ויליאם קייסי

ויליאם קייסי
William Casey
לידה	13 במרץ 1913; קווינס, ארצות הברית
פטירה	6 במאי 1987 (בגיל 74); ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	Cemetery of the Holy Rood
השכלה	אוניברסיטת פורדהם; בית הספר למשפטים של אוניברסיטת סנט ג'ונס ;
מעסיק	המשרד לשירותים אסטרטגיים
תפקיד	ראש ה-CIA (28 בינואר 1981–29 בינואר 1987); Member of the United States Securities and Exchange Commission ;
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
השקפה דתית	נצרות קתולית

ויליאם ג'וזף קייסי (באנגלית: William Joseph Casey; ‏13 במרץ 1913 – 6 במאי 1987) משרת ציבור אמריקאי, שכיהן כראש ה-CIA בין השנים 1981 – 1987 תחת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן^[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייסי נולד וגדל ברובע קווינס בניו יורק בשנת 1934 השלים תואר ראשון מטעם אוניברסיטת פורדהם ותואר נוסף במשפטים מטעם אוניברסיטת סיינט ג'ון ללימודי משפטים בשנת 1937. במלחמת העולם השנייה התגייס לצי האמריקני, הוסמך כקצין מודיעין והוצב ב-OSS. קייסי הוצב בלונדון והפעיל סוכנים ברחבי צרפת הכבושה בידי הנאצים^[2]. על פועלו במלחמה הוענק לו כוכב הארד. לאחר המלחמה שב לעבוד כעורך דין ועבד תקופת מה כיועץ מיוחד עבור הסנאט של ארצות הברית. לאחר מכן הקים משרד לתכנון עסקי וצבר הון רב ובמקביל לימד משפטים באוניברסיטת ניו יורק. בתקופת ממשל הנשיא ריצ'רד ניקסון שימש קייסי כיושב ראש הוועדה לניירות ערך ולבורסות. בנוסף שימש כחבר בוועדת המודיעין המייעצת לנשיא. בשנת 1980 שימש קייסי כמנהל קמפיין הבחירות לנשיאות של ידידו, רונלד רייגן. לאחר שנבחר לנשיא מינה אותו רייגן, ב-1981 לראש ה-סוכנות הביון המרכזית^[3]. במהלך כהונתו נדרש קייסי להתמודד עם אתגר המלחמה בקרה ועם עליית איום הטרור האסלאמי^[4]. במהלך כהונתו התרחשה פרשת איראן-קונטראס^[5], במסגרתה מכרה ארצות הברית נשק למשטר האייתולות באיראן בעסקה סיבובית בתיווך ישראלי וסוכנות הביון המרכזית. קייסי, שעמד בראש הסכונות, נדרש להעיד בפני הסנאט, אולם, יומיים קודם לעדותו לקה בשבץ מוחי, כתוצאה מגידול מוחי שלא אובחן בזמן, ונפטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ויליאם קייסי בוויקישיתוף

ויליאם קייסי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ויליאם קייסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ אמיר אורן‏, לצמצם בלי למצמץ: האתגר ההדדי של וושינגטון וטהראן, באתר וואלה!‏, 23 במאי 2019.
^ משה ריינפלד, תיקי הריגול הסודיים ממלחמת העולם נחשפים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 באוגוסט 2008.
^ אורי בר־יוסף, נתניהו, אל תיגע בגופי המודיעין, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2016.
^ דייוויד קנר, הכישלונות של סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, מעריב, ‏.
^ רן אדליסט, ‏האם יש טעם להתעקש של שחרורו של פולארד?, באתר מעריב אונליין, 20 במרץ 2013.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] אמיר אורן‏, לצמצם בלי למצמץ: האתגר ההדדי של וושינגטון וטהראן, באתר וואלה!‏, 23 במאי 2019.

[2] משה ריינפלד, תיקי הריגול הסודיים ממלחמת העולם נחשפים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 באוגוסט 2008.

[3] אורי בר־יוסף, נתניהו, אל תיגע בגופי המודיעין, באתר TheMarker‏, 26 בדצמבר 2016.

[4] דייוויד קנר, הכישלונות של סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, מעריב, ‏.

[5] רן אדליסט, ‏האם יש טעם להתעקש של שחרורו של פולארד?, באתר מעריב אונליין, 20 במרץ 2013.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]