הפועל עכו
 | ||||
| מידע כללי | ||||
|---|---|---|---|---|
| תאריך ייסוד | 1946 | |||
| אצטדיון |
אצטדיון טוטו, עכו (תכולה: 5,000) | |||
| יו"ר | קרן בן נשר | |||
| מאמן | אלון זיו | |||
| ליגה | ליגה לאומית | |||
| תלבושת | ||||
| ||||
הפועל עכו היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר עכו, המשחקת בליגה הלאומית. הקבוצה עורכת את משחקיה הביתיים באצטדיון טוטו שבעיר המונה 5,000 מקומות ישיבה. מגרשה הקודם היה ממוקם בגבעת נפוליאון,[1] גבעה אשר מזוהה עם ניסיונו הכושל של נפוליאון לכבוש את העיר.
הקבוצה העפילה לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה בעונת 1975/1976 שם שיחקה במשך שתי עונות. היא שבה לליגה הבכירה בעונת 2009/10, 31 עונות מאז הופעתה האחרונה, כשהפעם רשמה הקבוצה 7 עונות רצופות בליגה. הופעתה האחרונה בליגה הבכירה הייתה בעונת 2017/2018, כשמאז היא משחקת בליגה הלאומית. הישג השיא של הקבוצה במסגרת גביע המדינה הוא העפלה לשלב חצי הגמר בעונת 1976/1977.
על אף שכיום היא מזוהה עם הצבע הכחול, שיחקה הקבוצה בעבר עם הצבע האדום ושחקניה כונו "השדים האדומים".[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועדון נוסד בשנת 1946 ושיחק בליגה המחוזית הצפונית לפני קום המדינה. לאחר קום המדינה בעונת 1949/1950 (ליגה שנייה) שיחק המועדון בבית הצפון ב"ליגה המיוחדת", סיים במקום החמישי, וירד לליגה השלישית ליגה ג'. בסיום עונת 1953/1954 עלתה הקבוצה לליגה ב' ושיחקה שם עונה אחת בסופה ירדה בחזרה לליגה ג' וחזרה לליגה ב', שם נשארה עד 1963. בשנת 1963 הייתה לקבוצה הראשונה שהבטיחה לעצמה את העלייה לליגה א'.
בעונת 1962–1963 העפילה הקבוצה בחזרה לליגה השנייה (ליגה א')[3] כאשר הייתה הראשונה בליגה שהבטיחה את העלייה.[4] בשנות ה-60 המאוחרות ותחילת שנות ה-70 הייתה לקבוצת מרכז טבלה ומעלה בליגת המשנה וניסתה להעפיל מספר פעמים ללא הצלחה (סיימה מס' פעמים רב במקום השני בליגת המשנה). בעונת 1975/1976 הצליחה הקבוצה לבסוף לעלות לליגה הבכירה שהייתה לעונת שיא עבור המועדון, שאף סיים במקום ה-11 והצליח להישאר בליגה הראשונה כבר בעונת הבכורה. באותה עונה זכתה בתואר אלוף האלופים של ליגה א' (ליגת לאומית היום), כאשר אירחה במגרשה הביתי את הפועל יהוד אל מול 3 אלף מאוהדיה שמעודדים אותה, כאשר בדקה ה-95 אלברט אדרעי בעט לעבר השער, הכדור פגע בשלום אסייג ונכנס פנימה.[5]
באותה עונה רשמה הקבוצה את הישג השיא שלה בגביע המדינה, עת הגיעה למעמד חצי הגמר, בו הפסידה לבית"ר תל אביב. כוכבי הקבוצה בשנים אלה היו יחיאל המאירי, מומי זפרן, נביל מנסור, שלום אסייג, צ'רלי ואלברט אדרי ושלום ועקנין.
לכבוד ההעפלה ההיסטורית לליגה הבכירה בשנת 1976, הוציאה להקת ברקת (הגלגול הראשון של להקת בנזין) את המנון הפועל עכו (מילים ולחן: יהודה פוליקר) עם הפזמון:[6]
הפועל עכו השנה בלאומית, לליגה א' שלום ולא להתראות
הפועל עכו שרדה בליגה הבכירה במשך כשנתיים. בסוף עונת 1987/1988 ירד המועדון לליגה השלישית שם נשאר עד תחילת שנות האלפיים. יריבתה העירונית בשנים אלו, מכבי עכו, הפכה לקבוצה הבכירה של העיר ושיחקה בליגה מעליה מספר עונות מה שהיו לעונות השפל של המועדון, שלא הצליח להתרומם מעבר לליגה השלישית במשך יותר מעשור.
רק בסוף עונת 2003/2004, הצליח המועדון לחזור לליגה השנייה (לאחר 16 עונות). בשנת 2006 זכתה הפועל עכו בתואר הראשון בתולדותיה, גביע הטוטו של הליגה הלאומית, לאחר שגברה בגמר על הפועל באר שבע 3-5 בפנדלים אחרי 0-0 בתום הארכה. בנוסף, בשנה זו הפתיעה הקבוצה את מכבי תל אביב עמוסת הכוכבים באצטדיון בלומפילד 0-4, במסגרת שמינית גמר גביע המדינה. ברבע גמר הגביע הובילה עכו על בני יהודה תל אביב עד הדקה ה-90, אך בני יהודה השוותה בתוספת הזמן וניצחה בהארכה, ובכך סיימה עכו את דרכה במפעל.
בסופה של עונת 2008/2009 סיימה עכו באחד מחמשת המקומות שהובילו לליגת העל ובשל כך חזרה לליגה הבכירה, לאחר היעדרות של 31 שנה. למרות תקציב דל וללא מגרש ביתי, סיימה הקבוצה את עונת 2009/2010 במקום ה-12 והבטיחה בכך עונה נוספת בליגת העל. עונת 2010/2011 נחשבה למוצלחת והקבוצה אף הייתה בצמרת הליגה בתחילת העונה, לבסוף סיימה בפלייאוף האמצעי במקום השמיני, הגבוה ביותר בתולדות המועדון.
בעונת 2011/2012 חנכה הקבוצה את אצטדיונה החדש, ובעונת 2012/2013 רשמה הקבוצה את תוצאת השיא שלה בליגת העל כשגברה באצטדיונה על בני סכנין בתוצאה 1–5.
בסוף עונת 2012/2013 הגיעה הפועל עכו למצב כלכלי קשה, זאת לאור התחייבויות שונות של הקבוצה במאבקי ההישרדות. החובות של הקבוצה עמדו סביב המיליון וחצי שקלים, בנוסף הקבוצה נדרשה על ידי עיריית עכו להחזיר כספים מהעונה האחרונה. עיריית עכו סירבה בתוקף להעביר כספים לקבוצה לעונה הבאה מה שהעמיד את הקבוצה בסכנת התפרקות ממשית. ב-28 במאי 2013 יצא יו"ר הקבוצה לשעבר, יהודה ברשישת מפגישה בעירייה והודיעה כי ככל הנראה הקבוצה תלך לפירוק, זאת לאחר שברשישת טען שבפגישה העירייה לא ניסתה לבוא לקראת הקבוצה למציאת פתרון הולם. באותם הימים העיר עכו הופצה במודעות אבל על ידי אוהדים, לפיהם הפועל עכו התפרקה ועידן הקבוצה הסתיים.
בסופו של דבר, על אף הנתק, הצליחו שני הצדדים להגיע להסכמים ביניהם. חלק מחברי העמותה הוחלפו והעירייה הגדילה את התקציב של הקבוצה, במסגרת ההסכמים העירייה אפשרה באותה עונה לקבוצה להשתמש במתקנים כמו האצטדיון והעבירה את המשרדים ממגרש נפוליאון לאצטדיון.[7]
לקראת עונת 2014/2015 הציג המועדון סמל חדש. את אותה העונה החלה הקבוצה תחת אלון חרזי כמאמנה. לאחר שמיעטה הקבוצה לצבור נקודות, ומוקמה במקום האחרון של הטבלה במשך מרבית העונה, סיים חרזי את תפקידו בקבוצה, וב-8 בינואר 2015 מונה במקומו שלומי דורה, אשר סייע לקבוצה להישאר בליגת העל. עכו הבטיחה את הישארותה בליגה מחזור אחד לפני תום העונה.
עונת 2015/2016 נפתחה רע עבור המועדון שלא הצליח לצבור נקודות והדרדר לתחתית הליגה. ב-16 במאי 2016 אחרי פתיחה של הפלייאוף שכלל חמישה משחקים רצופים ללא ניצחון, הפועל עכו אירחה את עירוני קריית שמונה למשחק אשר רק ניצחון בו היה משאיר אותה בליגת העל עונה נוספת. המשחק הסתיים בתיקו 1-1, תוצאה אשר לא הספיקה להישארות בליגה והקבוצה נשרה לליגה הלאומית לאחר 7 עונות רצופות בליגה הבכירה. שלומי דורה מונה למאמן הקבוצה בסיום העונה על מנת לעזור לקבוצה לחזור לליגת העל.
ב-27 ביולי 2015 חנכה הקבוצה מגרש אימונים אשר משמש את הסגל הבוגר וקבוצות הנוער של המועדון.[8]
בסיום עונת 2016/2017 ב-15 במאי הבטיחה הפועל עכו את עלייתה לליגת העל לאחר עונה אחת בלאומית. עם עלייתה לליגת העל, התעניינו אנשי העסקים עדי קריספין ודן לובלסקי ברכישת הקבוצה. הרעיון אושר במועצת העיר, וטיוטת ההסכם נחתמה. ב-4 ביוני, לאחר שכל הצדדים הסכימו ביניהם על העברת הקבוצה, דן לובלסקי התחרט ופוצץ את העסקה. הקבוצה נקלעה לחוב של 1.4 מיליון שקלים, ובניית סגל הקבוצה התעכב. בנוסף לכך, הקבוצה עמדה לדין עקב חוזים כפולים שנחתמו עם חלק מהשחקנים והצוות המקצועי. הקבוצה לא דיווחה לבקרה על מענקי העלייה, והוצאות נוספות כגון הוצאות רכב, שכר דירה וכו׳. רוב השחקנים הנאשמים הגיעו לעסקת טיעון עם בית הדין כאשר הם שילמו 10% מהסכום שעליו הם נאשמו.
לקראת פתיחת עונת 2017/2018 בליגת העל הצטרף למועדון שחקן עבר, עיתונאי ספורט וסוכן שחקנים בעברו בשם דניאל סטאנצ'ו, שהוצג בתור מנהל מקצועי והבעלים החדש של הקבוצה. במהלך העונה כשלה הקבוצה פעם אחר פעם, לא הצליחה להתרומם וירדה ליגה מהמקום האחרון בטבלה, ב-29 באפריל 2018, אחרי עונה אחת בלבד בליגת העל. לאחר ירידתה של עכו לליגה הלאומית, התקיים הליך בוררות בין סטאנצ'ו לבין עיריית עכו, שטענה כי הוא אינו עומד בהסכם הרכישה ועל כן עליו להחזיר את הבעלות על המועדון לידי העירייה. ב-19 ביולי 2018 הסתיים הליך הבוררות בפסיקה של בית המשפט לטובת עיריית עכו - שהחזירה אליה את הבעלות על הקבוצה בליגה הלאומית.[9] ב-10 במרץ 2019 מונה חיים לוי למאמן הקבוצה.[10]
בשנת 2022 חנכה הקבוצה מגרש אימונים בסמוך לאצטדיון (בחלק המערבי-צפוני) המשמש בעיקר את מחלקת הנוער והילדים של הקבוצה.
סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נכון ל-1 במרץ 2024
|
|
צוות מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מאמן ראשי |  אלון זיו
|
| עוזר מאמן | לידן דלויה
|
| מאמן שוערים | עדן סולומון
|
| מאמן כושר | עאדל בהלול
|
| מנהל מקצועי | איציק טוויזר
|
אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגרשה הביתי של הקבוצה במשך שנים רבות היה האצטדיון העירוני עכו, שכונה "אצטדיון נפוליאון" בשל מיקומו בגבעת נפוליאון. בתחילת שנות ה-2000 נהרס היציע המערבי באצטדיון לטובת פרויקט של רכבת ישראל. לאחר הריסת היציע נפסל האצטדיון לשימוש במשחקי ליגה ומאז הוא משמש כמגרש האימונים של הקבוצה. את משחקי הבית שלה העבירה הפועל עכו לאצטדיון בנהריה המכיל 2,500 מקומות. בסיום עונת 2008/2009 עלתה הקבוצה לליגת העל ונאלצה להחליף שוב את מגרשה הביתי משום שהאצטדיון בנהריה לא עמד בקריטריונים לאצטדיון בליגת העל. בעונות 2009/2010 ו-2010/2011 היה אצטדיון גרין שבנצרת עילית האצטדיון הביתי של הפועל עכו, אך היא אירחה חלק ממשחקיה באצטדיון עילוט שבעילוט.
בספטמבר 2011 חנכה הקבוצה אצטדיון חדש בן 5,000 מקומות ישיבה, שנקרא אצטדיון טוטו עכו, שחלק מהמימון להקמתו הגיע מרכבת ישראל כפיצוי על האצטדיון הישן. את האצטדיון היא חנכה במשחק נגד האלופה מכבי חיפה, בו הפסידה 0–2.[11]
אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם קומה של מדינת ישראל, הוקמו ב"תל עכו" (ידועה גם כ"גבעת נפוליאון") מעברות לעולים חדשים. במעברות השתכנו עולים יהודים ובחלק נוסף בגבעה ישבו ערבים, חלקם ממוצא בדואי. בסמוך לגבעה, היה מגרשה העירוני של הקבוצה דאז "מגרש נפוליאון" וממנה מקור השם למגרש. בעקבות הקרבה בין מגרש נפוליאון למעברות העולים, רבים מהעולים החדשים ביניהם ילדים צעירים ומבוגרים נהגו ללכת למשחקי הקבוצה ובכך עם השנים הפכו לאוהדים מן המניין.
המגרש העירוני בעכו היה ידוע בשל מיעוט מספר המקומות שבו. אך בשל היותו צמוד לגבעה, הקנה לאוהדים רבים את האפשרות לצפות במשחקים מהגבעה. שדרן הספורט של רשת ב', זוהיר בהלול, תיאר את המשחקים של הקבוצה באותה תקופה, לפיו האצטדיון והגבעה שתצפתה על המגרש מלאים עד אפס מקום.[12]
תמונות מימיה הצעירים של הקבוצה מראות שלעיתים הצפיפות הייתה כה גדולה עד שחלק מהאוהדים עלו על עמודי תמרון הרכבת (הצמודים למגרש) ועל הגבעה ומשם צפו במשחקים. בהמשך בשנות ה-60 לאחר בנייתם של השיכונים החדשים החלו לפרק את המעברות ובהתאם החלו עולי המעברות להתפנות. בעונת העלייה של הקבוצה לראשונה לליגה הבכירה בשנת 1976, חזרה הקבוצה לעכו ממשחק העלייה שהתקיים בנצרת, ואל האוטובוס נהרו לפי עדויות למעלה מרבבת אוהדים אשר הרימו את השחקנים עד למגרש נפוליאון ושם החלו חגיגות העלייה הרשמיות של הקבוצה.[13]
לאחר שנתיים בליגה הבכירה וירידת הקבוצה לליגה הלאומית, החלה הקבוצה להידרדר ולהסתבך במשך שלושה עשרים בליגות הנמוכות, כך שבמשך אותם שנים כמות האוהדים ירדה באופן ניכר. עם חזרתה של הקבוצה לליגת העל, וחניכת אצטדיונה החדש מאוחר יותר בספטמבר 2011, עלתה בהדרגה כמות האוהדים של הקבוצה מעונה לעונה.[14]
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפועל עכו זכתה לאזכור משמעותי על ידי הרכב "הגשש החיוור", בפרודיה על תוכנית הרדיו "שירים ושערים" שבאותה תקופה הייתה בתחילת דרכה:
"כאן זוהר אלול מעכו. ממש ברגע זה נפל שער, שער שהובקע בבעיטה קשתית אדירה, שער שכמוהו לא ראתה העיר עכו מאז הבקיע נפוליאון בונפרטה את חומות העיר יריחו. אלפי הצופים מעיפים מרוב שמחה את ארטיקיהם, קרטיבהם ושכניהם אל השמים הכחולים ומכסים אותם כפתיתי שלג דאשתקד. עוד רבות ידובר, יתואר, יסופר ויושר על אותה בעיטה אשר חזו עינינו ברגע זה, בעיטה אשר תשנה את פני מדיניות הכדורגל בארצנו. וכאן זוהר אלול אשר מחזיר לכם את השידור, חנוק מדמעות אושר, שמחה וגיל לאולפנינו שבתל אביב"
— הגשש החיוור (שירים ושערים)[15]
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלוף האלופים של ליגה א' (1): 1976
- גביע הטוטו של הליגה השנייה (1): 2005/2006
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יצחק הברמן, לידיעת הגולש נפוליאון בונפרטה: מעולם מכבי חיפה לא ניצחה את עכו בביתה בליגת העל. ולהפך, באתר מכבי חיפה, 02 למרץ 2012
- ^ הפועל עכו דילגה גם מעל קרית שמונה, באתר מעריב, 4 באפריל 1976
- ^ דיירים חדשים בליגה א', מעריב 2 ביוני 1963
- ^ בר-חן | מעריב, הפועל עכו - לליגה א', 21 באפריל 1963
- ^ הפועל עכו זכתה באלוף האלופים, באתר דבר, 12 בספטמבר 1976
- ^ להקת ברקת - המנון הפועל עכו 1976, באתר יוטיוב
- ^ דורון בן דור, עכו הולכת לפירוק, באתר ONE, 28 במאי 2013
- ^ עכונט, מגרש חדש בעכו
- ^ ההסכם עם סטאנצ'ו בוטל, הפועל עכו חוזרת לעירייה, באתר ONE, 19 ביולי 2018
- ^ זיו פרבר, מאמן הפועל עכו אלון זיו סיים את תפקידו. חיים לוי מונה למאמן החדש, באתר blinker.co.il, 10 במרץ 2019
- ^ דורון בן דור, האצטדיון החדש בעכו נחנך עם הפסד 2:0 לחיפה, באתר ONE, 4 בספטמבר 2011
- ^ בין היתר, ע"פ המערכון של להקת הגשש החיוור בנוסף לתמונות ארכיון
- ^ דור בלך, איתות מעכו, באתר וואלה!, 23 באפריל 2009
- ^ תומר לוי, שיא כל הזמנים: הפועל עכו מכרה קרוב לאלפיים מנויים, באתר ספורט 5, 23 באוגוסט 2013
- ^
הגשש החיוור שירים ושערים, סרטון באתר יוטיוב
