ואדי אל עריש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ואדי אל עריש
אין תמונה חופשית
אורך 300 ק"מ
אגן הניקוז 20,000 קמ"ר
שפך הים התיכון בסמוך לאל עריש
מדינות באגן הניקוז מצרים וישראל

ואדי אל עריש (ערבית: وادي العريش) הוא הגדול בנחלי חצי האי סיני ומנקז את כל חלקו המרכזי ואת רוב חלקו הצפוני של חצי האי. אגן הניקוז של הנחל משתרע על כ-20,000 קילומטרים רבועים - כשליש משטח סיני; ואורכו כ-300 ק"מ. ואדי אל עריש הוא נחל אכזב הנשפך לים התיכון בסמוך לאל עריש. אגן הניקוז של הנחל, הכולל חלק ממערב הנגב, רמת א-תיה וחלקים מצפון סיני מתאפיין בנדירות משקעים. בעת שיורד גשם מעביר הנחל כמויות עצומות של מים והשטפונות בו נחשבים למסוכנים וכבר גבו קרבנות בנפש.

במהלכו הצפוני רוחב האפיק הראשי מגיע עד לחמישה קילומטרים ורוחבו בשפך באל עריש הוא קילומטר אחד[1].

על פי מחקר שנערך בשנת 2000, כמות המשקעים השנתית הממוצעת באגן הנחל היא 981.3 מיליון מטר מעוקב (ממ"ק) (ממוצע של כ-50 מילימטר). רוב הכמות, 938.7 מיליון ממ"ק, נספגת בקרקע. 32.5 מיליון ממ"ק מחלחלים לאקוויפר הנחל במהלך הזרימה ורק 10.1 מיליון ממ"ק מגיעים בזרימה לחלק התחתון של הנחל[2].

זיהוי מקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהויו המקובל של הנחל הוא עם נחל מצרים המקראי, הנזכר רבות בתנ"ך כגבולה הדרום מערבי של ארץ כנען ושל נחלת שבט יהודה בפרט[3]. זיהוי זה נזכר כבר במפת מידבא.

היו שזיהו את הנחל גם עם "נהר מצרים" הנזכר בברית בין הבתרים כגבול ההבטחה של הארץ המיועדת לעם ישראל, ואילו המורה והחוקר חיים בר-דרומא שלל זיהוי זה בכל תוקף[4], וזיהה את נהר מצרים עם פלוסיון - יובל מזרחי של הנילוס בימי קדם, שהיה עד סוף המאה ה-20 אזור ביצות בצפון מערב סיני (בלוזה), וכיום חלקו הגדול הוא שטח חקלאי.

על פי החוקר פרופסור יהושע מאיר גרינץ[5] ואדי אלעריש הוא נחל גרר המקראי. זאת, מכיוון שמספר מיובליו במרכז סיני נקראים ואדי אל גרור וכן נמצאים בו שלוש עשרה מקומות שבשמם נשתמרו האותיות "גר"[6]. בתלמוד הירושלמי (שביעית ו, א) נזכרה גרר הסמוכה לגבול המערבי המצרי שם נכתב: "מפני מה גזרו איסור על הניווי זה שבגרריקי ?מפני שהוא ניווי רע. ועד היכן חייבו (במצוות התלויות בארץ)? עד נחל מצרים". מכאן משמע שגרר הייתה סמוך לגבול המערבי של ארץ ישראל. כאן גם נכתב הציווי בתורה ליצחק אבינו "גור בארץ הזאת" על חובת המגורים בארץ ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נופים ואתרים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1973, עמ' 281
  2. ^ הערכות מי תהום בוואדי אל עריש
  3. ^ * י' אליצור, מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוצאת ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 47, 86, 87, 110, 138, וכן, אייל בן-אליהו, בין גבולות - תחומי ארץ-ישראל בתודעה היהודית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת יצחק בן צבי, ירושלים תשע"ד, 35.
  4. ^ וזה גבול הארץ דף פה
  5. ^ מוצאי דורות, מחקרים בקדמוניות המקרא, הפלשתים הראשונים, עמוד 109
  6. ^ ישובי אבותינו בסיני, ד"ר אריה קימלמן

קואורדינטות: 30°21′14″N 33°55′33″E / 30.353916°N 33.925781°E / 30.353916; 33.925781