הרשות לפינוי מוקשים

הרשות לפינוי מוקשים ונפלים (רלפ"ם) היא יחידה במשרד הביטחון שתפקידה לקבוע את הכללים, להפעיל חברות בפרויקטים לפינוי מוקשים ולפקח עליהן.

מאז הקמתה של הרשות, ונכון לאפריל 2024, פונו 40 אלף דונם של שדות מוקשים^[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות הוקמה ב-2011, בהתאם להוראות חוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע״א–2011. החוק נחקק בעקבות פציעתו של דניאל יובל שעלה על מוקש ברמת הגולן בפברואר 2010, והעלה לסדר היום הציבורי את סוגיית שדות המוקשים בישראל.

החוק קבע כי תפקידיה של הרשות יהיו:

לקבוע מפרט לאומי לפינוי שדות מוקשים, בהתחשב בנהלים הנוהגים בצבא הגנה לישראל, התואם ככל האפשר את אמות המידה הבינלאומיות לפינוי מוקשים.
להתקשר עם מפעילים, שתפקידם לבצע את הפינוי בפועל, ועם חברות מפקחות שיפקחו על המפעילים באופן שוטף.
לפקח על עבודת המפעילים והחברות המפקחות, ולאחר ששניהם הצהירו בכתב כי השטח פנוי ממוקשים, לפנות למפקד הצבאי הרלוונטי לשם ביטול צו הסגירה שהוצא.
לתאם את פעילות המפעילים מול צה"ל ומול רשויות אחרות.
לקיים ולתכנן פעילויות הסברה לשם הגברת המודעות לקיומם של שדות מוקשים.
להכין תוכניות שנתיות ורב-שנתיות לפינוי שדות מוקשים שהרמטכ"ל קבע שאינם חיוניים לביטחון המדינה. לתוכניות מצורפות חוות דעת של ועדה מייעצת המורכבת מנציגי משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, משרד החוץ, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התיירות, רשות מקרקעי ישראל, מרכז השלטון האזורי בישראל ונפגעי המוקשים, והיא טעונה את אישורו של שר הביטחון.

החוק קבע כי תקציב הרשות יעמוד על לפחות 27 מיליון ש"ח בשנה. כן הוקמה קרן שתפקידה לנהל כספי תרומות המיועדים לשם פינוי מוקשים.

עם הקמת הרשות, מונה לעמוד בראשה ארוין לביא. במרץ 2016 מונה למנהל הרשות מרסל אביב. ב-2022 מונה לתפקיד שרון חדד^[2] ובפברואר 2024 מונה שחר בק.

2012 – נאות הכיכר, ספיר א' (מקטע בנחל הערבה).
2013 – אילת ומתקני הערבה, ספיר ב' (מקטע בנחל הערבה), עמק המעיינות א', חוסאן א' (איו"ש).
2014 – עמק המעיינות א', חד נס, מג'דל שמס, שניר א', עין יהב א' (מקטע בנחל ערבה), נבי אליאס (איו"ש).
2015 – שניר ב', עין יהב ב' (מקטע בנחל ערבה), ים המלח דרום, נבי אליאס (איו"ש), חוסאן ב' (איו"ש).
2016 – שניר ג', בית המכס עליון, שעל, עין יהב ג' (מקטע בנחל ערבה), אום דרג' (איו"ש).
2017 – עין יהב השלמות (מקטע בנחל ערבה), קלע אלון, נווה אור, קרני שומרון, צוריף, דיר אבו דעיף (איו"ש).
2018 – בית המכס העליון, גשר בנות יעקב^[3], קאסר אל יהוד, חצבה, רמת הגולן – מספר אזורים, איו"ש – מספר אזורים.
2019 – גשר בנות יעקב^[4].
2021 – נעמה, יריחו^[5], עין עלמין, צומת בית המכס, חוות הסוסים ומצפה גדות^[6].
2024 - עין זיוון, אורטל ומרום גולן.^[7]