הפועל עכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפועל עכו
HapoelAcreLogo.png
מידע כללי
תאריך ייסוד 1946
אצטדיון אצטדיון טוטו, עכו
(תכולה: 5,000)
מאמן איציק טוויזר
ליגה ליגת העל
www.hapoelakko.co.il
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

הפועל עכו היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר עכו, המשחקת בליגה הלאומית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועדון נוסד בשנת 1946 ושיחק בליגה המחוזית הצפונית לפני קום המדינה. לאחר קום המדינה בעונת 1949/1950 שיחק המועדון בבית הצפון ב"ליגה המיוחדת", סיים במקום ה5, וירד לליגה השלישית ליגה ג'. בסיום עונת 1953/1954 עלתה הקבוצה לליגה ב' ושיחקה שם עונה אחת בסופה ירדה בחזרה לליגה ג' שם נשארה עד 1963, אז עלתה הקבוצה חזרה לליגה השנייה (א'). בשנות ה-60 המאוחרות ותחילת שנות ה-70 הייתה לקבוצת מרכז טבלה ומעלה בליגת המשנה וניסתה להעפיל מספר פעמים ללא הצלחה (סיימה מס' פעמים רב במקום השני בליגת המשנה). בעונת 1975/1976 הצליחה הקבוצה לבסוף לעלות לליגה הבכירה שהייתה לעונת שיא עבור המועדון הקטן מהצפון, שאף סיים במקום ה-11 והצליח להישאר בליגה הראשונה כבר בעונת הבכורה. באותה עונה רשמה הקבוצה את הישג השיא שלה בגביע המדינה, עת הגיעה למעמד חצי הגמר, בו הפסידה לבית"ר תל אביב. כוכבי הקבוצה בשנים אלה היו יחיאל המאירי, מומי זפרן, נביל מנסור, שלום אסייג, צ'רלי ואלברט אדרי ושלום ועקנין.

ב-1976 לכבוד ההעפלה ההיסטורית לליגה הבכירה, הוציאה להקת ברקת (הגלגול הראשון של להקת בנזין) את המנון הפועל עכו (מילים ולחן: יהודה פוליקר), עם הפזמון:

הפועל עכו השנה בלאומית, לליגה א' שלום ולא להתראות

הפועל עכו שרדה בליגה הבכירה במשך כשנתיים. בסוף עונת 1987/1988 ירד המועדון לליגה השלישית שם נשאר עד תחילת שנות האלפיים. יריבתה העירונית בשנים אלו, מכבי עכו, הפכה להיות הקבוצה הבכירה של העיר ושיחקה בליגה מעליה מספר עונות מה שהיו לעונות השפל של המועדון, שלא הצליח להתרומם מעבר לליגה השלישית במשך יותר מעשור.

רק בסוף עונת 2003/2004, הצליח המועדון לחזור לליגה השנייה (לאחר 16 עונות). בשנת 2006 זכתה הפועל עכו בתואר הראשון בתולדותיה, גביע הטוטו של הליגה הלאומית, לאחר שגברה בגמר על הפועל באר שבע 3-5 בפנדלים אחרי 0-0 בתום הארכה. בנוסף, בשנה זו הפתיעה הקבוצה את מכבי תל אביב עמוסת הכוכבים באצטדיון בלומפילד 0-4, במסגרת שמינית גמר גביע המדינה. ברבע גמר הגביע הובילה עכו על בני יהודה תל אביב עד הדקה ה-90, אך בני יהודה השוותה בתוספת הזמן וניצחה בהארכה, ובכך סיימה עכו את דרכה במפעל.

בסופה של עונת 2008/2009 סיימה עכו באחד מחמשת המקומות שהובילו לליגת העל ובשל כך חזרה לליגה הבכירה, לאחר היעדרות של 31 שנה. למרות תקציב דל וללא מגרש ביתי, סיימה הקבוצה את עונת 2009/2010 במקום ה-12 והבטיחה בכך עונה נוספת בליגת העל. עונת 2010/2011 נחשבה למוצלחת והקבוצה אף הייתה בצמרת הליגה בתחילת העונה, לבסוף סיימה בפלייאוף האמצעי במקום השמיני.

בעונת 2011/2012 חנכה הקבוצה את אצטדיונה החדש, ובעונת 2012/2013 רשמה הקבוצה את תוצאת השיא שלה בליגת העל כשגברה באצטדיונה על בני סכנין בתוצאה 1–5.

בסוף עונת 2012/2013 הפועל עכו הגיע למצב כלכלי קשה, זאת לאור התחייבויות שונות של הקבוצה במאבקי ההישרדות. החובות של הקבוצה עמדו סביב המיליון וחצי שקלים, בנוסף הקבוצה נדרשה על ידי עיריית עכו להחזיר כספים מהעונה האחרונה. עיריית עכו סירבה בתוקף להעביר כספים לקבוצה לעונה הבאה מה שהעמיד את הקבוצה בסכנת התפרקות ממשית. ב-28 במאי 2013 יצא יו"ר הקבוצה לשעבר, יהודה ברשישת מפגישה בעירייה והודיעה כי ככל הנראה הקבוצה תלך לפירוק, זאת לאחר שברשישת טען שבפגישה העירייה לא ניסתה לבוא לקראת הקבוצה למציאת פתרון הולם. באותם הימים העיר עכו הופצה במודעות אבל על ידי אוהדים, לפיהם הפועל עכו התפרקה ועידן הקבוצה הסתיים.

אחת ממודעות אוהדי עכו שהופצו בזמן סכנת הפירוק

בסופו של דבר, על אף הנתק, הצליחו שני הצדדים להגיע להסכמים ביניהם. חלק מחברי העמותה הוחלפו והעירייה הגדילה את התקציב של הקבוצה, במסגרת ההסכמים העירייה אפשרה באותה עונה לקבוצה להשתמש במתקנים כמו האצטדיון והעבירה את המשרדים ממגרש נפוליאון לאצטדיון[1].

לקראת עונת 2014/2015 הציג המועדון סמל חדש. את אותה העונה החלה הקבוצה תחת אלון חרזי כמאמנה. לאחר שמיעטה הקבוצה לצבור נקודות, ומוקמה במקום האחרון של הטבלה במשך מרבית העונה, סיים חרזי את תפקידו בקבוצה, וב-8 בינואר 2015 מונה במקומו שלומי דורה, אשר סייע לקבוצה להישאר בליגת העל. עכו הבטיחה את הישארותה בליגה מחזור אחד לפני תום העונה.

עונת 2015/2016 נפתחה רע עבור המועדון שלא הצליח לצבור נקודות והדרדר לתחתית הליגה. ב-16 במאי 2016 אחרי פתיחה של הפלייאוף שכלל חמישה משחקים רצופים ללא ניצחון, הפועל עכו אירחה את עירוני קריית שמונה למשחק אשר רק ניצחון בו היה משאיר אותה בליגת העל עונה נוספת. המשחק הסתיים בתיקו 1-1, תוצאה אשר לא הספיקה להישארות בליגה והקבוצה נשרה לליגה הלאומית לאחר 7 עונות רצופות בליגה הבכירה. שלומי דורה מונה למאמן הקבוצה בסיום העונה על מנת לעזור לקבוצה לחזור לליגת העל.

בסיום עונת 2016/2017 ב-15 במאי הבטיחה הפועל עכו את עלייתה לליגת העל לאחר עונה אחת בלאומית. עם עלייתה לליגת העל, התעניינו אנשי העסקים עדי קריספין ודן לובלסקי ברכישת הקבוצה. הרעיון אושר במועצת העיר, וטיוטת ההסכם נחתמה. ב-4 ביוני, לאחר שכל הצדדים הסכימו ביניהם על העברת הקבוצה, דן לובלסקי התחרט ופוצץ את העסקה. הקבוצה נקלעה לחוב של 1.4 מיליון שקלים, ובניית סגל הקבוצה התעכב. בנוסף לכך, הקבוצה עמדה לדין עקב חוזים כפולים שנחתמו עם חלק מהשחקנים והצוות המקצועי. הקבוצה לא דיווחה לבקרה על מענקי העלייה, והוצאות נוספות כגון הוצאות רכב, שכר דירה וכו׳. רוב השחקנים הנאשמים הגיעו לעסקת טיעון עם בית הדין כאשר הם שילמו 10% מהסכום שעליו הם נאשמו.

ב-29 באפריל 2018 ירדה הפועל עכו לליגה הלאומית אחרי עונה בלבד בליגת העל.

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון טוטו עכו מבט מלמעלה

מגרשה הביתי של הקבוצה במשך שנים רבות היה האצטדיון העירוני עכו המכונה "אצטדיון נפוליאון" בשל מיקומו בגבעת נפוליאון. בתחילת שנות ה-2000 נהרס היציע המערבי באצטדיון לטובת פרויקט של רכבת ישראל. לאחר הריסת היציע נפסל האצטדיון לשימוש במשחקי ליגה ומאז הוא משמש כמגרש האימונים של הקבוצה. את משחקי הבית שלה העבירה הפועל עכו לאצטדיון בנהריה המכיל 2,500 מקומות. בסיום עונת 2008/09 עלתה הקבוצה לליגת העל ונאלצה להחליף שוב את מגרשה הביתי משום שהאצטדיון בנהריה לא עמד בקריטריונים לאצטדיון בליגת העל. בעונות 2009/10 ו-2010/11 היה אצטדיון גרין שבנצרת עילית האצטדיון הביתי של הפועל עכו, אך היא אירחה חלק ממשחקיה באצטדיון עילוט שבעילוט. בספטמבר 2011 חנכה הקבוצה אצטדיון חדש בן 5,000 מקומות ישיבה, שנקרא אצטדיון טוטו עכו, שחלק מהמימון להקמתו הגיע מרכבת ישראל כפיצוי על האצטדיון הישן. את האצטדיון היא חנכה במשחק נגד האלופה לעונת 2010/2011, מכבי חיפה, בו הפסידה 0–2.

אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קומה של מדינת ישראל, הוקמו ב"תל עכו" (ידועה גם כ"גבעת נפוליאון") מעברות לעולים חדשים. במעברות השתכנו עולים יהודים ובחלק קטן מהגבעה ישבו ערבים, חלקם ממוצא בדואי. בצמוד לגבעה, היה מגרשה העירוני של הקבוצה דאז "מגרש נפוליאון". בעקבות הקרבה בין מגרש נפוליאון למעברות העולים, רבים מהעולים החדשים ביניהם ילדים צעירים ומבוגרים נהגו ללכת למשחקי הקבוצה ובכך עם השנים הפכו לאוהדים מן המניין.

המגרש העירוני בעכו היה ידוע בשל מיעוט מספר המקומות שבו. אך בשל היותו סמוך לגבעה, הקנה לאוהדים רבים את האפשרות לצפות במשחקים מהגבעה. שדרן הספורט של רשת ב', זוהיר בהלול, תיאר את המשחקים של הקבוצה באותה תקופה, לפיו האצטדיון והגבעה שתצפתה על המגרש מלאים עד אפס מקום.

הפועל עכו זכתה לאזכור משמעותי במערכון הסטאטירי "הגשש החיוור":

"כאן זוהיר בהלול מעכו. ממש ברגע זה נפל שער, שער שהובקע בבעיטה קשתית אדירה, שער שכמוהו לא ראתה העיר עכו מאז הבקיע נפוליאון בונפרטה את חומות העיר יריחו. אלפי הצופים מעיפים מרוב שמחה את ארטיקיהם, קרטיבהם ושכניהם אל השמים הכחולים ומכסים אותם כפתיתי שלג דאשתקד. עוד רבות ידובר, יתואר, יסופר ויושר על אותה בעיטה אשר חזו עינינו ברגע זה, בעיטה אשר תשנה את מדיניות הכדורגל בארצנו. וכאן זוהיר בהלול אשר מחזיר לכם את השידור, חנוק מדמעות אושר, שמחה וגיל לאולפנינו שבתל אביב"

הגשש החיוור (שירים ושערים)

תמונות היסטוריות מראות שלעיתים הצפיפות הייתה כה גדולה עד שחלק מהאוהדים עלו על עמודי תמרון הרכבת (הצמודים למגרש) ומשם צפו במשחק. בהמשך בשנות ה-60 לאחר בנייתם של השיכונים החדשים החלו לפרק את המעברות ובהתאם עולי המעברות החלו להתפנות. בעונת העלייה של הקבוצה לראשונה לליגה הבכירה בשנת 1976, חזרה הקבוצה לעכו ממשחק העלייה שהתקיים בנצרת, ואל האוטובוס נהרו לפי עדויות למעלה מרבבת אוהדים אשר הרימו את השחקנים עד למגרש נפוליאון ושם החלו חגיגות העלייה הרשמיות של הקבוצה[2].

לאחר שנתיים בליגה הבכירה וירידת הקבוצה לליגה הלאומית, החלה הקבוצה להידרדר ולהסתבך במשך שלושה עשרים בליגות הנמוכות, כך שבמשך אותם שנים כמות האוהדים ירדה באופן ניכר. עם חזרה של הקבוצה לליגת העל, בעונת 2009/2010, היא נאלצה לנדוד במשך כשתי עונות באצטדיון "גרין", דבר שגרם למיעוט אוהדים ניכר במשחקי הקבוצה בבית. כאשר חנכה הקבוצה את אצטדיונה החדש בספטמבר 2011, עלתה בהדרגה כמות האוהדים של הקבוצה מעונה לעונה[3].

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע הטוטו של הליגה השנייה (1): 2005/2006

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו הקבוצה הישן, ששימש אותה עד לעונת 2013/2014

נכון ל-24 בינואר 2018

מס' עמדה שם
1 ישראלישראל שוער רום אילוז
4 ישראלישראל מגן עבאדי פרחאת
5 ניגריהניגריה קשר ברונו איבה
7 ישראלישראל חלוץ בן אז'ובל
9 ישראלישראל חלוץ דודו ביטון
10 ישראלישראל קשר סיראז' נסאר
15 ישראלישראל קשר אוהד רבינוביץ'
16 ישראלישראל קשר עמיד מחאג'נה
18 ישראלישראל קשר לוטם זינו
19 ישראלישראל מגן מתן בלטקסה
מס' עמדה שם
20 ישראלישראל קשר גבריאל קניקובסקי
22 ישראלישראל מגן ינון אליהו
23 ניגריהניגריה חלוץ פטר אוניקאצ'י
25 ישראלישראל קשר איתי מורנו
26 ניגריהניגריה קשר אליקו באלה
28 ישראלישראל שוער רם שטראוס
39 בלגיהבלגיה קשר דילן דמראווי
88 צרפתצרפת בלם מחמדו סיסוקו
99 ישראלישראל קשר בן רייכרט
ישראלישראל חלוץ ליאל ספורטס

צוות מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן ראשי איציק טוויזר
עוזר מאמן דויד מרטן
מאמן כושר אסי כץ
מאמן שוערים משה בן דוד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפועל עכו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דורון בן דור, עכו הולכת לפירוק, 28 במאי 2013, ONE
  2. ^ דור בלך, איתות מעכו, באתר וואלה!, 23 באפריל 2009
  3. ^ תומר לוי, שיא כל הזמנים: הפועל עכו מכרה קרוב לאלפיים מנויים, באתר ספורט 5, 23 באוגוסט 2013