ולטר הייץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ולטר הייץ
Walter Heitz
Bundesarchiv Bild 183-2005-0428-501, Walter Heitz.jpg
גנרל ולטר הייץ
תאריך לידה 8 בדצמבר 1878
מקום לידה ברלין, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
תאריך פטירה 9 בפברואר 1944 (בגיל 65)
מקום פטירה מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 18981943
דרגה גנרל-אוברסט (ורמאכט) גנרל-אוברסט (וורמאכט)
תפקידים צבאיים
מפקד הקורפוס ה-8
מלחמות וקרבות
עיטורים

גנרל-אוברסט ולטר הייץגרמנית Walter Heitz;‏ 8 בדצמבר 1878 - 9 בפברואר 1944), היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על קורפוס במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייץ נולד ב-8 בדצמבר 1878 בברלין שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1898 התגייס הייץ לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-36 (המערב פרוסי ה-2). לאחר מכן הועבר הייץ לרגימנט הארטילריה ה-72, ובשנת 1913 הועלה לדרגת האופטמן. במלחמת העולם הראשונה, לחם הייץ כמפקד סוללת ארטילריה, וקיבל על פעולותיו את עיטור צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה.

לאחר המלחמה נשאר הייץ ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1933 הועלה לדרגת גנרל מיור, ובשנת 1934 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. בשנת 1936 מונה הייץ לנשיא בית הדין הצבאי בברלין, ובשנת 1937 הועלה לדרגת גנרל חיל התותחנים.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה מונה הייץ למפקד העיר דנציג ומערב פרוסיה. ב-25 באוקטובר 1939 מונה הייץ למפקד הקורפוס ה-8[1], במקום ארנסט בוש שמונה למפקד הארמייה ה-16. במהלך המערכה על צרפת לחם הייץ עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה הרביעית במסגרת קבוצת ארמיות A, והובילו באופן אישי בחציית נהר האואז ב-10 ביוני 1940. על תפקודו בקרבות קיבל הייץ ב-4 בספטמבר 1940 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. במהלך מבצע ברברוסה לחם הייץ עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה התשיעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, והשתתף עמו בקרב ביאליסטוק-מינסק, בקרב סמולנסק, ובקרב על מוסקבה.

לאחר התרעננות בצרפת השתתף הקורפוס שבפיקודו במתקפת הקיץ הגרמנית ב-1942 כחלק מהארמייה השישית, ולחם עימה בקרב סטלינגרד. הייץ שהיה נאצי קנאי, הורה לירות בכל מי שינסה להיכנע לאויב[2]. ב-21 בדצמבר 1942 קיבל הייץ תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-30 בינואר 1943 הועלה הייץ לדרגת גנרל אוברסט. למחרת ב-31 בינואר נכנע הייץ יחד עם כל שרידי הכוחות שהיו בכיס הדרומי בסטלינגרד ונלקח לשבי. הייץ סירב לשתף פעולה עם הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית, וב-9 בפברואר 1944 מת בבית חולים במוסקבה מסרטן הגרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולטר הייץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הייץ פיקד על הקורפוס במשך למעלה מ-3 שנים, מכיוון שעל אף שהיה מפקד מצוין, נחשב כמבוגר מכדי לקבל תפקידים יותר בכירים
  2. ^ אמנם ב-29 בינואר לקראת סיום הלחימה, נתן הייץ יד חופשית לפקודיו להיכנע