המכינה לעולים - בית הספר לתלמידים מחו"ל, האוניברסיטה העברית בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בניין בית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג, קמפוס הר הצופים

המכינה לעולים באוניברסיטה העברית בירושלים היא מסגרת לימודית אשר הוקמה בשנת 1965 לטובת הכנתם של עולים חדשים לקראת לימודים באוניברסיטה העברית. המכינה היא חלק מבית הספר לתלמידים מחו"ל בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.

תולדות המכינה לעולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961 למדו באוניברסיטה העברית כ-4000 תלמידים בלבד, כולם ישראלים דוברי עברית. לסטודנטים שהגיעו מחו"ל, דוברי שפות זרות, לא הייתה מסגרת מתאימה. ככל שגדל מספרם התקבלה התובנה באוניברסיטה שיש למצוא להם מענה. ד"ר יחזקאל כהן, דיקן הסטודנטים מחו"ל, החליט בעצה אחת עם הנהלת האוניברסיטה, להקים מסגרת לימודים מיוחדת עבור תלמידים אלה, שתכין אותם ללימודים באוניברסיטה. מסגרת זאת – המכינה – קמה בשנת 1965.

בשנת הלימודים 19711972 הוקם בית הספר לתלמידים מחו"ל ואִתו המכינה לעולים במתכונת של שנת לימודים ראשונה בתוכנית ארבע-שנתית, ובה שתי מגמות: מגמת רוח וחברה ומגמת מתמטיקה וטבע. בעקבות תוכנית זו, קמו מכינות אחרות במוסדות אקדמיים אחרים בארץ. מאז למדו במכינה יותר מ-15000 תלמידים מ-70 ארצות.

ראשוני הלומדים במכינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת התלמידים הראשונה שהגיעה למכינה מנתה כ-35 תלמידים. משרד ראש הממשלה ואחר כך משרד התפוצות (שהפך ב-1968 למשרד הקליטה) העניק לתלמידים מלגות לימודים, כל מלגה בסך 1000 לירות. תלמידים אלה שוכנו על ידי הסוכנות היהודית במעונות ב שכונת רסקו (גבעת הוורדים) בירושלים. אוכלוסיית התלמידים שהגיעה ממדינות מגוונות שיקפה – כאז כן היום – את מצב היהודים בעולם. כך למשל, הגיע בשנות ה-90 גל עלייה גדול מאוד מברית המועצות לשעבר. עם 'מבצע משה' ו'מבצע שלמה' הגיעו למכינה תלמידים רבים מאתיופיה. בשנת 1970 הגיעו כמאה סטודנטים מאיראן שנקראו "הילדים של בן-גוריון", שמחציתם למדו בטכניון ומחציתם באוניברסיטה העברית. בשבילם נפתחו כיתות לימוד בשפה הפרסית. קבוצה אחרת הגיעה מטורקיה, והיא קיבלה שיעורים שונים בשפה הטורקית.

מאז היווסדה הייתה האוניברסיטה העברית לאבן שואבת לתלמידים מכל העולם, ולא רק לתלמידים יהודים. תלמידים אלה – המגיעים ממזרח ירושלים ולאחרונה גם יותר ממזרח אסיה – בוחרים ללמוד במכינה במטרה לשפר את סיכוייהם להתקבל לאוניברסיטה העברית ולמוסדות להשכלה גבוהה אחרים בישראל.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת פעילות המכינה למדו הסטודנטים באתרים שונים ומגוונים בקמפוס גבעת רם, לעיתים בתנאי צפיפות רבה.

בעקבות מלחמת ששת הימים, עם גידול מספר תלמידי המכינה, שכרה האוניברסיטה את מבנה בית הספר של מנזר האחיות הסאלזיאניות בשכונת מורשה (אז מוסררה). שם קובצו תחת קורת גג אחת שתי תוכניות לימוד: המכינה לעולים, ולצידה המכינה לישראלים. אך האיחוד לא עלה יפה. בשנת הלימודים 1971–1972 הופרדו שתי המכינות זו מזו, ועד היום הן שתי ישויות נפרדות.

ב-1972, ביוזמת נשיא האוניברסיטה ד"ר אברהם הרמן, הוקם בית הספר לתלמידים מחו"ל. בית הספר, ואִתו המכינה לעולים, עברו לבניין גולדשמיט בהר הצופים, אשר שימש אחרי המלחמה ועד אז כמעונות סטודנטים. בשנות ה-90, בעקבות גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, נקלטו במכינה תלמידים עולים רבים מתפוצה זו. בגלל מצוקת מקום בבניין גולדשמיט, שבה חלק מפעילות המכינה לקמפוס גבעת רם. כך, במשך שנים מספר, פעלה המכינה בשני קמפוסים: תלמידי מגמת רוח וחברה נשארו בהר הצופים, ותלמידי מגמת טבע למדו בגבעת רם. בשנת 1990 (תש"ן) הגיע מספר התלמידים במכינה ל-881, מהם יותר מ-600 עולים מחבר העמים. בשנת 1998 זכה בית הספר לתלמידים מחו"ל לבניין משלו, על שם לוּ בויאר, בתכנון האדריכל דוד רזניק.

צוות המכינה בשנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכינה היה תמיד מרקם אנושי ומפגש תרבויות ייחודי. ישראל רואי, סגן מנהל בית הספר בשנים 19742001, כתב:

…For the vast majority of students the Hebrew University campus is "home from home" since they are in Israel without their families.[1]

כדי לתת לתלמידים הרגשת בית, גייסה האוניברסיטה צוות יועצים ומדריכים הדוברים את שפת האם של התלמידים ומלווה אותם לאורך השנה. המורים והיועצים התמחו לאורך השנים בהכרת התרבויות השונות של התלמידים, והתאימו את ההוראה לצרכים השונים של כל אוכלוסייה. המחלקה לחברה ותרבות (לימים OSA, המשרד לפעילויות סטודנטים) ליוותה את התלמידים במהלך לימודיהם. המדריכים ערכו פעולות חברתיות ותרבותיות מגוונות, שעזרו לתלמידים לחצות את הגשר לחיי היום-יום בישראל בכלל ולחיים הסטודנטיאליים בפרט.

המכינה לעולים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית התלמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכינה כיום לומדים תלמידים שלא למדו בבית ספר תיכון בישראל. הם אינם בעלי תעודת בגרות ישראלית. בקרב העולים החדשים גדל מספר התלמידים שסיימו את שירותם בצה"ל ורוצים להמשיך בלימודים גבוהים. מגוון שפות האם כולל אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, ערבית, איטלקית, פורטוגזית, פולנית, קוריאנית, סינית ועוד. אוכלוסיית הסטודנטים במכינה מורכבת מחמש קבוצות עיקריות:

  • עולים חדשים: צעירים שהפכו עולים בימים שלפני תחילת לימודיהם במכינה. ביניהם תיירים השוקלים עלייה. העולים הצעירים (בני 18), שהפכו לסטודנטים מיד לאחר בחינת הבגרות, אינם מכירים את המנטאליות הישראלית, את המערכת הלימודית בישראל ובעיקר את המערכת האוניברסיטאית.
  • בנים חוזרים (משפחות ישראליות בחו"ל): קבוצה זו כוללת תלמידים הדוברים עברית ומכירים את התרבות והמנטליות הישראלית, אך אינם יודעים להביע עצמם בכתיבה.
  • עולים שהם חיילים משוחררים: עולים ששירתו בצבא, מכירים את המנטליות הישראלית, למדו בצבא את כל "הסלנג הישראלי", יודעים לדבר אולם לא שולטים בכתיבה ובדקדוק בעברית.
  • סטודנטים דוברי ערבית: סטודנטים אלה הם בדרך כלל חסרי כל ידע בעברית. במכינה הם נחשפים בפעם הראשונה לתרבות ולחברה הישראלית הדוברת עברית כשפת אם.
  • תיירים: התלמידים הנמנים עם קבוצה זו שוקלים להפוך לעולים במשך שנת המכינה. במאפיינים שלהם הם דומים לעולים חדשים, אולם לרוב הם טרם קיבלו החלטה. כמו כן, יש קבוצה של תיירים לא יהודים שיש להם עניין בלימוד אינטנסיבי של השפה העברית ובתכני המכינה, תוך רצון להתקבל ללימודים באוניברסיטה העברית כאחת האוניברסיטאות המובילות בעולם. תלמידים אלה ממוקדי מטרה והייעוץ האקדמי מסייע להם להשיג מטרה זו.
תוכנית הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכינה לומדים סטודנטים דוברי שפות זרות, בעלי תעודת בגרות המקנה להם זכות כניסה לאוניברסיטאות בארצות מוצאם. מטרת הלימודים במכינה היא להכשירם ולהביאם לסף הקבלה הנדרש על ידי האוניברסיטאות על מחלקותיהן השונות. מוקד הלימודים הוא בראש ובראשונה השפה העברית. השליטה בשפה נמדדת ומחולקת ל-6 רמות: מ-א' (הנמוכה ביותר) עד ו', והתלמידים נדרשים להגיע לפחות לרמה ד' כדי להתקבל ללימודים אקדמיים באוניברסיטה.

לבד מן העברית, כוללת תוכנית המכינה לימודי חובה באנגלית (התלמידים ממוינים לרמות בבחינת מיון בתחילת השנה), מתמטיקה (גם כאן נערכת בחינת מיון בתחילת השנה), כתיבה אקדמית וקורס מבוא בהיסטוריה ישראלית ויהודית. בנוסף, לומדים הסטודנטים בקורסי בחירה לפי העדפותיהם האקדמיות במדעי הטבע, הרוח והחברה. בסמסטר א', חלק מן הלימודים הוא בשפות האֵם, לתלמידים שעדיין אינם מסוגלים ללמוד בעברית. חלק מקורסי החובה ומקורסי הבחירה מעניקים זיכויים אקדמיים בהמשך הלימודים האוניברסיטאיים.

המכינה מורכבת משתי מגמות: מגמת מדעי הרוח והחברה, ומגמת מתמטיקה ומדעים מדויקים. התלמידים ממוינים למגמות השונות על פי בחינת מיון במתמטיקה הנערכת לפני תחילת שנת הלימודים. מגמת טבע מכשירה את התלמידים המעוניינים להתקבל לפקולטה למדעי הטבע של האוניברסיטה.

לצד שפות, מדעים וקורסי מבואות (כמו מבוא ליחסים בינלאומיים, מבוא לפסיכולוגיה ועוד), רוכשים התלמידים גם כישורים אקדמיים כמו כתיבת עבודות, סיכומי שיעור בצורה מושכלת, הרצאות פרונטאליות תוך שימוש במחשב, קריאת ספרות וביבליוגרפיה מדעית.

שיטות ההוראה, בייחוד בעברית, משלבות לומדות מחשב שהוכנו בבית הספר (הודות לתרומה נדיבה של קרן קר"ב מטעם אנדי ברונפמן וצ'ארלס ברונפמן). שימוש מתרחב במחשב ככלי הוראה צמוד לשיעור נעשה הודות לתנאים המשופרים ולחדרים החכמים שנוספו בבית הספר. חומר הלימודים בשפות ובמתמטיקה חובר כולו בידי צוות המורים של בית הספר.

מאחר שמרבית התלמידים לא נחשפו אף פעם לבחינה הפסיכומטרית על קשייה והשיטות המיוחדות להתכונן לה, מקנים את מיומנות כתיבת המבחן הפסיכומטרי במסגרת הקורסים באנגלית. גם קורסים אחרים כמו פסיכולוגיה, פיזיקה ועברית מתרגלים את התלמידים בשיטה זו.

הלימודים במכינה לעולים נמשכים מאוגוסט עד יוני, ומתחילים באולפן קיץ בעברית. ההשתתפות באולפן הקיץ היא חובה לתלמידי רמות א'-ב', מומלצת מאוד לרמות ג'-ד', ורשות לתלמידי רמות ה'-ו'.

צוות ההוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצוות המורים במכינה, המיומן והרגיש לסוגי האוכלוסייה שבה, ניסיון רב שנים בהוראת סטודנטים הדוברים שפות אם שונות, הבאים ממגוון תרבויות ומנהגים, ואשר רגילים לשיטות לימוד וציפיות שונות. האתגר שבהוראת שפה זרה ללא שפה משותפת דורש מן המורים דרכי הוראה יצירתיות, כדי להפוך את הלימוד לחוויה חיובית ולניסיון לימודי מעשיר. נכון ל-2017, המנהל האקדמי של המכינה הוא מר פביו רדק, המתמחה בהוראת עברית כשפה שנייה.{{הערה|קורות חיים, אתר בית המחנך היהודי (במ"ה)

תוכנית אקסטרה-קוליקולארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לתוכנית הלימודים, זוכים תלמידי המכינה בפעילויות חברה ותרבות להיכרות עם התרבות הישראלית. הם לוקחים חלק בסיורים ברחבי ירושלים ובפעולות חברתיות וספורטיביות התורמות להידוק קשרים בין בני תרבויות ודתות שונות. כמו כן המדריכים השונים דואגים דאגה אישית לפרט גם במסגרת הלימודים וגם במסגרת המעונות. פעולות אלה מתבצעות באמצעות המשרד לפעילויות סטודנטים (אוס"א, OSA). המדריכים מלווים את התלמידים בסידורים ביורוקרטיים ועומדים לרשותם מעבר לשעות הלימוד הרגילות. כמו כן, עומד לרשות התלמידים צוות יועצים הדוברים שפות שונות (אנגלית, רוסית, ספרדית, ערבית, צרפתית). כל יועץ אחראי הן על תוכנית הלימודים של כל תלמיד והן על עתידו האקדמי והמקצועי. לרשות התלמידים במכינה עומד גם פסיכולוג מטעם שירות הייעוץ לסטודנט המטפל במקרים מיוחדים.

תנאי הקבלה למכינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקבלים למכינה מועמדים בעלי תעודת סיום תיכון המאפשרת קבלה לאוניברסיטה בארץ המוצא. מועמדים אשר למדו עד שלושה סמסטרים באוניברסיטה מוכרת יוכלו אף הם להתקבל. מועמדים הנרשמים למכינה לפני סיום לימודיהם התיכוניים חייבים להגיש אישור או דו"ח לימודים מבית הספר, המעיד שהם בשנה האחרונה ללימודיהם ובכוונתם לגשת לבחינות הסופיות.

תוכניות לימוד מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכינת "סדרה-קידמה" – מכינה המסונפת למכינה לעולים. למכינה זו מתקבלים תלמידים מעולים ממזרח ירושלים שיש להם ציון גבוה בתאוג'יהי (תעודת בגרות ירדנית) ואשר שפת האם שלהם היא ערבית. תלמידים אלה מקבלים שיעורי השלמה מיוחדים כדי להכין אותם ללימודים באוניברסיטה. כמו כל אזרחי ישראל הם מחויבים בבחינה הפסיכומטרית כדי להתקבל ללימודים.

תוכנית בסיס – תוכנית המיועדת לתלמידים מצטיינים ממדינות מערב אירופה. תלמידים אלה נדרשים לסיים מספר קורסים במכינה בציון 85 ומעלה, ואז הם מתקבלים לחוגים מסוימים באוניברסיטה ללא בחינה פסיכומטרית.

תוכנית יסוד - תוכנית המיועדת לתלמידים מצטיינים ממדינות של חבר העמים לשעבר. תלמידים מצטיינים אלה נדרשים לסיים מספר קורסים במכינה בציון של 90 ומעלה ואז הם מתקבלים לאוניברסיטה לחוגים מסוימים ללא בחינה פסיכומטרית.

מועדון בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012, במלאת 40 שנה להפיכתה של המכינה ליחידה עצמאית, התקיים כנס בוגרים בהשתתפות כ-400 בוגרים תלמידים וצוות ההוראה מכל התקופות. בכנס נאם נשיא האוניברסיטה, פרופ‘ מנחם בן-ששון, מנהלת בית הספר לתלמידים מחו"ל פרופ' מימי אייזנשטדט, על חזון מקימֵי המכינה ובראשם סם רוטברג: מתן כלים שיאפשרו לסטודנטים ולסטודנטיות להתערות בחברה הישראלית בצורה הטובה ביותר. מתן הכשרה אקדמאית לצד פיתוח אישיות בוגרת המוכנה לתרום ולסייע. לאחר 40 שנות פעולה משולבים בוגרי המכינה באקדמיה, בתעשייה, במוסדות המדינה, בבתי המשפט ובמקומות רבים אחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Overseas students at the Hebrew University of Jerusalem in Two ways of integration (1987), Arbetsmarknadsdepartementet, Stockholm