן פועל", ויש כביכול שבע נוספות[35]. ככל שהדרגה גבוהה יותר, כך משתפרת יכולתו של אדם להתמודד עם החיים ולהשיג את מטרותיו. הטיפול כרוך בתשלום, שהוא מקור הכנסתה העיקרי של הכנסייה, וגובה התשלום עולה בהתאם לדרגה שהמטופל מעוניין להגיע אליה.

ספרי האברד שבהם פיתח את רעיונותיו על הנפש, הרצאותיו המוקלטות וספרי ההדרכה הטיפולית של הסיינטולוגיה פורסמו בפומבי, תורגמו לשפות רבות, והם נמכרים בחנויות ספרים. ספרים אחרים, טכניים ומתקדמים יותר, מופצים בעיקר בתוך ארגוני סיינטולוגיה – אלה הם "עלוני משרד התקשורות של האברד" (HCO Bulletins‏, HCOB, עלוני מהש"ה), שכן מקורם במכתבים שהפיץ האברד לסניפי הארגון עם הוראות לביצוע שיטות טיפול שהמציא. רובם זמינים לעיון בארגוני סיינטולוגיה, אולם החלקים העוסקים בדרגות של "תטן פועל" חסויים והגישה אליהם ניתנת רק לסיינטולוגים שהגיעו לדרגה הדרושה.

ההיסטוריה הקוסמית לפי הסיינטולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1963 האברד התחיל לפרסם סיפור שכתב. עלילת הסיפור היא שלפני 75 מיליון שנה הגיע לכדור הארץ מהחלל חייזר עריץ בשם "זנו" (Xenu)[36]. הוא שתל בהרי געש נשמות של חייזרים ואחר־כך הפציץ הרי געש אלו בפצצות מימן. אחרי חורבן החיים על־פני האדמה נותרו רוחות החייזרים שנהרגו בהפצצה, ואלו נצמדו ונצמדות עד היום לבני אדם ומתנהגות כטפילים נפשיים. הם מכונים תטאנים גופניים (אנג') והשלבים המתקדמים ביותר בטיפולים סיינטולוגיים עוסקים בסילוקם.

שיטות טיפול נגד "תטאנים גופניים" הביאו להעלאת טענות כנגד מכונים סיינטולוגיים בדבר התעללות. במקרה מוכר אחד, תבעה משפחתה של ליסה מקפירסון, שמתה בעת טיפול סיינטולוגי, את הכנסייה. המשפט נמשך תשע שנים והסתיים בפשרה עם המשפחה, שפרטיה לא פורסמו[37].

תוכנם הסודי של הלימודים המתקדמים בסיינטולוגיה כולל בעיקרו סיפור שכתב האברד[38] בסוף שנות השישים:

"ראש הפדרציה הגלקטית (76 כוכבים סביב כוכבים גדולים יותר שבהם ניתן להבחין מכאן) שנוסדה לפני 95 מיליון שנה (בערך 250 מיליארד תושבים בכל כוכב – 178 בממוצע) באמצעות השתלה המונית. הוא גרם לכך שהאנשים יובאו לטיגיאק (Teegeeack, כדור הארץ) ומיקם פצצות מימן בהרי הגעש העיקריים (מקרה 2) ואז אלו באוקיינוס השקט נלקחו בתיבות להוואי ואלו באוקיינוס האטלנטי ללאס פאלמס ואז 'נארזו'. שמו היה זינו. הוא השתמש במורדים. מידע מטעה מסוגים שונים באמצעות מעגלים, וכו' מוקם בשתלים. בגלל פשעו, קצינים נאמנים (לעם) לכדו אותו אחרי שש שנות מאבק ושמו אותו במלכודת הר אלקטרונית שבה הוא עדיין נמצא. 'הם' נעלמו. המקום (קונפד') הפך מאז למדבר."

לפי מסמך זה, הסיפור כונה על ידי האברד עצמו "אופרת חלל".

למרות אדרת הסודיות האופפת את אמונת הנסתר הזו של האברד, עותקים של הטקסטים מופצים באתרי אינטרנט רבים. למרות המערכות המשפטיות הרבות שארגוני הסיינטולוגיה מנהלים על הפרת זכויות יוצרים, ההפצה לא פסקה. הדוברים הרשמיים של הארגון נמנעים בתוקף מכל התייחסות לתוכנה של "אופרת החלל", אך אינם מכחישים את קיומה לחלוטין. רוב תלמידי הסיינטולוגיה ברמות הנמוכות אינם מכירים את הסיפור על פרטיו. עם זאת, אזכורים לחיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ קיימים בסיינטולוגיה; למשל, "המילון הרשמי של סיינטולוגיה ודיאנטיקה" סיפק הגדרה למושג אופרת חלל בסיינטולוגיה (אנג')[39].

הטכנולוגיה המנהלית של האברד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האברד גייס לכנסייה אנשים מהשורה שהיו מעוניינים יותר ברוחניות משבניהול, והוא חיבר גם אמונת ניהול משלו. תורה זו מורכבת משמונה כרכים של מכתבים עם הוראות ניהול שהופצו על ידי האברד וקובצו בשם "מכתבי מדיניות של משרד התקשורות של האברד" (HCO Policy Letters, HCOPL, בעברית: מ"מ מהש"ה)[40]. אמונת הניהול נוצרה במקור עבור הניהול הפנימי של הכנסייה, אך בהמשך שווקה גם למי שרצה לרכוש השכלה במנהל עסקים על ידי מכללה בשם Hubbard College of Administration שהייתה חברת בת של הארגון.

לפי הטכנולוגיה המנהלית של האברד, בכל ארגון חייבים להיות מוגדרים תפקידים חיוניים המכונים "כובעים" (Hat), שחייבים להיות ממולאים בכל זמן נתון על ידי אנשים מוכשרים – "כובע המנהל", "כובע מבקר האיכות", "כובע האחראי לתקשורת ויחסי ציבור" וכו'. לכל סוג של "כובע" יש קורס הכשרה מוגדר שמועבר על ידי הארגון ומכונה "כיבוע" (Hatting). גם התלמיד בארגון סיינטולוגי הוא סוג של כובע, וצריך לעבור "כיבוע", כלומר הכשרה בסיסית ב"איך להיות תלמיד" על־פי טכנולוגיית הלמידה. האמונה מגדירה גם שיטה לנהל את מסמכי הארגון, כך שבאופן עקרוני, כשאמונת הניהול מיושמת באופן מושלם, תחלופת האנשים בתפקידים והחפיפה ביניהם אמורה להתבצע בצורה חלקה לחלוטין.

חברות המתמחות בייעוץ עסקי לפי שיטת הניהול של האברד, פועלות במסגרת "המכון העולמי למיזמי סיינטולוגיה" (WISE – World Institute of Scientology Enterprises). לטענת המכון, עקרונות הניהול הסיינטולוגיים הופצו ליותר מ־140,000 בתי־עסק ב־75 מדינות[41], אך אין נתונים עצמאיים ומקיפים על מספר בתי־העסק שאכן מיישמים את הטכנולוגיה.

טכנולוגיית הלמידה של האברד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך כנסיית הסיינטולוגיה התעורר עד מהרה הצורך בהקמת קורסי הכשרה למנהלי ארגונים ואודיטורים. מכיוון שספרי האברד היו מלאים במינוחים חדשים שהוא המציא, היה צורך דחוף בשיטת לימוד סדורה, והאברד ניסח "טכנולוגיית למידה". הטכנולוגיה מגדירה שלושה מכשולים ללימוד נכון: קצב לימודים גבוה מדי, מחסור בחפץ מוחשי שעוזר להבין את חומר הלימוד ומילים שלא הובנו כראוי. הדגש הרב ביותר מושם על המכשול השלישי – התלמידים נקראים באופן תמידי לדאוג שיבינו כל מילה בספר שהם קוראים ולבדוק במילון את פירושה המלא של כל מילה שקיים ספק שלא הבינו כראוי, אפילו מילים בסיסיות ביותר כגון ה"א הידיעה. כל מי שנרשם לסיינטולוגיה עובר קורס "ללמוד כיצד ללמוד", המסביר את עקרונות טכנולוגיית הלמידה.

הארגון מקדם את טכנולוגיית הלמידה גם מחוץ למסגרות הרגילות של הסיינטולוגיה ולשם כך הקים את ארגון אפלייד סכולסטיקס (אנג'), שמטרתו לקדם את הטכנולוגיה בבתי ספר שונים ברחבי העולם ומכשיר מורים למקצועות כלליים בשיטות של האברד. הארגון טוען, בין היתר, להצלחות בשיפור אחוזי יודעי קרוא וכתוב בדרום אפריקה. עם זאת יעילות טכנולוגיית הלמידה של האברד למול טכנולוגיות למידה מקובלות אחרות הועמדה בספק ונדחתה בחלק מבתי הספר שהוכנסה אליהם[42].

הדרך אל האושר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לספרי עלילה וספרי סיינטולוגיה, האברד כתב ספר קצר בשם הדרך אל האושר (אנג'). הספר מציע עשרים ואחד כללים לשיפור החיים – שמירה על הבריאות, נאמנות ביחסים, הימנעות מרצח, כיבוד הורים ועוד. הספר אינו מזכיר את הסיינטולוגיה ומגדיר את עצמו "לא דתי". עם זאת, יש בו מאפיינים מסוימים של ספרים סיינטולוגיים, כגון עיסוק במושג ההישרדות ושימוש בהערות שוליים להסבר של מילים שונות. הספר תורגם ליותר מ־70 שפות ומחזיק בשיא גינס לשנת 2010 לספר המתורגם ביותר של מחבר אחד ידוע[43][44].

ארגון בעל אותו שם מפיץ את הספר בעולם. הארגון נפרד מסיינטולוגיה אך רבים מפעיליו הם סיינטולוגים וספרים ואתרי אינטרנט של סיינטולוגיה מזכירים את הספר ואת הארגון באור חיובי.

ניתוק קשר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוק קשר (אנג') במדורי הסיינטולוגיה, הוא ניתוק מוחלט של כל קשר בין אדם לחבר, עמית, או אף בן משפחה הנחשב כאנטגוניסט כלפי הכנסייה הסיינטולוגית. ביצוע ניתוק קשר בסיינטולוגיה הוא סוג של ריחוק חברתי[45]. ניתוק הקשר נחשב כשיטה חשובה להסרת מכשולים לצמיחה הרוחנית של האדם. במקרים מסוימים, ניתוק הקשר בא לידי ביטוי בקרב הנישואים, מה שמפריד ילדים מהוריהם[46][47][48][49].

מספר המאמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 טען נציג רשמי של הכנסייה כי יש לה 3.5 מיליון חברים בארצות הברית[50], אך בסקר שערכה אוניברסיטת העיר ניו יורק בשנת 2001 מצא רק כ־55,000 בני אדם שהגדירו עצמם כסיינטולוגים[51]. חוקרי דת מסבירים את הפער בין המספרים בעובדה שכנסיית הסיינטולוגיה סופרת בדיווחים שלה כל אחד שעשה קורס או שירות באחד מארגוניה[52][53]. על פי הפרסומים בתקשורת, מספר המאמינים בעולם נאמד בכ-50,000 ב-2011[54] וב-2015 בין 100,000 ל-200,000[55].

הסמלים של ארגוני הסיינטולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיינטולוגיה משתמשת במספר סמלים (אנג') לארגוניה.

סמל הסיינטולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסמל של הסיינטולוגיה

הסמל הוא האות הלטינית S מהמילה Scientology ושני משולשים:

  • "משולש שי"א" – שליטה־ידע־אחריות (KRC – Knowledge-Responsibility-Control): משולש המסמל את הרעיון שלפיו שליטה, ידע ואחריות הם שלושה מרכיבים שמתקיימים ביניהם יחסי גומלין.
  • "משולש אמ"ת" – אהדה־ממשות־תקשורת (באנגלית ARC – Affinity-Reality-Communication): משולש שמסמל את הרעיון שלפיו אהדה, ממשות ותקשורת הם שלושה גורמים שפועלים יחדיו כדי להביא לידי הבנה.

סמל זה מופיע ברוב הארגונים והפרסומים של הסיינטולוגיה[56].

הסמל של דיאנטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסמל של דיאנטיקה

הסמל של דיאנטיקה הוא משולש, שנראה כמו האות היוונית הגדולה דלתא (Δ) שבתחילת המילה דיאנטיקה. הצבע הירוק מסמל צמיחה והצהוב מסמל חיים. החלוקה של המשולש לארבעה פסים מסמלת את ארבע הדינמיקות הראשונות של החיים שהטיפול הדיאנטי אמור לטפל בהן.

סמל המשולש של דיאנטיקה מופיע בפרסומים שקשורים ישירות לדיאנטיקה, כגון ספרי דיאנטיקה בסיסיים ואתרי אינטרנט שמשווקים את דיאנטיקה כטיפול נפשי ולא כדת.

הצלב של הסיינטולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצלב של הסיינטולוגיה

בנוסף לסמל ה־S של סיינטולוגיה, נמצא בשימוש סמל נוסף – הצלב של הסיינטולוגיה (אנג'). זהו צלב בן שמונה קדקודים המייצג את שמונה הדינמיקות של החיים, שסיינטולוגיה עוסקת בכולן[57].

אף על פי שהצלב דומה בצורתו לצלב של הנצרות, הסיינטולוגיה אינה מבוססת על נצרות.

ביקורת נגד הסיינטולוגיה ומאבק להכרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הסינטולוגיה הורסת משפחות", אחד המוחים מהפגנות הענק שערכו אנשי ארגון אנונימוס ב-2008 נגד מרכזי הסיינטולוגיה ברחבי העולם.

כנסיית הסיינטולוגיה היא ארגון השנוי במחלוקת. הארגון תואר בתקשורת כעוין כלפי מבקריו[58], ונוקט במדיניות של הפחדה, איומים והטרדות כלפי עיתונאים, חברי הארגון ועוזבי הארגון[59]. תחקירים ופרסומים בכלי תקשורת[60] ובירורים שנערכו על ידי ועדות חקירה במדינות שונות, ובהן צרפת[61], הגדירו ואפיינו את כנסיית הסיינטולוגיה כ'כת'.

משרד הגארדיין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966 הוקם בסיינטולוגיה אגף בשם משרד הגארדיין לטיפול בהתקפות נגד הארגון. משרד הגארדיין היה מעורב בגנבה של אלפי מסמכים סודיים ממשלתיים, בשימוש במכשירי האזנה, בפריצות ועוד (ר' מבצע פריקאוט). לאחר התפוצצות הפרשה, ובמקביל לחקירה פלילית שנוהלה על-ידי הרשויות האמריקניות, ניהלה הכנסייה חקירה פנימית יסודית. אחד עשר מבכירי המנהיגים, כולל מרי סו האברד, אשתו של האברד, התפטרו מתפקידיהם בארגון, ובשנת 1979 הורשעו באשמת גנבה וקשירת קשר. לאחר שלוש שנים של חקירה פנימית כנסיית הסיינטולוגיה החליטה לפרק את משרד הגארדיין לחלוטין. במקומו הוקמו מספר ישויות אחרות, וחלק גדול מהפונקציות האדמיניסטרטיביות שלו הועברו למשרד לעניינים מיוחדים (Office of Special Affairs)[62].

רון דה וולף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימים, בנו של האברד מנישואיו הראשונים (שהסתיימו לפני שפרסם את דיאנטיקה או ייסד את ארגון הסיינטולוגיה)ֿ, רון דה וולף (אנג'), התראיין בתקשורת וסיפר את דעתו על הארגון, שאותו כינה "ארגון פשע", ועל אביו, שאותו הגדיר כ"נוכל ורודף בצע"[63]. במקביל הגיש תביעה בבית משפט להכריז על אביו כנעדר ולהפוך לנאמן על כל נכסיו, בטענה שהוא מת או אינו כשיר לנהל את ענייניו[64]. ב-1983 בית המשפט פסק נגדו. דה וולף הוצג כאחד השותפים לכתיבת הספר "Messiah Or Madman", שהופיעו בו טענות דומות, אך ב-1987 הגיש תצהיר בו חזר בו מטענות אלה וכינה את הספר "שקרי ובלתי מדויק"[65]. במהדורה מאוחרת יותר של אותו הספר טען המחבר בנט קורידון שנציגים של כנסיית הסיינטולוגיה אילצו את דה וולף לחתום על התצהיר הזה תוך כדי ניצול המצב הבריאותי והכספי הקשה שלו. טענה זו מעולם לא הוכחה או הופרכה[66].

אוסטרליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 דו"ח של ועדה פרלמנטרית אוסטרלית בראשות המשפטן קווין אנדרסון (אנג') טען כי הסיינטולוגיה היא "מרקם של כזב, הונאה ופנטזיה" ושימש להכנת חקיקה שניסתה לאסור את הפעילות של הסיינטולוגיה באוסטרליה, אך זו בוטלה לאחר זמן קצר (פרט למדינת ויקטוריה שביטלה את החקיקה רק בשנת 1982, גם אם מעולם הוציאה אותה אל הפועל)[67]. ב־1983 קבע בית המשפט העליון של אוסטרליה שסיינטולוגיה "הוכיחה בקלות שהיא דת" והכיר בה בתור כזאת[4], וגופי ממשלה אוסטרלים התייחסו לדו"ח אנדרסון כשנוי במחלוקת בדוחות מאוחרים יותר[68].

איטליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של הסיינטולוגיה באיטליה עברה פשיטות משטרתיות, סגירת מרכזים ומאבקים משפטיים ארוכים שהגיעו עד לערכאות הגבוהות ביותר. נקודת השפל של התנועה במדינה התרחשה באמצע שנות ה-80, כאשר הרשויות באיטליה פשטו על עשרות מרכזים של סיינטולוגיה ברחבי המדינה, תוך הגשת כתבי אישום פליליים נגד חברים ומנהלים באשמות של הונאה, סחיטה והעלמות מס (מה שנודע כ"משפט מילאנו הארוך")[69] . התיק התגלגל בבתי המשפט במשך כמעט שני עשורים והגיע שלוש פעמים לבית המשפט העליון לערעורים של איטליה (Corte di Cassazione). פסק הדין של בית המשפט העליון ניתן באוקטובר 1997, אז דחו השופטים את ההגדרה המצמצמת והיהודית-נוצרית למונח "דת" שבה השתמשו הערכאות הנמוכות, וקבעו כי סיינטולוגיה היא דת לכל דבר ועניין[70][71]. פסיקה היסטורית זו סללה את הדרך לסיומו הרשמי של ההליך המשפטי, ובשנת 2000, עם החלטה סופית של בית המשפט לערעורים במילאנו בעקבות הנחיית העליון, התקבע מעמדה של הסיינטולוגיה באיטליה כארגון דתי מוכר המוגן תחת עקרון חופש הדת, תוך זיכוי חבריה מההאשמות הפליליות שנקשרו לעצם פעילותם בתנועה[72] .

אנגליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירה דומה לזו שהתקיימה באוסטרליה התקיימה באנגליה בשנות ה-70, תחת השם ״חקירת פוסטר״[73], על שם ג׳ון פוסטר, חבר בית הלורדים שמונה לבצע אותה. באותה תקופה, בלחץ משרד הבריאות וכתגובה לקמפיין מסיבי של הסיינטולוגיה נגד הפסיכיאטריה, חל איסור על סיינטולוגים שהגיעו ללמוד במרכז העולמי של התנועה באנגליה להיכנס למדינה, והחקירה הוזמנה כדי לבחון אם האיסור מוצדק. למרות ביקורת מסוימת על התנהלות הארגון, דו״ח פוסטר המליץ לבטל את האיסור, שבסופו של דבר בוטל בתחילת שנות השמונים[74] . ב-2006, לאחר הכרה משפטית בכנסיית הסיינטולוגיה של לונדון כארגון צדקה פטור ממס, החזירה ממשלת אנגליה מיליוני ליש״ט של מיסים שנגבו שלא כדין מהארגון[75] . ב-2013 הכריז בית המשפט העליון של הממלכה המאוחדת שסיינטולוגיה היא דת ושיש לכנסייה סמכות להעביר טקסי חתונה, הענקת שם וכדומה[76].

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיינטולוגיה הוכרה כדת בארצות הברית על-ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית כבר ב-1957, אך ב-1967 מס ההכנסה האמריקאי סירב להכיר בה כמוסד דתי פטור ממס, פעולה שסימנה את תחילתו של מאבק משפטי ארוך להכרה. באוקטובר 1993 העניק מס ההכנסה האמריקני פטור מלא ממס לכנסיית הסיינטולוגיה הבינלאומית וכל הישויות והארגונים הקשורים אליה, לאחר שקבע כי הגוף פועל ״למטרות צדקה ומטרות דתיות בלבד״ וכי ״אף חלק מהרווחים שלו אינם מגיעים לידיו של אדם פרטי כלשהו״. כחלק מההסדר, וכדי ליישב חבויות מס תלויות ועומדות ואתגרים משפטיים מתמשכים, שילמה הכנסייה 12.5 מיליון דולר[77] .

בהחלטה של בית משפט מחוזי בקליפורניה בתביעה שהגיש RTC, המוסד שמנהל את זכויות היוצרים של כתבי הסיינטולוגיה, נגד רובין סקוט, נאמר ש־RTC ניצל באותו התיק באופן חמור את בית המשפט להטרדה של הנתבעים ולא לשם תביעה הגונה[78].

בלגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997, דוח פרלמנטרי בלגי סיווג את הסיינטולוגיה ככת מזיקה, דבר שהוביל לפתיחת חקירה פדרלית מסיבית שנמשכה 18 שנים ועסקה בכספי הארגון ובדרכי הגיוס שלו. התביעה בבלגיה הגישה לבסוף כתבי אישום נגד כנסיית הסיינטולוגיה, המטה האירופי שלה ו-11 חברים רמי דרג, באשמת סחיטה, הונאה, מרמה מסחרית, עיסוק לא חוקי ברפואה וניהול ארגון פשיעה. המשפט ההיסטורי התקיים בשלהי 2015, אך הסתיים בכישלון מוחלט עבור המדינה: במרץ 2016, השופט איב רגימונט (Yves Régimont) מבריסל ביטל את כל ההאשמות[79]. בית המשפט קבע כי התיק אינו קביל מכיוון שהתביעה העמידה לדין פילוסופיה של דת במקום להוכיח פשעים קונקרטיים להם לא הציגה כל ראיה, ובכך הפרה באופן שיטתי את זכותם של הנאשמים למשפט הוגן ולחזקת החפות מפשע[80].

גרמניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך קרוב לשלושים שנה עקב המשרד הפדרלי להגנת החוקה אחר הסיינטולוגיה בטענה כי היא מהווה איום על הסדר הדמוקרטי החוקתי. במהלך תקופה זו הוגשו תלונות על-ידי סיינטולוגים גרמניים שדיווחו על מגוון השלכות, ובהן קשיים תעסוקתיים, הדרה ממכרזים וחוזים ציבוריים, שימוש ב"מסנני כתות" וסטיגמה חברתית. במהלך התקופה בתי משפט גרמניים שבו ואישרו את זכותם של סיינטולוגים לחופש דת ואמונה ואף פסלו מספר צעדים מפלים שננקטו נגדם, לאחר שלא הוצגו ראיות לפעילות אנטי־חוקתית או קיצונית מצד הארגון. במקביל גברה הביקורת על המדיניות מצד גופי זכויות אדם, מחלקת המדינה האמריקאית, גורמים בינלאומיים ומספר מדינות־מחוז בגרמניה שהפסיקו את המעקב לאחר שלא מצאו איום ממשי. בשנת 2026, לאחר שנים של ביקורת משפטית ובינלאומית והיעדר מתמשך של ראיות התומכות בטענות שעליהן התבססה המדיניות מלכתחילה, הודיע המשרד הפדרלי להגנת החוקה על הפסקת המעקב[8][81].

ספרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של הסיינטולוגיה בספרד מאופיינת בתפנית דרמטית מרדיפה פלילית להכרה רשמית מצד המדינה ושיתוף פעולה בין-דתי. התנועה נתקלה במשבר החמור ביותר שלה בנובמבר 1988, כאשר משטרת ספרד פשטה על כנס סיינטולוגיה במדריד, עצרה עשרות חברים וכלאה כמה מנהלים בכירים – בהם הבר ג'נץ' (Heber Jentzsch), נשיא כנסיית הסיינטולוגיה הבינלאומית – באשמות שנעו בין התאגדות בלתי חוקית והעלמת מס ועד להונאה[82] . לאחר 19 שנים של מאבקים משפטיים ודחיות חוזרות ונשנות של בקשות ההכרה, נקודת המפנה הגיעה ב-31 באוקטובר 2007, כאשר בית המשפט הלאומי במדריד פסק פסיקה המכירה בסיינטולוגיה כדת לגיטימית, מה שהוביל לרישומה הרשמי בפנקס הישויות הדתיות של משרד המשפטים בתחילת 2008[83][84] . כיום, הכנסייה לוקחת חלק פעיל בנוף הבין-דתי בספרד, ומשתפת פעולה עם הקרן לפלורליזם ודו-קיום (Fundación Pluralismo y Convivencia) של משרד ראש הממשלה והמשפטים[85].

צרפת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצרפת, המדינה נוקטת בגישה לוחמנית במיוחד כלפי הסיינטולוגיה באמצעות הגוף הממשלתי MIVILUDES (אנג')[86], המנטר את הארגון תחת הקטגוריה של "סטייה כיתתית״ (dérive sectaire), ובעבר אף העמיד לדין את הסניפים המרכזיים שלו בפריז בעוון הונאה מאורגנת, וקנס אותם במיליון דולר[87]. עם זאת, ניסיונותיה של צרפת לייצא את המודל האנטי-כתות הנוקשה שלה לפרלמנט האירופי ולשאר היבשת נחלו כישלון חרוץ, שכן מרבית מדינות אירופה והמוסדות האירופיים העדיפו לאמץ סטנדרטים ליברליים יותר של חופש דת ולא לקבל חקיקה מפלה[88][89]. גישה צרפתית זו ספגה לאורך השנים ביקורת בינלאומית נוקבת, בעיקר מצד מחלקת המדינה של ארצות הברית בדוחותיה השנתיים על חופש דת בין-לאומי[90], הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה וגופים עצמאיים לזכויות אדם[91][92], שהאשימו את ממשלת צרפת בעידוד חוסר סובלנות דתית, אפליה ממשלתית נגד מיעוטים אמוניים ופגיעה בחופש המצפון וההתאגדות[93].

ביקורת בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק "לכוד בארון" של סדרת האנימציה למבוגרים הסאטירית "סאות' פארק" – הציג ניסיון של אנשי הסיינטולוגיה לגייס לשורותיהם את הילד סטן מארש לשורותיה – תחילה נאמר לו כי הוא שרוי בדיכאון, ורק אם ישלם לארגון ויצטרף אליו, רק אז ניתן יהיה לרפאו. סטן עובר בדיקת אי־מיטר ומקבל תוצאה גבוהה מן הממוצע, נאמר לו כי הוא גלגול נשמתו של ל. רון האברד ומסופרת לו "ההיסטוריה החללית". עוד נאמר לו כי עליו להמשיך את הסיפור שהאברד התחיל. ראש הכת מגלה לסטן כי מדובר בתרמית שמטרתה העיקרית להרוויח כסף, סטן מספר לכולם על התרמית, והסיינטולוגים תובעים אותו. בפרק הוצגה "ההיסטוריה החללית" כפי שהיא מתוארת במקורות המתנגדים לסיינטולוגיה, מה שעורר מחאות מצד סיינטולוגים, ואף הוביל לפרישה מהסדרה של אייזק הייז, שדיבב את דמותו של שף.

המחזמר "חגיגת הסיינטולוגיה הלא־מורשית השמחה מאוד לילדים" ("A Very Merry Unauthorized Children's Scientology Pageant") הועלתה בתיאטרון באוף ברודוויי. במחזמר שחקנים ילדים מציגים את חיי ל. רון הבארד ואת ההיסטוריה של הסיינטולוגיה, עם התייחסות ל"היסטוריה החללית" באופן מגחך וביקורתי. המחזמר זכה להצלחה קופתית, הועלה גם מחוץ לניו יורק וזכה בפרסי אובי (Obie) וגרלאנד (Garland).

סיינטולוגיה בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"המרכז הגדול לסיינטולוגיה" בבניין קולנוע אלהמברה המחודש שביפו, 2011

ארגון הסיינטולוגיה בישראל ממעט להשתמש בסמל הצלב ובמונח "כנסייה" ובדרך כלל קורא לעצמו "ארגון". המרכז הגדול לסיינטולוגיה פעל באזור התעשייה הישן[דרושה הבהרה] בתל אביב ועבר לבניין קולנוע אלהמברה ביפו ב־2012. הוא מוגדר בישראל כ"חברה לתועלת הציבור"[94]. במרכז מעריכים כי בישראל ישנם כ־1000 סיינטולוגים[95] פעילים ועוד מספר אלפים שלקחו חלק בקורסים השונים של הארגון. ארגונים קטנים יותר ("מיסיונים") פועלים בתל אביב ("דימור"), בכרמיאל ובזיתן. בנוסף לכך, ישנם אודיטורים הפועלים עצמאית. המרכז ביפו מנוהל באופן ישיר על ידי הארגון העולמי, בעוד המיסיונים שפועלים תחת הכנסייה, נדרשים לשלם לה "דמי זיכיון" בגובה 10% מהכנסותיהם[96].

קבוצה השייכת ל"סיינטולוגים העצמאיים" פועלת בחיפה בשם "מכללת דרור" או "מרכז דרור". בעקבות ביקורת של המרכז בחיפה על ההנהגה הנוכחית של הארגון, הם הוכרזו אנשים מדכאים (אנג'), ונאסר על סיינטולוגים המשתייכים לכנסייה ליצור עימם קשר (התנתקות (סיינטולוגיה) (אנג')). כתוצאה מהפילוג, המרכז בחיפה הפך למרכז עצמאי ללא קשר עם הכנסייה העולמית או עם המרכז ביפו, וכיום הוא מעביר את שירותי הסיינטולוגיה במלואם באופן עצמאי.

כמו כן פועלות בארץ מספר חברות לייעוץ עסקי, שמפיצות את הטכנולוגיה המנהלית, בכינוי הרשמי WISE או תחת שמות אחרים, בהם "מכון האברד לעסקים", "ריטה זוהר", "ג'י.אי.טי ייעוץ והדרכה למנהלים", "Horizons", "סול יוזמות והכשרה", "אומנות הניהול", "Enterprise" ו"קומליין".

בדו"ח הוועדה הבין משרדית לבדיקת נושא ה'כתות' ('קבוצות חדשות') בישראל, שבראשה עמדה חברת הכנסת מרים גלזר-תעסה[97], מובא מידע מפורט על השיטות שבהן נוקט הארגון כדי לפגוע במי שהגדיר כאויביו[98], אם כי הדו"ח לא יצר הגדרות משפטיות, ולא קיבל גושפנקא אקדמית[11]. על פי המרכז לנפגעי כתות, אחוז התלונות הגבוה ביותר בארץ מתייחס לכנסיית הסיינטולוגיה והמתלוננים מדווחים בעיקר על פגיעות כספיות ונפשיות.

"העמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון", בראשות דני וידיסלבסקי, עסקה בהפצת חוברת "הדרך אל האושר" בישראל, בעברית, ערבית ורוסית. החוברת הופצה, בין היתר, במספר בתי ספר בישראל; ההפצה אושרה על ידי שרת החינוך לימור לבנת. הורים שהתנגדו לכך שחומרים של סיינטולוגיה יופצו לילדיהם, התלוננו והנושא נדון בוועדה ציבורית במשרד החינוך. העמותה מודה שרוב פעיליה סיינטולוגים, אך טוענת שהיא פועלת בנפרד מסיינטולוגיה ושאינה מפיצה את הדת הסיינטולוגית, אלא רק את החוברת[99]. העמותה גם מפעילה את "האקדמיה להורים" המארגת מפגשי הדרכה להורים ברחבי המדינה[100].

"עמותת מגן לזכויות אנוש" היא הנציגה הישראלית של ארגון CCHR שנוסד על ידי האברד ומזוהה עם הסיינטולוגיה. מטרת העמותה היא "לחקור ולחשוף הפרות חוק והפרות זכויות אדם, בתחום בריאות הנפש בידי פסיכיאטרים".

הארגון פתח בית ספר יסודי "עתיד" במתחם מקוה ישראל, הפועל לפי טכנולוגיית הלמידה של האברד. משרד החינוך הוציא צו סגירה לבית הספר, ובעקבות זאת עתר הארגון לבג"ץ כנגד המשרד. בית הספר זכה בעתירה, ונפתח מחדש כ"מוסד חינוכי מוכר לא רשמי" עם מימון חלקי של משרד החינוך[101].

ארגונים חילוניים ופעילויות חברתיות של הסיינטולוגיה בארץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגונים האלה פועלים בישראל במגוון תחומים, כגון: עזרה לקהילה, חינוך, או ייעוץ אישי ועסקי.

העמותות והארגונים המסונפים לסיינטולוגיה נכנסים על פי העיתונות[102] לבתי ספר ועורכים מאות הרצאות והצגות לתלמידים ולמורים, מבלי לומר שהם קשורים לכנסייה ואף שמשרד החינוך אוסר על כך; מקיימים סדנאות להורים; קוראים נגד שימוש בתרופות כמו ריטלין; נגד לגליזציה; ונגד הפסיכיאטריה.

חלק מהארגונים האלה פועלים שלא למטרות רווח ונשענים על תרומות, ואחרים מפרישים לכנסייה אחוזים מהכנסותיהם. לארגונים הללו עשרות סניפים בכל רחבי הארץ.

  • "הדרך אל האושר" – הפעילות של הרצאות וחלוקת הספר באותו השם שנכתב על-ידי רון האברד, נתמכת על-ידי המרכז לסיינטולוגיה ומופעלת על-ידו.
  • "העמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון" – עשתה שימוש בחומרים של מייסד הסיינטלוגיה. קהל היעד של העמותה מורכב במידה רבה מילדים ובני נוער, והיא מנסה להגיע אליהם ישירות דרך בתי הספר. בעבר הפעילו את ההצגה החינמית "אלימות משנה צורה". "האקדמיה להורים" – כחלק מהעמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון הארגון העביר בעבר הרצאות חינמיות להורים ברוח הסיינטולוגיה. יש לו כיום לפחות 15 סניפים בארץ.
  • "ישראל אומרת לא לסמים" – השלוחה הישראלית של הקרן הסיינטולוגית "עולם ללא סמים", ועמותה רשומה שנוסדה על ידי התורמים להקמת מרכז הסינטולוגיה היפואי.
  • "מגן לזכויות אנוש" – עמותה והנציגות הישראלית של ארגון בשם CCHR או "ועדת האזרחים לזכויות האדם". ארגון רשמי של הכנסייה הסיינטולוגית. מוביל קמפיין ארוך שנים נגד הפסיכיאטריה.
  • "קרימינון" – תת-ארגון רשמי של הסיינטולוגיה, תוכנית לשיקום אוכלוסיית האסירים והכלואים באמצעות עמותה רשומה בעלת שם זהה.
  • "רשת WISE" – תת-ארגון נוסף של הסיינטולוגיה. אמון על המגזר העסקי. זכיינים בארץ: "סקסס", "עוצמה עסקית", "סורוצקי ייעוץ עסקי", "ביזנס אקספדיטור", "פדרמן יועצים", ו"המכון לאבחון עסקי".

חוזר מנכ"ל של משרד החינוך מ-2003 אסר על לימוד הספרון "הדרך אל האושר" מאת מייסד הסיינטולוגיה ל. רון האברד, במוסדות חינוכיים. בשנת 2007 גילו הורים שילדיהם נחשפו לפעילויות הארגון בקייטנות ומחו נגדה; בית הספר "עתיד” ביהוד, שנוסד על ידי הורים סיינטולוגיים ופעל מאז שנות ה-90, נסגר בשנת 2011.

גם ברשתות החברתיות (פייסבוק, יוטיוב) ישנם מספר עמודים, קמפיינים וקבוצות המשתייכים שלא בגלוי לסיינטולוגים: "אמהות נגד ריטלין", "אנשים משנים מצבים", "ביונד - אמנים מאוחדים נגד סימום ילדים", "ישראל אומרת לא לסמים", "ישראל אומרת לא לריטלין ולדומיו".

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר מדעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי סיינטולוגיה עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ל. רון האברד, דיאנטיקה – המדע המודרני של בריאות הנפש. 1950
  • ל. רון האברד, דיאנטיקה 55!. 1954
  • ל. רון האברד, סיינטולוגיה – יסודות המחשבה. 1956

ספרים ביקורתיים כלפי הסיינטולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שתומכים באמונת הסיינטולוגיה, אך מתנגדים לארגון הרשמי (Free Zone)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • L. Kin, Scientology - More Than a Cult?
  • Mark Rathbun - What is wrong with Scientology?

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי כנסיית הסיינטולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים ביקורתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים ששייכים לארגון העצמאי (Independent Scientology)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיינטולוגיה בחדשות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיינטולוגיה בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Scientologist writings, My Philosophy Essay, Spiritual Leadership & Guidance, L. Ron Hubbard - Scientology & Dianetics Founder (באנגלית)
  2. ↑ J. Gordon Melton, The Church of Scientology: (Studies in Contemporary Religions), Signature Books in cooperation with CESNUR, 2000
  3. ↑ Scientology: a World Religion International Religious Recognitions of the Church of Scientology, Scientology Religion (באנגלית)
  4. 1 2 המלצות ועדת החקירה באוסטרליה (דוח אנדרסון, 1965) שהגדירו את הסיינטולוגיה ככת בוטלו מאוחר יותר, והיא קיבלה הכרה מלאה כדת ב-1983: "The applicant has easily discharged the onus of showing that it is religious. The conclusion that it is a religious institution entitled to the tax exemption is irresistible." (מתוך פסק הדין "כנסיית האמונה החדשה נגד הממונה על המיסוי" (1983) http://www.uniset.ca/other/cs6/154CLR120.html)
  5. ↑ אתר למנויים בלבד רויטרס, העליון בבריטניה: הסיינטולוגיה היא דת, ניתן לקיים במוסדותיה טקסי נישואים, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2013
  6. ↑ Donald Westbrook, Anticultism in France: Scientology, Religious Freedom, and the Future of New and Minority Religions, Published Works by SJSU Honorees, 2024-01-01
  7. ↑ Germany, United States Department of State (באנגלית אמריקאית)
  8. 1 2 Massimo Introvigne, Germany and Scientology: The Long Shadows of Past Mistakes, ‏2026-06-09 (באנגלית אמריקאית)
  9. ↑ המרכז לסיינטולוגיה ישראל בע"מ (חל"צ), באתר "גיידסטאר ישראל"
  10. ↑ נעם עמית (חדשות 2), מסע בארץ הסיינטולוגיה: הכת הגדולה במדינה נחשפת, באתר מאקו, 4 באפריל 2008
  11. 1 2 3 איילת קדם, ישראל: גן עדן לכתות, באתר nrg‏, 10 ביולי 2007
  12. ↑ The Primary Synopsis of Universology and Alwato: The New Scientific Universal Language, Stephen Pearl Andrews
  13. 1 2 Jon Atack, A Piece of Blue Sky, Knowing How to Know
  14. ↑ Scientologie Home Page
  15. ↑ An Experimental Investigation of Hubbard's Engram Hypothesis (Dianetics)
  16. ↑ Gutjahr, Paul C. (2001). "Sacred Texts in the United States". Book History. 4: 351–352. JSTOR 30227336.
  17. ↑ הרצאות "סיינטולוגיה: אבן הדרך הראשונה", עמ' 1
  18. ↑ סריקה של בקשה ליצירת מוסד ללא כוונת רווח שהאברד הגיש לרשויות, באתר lisamcpherson.org
  19. ↑ Scientology 101
  20. 1 2 The Church of Scientology: In Pursuit of Legal Recognition, Derek H. Davis
  21. ↑ ‘This Is What Scientologists Actually Believe.', Jade Colbert, 27/11/2007
  22. ↑ APPLICATION FOR DESIGNATION OF MARRIAGE OFFICERS, DEPARTMENT OF HOME AFFAIRS באתר cesnur.org
  23. ↑ Mikhael Ruthstein, "Scientology, scripture, and sacred tradition" in The invention of sacred tradition, ed. James R. Lewis, Olav Hammer. Cambridge: Cambridge UP, 2007. עמ' 18-37.
  24. ↑ צילום של דו"ח טוקסיקולוגי באתר של ארנלדו לרמה
  25. ↑ David Miscavige - Scientology Leader, Religious Technology Center Chairman, Official Church of Scientology (באנגלית)
  26. ↑ The Duke Mitchell Film Club (2023-06-08), David Miscavige - Scientology Interview (1992) Nightline with Ted Koppel
  27. ↑ Amazon.com: By James R. Lewis - Scientology: Books, www.amazon.com
  28. ↑ "The strange virtual world of 4chan". BBC News (באנגלית בריטית). 2010-08-31.
  29. ↑ Placing Documents on Internet Violated Scientology's Copyrights, Judge Rules, archive.nytimes.com
  30. ↑ תיאורה של הסיינטולוגיה, שמונה הדינמיקות
  31. ↑ "מהי סיינטולוגיה?", שאלות נפוצות - האם רעיון האלוהים קיים בסיינטולוגיה
  32. ↑ פרסומת - Mathison Quiz Meter
  33. ↑ A Study of E-meter Frequency Response - An Electrical Review by Perry Scott, BSEE
  34. ↑ What is Scientology: The Parts of Man
  35. ↑ What is Scientology: Scientology and Dianetics Auditing - Operating Thetan Levels
  36. ↑ במקורות אחדים נכתב Xemu.
  37. ↑ St. Petersburg Times, 2004-06-15, Scientology settlement
  38. ↑ - כתב יד סרוק באתר של דייוויד טורצקי
  39. ↑ ההגדרה אינה מופיעה כעת ב-מילון המונחים הרשמי באתר סיינטולוגיה, אבל ניתן לראות אותה ב-The Official גרסה ישנה של מילון המונחים, המאוחסנת באתר web.archive.org
  40. ↑ The Story of Hubbard Management Technology – מתוך אתר WISE
  41. ↑ The Growth of WISE - מתוך אתר WISE
  42. ↑ Can L. Ron Hubbard's "study technology" make kids smarter?
  43. ↑ The Way to Happiness
  44. ↑ new era publications international ApS, Guinness World Record – for a Common Sense Guide, PRLog
  45. ↑ Wallis, Roy(1977). הדרך לחופש מוחלט: ניתוח סוציולוגי של סיינטולוגיה (אנג'). הוצאת אוניברסיטת קולומביה. ISBN 0231042000. OL 4596322M
  46. ↑ Jacobsen, Jonny (28 בינואר 2008). "אחיינית של מנהיג סיינטולוגיה תומכת בביוגרפיה של קרוז". סוכנות הידיעות הצרפתית. בארכיון מהמקורב-7 במרץ 2008
  47. ↑ Robert Farley (24 ביוני 2006). "הבלתי אדם" (אנג'). St. Petersburg Times. עמ' 1א, 14א. בארכיון מהמקורב-16 במרץ 2018. אוחזר ב-25 ביוני 2006
  48. ↑ "סיינטולוגיה ואני: תמליל". חדשות ה-BBC במאי, 2007. אוחזר ב-22 בדצמבר 2009
  49. ↑ "פקידי בריטניה חששו 'רוע' של הכנסייה". חדשות BBC.BBC. 1 ביוני 2007. אוחזר ב-22 ביוני 2009
  50. ↑ Kevin Collison, Kevin (March 17, 2007). "Scientology center heads downtown," Kansas City Star
  51. ↑ Scientology: Genesis, Exodus, and Numbers – Fake News about Scientology Statistics, www.cesnur.org
  52. ↑ Eileen Barker, The SAGE Encyclopedia of the Sociology of Religion
  53. ↑ Bernstein, Fred (9 בנובמבר 2010). "In Pasadena, a Model for Scientology's Growth Plan". The New York Times.
  54. ↑ סרטו של אלכס גיבני "הסיינטולוגיה וכלא האמונה", על-פי אתר למנויים בלבד רותה קופפר, במאי הסרט "הסיינטולוגיה וכלא האמונה" חושף את כל השקרים והמניפולציות מאחורי הכנסייה הנודעת לשמצה, באתר הארץ, 14 במאי 2015
  55. ↑ Reitman, Janet. "Inside Scientology". Rolling Stone. Rolling Stone.
  56. ↑ "מהי סיינטולוגיה?", שאלות נפוצות - ממה מייצג סמל הסיינטולוגיה, ה-S והמשולש הכפול?
  57. ↑ "מהי סיינטולוגיה?", שאלות נפוצות - מהו הצלב של סיינטולוגיה
  58. ↑ דו"ח פוסטר, 1971, עבור ממשלת בריטניה (מתוך אתר מתנגדי הסיינטולוגיה xenu.net)
  59. ↑ מגזין "טיים", 6 במאי 1991, כת הבצע והכוח
  60. ↑ א. The Thriving Cult of Greed and Power, Richard Behar‏ 6 במאי 1991.
  61. ↑ Commission d'enquête sur les sectes – Assemblée nationale, 22/12/1995
  62. ↑ A Contemporary Ordered Religious Community: The Sea Organization. J. Gordon Melton, Center for Studies on New Religions
  63. ↑ - בנו הבכור של ל. רון הבארד תוקף אותו ואת ארגון הסיינטולוגיה
  64. ↑ The wife of Church of Scientology founder L. Ron... - UPI Archives, UPI (באנגלית)
  65. ↑ תצהיר שהגיש רון דה וולף לנוטריון בנבדה
  66. ↑ Marco Frenschkowski, [https://web.archive.org/web/20210427171605/https://core.ac.uk/download/pdf/144316914.pdf An annotated bibliographical survey of primary and selected secondary literature]
  67. ↑ Bernard Doherty, When Churches Become “Cults”: Preliminary Observations on the Victorian “Inquiry into the Recruitment Methods and Impacts of Cults and Organized Fringe Groups”, The Journal of CESNUR 10, 2026
  68. ↑ Chris Sidoti Human Rights Commissioner, Article 18 Freedom of religion and belief., 1998, עמ' 85
  69. ↑ Germana Carobene, Problems on the legal status of the Church of Scientology, Stato, Chiese e pluralismo confessionale, 2014 doi: 10.13130/1971-8543/4109
  70. ↑ CASSAZIONE PENALE. SESTA SEZIONE SENTENZA 22 OTTOBRE 1997, N.1329, LA NATURA DI CONFESSIONE RELIGIOSA DI SCIENTOLOGY, feir.cois.it
  71. ↑ Scientology - Italian Supreme Court 1997 (CESNUR), www.cesnur.org
  72. ↑ Italy: Scientology Religious but Narconon Not Tax-Exempt, www.cesnur.org
  73. ↑ The Foster Report, www.xenu.net
  74. ↑ Eileen Barker, The british right to discriminate, Society 21, 1984-05-01, עמ' 35–41 doi: 10.1007/BF02695099
  75. ↑ Scientology tax victory could cost Revenue millions, www.cesnur.org
  76. ↑ Estelle Shirbon, UK Supreme Court says Scientology is a religion, allows wedding, December 11, 2013
  77. ↑ CESNUR 2004 - The Church of Scientology: In Pursuit of Legal Recognition, by Derek H. Davis, www.cesnur.org
  78. ↑ RTC v. Robin Scott, U. S. District Court, Central District of California, No. 85-711-JMI (Bx) 85-7197-JMI (Bx), January 20, 1993, Memorandum of Decision, כפי שמצוטט באתר lermanet.com
  79. ↑ Case against Belgian Scientologists dropped, News24 (באנגלית אמריקאית)
  80. ↑ {{{מחבר}}}, Belgian court throws out case against Scientology, 11/03/2016
  81. ↑ Germany, United States Department of State (באנגלית אמריקאית)
  82. ↑ L. A. Times Archives, Scientology Chiefs From 8 Nations Detained in Spain, Los Angeles Times, ‏1988-11-22 (באנגלית אמריקאית)
  83. ↑ Spain, U.S. Department of State
  84. ↑ Lázaro, Julio M. (2007-11-01). "La Audiencia Nacional reconoce a la Cienciología como iglesia". El País (בספרדית). ISSN 1134-6582.
  85. ↑ Iglesia de Scientology – Religiones en plural, religionesenplural.es
  86. ↑ Les rapports d'activité de la Miviludes | Miviludes, www.miviludes.interieur.gouv.fr (בצרפתית)
  87. ↑ French court upholds Scientology fraud conviction - CBS News, www.cbsnews.com, ‏2012-02-02 (באנגלית אמריקאית)
  88. ↑ France's Policy Against "Sects" Disavowed by the Council of Europe | ISKCON News, Noticias de ISKCON, ‏2014-04-11 (באנגלית)
  89. ↑ Anne-Laure Zwilling, Europe, eurel-info, ‏2023-10-19 (באנגלית)
  90. ↑ France, United States Department of State (באנגלית אמריקאית)
  91. ↑ Institute on Religion and Public Policy Report:, Religious Freedom in France
  92. ↑ Religious Freedom in France | OSCE Office for Democratic Institutions and Human Rights, odihr.osce.org, ‏2008-10-07 (באנגלית)
  93. ↑ Christine Mirre, FRANCE: When state-funded anti-cult groups think they are above the law (EN/ FR) | Human Rights Without Frontiers, hrwf.eu, ‏2025-01-02 (באנגלית אמריקאית)
  94. ↑ אודותינו, באתר המרכז לסיינטולוגיה ישראל
  95. ↑ ברק שר, סיינטולוגיה - גם בישראל מתלוננים על פגיעה נפשית וכספית, באתר הארץ, 9 במרץ 2010
  96. ↑ דנה הרמן, הבריחה מלפיתת הסינטולוגיה, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2012
  97. ↑ יזהר באר, מדינת ישראל נגד הכיתות - ועדת תעסה־גלזר לחקר הכיתות בישראל מגבשת את מסקנותיה. השבוע כבר ניסחו טיוטה, כל העיר, 10 בדצמבר 1982
  98. ↑ אמנון לוי, סכנה לבריאות: 25 כתות מיסטיות פועלות בישראל, חדשות, 5 בפברואר 1987
  99. ↑ ורד לוי-ברזילי, סיינטולוגיה לילדים, באתר הארץ, 26 בפברואר 2002
  100. ↑ טלי חרותי-סובר, ה"אקדמיה להורים" מכניסה סיינטולוגיה לגני ילדים, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2017
  101. ↑ מעריב סופשבוע, ה-19 במאי 2006
  102. ↑ הגר שיזף, סיינטולוגים, הם בכל מקום, באתר מאקו, 19 באוקטובר 2016
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סיינטולוגיה&oldid=43772337"