שניר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שניר
Snir neighborhood.jpg
בתים ביישוב שניר
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎308 מטר
תאריך ייסוד 1967
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 562 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 3.1% בשנה עד סוף 2018

שְׂנִיר הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי באצבע הגליל. הקיבוץ נמצא במרחק כ-10 ק"מ מצפון-מזרח לקריית שמונה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.

היישוב הוקם בכ"א באלול ה'תשכ"ז (26 בספטמבר 1967) כהיאחזות נח"ל ברמת הבניאס, שהייתה אזור מפורז בתחום ישראל מאז הסכם שביתת הנשק 1949, אך הוחזקה בפועל בידי סוריה עד מלחמת ששת הימים. ההיאחזות הוקמה במקום שיועד למצודת אוסישקין ו', במסגרת תוכנית מצודות אוסישקין, אך לא יצאה אז אל הפועל[2]. ההיאחזות אוזרחה כקיבוץ בחשוון ה'תשכ"ט (1968) על ידי ארגון "השומר הצעיר". בראשית דרכו נקרא הקיבוץ "כפר משה שרת" אולם לאחר תקופה קצרה נקבע השם שניר, כשמו של הר החרמון בשפה האמורית. מקורות הפרנסה של הקיבוץ הם: מטע אבוקדו מהגדולים במזרח התיכון, גידולי שדה בעמק החולה, לול לבשר, בקר לבשר, תיירות צימרים וקייטרינג, מפעל סנו שהיה שייך בעבר לקיבוץ, הרחבה קהילתית שנתפשת כענף כלכלי מובהק ומקור ליציבות כלכלית על אף הצהרות חברי הקיבוץ.

בסוף שנות ה-70 היה קיבוץ שניר הראשון בקיבוץ הארצי שהחליט על מעבר מלינה משותפת ללינה משפחתית. לאחר שבתנועה סירבו לאפשר את המעבר, הודיע הקיבוץ על פרישה מתנועת הקיבוץ הארצי[3].

בשנות ה-90 של המאה ה-20 היה שניר הקיבוץ הראשון שעבר הפרטה, ואחד הראשונים שהוקמה בהם הרחבה קהילתית.

שמו של היישוב נגזר מאחד משמותיו של הר חרמון הסמוך, על פי הפסוק "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר" (דברים, ג', ט').

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]