הרשימה הממלכתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרשימה הממלכתית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים דוד בן-גוריון, יגאל הורביץ
תקופת הפעילות 1969–1974 (כ־5 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגת מרכז
אידאולוגיות ליברליזם, ציונות עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות 7, 8, 9, 10, 11
אותיות עמ
שיא כוחה 5 מנדטים (הכנסת השמינית)*
*נוסף מנדט בעת כהונת הכנסת
שפל כוחה מנדט אחד (הכנסת העשירית)
רשימה פוליטית הליכוד (1973-1976)
נוצרה מתוך רפ"י
התמזגה לתוך מפלגת לע"ם ואז התפרקה ממנה ולבסוף הליכוד
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בן-גוריון נואם בכנס היסוד של הרשימה, 21 באוגוסט 1969
בן-גוריון נואם בכנס היסוד של הרשימה, 21 באוגוסט 1969

הרשימה הממלכתית היא מפלגה שהקימו פורשים מרפ"י לקראת הבחירות לכנסת השביעית ב-1969 ובראשה עמד דוד בן-גוריון. בשנת 1970 התפטר בן-גוריון מהכנסת וב-1971 הודיע על התנתקותו ממנה. בעקבות זאת פרשו ממנה חלק מהפעילים והשאר חברו לגח"ל (לימים מפלגת הליכוד). בשנת 1976 התאחדה הרשימה הממלכתית עם המרכז העצמאי להקמת מפלגת לע"ם. בשנת 1981 פרשו יוצאי הרשימה הממלכתית מהליכוד והקימו את "רפ"י - הרשימה הממלכתית". לאחר הפרישה מהליכוד התמודדו בבחירות 1981 מטעם תל"ם ולאחר שזו התפרקה התמודדו מטעם מפלגת אומץ בבחירות 1984. בבחירות 1988 חזרה הרשימה הממלכתית לליכוד והתמזגה לתוכו.

תולדות המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה הממלכתית הוקמה לאחר שבן-גוריון וכמה מתומכיו לא הצטרפו עם רפ"י למפא"י ולאחדות העבודה - פועלי ציון בהקמת מפלגת העבודה. הרשימה הוקמה עוד לפני הבחירות להסתדרות בספטמבר 1969[1], השתתפה בהן וזכתה ב-3.85% מהקולות[2]. התוצאה הוצגה על ידי ראשיה כסימן מעודד לקראת הבחירות לכנסת[3].

בבחירות לכנסת בסוף 1969 זכתה הרשימה לארבעה מנדטים, וחברי הכנסת שנבחרו מטעמה (מלבד בן-גוריון) היו, לפי סדר הרשימה, מאיר אביזוהר, יגאל הורביץ ואיסר הראל. בן-גוריון התפטר מן הכנסת כבר ב-1970 ובמקומו נכנס זלמן שובל. כעבור חודשים ספורים הודיע בן-גוריון במכתב ליואב לביא, מצעירי הרשימה, שאיננו קשור יותר לרשימה הממלכתית, וכי לו היה בוחר בפעילות פוליטית, היה מצטרף למפלגת העבודה[4]. מכתב בן-גוריון האיץ פילוג ברשימה, ומאיר אביזוהר פרש מן הסיעה בראש קבוצת פעילים מרכזיים שטענו, שללא בן-גוריון אין טעם והצדקה לרשימה הממלכתית. אביזוהר פעל כחבר כנסת יחיד אך למעשה תמך בממשלת המערך (בראשות מפלגת העבודה). לקראת סוף הקדנציה הצטרפה קבוצת המיעוט למפלגת העבודה.

בשנת 1973 הצטרפה הרשימה הממלכתית לגח"ל (גוש חירות-ליברלים), המרכז החופשי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה והופיעה אתן ברשימה משותפת (הליכוד) בבחירות לכנסת השמינית. ב-1976 לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, הוביל מנהיג הרשימה הממלכתית הורביץ את המאמצים לאיחוד עם המרכז העצמאי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה (שהיו גם הן חברות בליכוד), מאמצים שהובילו להקמת מפלגת לע"ם בהנהגתו, כמפלגה בתוך סיעת הליכוד.

לאחר המהפך נבחר ראש לע"ם יגאל הורביץ לשר המסחר והתעשייה מטעם הליכוד. הוא התנגד להסכמי קמפ דייוויד שנחתמו בשנת 1978, הצביע נגדם בכנסת והתפטר מהממשלה. לאחר התפטרותו של שמחה ארליך ב-1979, חזר הורביץ לממשלה כשר אוצר. הוא נקט מדיניות כלכלית עצמאית מרסנת בניסיונותיו להילחם באינפלציה אך לא זכה לגיבוי. לכן התפטר מן הממשלה בראשית 1981 ובמקומו נכנס יורם ארידור.

בשנת 1981, במהלך כהונת הכנסת התשיעית, פרשו חברי הכנסת, יוצאי הרשימה הממלכתית, יגאל הורביץ, זלמן שובל ויצחק פרץ מן הליכוד וקראו לסיעתם החדשה בשם "רפ"י - הרשימה הממלכתית". סיעה זו החזיקה מעמד כארבעה חודשים, שלאחריהם הצטרפו חברי הכנסת הורביץ ושובל למשה דיין והקימו את "התנועה להתחדשות ממלכתית" (תל"ם), ואילו חבר הכנסת פרץ הקים סיעת יחיד בשם "הרשימה הממלכתית", ושב לליכוד. במהלך כהונת הכנסת העשירית פרש, יחד עם חבר הכנסת אמנון לין, מהליכוד והצטרף למערך.

תל"ם זכתה בשני מושבים בבחירות לכנסת העשירית, ואחרי פטירת משה דיין באוקטובר 1981, נכנס לכנסת במקומו יגאל הורביץ. ב-1983, עם פיצול תל"ם, הקים הורביץ סיעת יחיד בשם "רפ"י - הרשימה הממלכתית" וב-1984 החליף את שמה ל"אומץ", והרשימה הממלכתית נעלמה, להלכה ולמעשה, מהמפה הפוליטית.

מפלגת אומץ (שנקראה גם רפ"י-אומץ) השיגה נציג אחד (יגאל הורביץ) בבחירות לכנסת האחת עשרה, והצטרפה לממשלת האחדות הלאומית.

לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה הצטרפה רפ"י-אומץ לליכוד.

נציגי המפלגה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

הכנסת השביעית (1969)
4 מנדטים: דוד בן-גוריון[5], מאיר אביזוהר[6], יגאל הורביץ, איסר הראל, זלמן שובל[5]

הכנסת השמינית (1973) במסגרת הליכוד[7]
4 מנדטים (מתוך 39 לרשימה כולה): יגאל הורביץ, יגאל כהן[8], אמנון לין, יצחק פרץ, זלמן שובל

הכנסת התשיעית (1977)[9]
3 מנדטים: יגאל הורביץ, יצחק פרץ, זלמן שובל

הכנסת העשירית (1981)[10]
מנדט אחד: יגאל הורביץ

הכנסת האחת עשרה (1984) במסגרת אומץ

מנדט אחד: יגאל הורביץ

הכנסת השתים עשרה (1988) במסגרת הליכוד

מנדט אחד: יגאל הורוביץ

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרשימה הממלכתית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 11 רשימות מועמדים לוועידת ההסתדרות, 7 לוועידת הפועלות, על המשמר, 14 באוגוסט 1969; המשך
  2. ^ תוצאות הבהירות בהסתדרות ולקחן החברתי, על המשמר, 2 באוקטובר 1969
  3. ^ ממשיכי רפ"י: צפוי פילוג בעבודה, מעריב, 8 באוקטובר 1969
  4. ^ יואב לביא לדוד בן-גוריון, 9.7.1971, אב"ג, התכתבויות; דוד בן-גוריון ליואב לביא, 10.7. 1971, שם
  5. ^ 1 2 ב-20 במאי 1970 פרש מהכנסת דוד בן-גוריון. ב-27 במאי החליף אותו זלמן שובל.
  6. ^ פרש מהסיעה ב-25 באפריל 1972 והקים סיעת יחיד.
  7. ^ ב-1976 הצטרפה המפלגה למרכז העצמאי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה, שהיו חברות אף הן בליכוד, בהקמת מפלגת לע"ם, שנשארה חברה בסיעת הליכוד.
  8. ^ ב-23 בדצמבר 1974 פרש מהכנסת אריאל שרון חבר המפלגה הליברלית, שהייתה חברה אף היא בליכוד. החליף אותו יגאל כהן.
  9. ^ הסיעה הוקמה ב-26 בינואר 1981 עם פרישת חבריה מהליכוד והקמת סיעת "רפ"י - הרשימה הממלכתית". ב-19 במאי 1981 פרשו יגאל הורביץ וזלמן שובל והצטרפו למשה דיין בהקמת תל"ם. יצחק פרץ שנותר לבדו בסיעה שינה תחילה את שמה ל"הרשימה הממלכתית", אך כעבור זמן קצר ב-27 במאי חזר לליכוד.
  10. ^ הסיעה הוקמה כסיעת יחיד תחת השם "רפ"י - הרשימה הממלכתית" ב-6 ביוני 1983 בעקבות פרישת יגאל הורביץ מתל"ם.