הנרי קליי פיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי קליי פיין
Henry Clay Payne
הנרי קליי פיין
הנרי קליי פיין
לידה 23 בנובמבר 1843
אשפילד, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה 4 באוקטובר 1904 (בגיל 60)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות פורסט הום, מילווקי, ויסקונסין, ארצות הברית
מפלגה Republican Disc.svg המפלגה הרפובליקנית
המנהל הכללי של דואר ארצות הברית ה־43
9 בינואר 19024 באוקטובר 1904
(שנתיים ו־38 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט
יושב ראש הוועדה הרפובליקנית הלאומית
15 בפברואר 190423 ביוני 1904
(18 שבועות ו־4 ימים)
→ מארק האנה
חתימה HCPayneSignature.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הנרי קליי פייןאנגלית: Henry Clay Payne;‏ 23 בנובמבר 1843 - 4 באוקטובר 1904) היה המנהל הכללי של דואר ארצות הברית בממשלו של הנשיא תאודור רוזוולט משנת 1902 ועד למותו. הוא גם שימש כיושב ראש הוועדה הרפובליקנית הלאומית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי קליי פיין נולד בעיירה אשפילד שבמסצ'וסטס. הוא גדל במסצ'וסטס וב-1859 הוא סיים את לימודיו באקדמיית שלברן פולס. במלחמת האזרחים הוא ניסה להתגייס לצבא האיחוד, אך נדחה מטעמי בריאות. ב-1863 הוא עבר להתגורר במילווקי, ויסקונסין, שם הוא מצא עבודה במוכר בחנות כלבו.

ב-1872 הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו במועדון הצעירים הרפובליקנים של מחוז מילווקי. הוא פלס את דרכו מעלה והיה למזכיר ולאחר מכן יושב ראש ארגון זה. ב-1876 מונה פיין כמנהל הדואר של מילווקי, משרה בה הוא החזיק במשך עשר השנים הבאות.[1] הוא ניצל את כישוריו הארגוניים כאשר עבר לשמש במשרתו הבאה כנשיא חברת הטלפונים של ויסקונסין ב-1885 ולאחר מכן שימש כמנהל הבנק הלאומי הראשון של מילווקי וכנשיא חברת הרכבות הצפונית של מילווקי וחברת הרכבות החשמליות והקלות של מילווקי. בתפקידו כנשיא חברת הרכבות החשמליות הנהיג פיין קונצרטים ללא תשלום בפארקים של מילווקי, כולל לייק פארק.[2]

אף על פי שמעולם לא היה מועמד למשרה נבחרת, היה פיין חבר הוועדה הרפובליקנית הלאומית החל מ-1880 ועד למותו, ויושב הראש שלה מפברואר ועד יוני 1904. בבחירות לנשיאות של 1896 הוא ניהל את המטה המערבי של מערכת הבחירות של ויליאם מקינלי. בבחירות לנשיאות של 1900 הוא היה פעיל בהבטחת מועמדותו של תאודור רוזוולט כסגן הנשיא. ב-1902 מונה פיין כמנהל הכללי של הדואר בממשלו של רוזוולט.[3]

הנרי קליי פיין נפטר בעודו מכהן בתפקידו, ב-4 באוקטובר 1904 בביתו שבוושינגטון די. סי.[4] הוא ניטמן בבית הקברות פורסט הום שבמילווקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי קליי פיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]