פרנץ שוורץ
 | |
| לידה |
27 בנובמבר 1875 גינצבורג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
2 בדצמבר 1947 (בגיל 72) Civilian Internment Enclosure No. 22, Regensburg, אזור הכיבוש האמריקני |
| מדינה |
גרמניה |
| תקופת הפעילות |
מ-1894 |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
המפלגה הנאצית |
| השקפה דתית |
נצרות קתולית |
| פרסים והוקרה |
מסדר הדם |
  | |
פרנץ קסאפר שוורץ (בגרמנית: Franz Xaver Schwarz; 27 בנובמבר 1875 – 2 בדצמבר 1947) היה פוליטיקאי גרמני, אשר שימש כגזבר הלאומי של המפלגה הנאצית במשך רוב שנות קיומה, בדרגת רייכסלייטר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוורץ נולד ב-27 בנובמבר 1875 בעיר גינצבורג (Günzburg) שבממלכת בוואריה, הקיסרות הגרמנית. אביו היה אופה. הוא היה השביעי מבין שמונת ילדיו. ב-26 באוגוסט 1899 הוא התחתן עם ברטה ברהר. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס לצבא הקיסרות הגרמנית והגיע לדרגת לויטננט. ב-1916 שוחרר משירות פעיל בשל בעיות בקיבה. לאחר מכן הוא עבד כרואה חשבון בעיריית מינכן.
ב-1922 הצטרף שוורץ למפלגה הנאצית. בנובמבר 1923 הוא השתתף בפוטש במרתף הבירה שהובילו אדולף היטלר ואריך לודנדורף. בעקבות הקמתה מחדש של המפלגה הנאצית ב-27 בפברואר 1925 הוא הצטרף לשורותיה מחדש, והיה האדם השישי שעשה זאת. ב-21 במרץ של אותה שנה הוא עזב את עבודתו בעיריית מינכן, והחל לעבוד כגזבר במשרה מלאה של המפלגה. הוא הצליח לשקם מחדש את קופת המפלגה, ולגייס כסף להפצת ספרו של היטלר "מיין קמפף". באפריל 1930 ניהל שוורץ את המשא ומתן על רכישת "הבית החום" ברחוב בריינר שטראסה 45. שוורץ רצה שהבית החום ישמש כמטה המפלגה, לאחר שהוחלט שמטה המפלגה ברחוב שלינג שטראסה 50 קטן מדי.
מ-1931 ואילך, היה שוורץ בעל שליטה מלאה על כל נושאי הכספים של המפלגה. ב-1933 הוא נבחר לרייכסטאג כנציג מחוז פרנקוניה. ב-1935 השתתף היטלר במסיבת יום ההולדת ה-60 של שוורץ. כמו כן הוא קיבל דרגת רייכסלייטר (Reichsleiter - מנהיג הרייך) של המפלגה הנאצית. הייתה זו הדרגה השנייה בחשיבותה במפלגה, לאחר ה"פיהרר", ולפיכך הדרגה הגבוהה ביותר שניתן היה לחבר מפלגה להגיע אליה. בדרגה זו החזיקו רק 18 נאצים בכל רחבי הרייך וכולם היו כפופים רק להיטלר או לממלא מקומו. הוא החזיק בכל תפקידיו עד סוף מלחמת העולם השנייה. ב-2 במאי 1938 כתב היטלר את צוואתו, ובה הוריש חלק מהונו למפלגה. הוראתו הייתה שהצוואה לא תיפתח אלא בנוכחותו של שוורץ.
שוורץ נחשב בדרך כלל למנהלן מוצלח, פיקח ושר. הוא שמר מרחק ממאבקי הכוח והפוליטיקה הפנים-מפלגתית. בשל כך הוא היה דמות שקטה ואנונימית יחסית, וביומניו של יוזף גבלס הוא מוזכר רק פעמיים (פעם אחת לגנאי ופעם אחת לשבח). ביוני 1933 הוא הצטרף לאס אס וקיבל את מספר החבר 38.500. ב-1 ביולי של אותה שנה הוענקה לו דרגת כבוד של אובר-גרופנפיהרר (מקביל לגנרל) באס אס. ביום הולדתו של היטלר ב-20 באפריל 1942 הוא הועלה לדרגת "אוברסט-גרופנפיהרר" (מקביל לגנרל-אוברסט), הדרגה הגבוהה ביותר באס אס (פרט לדרגת "רייכספיהרר אס אס" אשר הוענקה למפקד האס אס בלבד). שוורץ היה אחד מארבעת האנשים היחידים שקיבלו את הדרגה (שלושת האחרים היו יוזף דיטריך, קורט דליגה ופאול האוסר). עם זאת, מכיוון שהייתה זו דרגת כבוד בלבד, היא לא הייתה מקבילה גם באורפ"ו ובוואפן אס אס כפי שהייתה דרגה רגילה באס אס.
ב-5 ביוני 1944 קיבל שוורץ את "צלב ההצטיינות במלחמה דרגה ראשונה עם חרבות", על עבודתו לשיקום העיר מינכן לאחר ההפצצות הכבדות של בעלות הברית עליה בין 24-25 באפריל של אותה שנה. לקראת סוף המלחמה הוא לחם בעצמו בראש גדוד פולקסשטורם נגד בעלות הברית, ונתפס בשבי האמריקאי. הוא נפטר במחנה מעצר של בעלות הברית ברגנשבורג ב-2 בדצמבר 1947 בשל בעיות הקיבה החוזרות ונשנות שלו. הוא היה בן 72 במותו.
למרות תפקידיו הבכירים, והעובדה שהיה אחד מחברי המעגל הפנימי של היטלר, מכיוון שמעולם לא נחקר, ויומניו ומסמכיו נשרפו כאשר הבית החום הופצץ באפריל 1945, נותר שוורץ דמות מסתורית ולא ידועה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Biondi, Robert (2000). SS Officers List: SS-Standartenführer to SS-Oberstgruppenführer (As of 30 January 1942). Schiffer Military History Publishing. ISBN 978-0764310614.
- Hallgarten, George W. F. (1952). "Adolf Hitler and German Heavy Industry, 1931-1933", The Journal of Economic History.
- Hamilton, Charles (1984). Leaders & Personalities of the Third Reich, Vol. 1. R. James Bender Publishing. ISBN 0-912138-27-0.
- McNab, Chris (2011). Hitler's Masterplan: The Essential Facts and Figures for Hitler's Third Reich. Amber Books Ltd. ISBN 978-1907446962.
- Orlow, Dietrich (1973). The History of the Nazi Party: 1933-1945. University of Pittsburgh Press.
- Weinberg, Gerhard L. (1955). "Hitler's Private Testament of May 2, 1938", The Journal of Modern History.
- Zentner, Christian; Bedürftig, Friedemann (1997) [1991]. The Encyclopedia of the Third Reich. New York: Da Capo Press. ISBN 978-0-3068079-3-0.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Hubert Beckers: Franz Xaver Schwarz (1875–1947) bei shoa.de