הסכם לכבוד הדדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הסכם לכבוד הדדי הוא הסכם קדם נישואין להסדרת יחסי הממון בין בני הזוג ולמניעת סרבנות גט שיצא לאור בישראל בשנת 2001.[1] ההסכם, עליו חותמים בני הזוג לפני הנישואין, כולל סעיפים ממוניים המחייבים את האיש והאישה באופן סימטרי או תוך העדפת האישה[2]. המבוא להסכם מגדיר את מטרתו כדלהלן: "המטרה העיקרית בהסכם שלהלן היא: לדאוג לאשה שאין שלום בית בביתה, יהיה לה קיום הגון ופרנסה ראויה. במקביל, ההסכם דואג גם לאיש הנמצא במצב דומה."

לפי ההלכה, גירושין מתקיימים רק במסירת גט מהבעל לאישה מרצונם החופשי, או בהתקיים עילה המצדיקה אכיפת הגט. בישראל, הנישואים ההלכתיים הם גם הבסיס לרישום האזרחי של מעמדם האישי של יהודים. ההסכם נועד לאפשר לכל אחד מבני הזוג להוביל לסיום הנישואים בתוך זמן סביר לפי שיקול דעתו הבלעדי. לפיכך ההסכם מחייב את הצדדים לתשלום מזונות מוגדלים מבן זוג המסרב להתגרש למשנהו, החל מ-180 ימים לאחר שאחד מבני הזוג שולח הודעה על כוונתו לממש את ההסכם. סעיף נוסף מחייב את דורש הגירושין להשתתף בתהליך שיקום הנישואין במקרה שהנתבע לגירושין דורש זאת.

ההסכם חובר על ידי הרב אלישיב קנוהל, הרב ד"ר דוד בן זזון והטוענת הרבנית ד"ר רחל לבמור, בהתייעצות עם מומחים - ביניהם דיינים, שופטים, משפטנים, אקדמאים, פסיכולוגים וארגונים לשינוי חברתי.[3] ההסכם תורגם לשפות שונות ולהסכם המקורי נוסף סעיף כדי להעניק להסכם אפשרות אכיפה בינלאומית כאשר אחד מבני הזוג אינו גר בישראל בעת הצורך לממושו.[4] במקרה זה ההסכם הופך להסכם בוררות כאשר הבורר הממונה הוא "בית הדין דאמריקא"[5] הממוקם בניו יורק, ארצות הברית. ההסכם שכולל סעיף זה מצוי בעברית, באנגלית, ברוסית, בצרפתית ובספרדית.

ההסכם לכבוד הדדי אינו הראשון ואינו האחרון שנועד להתמודד עם סרבנות גט, אולם הוא עורר התנגדות רבה, ותוקף הגיטין המסודרים באמצעותו שנוי במחלוקת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רחל לבמור, מנעי עיניך מדמעה: הסכמי קדם-נישואין למניעת סירוב גט, הוצאת אריאל - מפעלי תורה בשיתוף עם מועצת רבני ישראל הצעיר, ירושלים תשס"ט
  • הרב פנחס שפירא, "קדושת הנישואין אודות הסכמי קדם נישואין", מהדורה מורחבת של "קונטרס קדושת הנישואין אודות ההסכם לכבוד הדדי", בהוצאת בית הדין שערי שלום, בית שמש תשע"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות הלכתיים

מאמרים בתקשורת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קנוהל, אלישיב, "הכתובה והסכמי ממון בנישואין", תחומין כ"א (תשס"א), עמ' 339-324.http://www.iyim.org.il/uploads/files/mamar-new.pdf
  2. ^ האיש מתחייב בסעיף ה' לשלם לאישה דמי מזונות מיום חתימת ההסכם והאישה מתחייבת בסעיף ו' לשלמם רק אם לא תסכים לסיום הנישואים במועד המוגדר בהסכם; סעיף א.1. לנספח מאפשר לאישה בלבד לדרוש מהבעל חמישים אלף ש"ח ובמקביל למנוע את מימוש חוק יחסי ממון בין בני זוג; סעיף ז' מבהיר ביחס לאישה בלבד שהסכמתה לסיום הנישואים כדת משה וישראל, אפילו אינה מסכימה לתנאים או דרישות אחרות, אינו נחשב כסירוב לסיום הנישואים.
  3. ^ שרון מייבסקי, "גירושין זה כואב", nrg, שנת 2005, http://www.nrg.co.il/online/11/ART/880/857.html
  4. ^ הסכם לכבוד הדדי עם סעיף בינלאומי ; The Agreement for Mutual Respect: A Prenuptial Agreement for the Prevention of Get-Refusal, International Young Israel Movement In Israel http://www.iyim.org.il/prenup
  5. ^ אתר בית הדין דאמריקא http://www.bethdin.org
  6. ^ הרב הלל מאירס, "המשפחה מייעצת לי לערוך הסכם קדם נישואין למניעת עגינות, מה דעת ההלכה?", שו"ת באתר הידברות