ויקיפדיה:כללים לתעתיק מהונגרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ייעוץ לשוני ודיונים
מדיניות לשונית
כללים לתעתיק משפות זרות

מאיטלקית - מאמהרית ושפות אתיופיות אחרות - מגרמנית - מהונגרית - מוולשית - מטורקית - מיוונית עתיקה - מלטינית - מסינית - מספרדית - מערבית - מפורטוגזית - מפרסית - מצרפתית - מקוריאנית - מקטלאנית - מרומנית - מרוסית - משוודית

דפי עזר חיצוניים
תחזוקה בערכים
ארכיונים

Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני: 1 · 2 · 3 · 4 · 5 · 6 · 7 · 8 · 9 · 10 · 11 · 12 · 13 · 14 · 15 · 16 · 17 · 18 · 19 · 20 · 21 · 22 · 23 · 24 · 25 · 26 · 27 · 28 · 29 · 30 · 31 · 32 · 33 · 34 · 35 · 36 · 37 · 38 · 39 · 40 · 41 · 42 · 43 · 44 · 45 · 46 · 47 · 48 · 49 · 50 · 51 · 52 · 53 · 54 · 55 · 56 · 57 · 58 · 59 · 60 · 61 · 62 · 63 · 64 · 65 · 66 · 67 · 68 · 69 · 70 · 71 · 72 · 73 · 74 · 75 · 76

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


לשפה ההונגרית, שפה מקבוצת השפות הפינו-אוגריות, יש מספר רב יחסית של הגאים שאינם קיימים בעברית: ny, ty, gy ,a, ő, ö, ű, ü, וכו'. בנוסף, באלפבית ההונגרי, המבוסס על האלפבית הלטיני, השימוש בצרופי אותיות -דיגרפים (למשל ly zs sz cs) או טריגרפים (למשל dzs) - מסוימים ובאותיות יחידות מסוימות (למשל s, c) הוא שונה מאשר באלפבית ממקור הלטיני של שפות אחרות כמו אנגלית, גרמנית או פולנית. דף זה מתאר את הצורה שבה יש לתעתק שמות אנשים, שמות מקומות, ומילים אחרות מהונגרית לכתב עברי על מגבלותיו. אין אלו כללי תעתיק לצורך לימוד לעומק של השפה ההונגרית ושל הפונטיקה שלה, הדורשים הוספת סימנים דיאקריטיים נוספים שאינם קיימים בכתב העברי הרגיל המשמש את האנציקלופדיה. כללי הכתיב ההונגרי הם סדירים למדי, מפני שהם מבוססים במידה רבה על העקרון הפונמי. לכן, אם יודעים את ההיגוי של כל אות או צירוף אותיות, יכולים לשלוט היטב על היגוי המלים. היוצאים מן הכלל המעטים נובעים משאריות של כתיב לטיני מסורתי ישן או אטימולוגי (למשל השימוש בצמד ly). הטעמת המלים האופיינית היא "מלעיל".

עיצורים[עריכת קוד מקור]

אות או צירוף אותיות בהונגרית תעתיק עברי דוגמה הערות
B בּ בוקור (Bokor) (שם משפחה,="שיח")
C צ צוקור (Cukor) (שם משפחה, = "סוכר")
Cs צ' צ'ומה (Csoma - שם משפחה)
D ד דוֹבּוֹש (Dobos = שם משפחה, ושל עוגה)
Dz דז אֶדזֵש (edzés) "אימונים" כמו בשמות הרוסים-פולנים דזרז'נסקי, דזיגה או z במילה האיטלקית zona, נשמע כמו עיצור מוכפל.
Dzs ג' ג'ונגל (dzsungel), ברידג' (bridzs) באמצע המלים ובסופם נשמע כמו עיצור מוכפל. מופיע במלים שאולות משפות אחרות.
F פ פרנץ (Ferenc - שם פרטי)
G ג גֶרֶה (Gere - שם משפחה)
Gy
  1. גיְ בהתחלת המלים ובאמצען - לפני התנועות a,o,u;
  2. גיי לפני ö, e
  3. ג'(מרוכך) בסוף המלים או לפני עיצורים
גיוּרי (Gyuri - שם פרטי, צורת הקטנה של השם György), מוגיורוש (Mogyorós שם משפחה, מ mogyoró = אגוז לוז), גיירג' (György), גְיֶירֶק (gyerek) ("ילד"), גיאלוג (gyalog) ("ברגל")

נאג' (Nagy) (שם משפחה, = "גדול")

= עיצור מחונכך הדומה ל"ג" מרוכך, ל"ג'" מרוכך או ל "ד" מרוכך.
בתיעתוק פונטי /ɟ͡ʝ/ ‏, /ɟ/ או <dy>, שבו y מצביע על החינכוך (פלטליזציה). דומה למשל ל d בהיגוי המילים duke due dew באנגלית (לא אמריקאית), ול д המרוכך הרוסי, אך gy מרוכך ממנו.

[1]

H ה הרצג (Herceg)("דוכס"), הלאס Halász (שם משפחה "דיג") יוהאס (Juhász -שם משפחה, = רועה צאן) ברוב המקרים - עיצור סדקי חוכך - ɦ ; אילם כמו ה הסופית בעברית בסוף מלים - מֵה (méh) ("דבורה"ו "רחם"), יוּה juh (כבש); יוצאים מן הכלל - "ח" בכמה מקרים של מלים זרות, ובמילה "איחלט" (ihlet)(שאיפה (נשימה))
J י
יוצא מן הכלל: אחרי עיצור בסוף המילים - לא מתעתיקים.
# יודית (Judith) (שם פרטי, "יהודית") באיה Baja (שם של ישוב);
  1. בסוף המלים אחרי תנועה: י טוקאי (Tokaj - שם של ישוב ויין)
  2. בסוף המלים, אחרי עיצור - נשמע בקושי , כמו לחש - עדיף לא לתעתק, (אלא רק לצרכי לימוד הפונטיקה ההונגרית)

כמו ב "פֵר" férj (בעל של אשה) או בצורות ציווי - דוֹבּ dobj (זרוק!) , קֵפ kapj (קבל !)

הערות פונטיות: [j], עיצור מקורב- חצי תנועה;
יוצא מן הכלל: במלים férj kérj מדובר ב"תנועה" לא הברתית [ʝ]

דומה ל i הסופית הרומנית במלים כמו ceri, Ploeşti , sportivi

  1. בסוף המילה אחרי עיצור אטום férj kérj
  2. בסוף המילה אחרי עיצור קולי  !kapj הצליל "קולי" יותר,מתקרב ל [ç] (כ לא דגושה עברית), אינו הברתי. בעברית אין צורך לתעתיק.
K ק קיש (Kiss) (שם משפחה, מהמילה "kis" = קטן)
L ל לאיוש (Lajos) (שם פרטי, = לודביג, לואי),
Ly י קארוי Károly (שם פרטי,= קארל, צ'ארלס ), גוּיאש gulyás (גולאש)

שוֹימוש Solymos (שם משפחה), נדיר בהתחלת מלים - יוּק lyuk (חור).

כתיב מסורתי. פעם היגויו סומן ב /ʎ/. בהונגרית סטנדרטית- זהה פונטית ל "j".
M מ מאקו (Makó) (שם עיר) מארוש (Maros) (שם של נהר)
N נ נאדאש (Nádas) נמט (Németh שם משפחה, מהילה német = "גרמני")
Ny ני (נ מחונכך או מרוכך) נילאשוק (Nyilasok) (חברי המפלגה הפאשיסטית ההונגרית צלב החץ, מהמילה "ניל" nyil= חץ), נְיֶילב (nyelv) (שפה, לשון),

נירג'האזה (Nyiregyháza) (שם של עיר) ניוגאט (nyugat) (מערב)

/ɲ/ (נ מחונכך או מרוכך) כמו n במילה new באנגלית בריטית, כמו gn צרפתית ואיטלקית, כמו ñ ספרדית או ל"נ" (н) הרוסי בצמדים нe ни.
P פּ פאל (Pál) , פפריקה (paprika) (פלפל, פלפל אדום), פץ' (Pécs) (שם של עיר)
Q, לא ממש עיצור אלא אות המופיעה במלים זרות, בדיגרף ממקור לטיני qu קוו אקווינקום (Aquincum)(שם של אובודה בתקופה הרומית) מלים שנכתבו פעם עם q נכתבות כיום עם הצמד kv , למשל "אקוורל" akvarel (צבע מים)
R ר רונאי (Rónai) (שם משפחה), הורבאט (Horváth) (שם משפחה, מהמילה horvát =קרואטי) /r/
S שׁ שארקזי (Sárközi) (שם משפחה, לפי האזור "שארקז" Sárköz), אנדראש (András)

(שם פרטי = אנדרה, אנדרו וכו'), שׁיפושׁ (Sipos) (שם משפחה)

באופן יוצא דופן, להבדיל מרוב השפות, בהונגרית האות s מסמנת "שׁ"
Sz ס (סמך) סומבאט (Szombat) (שבת), סנש Szenes (שם משפחה) , סאקאץ' (Szakács) (שם משפחה, = טבח), סקה-סאקאל Szőke-Szakáll (שם של שחקן קולנוע, = זקן בלונדיני) הדיגרף sz בהונגרית מסמן "ס (סמך)" , בשונה מהכתיב הפולני.
T ט טאקאץ' (Takács) (שם משפחה, = אורג), טוֹט Tóth (שם משפחה, כינוי ל"סלובקי") ,טאטאבאניה Tatabánya (שם של עיר), סטמאר (Szatmár) (שם של עיר)
Ty טי ( לפעמים תי - בתעתיקים מסורתיים אחדים) (ט או ת מרוכך או מחונכך) מתיאש (Mátyás) (שם פרטי, השתרש תעתיק עם ת, לפי המקור העברי של השם - מתיא, מתי) קוּטְיה (kutya), אטיה (atya) (אב) /c͡ç, דומה ל t במלים Stuart stew באנגלית בריטית
V וְ (או נדיר - ב לא דגושה) ואמברי Vámbery (שם משפחה), וישגראד Visegrád (שם של עיר), טלוויזיו (televízió), דארוואש (Darvas) (שם משפחה
(W) בשימוש במלים ושמות זרים ובכמה שמות של אצילים וְ כמו v וסלני (Wesselényi) (שם של משפחת אצולה) איות ממקור גרמני
(X) אינו עיצור, אלא אות בשימוש במלים ושמות זרים קס , קסנון (xenon) , אקספדיציו expeditió (מסע)
Z ז זריני (Zrinyi) (שם משפחה), אסטרהאזי (Eszterházy) (שם של משפחת אצולה)
Zs ז' Zsigmond (שם פרטי) Dezső (שם פרטי)

תנועות[עריכת קוד מקור]

תנועה תעתיק עברי דוגמה הערות
A
  1. בהתחלת המלים -אַ
  2. באמצע המלים אַ (א+פתח) או "פתח"
  3. בסוף המלים ָה (קמץ +ה)
מדובר למעשה בצליל ביניים בין אַ ובין אֹ)‏,

/ɒ/ או /ɔ/

אסטאלוש Asztalos (שם משפחה, = נגר) , בּלאהָה (Blaha) (שם משפחה), צ'אבָּה (Csaba) (שם פרטי של גבר), אַנָּה Anna (שם פרטי של אשה), מאגיאר ‏ (magyar)(

(=הונגרי או מדיארי)

/ɒ/ באפלפבית IPA ‏, Q באלפבית X-SAMPA ,‏ ; תנועה פתוחה אחורית מעוגלת, דומה ל o במילים ה אנגליות not, hot ,וכמו התנועה המסומנת ב"אליף" במילה הפרסית [nɒ̜n] ﻧﺎﻥ (לחם).

הבלשן פטר סנדה רואה בה אלופון עיקרי של הפונמה /a/ בהונגרית. הבלשנית מריה גושי, רואה בה תנועה חצי-פתוחה אחורית מעוגלת /ɔ/.

Á אַ = א + פתח, ארוך "טאטאריאראש" (Tatárjárás) (פלישת המונגולים או הטטארים),קארפאטי (Kárpáthy) (שם משפחה, ="מהרי הקרפטים", קאשאק (Kassák) (שם משפחה), באנאט (Bánát) (שם של חבל ארץ) |/aː/ תנועה קדמית פתוחה לא מעוגלת, דומה להיגוי מילת הקריאה האנגלית !Ah

או ה a במילה הגרמנית Rat (עצה, מועצה), או הa הראשונה במילה האיטלקית Papa (אפיפיור)

-
Au אָוּ אָוּ באוהאוס (Bauhaus) -
Äu אוֹי וֹי טנהויזר (Tannhäuser) -
E אֵ או אֶ‏ צירה או סגול ברלין (Berlin) האות e בגרמנית מייצגת שלוש תנועות שונות – [e], [ɛ], ו-[ə],
אולם אין נוהגים להבדיל ביניהן בתעתיק לעברית.
Ee אֵ או אֶ‏ צירה או סגול בטהובן (Beethoven) הדיגרף ee מייצג תנועה ארוכה יותר מ-e.
Ei אַ‏י אַ‏י יי ויימאר (Weimar) -
Eu אוֹי וֹי פרויד (Freud) -
I איִ י או חיריק אינגולשטאדט (Ingolstadt) -
ie י או חיריק - ר' הערות בתחתית העמוד
O אוֹ ו או חולם מוצרט (Mozart) -
Ö (לפעמים Oe) אֶ‏ סגול ירג (Jörg) -
U אוּ וּ ברוקנר (Bruckner) -
Ü (לפעמים ue) אִי חיריק ציריך (Zürich) -
Y אִי (ר' ü) י או חיריק זינגוגה (Synagoge) מופיע בעיקר במילים שאולות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

  • Gósy Mária -Fonetika, a beszéd tudománya ('Phonetics, the Study of Speech'), Osiris Kiadó, Budapest 2004, ISBN 9633896665

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ ברומנית - במלים או שמות שעברו רומניזציה מתעתיקים בדרך כלל עם Gh = ג, ראה Moghioroş maghiar, לפעמים בהשפעה סרבית או אולי טורקית ג' -למשל הכפר ג'ארמאטה Giarmata, הסרבים מתעתיקים עם ђ =ג' Мађар , הרוסים עם дь, משם התעתיק בשימוש בעברית לשבטים ההונגרים- "מדיארים".