הראט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הראט
هرات
Plane of Pamir Airways at Herat Airport in 2010.jpg
שדה התעופה בעיר
מדינה אפגניסטןFlag of Afghanistan.svg  אפגניסטן
מחוז הראט (מחוז)
גובה 920 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

436,300‏  (נכון ל-2013)
קואורדינטות 34°22′26″N 62°10′45″E / 34.37385°N 62.179180555556°E / 34.37385; 62.179180555556 קואורדינטות: 34°22′26″N 62°10′45″E / 34.37385°N 62.179180555556°E / 34.37385; 62.179180555556 
אזור זמן UTC +4:30
(למפת אפגניסטן רגילה)
Afghanistan location map.svg
 
מזר י שריף
מזר י שריף
ג'ללבד
ג'ללבד
לשקאר גה
לשקאר גה
טלוקן
טלוקן
חוסט
חוסט
שברגן
שברגן
ע'זני
ע'זני
הראט
הראט

הראטפרסית هرات) היא עיר במערב אפגניסטן.

תולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה על ידי אלכסנדר מוקדון בשם אלכסנדריה אריון, מיד אחרי כיבוש האזור. אחרי שנכבש האזור, צבא אלכסנדר המשיך במסעו לעיר סמרקנד, ובשל היותה רחוקה ממקדוניה ויוון לא התפתחה במהירות.

אחרי מות אלכסנדר מוקדון, האזור היה בשליטת בית סלאוקוס, ובאמצע המאה השנייה לפנה"ס נכבש האזור על ידי הפרתים, והם שינו את שמה ל"הרט".

אחרי נפילת הפרתים, אפגניסטן נשלטה על ידי האימפריה הסאסאנית, ותוך כדי כך הייתה גם השפעה מוסלמית באזור. הראט נכבשה על ידי המונגולים ובמאה התשע עשרה הייתה בעיר השפעה רוסית. אחרי פיצול ברית המועצות עבר העיר לשליטת אפגניסטן.

גאוגרפיה וכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרט שוכנת על גובה 924 מעל פני הים, סמוך להרי פרומיסוס. העיר שוכנת ליד הנחל הרי, יוצאים ממנה כבישים למקומות שונים ברחבי אפגניסטן וגם כביש אחד למשהד שבאיראן.

בעיר עוסקים במסחר, שירותים ומנהל והמחצבים העיקריים שיש בסביבתה הם פחם ועופרת. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 18 מעלות צלזיוס וכמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 300 מ"מ. צפיפות האוכלסין באזור היא 150 נפש לקמ"ר. המקור העיקרי להפקת חשמל בעיר (ובעצם במדינה כולה), הוא על ידי זרמי מים.

תמונה פנורמית של העיר (2009)

יהדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות אפגניסטן

בהראט הייתה קהילה גדולה ומשגשגת עד מאוד. במשך תקופה ארוכה למדי נשאה בתואר של הקהילה הגדולה מכל קהילות אפגניסטן. היהודים בהראט היו קרובים מאוד לבני יהדות איראן בגלל קרבתם הגאוגרפית אליהם. בשנת 1840 הגיעו אליה כ-200 משפחות מהעיר משהד שבאיראן לאחר שנאנסו להתאסלם שם. מסיבות שונות עזבו יהודים רבים את הקהילה במהלך השנים ועד אמצע המאה ה-20 נעלמה הקהילה היהודית בעיר כמעט כליל. שרידי הקהילה היחידים שנשתמרו הם ארבעה בתי כנסת שנתגלו בשנת 1978 וארון הקודש של זה שנשתמר במצב הטוב ביותר הועלה ארצה לירושלים כזיכרון מקהילה גדולה ומשגשגת זו.

קישורים חיצוניים=[עריכת קוד מקור | עריכה]