הפער הדיגיטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נכתב כעבודה אקדמית עם משפטים מפותלים מדי שחוזרים על עצמם, ניסוח הדורש הפשטה וויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הפער הדיגיטליאנגלית: Digital Divide או The Digital Gap) הוא מונח שנטבע באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, המתייחס לטענה או לחשש מההשלכות החברתיות שנוצרות כתוצאה מפער בין אוכלוסיות בעלות גישה לטכנולוגיה דיגיטלית לבין אוכלוסיות שאין בידן גישה זו. משמעות ההבדלים הללו היא כי מאז שהאינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום בחברה המערבית, המשתמשים בו נהנים מיתרון מהירות העברה וקבלת מידע וכן מגישה למאגרי המידע האינסופיים. בהתאם לכך, השימוש באינטרנט מאיץ את מהירות התפתחותם בכל התחומים, כך נוצר פער דיגיטלי בין אלו שמשתמשים באינטרנט, שלהם סיכוי טוב יותר להתפתח חברתית וכלכלית, לבין אלו שלא.[1]

ילדים בנפאל משתמשים במחשב ממיזם "One Laptop Per Child" - אחד הפרויקטים לצמצום הפער הדיגיטלי

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסכולת פער הידע שמה דגש על התפיסה שידע הוא כוח. תומכי האסכולה יוצאים מתוך הנחה שמידע הנו נכס חשוב לחברה; ידע מעניק עוצמה ומשפר את היכולת להתמודד עם מצבים חברתיים. למי שיש נגישות גבוהה יותר למידע, יכול לפקח ולשלוט בסביבתו בצורה יותר טובה. בעבר, כאשר יכולת הקריאה הייתה ברשות אנשי הכנסייה ולא ברשות הכלל, הידע היה נגיש רק לאנשי הכנסייה. עם הופעת אמצעי התקשורת האלקטרוניים גדלה יכולת החשיפה של הרבים לתחומי ידע נרחבים, והתפתחה תחושה כי הבערות עברה מן העולם. התקוות לצמצם את פערי הידע גברו בעידן הטכנולוגי לאור היכולת להפיץ מידע רב, למספר רב של אנשים בקלות ובזמן קצר. השערת היסוד של אסכולת פער הידע טוענת כי ההפך הוא הנכון, ופערי הידע רק הולכים וגדלים ולא להפך. הסיבה לכך היא שחברות מפותחות טכנולוגית מגדילות את ידיעותיהן, בעוד חברות לא מפותחות סובלות מחוסר היכולת להיחשף/להשתמש באמצעים הטכנולוגיים, וכך גדל פער הידע שלהן. חברות הניזונות מאמצעים טכנולוגיים ברמה גבוהה נקראות "חברת מידע", והעידן הנוכחי בו קיימת התפתחות טכנולוגית מואצת נקרא "עידן המידע". מי שנולדו לתוך עידן זה נקראים "ילידים דיגיטאליים".‏[2]

המונח "פער הידע" הנו מונח חשוב להבנת הפער הדיגיטלי. גישת "פער הידע" צמחה בין שנות ה-40 לשנות ה-60. המונח מתאר התפתחות תודעתית שהתחזקה בין שנות ה-40 ל-60, לפיה לכל אדם פוטנציאל תקשורתי המורכב מידע/מטען אישי מוקדם (ידע אישי, תרבותי), מחשיפה סלקטיבית למידע, מקשרים חברתיים וכן מתנאים כלכליים. הפוטנציאל התקשורתי מושפע מנתונים כגון רמת הכנסה, השכלה, גיל, מעמד חברתי ותחומי עניין. על אף שישנו מידע חופשי לכולם, ככל שיזרום יותר מידע דרך אמצעי התקשורת לתוך מבנה חברתי נתון, בעלי הממון והיכולת יקבלו מידע במהירות גבוהה יותר מאשר קבוצות מוחלשות, שלעתים אין בידן היכולת להשתמש בהיצע הטכנולוגי.‏[3]

בהמשך, משנות ה-60 עד שנות ה-90 דובר על 'פער טכנולוגי' שמשמעותו היא הבדל בחשיפה ובשימוש בטכנולוגיה. הבנת פער זה והדיון בו, התחזקו עם הופעת הטלוויזיה וכניסתה לשימוש רחב. השאלה המהותית שנשאלה היא 'האם ישנה טלוויזיה?', עם ההבנה כי הפער נובע בעצם מזמינות טכנולוגיית התקשורת - מאחר שממנה מתקבל המידע. למעשה בקיאות טכנולוגית נרכשת זו, מושפעת ממקומו של הפרט בחברה, וכאשר קיים פער טכנולוגי- הוא בעצם מגדיל את פער הידע .[4]

המונח "פער דיגיטלי" הופיע לראשונה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 במינהל האמריקאי לתקשורת ומידע. המונח הפך לפופולרי ונטמע לאחר סדרת דוחות שהגיש סגן שר המסחר לשעבר ויועץ טכנולוגי לארי אירווינג‏[5] לממשל קלינטון בנושא.

כבר בהצגתו הראשונית של המונח נמצא כי הוא אינו מחלק את החברה באופן ברור וחד משמעי לעניים ועשירים. ניתן לדוגמה למצוא אנשים עשירים ומבוגרים שאין להם כל זיקה לטכנולוגיה דיגיטלית. הבדל זה יכול להתקיים בין חתכי האוכלוסייה השונים, בעלי הבדלים חברתיים, תרבותיים וכלכליים: גזעים ותרבויות שונים, בין המינים, הבדל במיקום גאוגרפי וכן הבדל בגילאים. כמו כן קיים הבדל בין אוכלוסיות הנתפסות 'רגילות' לבין אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים כגון עיוורים, כבדי שמיעה, לקויי למידה וכדומה.

פער דיגיטלי מדרגה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקנת תאים פוטו-וולטאים על גג בית בחולים ברואנדה

נהוג להבחין בין שתי רמות של פער דיגיטלי:

  1. פער דיגיטלי ברמה ראשונה הנו עצם הנגישות לאמצעי טכנולוגי, למשל האם יש / אין לאדם מחשב. חוסר נגישות לאמצעים טכנולוגיים הנו פער דיגיטלי מרמה ראשונה.
  2. פער דיגיטלי ברמה שנייה חל אצל אלו שיש להן פיזית את האמצעי הטכנולוגי אך אין להם את הידע הדרוש על מנת להשתמש בו ולהפיק ממנו תועלת.

נגישות לטכנולוגיות תקשורת מודרניות אמנם מועילה לצמצום הפער הדיגיטלי, אך היא אינה מספיקה, משום שגם כאשר ישנה נגישות הפוטנציאל התקשורתי שונה, הבדל שמחזיר למעגל הסגור שמתאר פער הידע. מרבית המחקרים בודקים האם ישנה גישה לאינטרנט או אין גישה ומכאן מסיקים מסקנות. למעשה, מעבר לנגישות ישנה דרגה שנייה לפער הדיגיטלי והיא מיומנות. משמעות המיומנות היא ניצול הפוטנציאל של הרשת, ובעצם נגישות לאינטרנט לא מעידה על היכולת להשתמש בו, אלא בשלב נוסף בדרך לשימוש ולאפקטיביות שאיתו. כוחו של האינטרנט הוא בשימושים שניתן להפיק ממנו, כאשר ישנם משתנים שונים בעלי השפעה משתנה על מיומנויות הגלישה כגון גיל, מגדר, השכלה, ניסיון קודם וכן תדירות שימוש.‏[6]

במחקר שנעשה לבדיקת הפער הדיגיטלי מדרגה שנייה (מיומנות השימוש באינטרנט), בחנו את יכולת הפרט להפיק את המקסימום בניצול האינטרנט לצרכיו, לאינטרסים שלו ולרצונותיו. בכדי לבדוק את מיומנות האינטרנט של הנבדקים (54 נבדקים מעל גיל 18), ניתנו חמש משימות לאיתור מידע באינטרנט כאשר המדדים למיומנות היו: הצלחה במשימה והזמן שנדרש להשלימה. הממצאים מראים כי משתנה הגיל הנו גורם משפיע, כאשר משתתפים צעירים מיומנים יותר ממבוגרים מהם. כמו כן, נמצא כי משתנה המגדר אינו משפיע, מאחר שלא נמצא הבדל מובהק בין גברים לנשים. נוסף לכך משתנה ההשכלה מראה כי המיומנים ביותר הם בעלי תואר שני, אך משתתפים ללא ההשכלה אקדמית גילו מיומנות גדולה יותר מבעלי תואר ראשון- כך שניתן לראות את השפעת הגיל על המיומנות. וכצפוי, נמצא שככל שהניסיון בשימוש ברשת רב יותר ותדירות השימוש גבוהה יותר, המיומנות גבוהה יותר. יש לציין כי למרות שכל המשתתפים במחקר בעלי נגישות לאינטרנט, קיימת שונות ביכולת לנצלו. כך שיש אנשים שמפתחים את המיומנות שלהם, כשמנגד יש שמתקשים ולכן נוטים להתרחק מהטכנולוגיה ונותרים מאחור.[7]

הפער הדיגיטלי מראה כי לתקשורת השפעה רבה שנובעת מהיכולת להשיג ידע דרך התקשורת עצמה, זאת מתוך התפיסה כי הידע הינו עוצמה, המהווה מפתח להתפתחות.

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמים התורמים לפער הדיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איכות התשתיות הפיזיות והנגישות אליהן, שמשמעותן העדר הגישה לטכנולוגית המידע.
  • מצב סוציו-אקונומי שלא מאפשר קניית מחשב ו/או חיבור לאינטרנט
  • חוסר מודעות לחשיבות הטכנולוגיה ולהשפעת העולם הדיגיטלי ומכאן חוסר המודעות לצורך בשימוש ההולך ומתרחב בטכנולוגיות המידע.
  • חוסר התאמה של הטכנולוגיה לדפוסי תרבות נתונה.
  • חוסר שליטה בשפת הרשת- מאחר שהרשת בעיקרה מתנהלת בשפה האנגלית מכאן שלדובריה קל יותר.
  • חוסר מיומנות באופן השימוש בטכנולוגיות הדיגיטליות, מיומנות הנרכשת דרכי סיוע והדרכה, שמשמעותה התמצאות אפקטיבית (פער דיגיטלי אינו תלוי רק בגישה הטכנית למחשב ולאינטרנט).
  • טכנופוביה- רתיעה מהעולם הדיגיטלי שאינה מאפשרת את ההתוודעות לשימוש בו והגישה לתכנים שעולם זה מציע.
  • המצאות בחברה המתווה דרך חיים שמתנגדת לשימוש במחשב, לחיבור ושימוש ברשת האינטרנט.
  • טכנולוגיה דיגיטלית ממלאה את מקומם של עובדים בני המעמד הנמוך, מה שגורע עוד יותר מהאפשרות לצמצם את הפער שכבר קיים.‏[8]

מקורות אפשריים לבעיית הפער הדיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשרותו של אדם לדלות ידע מן התקשורת משתנה מאדם לאדם. לאנשים משכבות גבוהות יש פוטנציאל תקשורתי גבוה. מיומנויות תקשורתיות של השכלה, קריאה, הבנה וזיכרון. אוכלוסייה זו טובה יותר במיון וחשיפה סלקטיבית (בחירת תכנים) לעומת השכבות החלשות. גורמים תוך ובין אישיים משפיעים על החשיפה התקשורתית- סלקטיביות חשיפה הנה תלוית מאפיינים.

פוטנציאל תקשורתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג המגדיר את מכלול המשאבים המאפשרים לפרט לקלוט מידע, לעכלו, לאחסנו ולהפוך אותו לידע זמין. ישנם ארבעה גורמים לפוטנציאל תקשורתי:

  1. פערים אישיים או חברתיים: פערים כלכליים, מקום מגורים, שפת דיבור ועוד משפיעים על הידע של האדם.
  2. תהליכי חשיפה וקליטה של זכירה ואחסון מידע המושפעים רבות מתחומי התעניינות: ככל שהפרט מגלה יותר עניין בתחום מסוים כך הוא ידרוש לספוג יותר מידע בנושא. דוגמה לכך הוצגה במחקר של שאו ופלמר[דרוש מקור]: החוקרות חילקו את הנחקרים לשלוש קבוצות לפי רמות השכלה והקרינו להן סרטים אינפורמטיביים בתחומים שונים. לאחר מכן נבדקו רמות העניין של הנחקרים בסרטים השונים. המסקנה של החוקרות היא שאלו שגילו עניין ראשוני בנושאים, העידו על עצמם שיש להם כוונה לרכוש ידע נוסף בתחום מעבר לסרט. מסקנה בולטת הייתה שלא היו הבדלים ברמות ההשכלה, אלא רק ברמות ותחומי העניין.
  3. הבדלים בידע המוקדם של הנמענים: מתחבר לגורם הראשון (פערים אישיים).
  4. קשרים ומגעים חברתיים משמעותיים יותר של בני המעמד הגבוה: במחקר[דרוש מקור] שנערך על איידס בהודו נמצא כי בני נוער ממעד סוציו אקונומי גבוה שזכו להשכלה גבוה יותר צברו יותר ידע מהחברה משום שהם היו נגישים יותר לאנשים בעלי סמכות, מומחים ועוד.

המדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענה עם גוון נאו-מרקסיסטי. פערי הידע הם גלובליים. למחצית האנושות אין בכלל גישה למחשב, יכולת לממן שירותי רשת, ידיעת אנגלית וכו'. פערי הידע חופפים פערים מגדריים, גזעיים וגילאים. המדיה אשמה משום שהתכנים המשודרים רלוונטיים רק לאליטות. רעיון זה מדגיש כי התקשורת מרבה לעסוק בנושאים שוליים שאינם נותנים ידע וכן מעדיפים להזדהות עם בעלי ההשכלה הגבוה. לדוגמה: יש הטוענים[דרוש מקור] כי מומחים מגדילים את פער הידע משום שהם מדברים לקהל בעל ידע בתחומם, שפתם הנה שפה מקצועית ואיננה נהירה לקהל הרחב.

פתרונות אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טיב הנושא: בנושאים מסוימים כמות המידע המופץ בתקשורת ההמונים היא מוגבלת. במקרים כאלה כשאין אפשרות להוסיף מידע בנושא מסוים, השכבות החלשות עשויות בכל זאת לצבור את המידע ולצמצם באיטיות את הפער. ככל שיחזרו על נושא מסוים יותר פעמים, כך ציבור גדול יותר ייחשף אליו ויקבל הזדמנות לגשר על פער הידע.
  • האקלים החברתי: מצבי קונפליקט מתמשכים עשויים להעלות את רמות ההתעניינות הכללית ובהמשך אף לסגור פערי ידע. דיון ציבורי בסוגיה מסוימת יכול אף הוא להעמיק את רמת ידע של הציבור בנושא ובכך לצמצם את פער הידע עבור שכבות שלא התעניינו קודם לכן בנושא.
  • המבנה החברתי ואמצעי התקשורת: לעתים פערי ידע יכולים להצטמצם בזכות מבנה חברתי מסוים וערוצי תקשורת בין אישיים או פחות המוניים. למשל, ניתן לראות כיצד במצבים של קונפליקטים מתמשכים ודיונים ערים לאורך זמן, קבוצות הומוגניות באופן יחסי הן בעלות יכולת טובה לצמצם פערים בתוך עצמן על ידי הזרמת מידע שווה בשווה והפצתו המהירה יחסית (דוגמה של החברה החרדית הסגורה- הסבר בשפה שמתאימה לחברה ההומוגנית שהיא קהל היעד).
  • תנאים לצמצום פער הידע באמצעות יוזמות שונות: ארגונים שונים יכולים להביא לצמצום של פערי ידע ולהביא לחיזוק של מידע בסיס וחשוב אשר הכרחי להבנה ולמידה של מידע חדש.

ממדי הפער בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלחת לוויין בסמוך לבקתה

על משמעותו של הפער הדיגיטלי בעולם ניתן ללמוד מכך שהפערים הכלכליים בעולם היו במגמת הצטמצמות לאחר מלחמת העולם השנייה עד הופעת המחשוב הדיגיטלי, אז חזרו להתרחב. לצד זאת חסרה תשומת הלב להיסטוריה החברתית העולמית, המדגימה לאורך השנים את השפעת הטכנולוגיה על האוריינות של הפרט ומתוך כך על כל תחומי חייו .‏[9]

הפער הדיגיטלי הוא פנים מדיני וכן פער בין מדינות- בין אלו שהנגישות לטכנולוגיה הדיגיטלית אפשרית לבין אלו שלא מתקיימת עבורם אפשרות זו. הפער הדיגיטלי נחשב במדינות רבות כבעיה פוליטית חברתית. הפער גדל ככל שהמדינות המתועשות הופכות תלותיות בטכנולוגיה הדיגיטלית בתהליכיהן הכלכליים והדמוקרטיים לעומת כלכלות מתפתחות הנתקלות עדיין בקשיי חיבור, תמיכה טכנית ואיכות מחשוב נמוכה.‏[10] קיומם של חסרונות אלו מאט את ההתפתחות ומעמיקים את הפער ברמה הגלובלית.‏[11]

מתוך כך, הפער הדיגיטלי ברמה העולמית משקף גם את הפער הכלכלי הקיים בין מדינות בעולם. מדינות עם אפשרויות גישה נרחבות לאינטרנט יתקדמו בכלכלה המקומית והעולמית. בחברה של ימינו עבודה, כלכלה והשכלה קשורות ישירות לאינטרנט .‏[12] במדינות בהם האינטרנט וטכנולוגיות אחרות לא זמינים החינוך סובל ואנשים חסרי השכלה אינם מסוגלים להתחרות בכלכלה העולמית. פער דיגיטלי מוביל לנפילה כלכלית במדינות עניות מחד ולקידום בחינוך ובכלכלה במדינות עשירות .‏[13]

בשנת 2005 הציג האו"ם את הפער העולמי העצום בלי צפי עתידי לגבי צמצומו. בשנת 2006 דורגה על ידי האו"ם המוכנות הדיגיטלית של 60 מדינות בעולם, כשישראל מדורגת במקום ה-22, ובמקום הראשון במזרח התיכון:‏[14]

הפער הדיגיטלי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל רוב האוכלוסייה משתמשת במוצרים דיגיטליים מסוימים, לכן עיקר הפער הוא בין אוכלוסיות ממוחשבות ומחוברות לאינטרנט לבין אוכלוסיות שאין באפשרותן. מנתוני סקר שביצעה הלשכה לסטטיסטיקה הלמ"ס) בשנת 2006 עולה כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקרב העשירון התחתון, בו בתי האב המחוברים לרשת האינטרנט עמדו על פחות מ-45%, כאשר בקרב העשירון העליון עמד אחוז המחוברים לרשת על יותר מ-90% בתי האב.‏[15] נתון חשוב נוסף להבנת הפער הינו כי השכבות החזקות יותר נהנות מתשתיות חזקות ומהירות יותר לעומת התשתיות הישנות והאיטיות יותר המשרתות את המעמדות המוחלשים. נכון לשנת 2008 היחסיות בישראל עמדה על מחשב לשנים עשר תלמידים, מצב שאינו מאפשר הנגשה והפקת תועלת מלאה מהמחשוב והרשת במערכת החינוך.15:44, חינוך טכנולוגי? ישראל במקום ה-49 מתוך 64 ביחס מחשבים-תלמידים, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2010 לצד זאת מחקרים רבים בתחום הנעשים באקדמיה בישראל, מראים את תרומת הלמידה באמצעות יישומי מידע אלקטרוניים בעלי קישורים והפניות, לפיתוח חשיבה מפותחת ורב ממדית ולא לינארית. בשנת 2012 התפרסם סקר מקיף‏[16] על החיבור לאינטרנט בקבוצות שונות בחברה הישראלית:

קבוצה אחוז חיבור לאינטרנט
הכנסה מעל הממוצע 85
הכנסה מתחת לממוצע 55
מגזר ערבי פחות מ60%
יהודים ותיקים 70
עולים חדשים 75
חרדים 42

אותו סקר העלה גם כי יותר מ-90% מבעלי ההכנסה הגבוהה מתחברים מדי יום לאינטרנט לעומת 75% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע.

הפער הדיגיטלי בולט גם בהסתכלות על השסעים המגזריים. כי במגזר הערבי עומד שיעור החיבור על פחות מ-60%, לעומת כ-70% בקרב המגזר היהודי הוותיק ויותר מ-75% בקרב העולים החדשים. בנוסף ציינו החוקרים כי שיעור הבלתי מחוברים לרשת במגזר החרדי גבוה פי שבעה מבמגזר החילוני והוא עומד על 58% מהאוכלוסייה החרדית. באשר לאוכלוסייה המבוגרת יותר, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2009 מעל 26% מבני גיל הזהב בישראל (בני גיל 65 ומעלה) עשו שימוש במחשב, כאשר אחוז המשתמשים מעל גיל 50 נמצא בעלייה מתמדת. מחקרים שנערכו בנושא בארץ ובחו"ל, חושפים שלשימוש במחשב ובאינטרנט ישנה השפעה חיובית על היבטים פסיכולוגיים שונים בקרב קשישים וכמו כן, מגדיל את תחושת העצמאות של הקשישים ומחזק את דימוים העצמי.‏[17]

אחוז המשתמשים במחשב בישראל הוא מהגבוהים באירופה. לעומת זאת, ישראל נמצאת רק במקום ה-12 באחוז חדירת האינטרנט בעולם אחרי ארצות הברית, אנגליה, איטליה, צרפת, דרום קוריאה ואחרות.‏[18] בישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט מחשב לכל ילד לצמצום הפער הדיגיטלי, בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת תפוח המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם 'להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית' שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת מחשבה טובה ששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת 2010 הוקמה עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • OLPC - מחשב לכל ילד במדינות מתפתחות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jakn Wakefield, "World wakes up for digital divine", bbc news, 19 March 2010 http://news.bbc.co.uk/2/hi/technology/8568681.stm
  2. ^ כספי, ד. (1995). תקשורת המונים (כרך ב', עמ' 82-93). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה
  3. ^ http://www.utwente.nl/cw/theorieenoverzicht/Theory%20Clusters/Mass%התחזקה בין שנות ה-20Media/knowledge_gap.doc/
  4. ^ גבריאל וימן, "עצרו את המהפכה" פנים: כתב עת לתרבות, חברה וחינוך 15, 2000
  5. ^ http://internetinnovation.org/community/larry-irving
  6. ^ Eszter Hargittai,"Second Level Digital Divide – Differenced in People’s On-Line Skills", First Monday, 2002.
  7. ^ Eszter Hargittai,"Second Level Digital Divide – Differenced in People’s On-Line Skills", First Monday, 2002.
  8. ^ אסמאא גנאיים, שיזף רפאלי ופייסל עזיזה "הפער הדיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל", מגמות מו', 2009.
  9. ^ ריטה סבר, "על אוריינות וטכנולוגיה:", הד האולפן החדש: להנחלת העברית ותרבותה 90, 2006.
  10. ^ רועי שלומי, מחשב נייד לכל ילד, באתר ynet‏, 10 באוקטובר 2005
  11. ^ Karine Barzilai-Nahon,"Gaps and Bits: Conceptualizing Measurements for Digital Divide/s", The Information Society, Vol. 22, 2006.
  12. ^ רפאל קאהאן, נחטף מהמדפים: הטאבלט ההודי שעולה 40 דולר אזל תוך שלושה שבועות, באתר כלכליסט, 5 בינואר 2012
  13. ^ נוויל הולמס, חברה 1, 2002.
  14. ^ http://www.unctad.org/en/docs/iteipc20065_en.pdf
  15. ^ http://www.ila.org.il/Index.asp?ArticleID=95&CategoryID=136 חנן אכסף, "הפער הדיגיטלי בישראל", איל"א.
  16. ^ עודד ירון, ספי קרופסקי, מחקר: הפער הדיגיטלי בישראל חי ובועט, באתר הארץ, 7 במאי 2012
  17. ^ רינת סביון, "שימוש במחשבים בגיל הזהב בישראל", אנשים ישראל, המדריך לחברה הישראלית, ללא תאריך.
  18. ^ יוני אלמוג, "הפער הדיגיטלי ומערכת החינוך בישראל", מדיניות ציבורית 3, 2009.