הרמן ברנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרמן ברנשטיין

הרמן ברנשטייןאנגלית: Herman Bernstein;‏ 21 בספטמבר 1876 - 31 באוגוסט 1935) היה עיתונאי, סופר, משורר ומחזאי יהודי-אמריקאי, ופעיל ציוני בארצות הברית.

ראשית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למשפחה יהודית דתית בעיירה ולדיסלבוב שבמחוז שאקי בליטא, ובהיותו בן 6 עבר עם משפחתו למוהילב.

בשנת 1893 היגר עם משפחתו לארצות הברית, ונאלץ לעבוד בנעוריו בסדנאות היזע בניו יורק כדי לפרנס את משפחתו.

בשנת 1901 נישא לסופי פרידמן, ממנה נולדו לו ארבעה ילדים.

עבודתו העיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1900 החל לפעול כעיתונאי, ופרסם ידיעות בעיתונים שונים בניו יורק, ובהדרגה, נעשה העורך של מספר עיתונים יומיים, כגון "The New London Day", "The Jewish Tribune" ו- "Jewish Daily Bulletin".

נעשה כתב של עיתון ניו יורק טיימס, ולשם כך נסע באופן תדיר לאירופה. בשנת 1915 נסע לסקר את מצב היהודים הנמצאים באזורי הקרבות של מלחמת העולם הראשונה.

כמו כן, דיווח לעיתון ניו יורק הרלד על אודות המפכה הבולשיביקית בשנת 1917, ובמסגרת זו חשף תכתובת טלגרמות סודית שהתנהלה בין הצאר ניקולאי השני והקיסר הגרמני וילהלם השני.

ברנשטיין כיסה גם את ועידת השלום בפריז בשנת 1919, וערך ראיונות עיתונאיים לאישים רבים, ובהם לב טולסטוי, ברנרד שו, אנרי ברגסון, אוגוסט רודין, ליאון טרוצקי, וודרו ווילסון, חיים ויצמן ואלברט איינשטיין.

יצירתו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסק בתרגום ספרות מרוסית לאנגלית, ובין היתר, תרגם יצירות של לב טולסטוי, מקסים גורקי ואיוון טורגנייב.

כמו כן, כתב שני מחזות שהופקו והוצגו בתיאטראות ברודוויי, וחיבר שירים וסיפורים קצרים, שחלקם נאספו עוד בספר משנת 1902 בשם "In the Gates of Israel: Stories of the Jews"[1]. בשנת 1903 גם פרסם רומן שחיבר ("Contrite Hearts")[2].

פועלו הדיפלומטי והציוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעל למען בחירתו של וודרו ווילסון לנשיאות ארצות הברית בשנת 1912, וצידד במדיניות הגירה קלה לארצות הברית. מונה על ידי הרברט הובר כאחראי מטעם הממשל ליחסים עם אלבניה, ובמסגרת זו פעל לכריתת אמנות בין המדינות, אשר זיכו אותו בפרס מטעם זוגו הראשון, מלך אלבניה.

בעקבות פרסום כחצי מיליון עותקים של הפרוטוקולים של זקני ציון בארצות הברית בשנת 1921 על ידי הנרי פורד, פרסם ברנשטיין ספר בשם "ההיסטוריה של השקר"[3]. כמו כן, פתח בהליכים משפטיים בייצוגו של סמואל אונטרמאייר נגד פורד, אשר בסופו של דבר פרסם התנצלות על מעשהו.

ברנשטיין היה פעיל במספר ארגונים יהודיים וציוניים בארצות הברית, כגון אורט עולמי וג'וינט, וכיהן כמזכיר הועד היהודי-אמריקני וכמנהל ארגון ציוני אמריקה.

נפטר במסצ'וסטס בשנת 1935.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרמן ברנשטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ In the Gates of Israel: Stories of the Jews (short stories) (New York: Taylor, 1902).
  2. ^ Contrite Hearts (novel) (New York: A. Wessels Company, 1903).
  3. ^ History of a Lie (New York: Ogilvie, 1921).