גאורג לינדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גאורג היינריך לינדמן
Georg Heinrich Lindemann
Bundesarchiv Bild 183-L08017, Georg Lindemann.jpg
גנרל גאורג לינדמן
תאריך לידה 8 במרץ 1884
מקום לידה אושטרבורג, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
תאריך פטירה 25 בספטמבר 1963 (בגיל 79)
מקום פטירה פרוידנשטאדט, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19031945
דרגה גנרל-אוברסט (ורמאכט) גנרל אוברסט (וורמאכט)
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה ה-36
מפקד הקורפוס ה-50
מפקד הארמייה ה-18
מפקד קבוצת ארמיות צפון
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

גנרל-אוברסט גאורג לינדמןגרמנית Georg Lindemann;‏ 8 במרץ 1884 - 25 בספטמבר 1963) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינדמן נולד ב-8 במרץ 1884 באושטרבורג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1903 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הדרגונים ה-6 (המגדבורגי). בשנת 1913 הועבר לינדמן לרגימנט ההוסרים ה-13 (נסיכות הבוחר מהסן ה-1 - אומברטו הראשון, מלך איטליה), ובאביב 1914 עבר לשרת במטה הכללי. במלחמת העולם הראשונה מילא תפקידי מטה במטה הכללי, במפקדת הארמייה הראשונה, ובדיוויזיה ה-200, וב-28 בנובמבר 1914 הועלה לדרגת ריטמייסטר. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף לינדמן לפרייקור, ולאחר מכן הצטרף לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1923 מונה למפקד פלוגה 2 ברגימנט הפרשים ה-7, בשנת 1925 הועבר לתפקיד מטה במשרד המלחמה, וב-1 באפריל 1926 הועלה לדרגת מיור. בשנת 1928 מונה למפקד בית הספר לפרשים בהנובר, וב-1 בפברואר 1931 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 באוקטובר 1931 מונה לינדמן למפקד רגימנט הפרשים ה-13 (הפרוסי), וב-1 ביוני 1933 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 באוקטובר 1934 מונה שוב למפקד בית הספר לפרשים בהנובר, וב-20 באפריל 1936 הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-6 באוקטובר 1936 מונה לינדמן למפקד הדיוויזיה ה-36, וב-1 באפריל 1938 הועלה לדרגת גנרל לוטננט.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה היה לינדמן מפקד הדיוויזיה ה-36, ופיקד עליה בחזית המערבית, כחלק מהקורפוס ה-24 במסגרת הארמייה הראשונה. במהלך המערכה על צרפת לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-7 במסגרת הארמייה ה-16, ובשלב השני כחלק מהקורפוס ה-38 במסגרת הארמייה השנייה. על חלקו בכיבוש ורדן ובפריצת קו מז'ינו, קיבל לינדמן ב-5 באוגוסט 1940 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-8 באוקטובר 1940 מונה לינדמן למפקד הקורפוס ה-50, וב-1 בנובמבר הועלה לדרגת גנרל חיל הפרשים. לינדמן פיקד על הקורפוס שבפיקודו במהלך המערכה בבלקן כעתודת הארמייה ה-12, ובמהלך מבצע ברברוסה פיקד על הקורפוס שבפיקודו בתחילה כעתודת קבוצת ארמיות צפון, ולאחר מכן כחלק מהארמייה ה-16 במסגרת קבוצת ארמיות צפון. באוגוסט לחם עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה התשיעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, והשתתף בקרב סמולנסק. בספטמבר לחם עם הקורפוס כחלק מארמיית הפאנצר הרביעית במסגרת קבוצת ארמיות צפון, והשתתף בקרב לנינגרד, ובאוקטובר הועבר תחת פיקוד הארמייה ה-18, והשתתף בקיום המצור על העיר לנינגרד. ב-16 בינואר 1942 מונה למפקד הארמייה ה-18, ופיקד עליה בקיום המצור על לנינגרד. ביוני 1942 הצליח להדוף את המתקפה הרוסית בניסיון לשחרר את לנינגרד, ולכד את גנרל אנדריי ולאסוב. ב-5 ביולי 1942 הועלה לינדמן לדרגת גנרל אוברסט, וב-21 באוגוסט 1943 קיבל תוספת עלי אלון לצלב האבירים של צלב הברזל, בנוסף הוא גם קיבל את הצלב הגדול הספרדי של המלחמה ואת צלב החופש הפיני עם חרבות וצלב חזה. ב-31 במרץ 1944 מונה לינדמן למפקד קבוצת ארמיות צפון, ופיקד עליה עד ה-3 ביולי 1944. לאחר מכן הוצב בעתודת המילואים, וב-27 בינואר 1945 מונה למפקד הכוחות בדנמרק.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום המלחמה פיקד לינדמן על פירוק הכוחות גרמניים בדנמרק, וב-6 ביוני 1945 נעצר על ידי בעלות הברית. לינדמן שהה בשבי הבריטי עד ל-26 בספטמבר 1947, ואז הועבר לידי הדנים, אך ב-15 במאי 1948 שוחרר ללא שהוגשה תביעה נגדו. לאחר שחרורו התגורר לינדמן בפרוידנשטאדט עד למותו ב-25 בספטמבר 1963.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאורג לינדמן בוויקישיתוף