הפער הדיגיטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ילדים בנפאל משתמשים במחשב ממיזם "One Laptop Per Child" - אחד הפרויקטים לצמצום הפער הדיגיטלי

פער דיגיטלי הוא תופעה חברתית שנולדה בצמוד לעידן המידע, הפער הדיגיטלי הוא מונח שמתאר פער בין אלה שיש להם גישה, טכנולוגיה, תקשורת ומיומנויות לעשות שימוש בטכנולוגיות אלה, ואלה שאין להם גישה או כישורים להשתמש באותן טכנולוגיות בתוך גאוגרפית אזור, חברה או קהילה. זה אי-שוויון כלכלי וחברתי בין קבוצות של אנשים, כלומר ההבדלים בין קבוצות האנשים בנגישות ובשימוש בטכנולוגיה דיגיטאלית. פער דיגיטלי, יכול להתקיים מכמה סיבות. ברוב המקרים, פער דיגיטלי נובע מעוני וממחסומים כלכליים. עם זאת, מחקרים מראים כי הפער הדיגיטלי הוא יותר מסתם נושא גישה ולא ניתן להקל רק על ידי מתן הציוד הדרוש. יש לפחות שלושה גורמים במשחק: נגישות מידע, ניצול מידע ופתיחות מידע.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסכולת פער הידע שמה דגש על התפיסה שידע הוא כוח. תומכי האסכולה יוצאים מתוך הנחה שמידע הנו נכס חשוב לחברה; ידע מעניק עוצמה ומשפר את היכולת להתמודד עם מצבים חברתיים. למי שיש נגישות גבוהה יותר למידע, יכול לפקח ולשלוט בסביבתו בצורה יותר טובה. השערת היסוד של אסכולת פער הידע טוענת כי פערי הידע רק הולכים וגדלים. הסיבה לכך היא שחברות מפותחות טכנולוגית מגדילות את ידיעותיהן, בעוד חברות לא מפותחות סובלות מחוסר היכולת להיחשף/להשתמש באמצעים הטכנולוגיים, וכך גדל פער הידע שלהן.

המונח "פער הידע" הנו מונח חשוב להבנת הפער הדיגיטלי. גישת "פער הידע" צמחה בין שנות ה-40 לשנות ה-60. המונח מתאר התפתחות תודעתית שהתחזקה בין שנות ה-40 ל-60, לפיה לכל אדם פוטנציאל תקשורתי המורכב מידע/מטען אישי מוקדם (ידע אישי, תרבותי), מחשיפה סלקטיבית למידע, מקשרים חברתיים וכן מתנאים כלכליים. הפוטנציאל התקשורתי מושפע מנתונים כגון רמת הכנסה, השכלה, גיל, מעמד חברתי ותחומי עניין.‏

משנות ה-60 עד שנות ה-90 דובר על 'פער טכנולוגי' שמשמעותו היא הבדל בחשיפה ובשימוש בטכנולוגיה. הבנת פער זה והדיון בו, התחזקו עם הופעת טלוויזיה וכניסתה לשימוש רחב. השאלה המהותית שנשאלה היא 'האם ישנה טלוויזיה?', עם ההבנה כי הפער נובע בעצם מזמינות טכנולוגיית התקשורת - מאחר שממנה מתקבל המידע.‏

המונח "פער דיגיטלי" הופיע לראשונה באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 במינהל האמריקאי לתקשורת ומידע. המונח הפך לפופולרי ונטמע לאחר סדרת דוחות שהגיש סגן שר המסחר לשעבר ויועץ טכנולוגי לארי אירווינג‏‏[1] לממשל קלינטון בנושא.

כבר בהצגתו הראשונית של המונח נמצא כי הוא אינו מחלק את החברה באופן ברור וחד משמעי לעניים ועשירים. ניתן לדוגמה למצוא אנשים עשירים ומבוגרים שאין להם כל זיקה לטכנולוגיה דיגיטלית. הבדל זה יכול להתקיים בין חתכי האוכלוסייה השונים, בעלי הבדלים חברתיים, תרבותיים וכלכליים: גזעים ותרבויות שונים, בין המינים, הבדל גאוגרפי וכן הבדל בגילאים.

פער דיגיטלי מדרגה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג להבחין בין שתי רמות של פער דיגיטלי:

1.פער דיגיטלי ברמה ראשונה הנו עצם הנגישות לאמצעי טכנולוגי, למשל האם יש / אין לאדם מחשב. חוסר נגישות לאמצעים טכנולוגיים הנו פער דיגיטלי מרמה ראשונה.

2.פער דיגיטלי ברמה שנייה חל אצל אלו שיש להן פיזית את האמצעי הטכנולוגי אך אין להם את הידע הדרוש על מנת להשתמש בו ולהפיק ממנו תועלת.

הפער הדיגיטלי מראה כי לתקשורת השפעה רבה שנובעת מהיכולת להשיג ידע דרך התקשורת עצמה, זאת מתוך התפיסה כי הידע הינו עוצמה, המהווה מפתח להתפתחות.נגישות לטכנולוגיות תקשורת מודרניות אמנם מועילה לצמצום הפער הדיגיטלי, אך היא אינה מספיקה, משום שגם כאשר ישנה נגישות הפוטנציאל התקשורתי שונה, למעשה, מעבר לנגישות ישנה דרגה שנייה לפער הדיגיטלי והיא מיומנות. משמעות המיומנות היא ניצול הפוטנציאל של הרשת, ובעצם נגישות לאינטרנט לא מעידה על היכולת להשתמש בו, כאשר ישנם משתנים שונים בעלי השפעה משתנה על מיומנויות הגלישה כגון גיל, מגדר, השכלה, ניסיון קודם וכן תדירות שימוש.‏‏[2]

הפער הדיגיטלי ברמה השנייה, המכונה גם פער הייצור, מתאר את הפער שמפריד בין הצרכנים של תוכן באינטרנט מיצרני תוכן. כפי שהפער הדיגיטלי הטכנולוגי הולך ופוחת בין אלו עם גישה לאינטרנט ואלה שאין להם. בעבר, מחקר פער דיגיטלי התמקד בנגישות לצריכת האינטרנט. עם זאת, עם יותר ויותר של האוכלוסייה עם גישה לאינטרנט, חוקרים בוחנים כיצד אנשים משתמשים באינטרנט כדי ליצור תוכן ומה ההשפעה החברתית-כלכלית שיש על התנהגות משתמש. יישומים חדשים אפשרו לכל מי שעם מחשב וחיבור לאינטרנט כדי להיות יוצר של תוכן. טכנולוגיות כמו פייסבוק, YouTube , טוויטר, מאפשרים למשתמשים להשתתף באינטרנט וליצור תוכן מבלי להבין כיצד הטכנולוגיה באמת עובדת, מה שהוביל לפער דיגיטלי הולך וגובר בין אלה שיש להם הכישורים והבנת אינטראקציה באופן מלא יותר עם הטכנולוגיה ואלה שהם פסיביים צרכנים שלה. סיבות אחרות כוללות גורמים תרבותיים קשורים לעתים קרובות עם מעמד ומצב סוציו-אקונומי. משתמשים של מעמד סוציו-אקונומי נמוך נוטים פחות להשתתף ביצירת תוכן בשל חסרונות בחינוך ובחוסר הזמן הפנוי הדרוש לעבודה הכרוכה ביצירת בלוג או באתר האינטרנט ותחזוקה.

במחקר שנעשה לבדיקת הפער הדיגיטלי מדרגה שנייה (מיומנות השימוש באינטרנט), בחנו את יכולת הפרט להפיק את המקסימום בניצול האינטרנט לצרכיו, לאינטרסים שלו ולרצונותיו. כדי לבדוק את מיומנות האינטרנט של הנבדקים (54 נבדקים מעל גיל 18), הממצאים מראים כי משתנה הגיל הנו גורם משפיע, כאשר משתתפים צעירים מיומנים יותר ממבוגרים מהם. כמו כן, נמצא כי משתנה המגדר אינו משפיע. נוסף לכך משתנה ההשכלה מראה כי המיומנים ביותר הם בעלי תואר שני, אך משתתפים ללא ההשכלה אקדמית גילו מיומנות גדולה יותר מבעלי תואר ראשון- כך שניתן לראות את השפעת הגיל על המיומנות. וכצפוי, נמצא שככל שהניסיון בשימוש ברשת רב יותר ותדירות השימוש גבוהה יותר, המיומנות גבוהה יותר. יש לציין כי למרות שכל המשתתפים במחקר בעלי נגישות לאינטרנט, קיימת שונות ביכולת לנצלו. כך שיש אנשים שמפתחים את המיומנות שלהם, כשמנגד יש שמתקשים ולכן נוטים להתרחק מהטכנולוגיה ונותרים מאחור.‏[2]

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמים התורמים לפער דיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. איכות התשתיות הפיזיות והנגישות אליהן, שמשמעותן העדר הגישה לטכנולוגית המידע.
  2. מצב סוציו-אקונומי שלא מאפשר קניית מחשב ו/או חיבור לאינטרנט
  3. חוסר מודעות לחשיבות הטכנולוגיה ולהשפעת העולם הדיגיטלי ומכאן חוסר המודעות לצורך בשימוש ההולך ומתרחב בטכנולוגיות המידע.
  4. חוסר התאמה של הטכנולוגיה לדפוסי תרבות נתונה.
  5. חוסר שליטה בשפת הרשת- מאחר שהרשת בעיקרה מתנהלת בשפה האנגלית מכאן שלדובריה קל יותר.
  6. חוסר מיומנות באופן השימוש בטכנולוגיות הדיגיטליות, מיומנות הנרכשת דרכי סיוע והדרכה, שמשמעותה התמצאות אפקטיבית (פער דיגיטלי אינו תלוי רק בגישה הטכנית למחשב ולאינטרנט).
  7. טכנופוביה- רתיעה מהעולם הדיגיטלי שאינה מאפשרת את ההתוודעות לשימוש בו והגישה לתכנים שעולם זה מציע.
  8. המצאות בחברה המתווה דרך חיים שמתנגדת לשימוש במחשב, לחיבור ושימוש ברשת האינטרנט.
  9. טכנולוגיה דיגיטלית ממלאה את מקומם של עובדים בני המעמד הנמוך, מה שגורע עוד יותר מהאפשרות לצמצם את הפער שכבר קיים.‏‏[3]

מקורות אפרשריים לבעיית הפער הדיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשרותו של אדם לדלות ידע מן התקשורת משתנה מאדם לאדם. לאנשים משכבות גבוהות יש פוטנציאל תקשורתי גבוה. מיומנויות תקשורתיות של השכלה, קריאה, הבנה וזיכרון. אוכלוסייה זו טובה יותר במיון וחשיפה סלקטיבית (בחירת תכנים) לעומת השכבות החלשות.

פוטנציאל תקשורתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג המגדיר את מכלול המשאבים המאפשרים לפרט לקלוט מידע, לעכלו, לאחסנו ולהפוך אותו לידע זמין. ישנם ארבעה גורמים לפוטנציאל תקשורתי:

1.פערים אישיים או חברתיים: פערים כלכליים, מקום מגורים, שפת דיבור ועוד משפיעים על הידע של האדם.

2.תהליכי חשיפה וקליטה של זכירה ואחסון מידע המושפעים רבות מתחומי התעניינות: ככל שהפרט מגלה יותר עניין בתחום מסוים כך הוא ידרוש לספוג יותר מידע בנושא.

3.הבדלים בידע המוקדם של הנמענים: מתחבר לגורם הראשון (פערים אישיים).

4.קשרים ומגעים חברתיים משמעותיים יותר של בני המעמד הגבוה: במחקר שנערך על איידס בהודו נמצא כי בני נוער ממעד סוציו אקונומי גבוה שזכו להשכלה גבוה יותר צברו יותר ידע מהחברה משום שהם היו נגישים יותר לאנשים בעלי סמכות, מומחים ועוד.

המדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פערי הידע הם גלובליים. למחצית האנושות אין בכלל גישה למחשב, יכולת לממן שירותי רשת, ידיעת אנגלית וכו'. פערי הידע חופפים פערים מגדריים, גזעיים וגילאים. המדיה אשמה משום שהתכנים המשודרים רלוונטיים רק לאליטות. רעיון זה מדגיש כי התקשורת מרבה לעסוק בנושאים שוליים שאינם נותנים ידע וכן מעדיפים להזדהות עם בעלי ההשכלה הגבוה.

פתרונות אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנושאים מסוימים כמות המידע המופץ בתקשורת ההמונים היא מוגבלת. במקרים כאלה כשאין אפשרות להוסיף מידע בנושא מסוים, השכבות החלשות עשויות בכל זאת לצבור את המידע ולצמצם באיטיות את הפער. ככל שיחזרו על נושא מסוים יותר פעמים, כך ציבור גדול יותר ייחשף אליו ויקבל הזדמנות לגשר על פער הידע.

האקלים החברתי: מצבי קונפליקט מתמשכים עשויים להעלות את רמות ההתעניינות הכללית ובהמשך אף לסגור פערי ידע. דיון ציבורי בסוגיה מסוימת יכול אף הוא להעמיק את רמת ידע של הציבור בנושא ובכך לצמצם את פער הידע עבור שכבות שלא התעניינו קודם לכן בנושא.

המבנה החברתי ואמצעי התקשורת: לעתים פערי ידע יכולים להצטמצם בזכות מבנה חברתי מסוים וערוצי תקשורת בין אישיים. למשל, ניתן לראות כיצד במצבים של קונפליקטים מתמשכים ודיונים ערים לאורך זמן, קבוצות הומוגניות באופן יחסי הן בעלות יכולת טובה לצמצם פערים בתוך עצמן על ידי הזרמת מידע.

תנאים לצמצום פער הידע באמצעות יוזמות שונות: ארגונים שונים יכולים להביא לצמצום של פערי ידע ולהביא לחיזוק של מידע בסיס וחשוב אשר הכרחי להבנה ולמידה של מידע חדש.

התגברות על הפער הדיגיטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם חייב להיות מסוגל להתחבר על מנת להשיג שיפור חברתי והון תרבותי, כמו גם להשיג רווחים כלכליים. לכן, גישה היא תנאי הכרחי (אך לא מספיק) להתגברות על הפער הדיגיטלי. גישה ל ICT פוגשת אתגרים משמעותיים הנובעים מהגבלות הכנסה. הגבול בין ICT כטוב והכרחי ו ICT כטוב יוקרה הוא בערך סביב "מספר הקסם" של 10 דולרים לאדם לחודש, או 120 דולרים לשנה, מה שאומר שאנשים רואים הוצאה ICT של 120 $ לשנה כצורך בסיסי. מאז יותר מ -40% מאוכלוסיית העולם חי על פחות מדולר, וכ -20% מתגוררים בפחות מ -1 $ ליום (או פחות מארצות הברית 365 $ לשנה). יתר על כן, אף על פי שאנשים עשויים להיות מסוגלים לגשת לאינטרנט, רבים סוכלו על ידי חסמי כניסה כגון מחסור באמצעים לתשתית או חוסר היכולת להבין את המידע שהאינטרנט מספק. מחסור בתשתיות וחוסר הידע הם שני מכשולים עיקריים המונעים קישוריות המונית. מחסומים אלו מגבילים את יכולותיו של הפרט במה שהם יכולים לעשות ומה הם יכולים להשיג בגישה טכנולוגיה. יש כמה אנשים שיש להם את היכולת להתחבר, אבל אין להם את הידע להשתמש במה שהמידע ICTs וטכנולוגיות אינטרנט לספק להם. זה מוביל להתמקדות ביכולות וכישורים, כמו גם מודעות לעבור מגישה בלבד לשימוש יעיל של ICT.

ממדי הפער בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על משמעותו של הפער הדיגיטלי בעולם ניתן ללמוד מכך שהפערים הכלכליים בעולם היו במגמת הצטמצמות לאחר מלחמת העולם השנייה עד הופעת המחשוב הדיגיטלי, אז חזרו להתרחב.‏

הפער הדיגיטלי הוא פנים מדיני וכן פער בין מדינות- בין אלו שהנגישות לטכנולוגיה הדיגיטלית אפשרית לבין אלו שלא מתקיימת עבורם אפשרות זו. הפער הדיגיטלי נחשב במדינות רבות כבעיה פוליטית חברתית. הפער גדל ככל שהמדינות המתועשות הופכות תלותיות בטכנולוגיה הדיגיטלית בתהליכיהן הכלכליים והדמוקרטיים לעומת כלכלות מתפתחות הנתקלות עדיין בקשיי חיבור, תמיכה טכנית ואיכות מחשוב נמוכה.‏ קיומם של חסרונות אלו מאט את ההתפתחות ומעמיקים את הפער ברמה הגלובלית.‏.‏[4]

מתוך כך, הפער הדיגיטלי ברמה העולמית משקף גם את הפער הכלכלי הקיים בין מדינות בעולם. מדינות עם אפשרויות גישה נרחבות לאינטרנט יתקדמו בכלכלה המקומית והעולמית.‏ במדינות בהם האינטרנט וטכנולוגיות אחרות לא זמינים החינוך סובל ואנשים חסרי השכלה אינם מסוגלים להתחרות בכלכלה העולמית. פער דיגיטלי מוביל לנפילה כלכלית במדינות עניות, ולקידום בחינוך ובכלכלה במדינות עשירות .‏‏[5]

בשנת 2005 הציג האו"ם את הפער העולמי העצום בלי צפי עתידי לגבי צמצומו. בשנת 2006 דורגה על ידי האו"ם המוכנות הדיגיטלית של 60 מדינות בעולם, כשישראל מדורגת במקום ה-22, ובמקום הראשון במזרח התיכון.


הפער הדיגיטלי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל רוב האוכלוסייה משתמשת במוצרים דיגיטליים מסוימים, לכן עיקר הפער הוא בין אוכלוסיות ממוחשבות ומחוברות לאינטרנט לבין אוכלוסיות שאין באפשרותן. מנתוני סקר שביצעה הלשכה לסטטיסטיקה הלמ"ס:

בשנת 2006 עולה כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקרב העשירון התחתון, בו בתי האב המחוברים לרשת האינטרנט עמדו על פחות מ-45%, כאשר בקרב העשירון העליון עמד אחוז המחוברים לרשת על יותר מ-90% בתי האב.‏‏[6]

נכון לשנת 2008 היחסיות בישראל עמדה על מחשב לשנים עשר תלמידים, מצב שאינו מאפשר הנגשה והפקת תועלת מלאה מהמחשוב והרשת במערכת החינוך.‏[7] לצד זאת מחקרים רבים בתחום הנעשים באקדמיה בישראל, מראים את תרומת הלמידה באמצעות יישומי מידע אלקטרוניים בעלי קישורים והפניות, לפיתוח חשיבה מפותחת ורב ממדית ולא לינארית.

בשנת 2012 התפרסם סקר מקיף‏‏[8] על החיבור לאינטרנט בקבוצות שונות בחברה הישראלית: אותו סקר העלה גם כי יותר מ-90% מבעלי ההכנסה הגבוהה מתחברים מדי יום לאינטרנט לעומת 75% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע. בנוסף ציינו החוקרים כי שיעור הבלתי מחוברים לרשת במגזר החרדי גבוה פי שבעה מבמגזר החילוני והוא עומד על 58% מהאוכלוסייה החרדית. באשר לאוכלוסייה המבוגרת יותר, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2009 מעל 26% מבני גיל הזהב בישראל (בני גיל 65 ומעלה) עשו שימוש במחשב, כאשר אחוז המשתמשים מעל גיל 50 נמצא בעלייה מתמדת. מחקרים שנערכו בנושא בארץ ובחו"ל, חושפים שלשימוש במחשב ובאינטרנט ישנה השפעה חיובית על היבטים פסיכולוגיים שונים בקרב קשישים וכמו כן, מגדיל את תחושת העצמאות של הקשישים ומחזק את דימוים העצמי.

ישראל לעומת העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוז המשתמשים במחשב בישראל הוא מהגבוהים באירופה. לעומת זאת, ישראל נמצאת רק במקום ה-12 באחוז חדירת האינטרנט בעולם אחרי ארצות הברית, אנגליה, איטליה, צרפת, דרום קוריאה ואחרות.‏ בישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט מחשב לכל ילד לצמצום הפער הדיגיטלי, בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת תפוח המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם 'להב"ה - לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית' שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת מחשבה טובה ששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת 2010 הוקמה עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח

סיבות שהובילו לפער דיגיטלי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

1- מחסור בתשתית הנדרשת להתחברות. 2- מחסום כלכלי. 3- חוסר מודעות לחשיבות התחברות לאינטרנט. 4- קשיים ברכישת המיומנויות הנדרשות לטכנולוגיה. 5- תפיסת העולם משפיעה על ההתייחסות לטכנולוגיה ולשימוש באמצעים דיגיטאליים.

הפער הדיגיטלי במגזר הערבי בהשוואה למגזר היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפער הדיגיטלי בולט גם בהסתכלות על השסעים המגזריים. כי במגזר הערבי עומד שיעור החיבור על פחות מ-60%, לעומת כ-70% בקרב המגזר היהודי הוותיק ויותר מ-75% בקרב העולים החדשים.

במחקר נוסף של גנאיים, א. רפאלי, ש. ועזאיזה, פ. (2009). "פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל" ציינו כי קיים פער דיגיטלי בקרב הערבים בישראל – בהקשר הפנימי מקומי וגם אל מול התושבים היהודים. הפער מתבטא בנגישות ובאופי השימוש. שימוש באינטרנט בחברה הערבית מושפע מ: שנו”ל, גיל,הכנסה,דת, אזור מגורים ומין.

  • קיים פער מובהק בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בין רמות השכלה שונות בחברה הערבית. רמת ההשכלה קובעת לרוב את רמות ההכנסה- שגם שם נמצאו הפערים האלו.
  • פער מגדרי- שימוש מרובה יותר של גברים מאשר של נשים בחברה הערבית- פער גם בחברה היהודית.
  • זרמים דתיים שונים – שימוש זהה במחשב ביניהם אך שונה מהותית באינטרנט. הכי הרבה לנוצרים, אחרי זה דרוזים ואחרי זה מוסלמים.
  • אזור גאוגרפי – ניכר פער בשימוש במדיום הדיגיטלי בעיקר יתרון ליישובי הצפון לעומת הדרום.
  • אופי שונה של יישובים ערבים – ישנם פערים בין סוגי היישובים: מעורבים- יתרון מובהק, מוכרים- יתרון יחסי, לא מוכרים- נמוך ביותר.
  • גילאים- נמצא פער משמעותי.
  • גורמים אינדיבידואלים (מס שנ”ל, הכנסה,מין וכו)- ניתן לראות כי על פי ההשערה מספר שנות הלימוד הוא המשפיע ביותר בפער. הכנסה היא לא המשפיע הדומיננטי ביותר אלא בעיקר מגדר.
  • גורמים תרבותיים הם פחות משמעותיים לפער- לעומת הגורמים האינדיבידואליים שהוזכרו קודם.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פער הידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מין, גיל, גזע, הכנסה, ופערים בחינוך בפער הדיגיטלי פחת בהשוואה לרמות העבר, חלק מהחוקרים מציעים כי הפער הדיגיטלי עובר מפער בגישה וקישוריות ל ICTs לפער ידע. פער ידע בנושא טכנולוגיות מציג את האפשרות שהפער עבר מגישה ויש להם את המשאבים כדי להתחבר ל ICTs לפרשנות והבנה של המידע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://internetinnovation.org/community/larry-irving
  2. ^ 2.0 2.1 Eszter Hargittai,"Second Level Digital Divide – Differenced in People’s On-Line Skills", First Monday, 2002.
  3. ^ אסמאא גנאיים, שיזף רפאלי ופייסל עזיזה "הפער הדיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל", מגמות מו', 2009.
  4. ^ Karine Barzilai-Nahon,"Gaps and Bits: Conceptualizing Measurements for Digital Divide/s", The Information Society, Vol. 22, 2006.
  5. ^ נוויל הולמס, חברה 1, 2002.
  6. ^ http://www.ila.org.il/Index.asp?ArticleID=95&CategoryID=136
  7. ^ 15:44, חינוך טכנולוגי? ישראל במקום ה-49 מתוך 64 ביחס מחשבים-תלמידים, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2010
  8. ^ עודד ירון, ספי קרופסקי, מחקר: הפער הדיגיטלי בישראל חי ובועט, באתר הארץ, 7 במאי 2012