וילהלם אדם (1877)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וילהלם אדם
Wilhelm Adam
Bundesarchiv Bild 183-H04143, Wilhelm Adam.jpg
גנרל וילהלם אדם
לידה 15 בספטמבר 1877
אנסבך, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 8 באפריל 1949 (בגיל 71)
גרמיש-פרטנקירכן, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 18971943
דרגה גנרל-אוברסט (ורמאכט) גנרל-אוברסט (ורמאכט)
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה ה-7 (בוואריה) של הרייכסווהר
מפקד המחוז הצבאי ה-7
מפקד הקורפוס ה-7
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
צלב הברזל

גנרל-אוברסט וילהלם אדםגרמנית: Wilhelm Adam;‏ 15 בספטמבר 1877 - 8 באפריל 1949), היה מפקד בכיר בוורמאכט בשנותיו הראשונות של המשטר הנאצי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם נולד ב-15 בספטמבר 1878 באנסבך שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1897 התגייס אדם לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף ליחידת הרכבות של בוואריה. במלחמת העולם הראשונה, לחם אדם בחזית המערבית, וזכה בעיטורי צלב הברזל, מסדר ההצטיינות הצבאית של בוואריה דרגה שלישית עם חרבות, ובצלב האבירים של מסדר אלברט עם חרבות.

לאחר המלחמה נשאר אדם ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1924 מונה אדם לראש מטה המחוז הצבאי ה-7, ובשנת 1927 הועלה לדרגת אוברסט, ומונה למפקד רגימנט הרגלים ה-19 (הבווארי). בשנת 1930 מונה לראש מטה קבוצת הארמייה הראשונה בברלין, והועלה לדרגת גנרל מיור. בהמשך אותה שנה מונה למפקד משרד הגייסות הגרמני, ובשנת 1931 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. בשנת 1933 מונה אדם למפקד הדיוויזיה ה-7 (בוואריה) של הרייכסווהר, ובשנת 1934 מונה למפקד המחוז הצבאי ה-7. ב-1 באפריל 1935 הועלה אדם לדרגת גנרל חיל הרגלים, ולאחר מכן מונה למפקד הקורפוס ה-7. בסתיו 1935 פוטר אדם מתפקידו, עקב התנגדותו למשטר הנאצי, ומונה למפקד האקדמיה הצבאית. ב-1 במרץ 1938 מונה למפקד הכוחות בקו זיגפריד, אך פוטר כעבור זמן קצר עקב ביקורתו על כשירות הקו. ב-31 במאי 1939 הועלה אדם לדרגת גנרל-אוברסט. עם פרוץ המלחמה גויס אדם מחדש לצבא, אך לא מילא כל תפקיד משמעותי, ובשנת 1943 פרש מהצבא.

אחרית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה שבה איבד אדם את שני בניו, הוא העיד במשפטי נירנברג, ולאחר מכן התגורר בגרמיש-פרטנקירכן, עד למותו ב-8 באפריל 1949.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילהלם אדם בוויקישיתוף