ויקיפדיה:כללים לתעתיק מהונגרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לשפה ההונגרית, הנמנית עם קבוצת השפות הפינו-אוגריות, יש מספר רב יחסית של הגאים שאינם קיימים בעברית: ny, ty, gy, a, ő, ö, ű, ü וכו'.

בנוסף, באלפבית ההונגרי, המבוסס על האלפבית הלטיני, השימוש בצירופי אותיות - דיגרפים (למשל ly zs sz cs) או טריגרפים (למשל dzs) - מסוימים ובאותיות יחידות מסוימות (למשל s, c) שונה מאשר באלפבית ממקור הלטיני של שפות אחרות כמו אנגלית, גרמנית או פולנית.

בדף זה יתואר האופן שבו יש לתעתק שמות אנשים, שמות מקומות, ומילים אחרות מהונגרית לכתיב העברי, על מגבלותיו. אין אלו כללי תעתיק לצורך לימוד לעומק של השפה ההונגרית ושל הפונטיקה שלה, שכן אלו היו מצריכים שימוש בסימנים דיאקריטיים נוספים שאינם קיימים בכתיב העברי הרגיל המשמש בוויקיפדיה.

כללי הכתיב ההונגרי הם סדירים למדי, מפני שהם מבוססים במידה רבה על העיקרון הפונמי. לכן, אם יודעים את ההיגוי של כל אות או צירוף אותיות, יכולים לשלוט היטב בהיגוי המילים. היוצאים מן הכלל המעטים נובעים משאריות של כתיב לטיני מסורתי ישן או אטימולוגי (למשל, השימוש בצמד האותיות ly). הטעמת המילים האופיינית - מלעילית.

כאשר כותבים שם בהונגרית יש להקדים את שם המשפחה לשם הפרטי. עם זאת, יש לציין שבעברית, למשל באנציקלופדיות לרבות ויקיפדיה, נוהגים כמו בעברית.

עיצורים[עריכת קוד מקור]

אות או צירוף אותיות בהונגרית תעתיק עברי דוגמה הערות
B בּ בוקור (Bokor) (שם משפחה, = "שיח")
C צ צוּקור (Cukor) (שם משפחה, = "סוכר")
Cs צ' צ'ומה (Csoma - שם משפחה)
D ד דוֹבּוֹש (Dobos = שם משפחה, ושם עוגה)
Dz דז אֶדזֵש (edzés) "אימונים" כמו בשמות הרוסיים-פולניים דזרז'נסקי, דזיגה או z במילים האיטלקיות zona או mezzo; נשמע כמו עיצור מוכפל.
Dzs ג' ג'ונגל (dzsungel), ברידג' (bridzs) באמצע המילים ובסופן נשמע כמו עיצור מוכפל. מופיע במילים שאולות משפות אחרות.
F פ פרנץ (Ferenc - שם פרטי) -
G ג גאלמבושׁ (Galambos - שם משפחה, מ"גאלאמב" galamb = "יונה")
Gy
  1. גיְ בהתחלת המילים ובאמצען - לפני התנועות a,o,u;
  2. גיי לפני ö, e
  3. ג'(מרוכך) בסוף המילים או לפני עיצורים
גיוּרי (Gyuri - שם פרטי, צורת הקטנה של השם György), מוגיורוש (Mogyorós שם משפחה, מ- mogyoró = אגוז לוז), גיירג' (György), גְיֶירֶק (gyerek = "ילד"), גיאלוג (gyalog = "ברגל")

נאג' (Nagy, שם משפחה, = "גדול")

= עיצור מחונכך הדומה ל"ג" מרוכך, ל"ג'" מרוכך או ל "ד" מרוכך.
בתיעתוק פונטי /ɟ͡ʝ/ ‏, /ɟ/ או <dy>, שבו y מצביע על החינכוך(פלטליזציה). דומה למשל ל- d בהיגוי המילים duke due dew באנגלית (לא אמריקאית), ול- д המרוכך הרוסי, אך gy מרוכך ממנו.

[1]

H ה הרצג (Herceg = "דוכס"), הלאס (Halász - שם משפחה, "דייג") יוהאס (Juhász - שם משפחה, "רועה צאן") ברוב המקרים - עיצור סדקי חוכך - ɦ ; אילם כמו ה' סופית בעברית בסוף מילים - מֵה (méh = "דבורה"; "רחם"), יוּה (juh = "כבש"); יוצאים מן הכלל - "ח" בכמה מקרים של מילים זרות, ובמילה "איחלט" (ihlet = "שאיפה" (נשימה))
J י
יוצא מן הכלל: אחרי עיצור בסוף המילים - לא מתעתקים.
# יודית (Judith) (שם פרטי, "יהודית") באיה Baja (שם של יישוב);
  1. בסוף המילים אחרי תנועה: י טוקאי (Tokaj - שם של יישוב ויין)
  2. בסוף המילים, אחרי עיצור - נשמע בקושי, כמו לחש - עדיף לא לתעתק, (אלא רק לצורכי לימוד הפונטיקה ההונגרית)

כמו ב- "פֵר" férj (בעל של אשה) או בצורות ציווי - דוֹבּ dobj (זרוק!), קַפ kapj (קבל!)

הערות פונטיות: [j], עיצור מקורב - חצי תנועה;
יוצא מן הכלל: במילים férj kérj מדובר ב"תנועה" לא-הברתית [ʝ]

הדומה ל-i הסופית הרומנית במילים כמו ceri, Ploeşti, sportivi

  1. בסוף המילה אחרי עיצור אטום férj kérj
  2. בסוף המילה אחרי עיצור קולי !kapj הצליל "קולי" יותר, מתקרב ל- [ç] (כ לא דגושה עברית), אינו הברתי. בעברית אין צורך לתעתיק.
K ק קיש (Kiss) (שם משפחה, מהמילה "kis" = "קטן")
L ל לאיוש (Lajos) (שם פרטי, = לודוויג, לואי),
Ly י קארוי Károly (שם פרטי,= קארל, צ'ארלס), גוּיאש gulyás (גולאש)

שוֹימוש Solymos (שם משפחה), נדיר בהתחלת מילים - יוּק lyuk (חור), סֵקֶאי (Székely) (שם משפחה, = סקלר); בישראל השתרש, מטעמי נוחות, התעתיק השגוי "סקלי"

כתיב מסורתי. פעם היגויו סומן ב /ʎ/. בהונגרית סטנדרטית- זהה פונטית ל "j".
M מ מאקו (Makó) (שם עיר) מארוש, (Maros) (שם נהר)
N נ נאדאש (Nádas) נֵמֶט (Németh שם משפחה, מהמילה német = "גרמני")
Ny
  1. לפני תנועה: ני (נ מחונכך או מרוכך)
  2. לפני עיצור ובסוף מילה: נ
נילאשוק (Nyilasok) (חברי המפלגה הפאשיסטית ההונגרית צלב החץ, מהמילה "ניל" nyil= חץ), נְיֶילב (nyelv) (שפה, לשון),

נירג'האזה (Nyiregyháza) (שם של עיר), ניוגאט (nyugat) (מערב), אדלן (Edelény) (שם של עיר)

/ɲ/ (נ מחונכך או מרוכך) כמו n במילה new באנגלית בריטית, כמו gn צרפתית ואיטלקית, כמו ñ ספרדית או ל"נ" (н) הרוסי בצמדים нe ни.
P פּ פאל (Pál), פפריקה (paprika) (פלפל, פלפל אדום), פץ' (Pécs) (שם עיר)
Q, לא ממש עיצור אלא אות המופיעה במילים זרות, בדיגרף ממקור לטיני qu קוו אקווינקום (Aquincum)(שם של אובודה בתקופה הרומית) מילים שנכתבו פעם עם q נכתבות כיום עם הצמד kv, למשל "אקוורל" akvarel (צבע מים)
R ר רונאי (Rónai) (שם משפחה), הורבאט (Horváth) (שם משפחה, מהמילה horvát =קרואטי) /r/
S שׁ שארקזי (Sárközi) (שם משפחה, לפי האזור "שארקז" Sárköz), אנדראש (András)

(שם פרטי = אנדרה, אנדרו וכו'), שׁיפושׁ (Sipos) (שם משפחה)

באופן יוצא דופן, להבדיל מרוב השפות, בהונגרית האות s מסמנת "שׁ"
Sz ס סומבאט (Szombat) (שבת), סֶנֶש Szenes (שם משפחה), סאקאץ' (Szakács) (שם משפחה, = טבָּח), סֶקֶה-סאקאל Szőke-Szakáll (שם של שחקן קולנוע, = זקן בלונדיני) הדיגרף sz בהונגרית מסמן "ס", בשונה מהכתיב הפולני.
T ט טאקאץ' (Takács) (שם משפחה, = אורג), טוֹט Tóth (שם משפחה, כינוי ל"סלובקי"), טאטאבאניה Tatabánya (שם עיר), סַטמאר (Szatmár) (שם עיר)
Ty טי ( לפעמים תי - בתעתיקים מסורתיים אחדים) (ט או ת מרוכך או מחונכך) מתיאש (Mátyás) (שם פרטי, השתרש תעתיק ב-ת, לפי המקור העברי של השם - מתיא, מתי) קוּטְיה (kutya) (כלב), אטיה (atya) (אב) /c͡ç, דומה ל t במילים Stuart stew באנגלית בריטית
V וְ (או נדיר - ב לא דגושה) ואמברי Vámbery (שם משפחה), וישגראד Visegrád (שם עיר), טלוויזיו (televízió), דארוואש (Darvas) (שם משפחה)
(W) בשימוש במילים ושמות זרים ובכמה שמות של אצילים וְ כמו v ושלני (Wesselényi) (שם של משפחת אצולה) איות ממקור גרמני
(X) אינו עיצור, אלא אות בשימוש במילים ובשמות זרים קס, קסנון (xenon), אקספדיציו expedició (מסע)
Z ז זריני (Zrínyi) (שם משפחה), אסטרהאזי (Eszterházy) (שם של משפחת אצולה)
Zs ז' Zsigmond (שם פרטי) Dezső (שם פרטי)

תנועות[עריכת קוד מקור]

תנועה תעתיק עברי דוגמה היגוי, הערות
A
  1. בהתחלת המילים - אַ
  2. באמצע המילים - אַ (א+פתח) או "פתח"
  3. בסוף המילים - ָה (קמץ +ה)
מדובר למעשה בצליל ביניים בין אַ ובין אֹ)‏,
אסטאלוש Asztalos (שם משפחה, = נגר), בּלאהָה (Blaha) (שם משפחה), צ'אבָּה (Csaba) (שם פרטי של גבר), אַנָּה Anna (שם פרטי של אשה), מאגיאר ‏ (magyar)(

(=הונגרי או מדיארי)

/ɒ/ או /ɔ/
/ɒ/ באלפבית IPA ‏, Q באלפבית X-SAMPA, ‏ ; תנועה פתוחה אחורית מעוגלת, דומה ל o במילים האנגליות not ,hot, וכמו התנועה המסומנת ב"אליף" במילה הפרסית [nɒ̜n] ﻧﺎﻥ (לחם).

הבלשן פטר סנדה רואה בה אלופון עיקרי של הפונמה /a/ בהונגרית. הבלשנית מריה גוֹשי, רואה בה תנועה חצי-פתוחה אחורית מעוגלת /ɔ/.

Á אַ = א + פתח, ארוך "טאטאריאראש" (Tatárjárás) (פלישת המונגולים או הטטארים),קארפאטי (Kárpáthy) (שם משפחה, ="מהרי הקרפטים", קאשאק (Kassák) (שם משפחה), באנאט (Bánát) (שם של חבל ארץ) |/aː/ תנועה קדמית פתוחה לא מעוגלת, דומה להיגוי מילת הקריאה האנגלית !Ah

או ה a במילה הגרמנית Rat (עצה, מועצה), או הa הראשונה במילה האיטלקית Papa (אפיפיור)

E ֶ סגול, אך פתוח יותר
  1. בהתחלת המילה - א+סגול
  2. באמצה המילה - סגול
  3. בסוף המילה - סגול +ה
בֶּנֶדֶק (Benedek)(שם של גבר או שם משפחה, = השם "בנדיקט", "ברוך" בהונגרית), פֶקֶטֶה (Fekete) (שם משפחה= שחור), דֶבְּרֶצֶן (Debrecen)(שם של עיר, דברצן), נֶם (nem) (=לא)

סֶנְדֶה (Szende) (שם משפחה, מהמילה szende = תמים)

/ɛ/ תנועה קדמית חצי פתוחה לא מעוגלת - דומה לצליל э ברוסית, או ל ל ê במילה הצרפתית bête, או e במילה האנגלית pen
É צירה' ארוך,
  1. בהתחלת המילה - א+צרה,
  2. באמצע המילה - צרה,
  3. בסוף המילה - צרה+ה
בֵּלָה (Béla)(שם פרטי של גבר), פֶהֵר Fehér

(שם משפחה = לבן),פֵּטֶר Péter (שם פרטי של גבר = פיטר) בֵּץ' (Bécs) (שם העיר וינה בהונגרית) בֵּקֵשִי Békési (שם משפחה), מאתה Máté (שם פרטי של גבר)

/eː/, בIPA וב X- SAMPA מסומנת e, תנועה קדמית חצי-סגורה לא מעוגלת, דומה להיגוי ה a במילים האנליות say, play או e במילה הקריאה hey אך בלי לבטא את y; דומה ל é במילה הצרפתית beauté café, או להיגוי ה ee במילה הגרמנית Seele
I אי או יִ(חיריק)
  1. בהתחלת המלה - אי
  2. באמצע המילה - י עם חיריק
  3. בסוף המילה - י
פירושקה (Piroska)(שם פרטי של אשה = שקול כנגד השם "פאראסקבה" וקרוב למילה "פירוש" (piros) = אדום), ריגו יאנצ'י (Rigó Jancsi)(שם של עוגה)

אִיבּוֹיָה (Ibolya)(שם פרטי של אישה, = סיגלית)

/i/ קצר.
Í כמו I. מבטאים כמו I ארוך אירוֹרסאג (Írország, = אירלנד);זריני Zrínyi (שם משפחה, ממקור קרואטי), ויז (víz, = מים), אירט (írt, = הוא כותב) /iː/ (I ארוך) כמו ea במילים האנגליות leave lead; כמו ee במילה האנגלית free

תנועה סגורה קדמית לא מעוגלת, בהונגרית, היא פונמה נפרדת: למשל "אירט" irt = בִּיעֵר, אירט írt = (הוא) כתב [2]

-
O אוֹ או וֹ (חולם),
  1. בהתחלת המלים - אוֹ
  2. באמצע המלים - וֹ
  3. בסוף המילה - וֹ (בהונגרית, בסוף המילה מופיעה בדרך כלל התנועה ó ולא o)
בוֹדוֹר Bodor (שם משפחה), Oláh (שם משפחה, = ואלאך או רומני) /o/ "אוֹ", "אֹ", קצר ופתוח יותר מ/oː/ -
Ó כמו O. מבטאים חולם, אך יותר ארוך. אובודה(Óbuda = שם של שכונה בבודפשט, "בּוּדה העתיקה"), ז'ידוֹ (zsidó = יהודי), סאבו (Szabó = שם משפחה, = חייט), גאלגוצי (Galgóczi = שם משפחה,לפי ישוב בסלובקיה -בהונגרית "גאלגוץ", כיום הלוהובץ) /oː/, תנועה אחורית חצי-סגורה מעוגלת,

כמו oh במילה הגרמנית Kohl (כרוב), כמו ה o הראשונה במילה האיטלקית foro (פורום);

התנועה ó מהווה פונמה נפרדת, ראה למשל "קור" kór = מחלה, לעומת "קור" kor = תקופה, זמנים.
-
Ö (לפעמים Eo) אֶ‏, סגול קֶרֶש (ראה קְריש (Körös)(שם של נהרות), ורשמארטי (Vörösmarthy (שם משפחה) גיירג' (György = שם פרטי של גבר = ג'ורג'), אדן (Ödön) (שם פרטי של גבר) /ø/, תנועה חצי-סגורה קדמית מעוגלת, קיימת בשפות הגרמאניות, בפינית, בשפות הטורקיות, וכו'), כמו ה ö הגרמני או הטורקי, דומה ל eu או oe בצרפתית, גם ל e במלים הצרפתיות ce le. -
Ő מתועתק כמו Ö:אֶ‏, סגול; מבטאים ארוך יותר;
  1. בהתחלת המילה: אֶ
  2. באמצע המילה: סגול
  3. בסוף המילה :סגול +ה
אֶה (Ő = הוא, היא),סֶקֶה (Szőke = בלונדיני), וֶרְבֶּצִי = Werbőczy (שם משפחה), גֶרֶה (Gerő = שם משפחה) /øː/ מבטאים כמו ø ארוך. יוצר זוגות מינימליים, כמו ב

אֶט (öt= חמש), אֶט (מבטאים סגול ארוך) (őt= אותו, אותה) - תנועה חצי-קדמית סגורה ארוכה מעוגלת. כמו ö במילה הגרמנית schön (יפה), כמו eu בסוף המילה הצרפתית milieu (מילייה, סביבה) או במילה ההלונדית keuken (מטבח)

-
U אוּ וּ אֻ ; שוּרוּק או קוּבוּץ
  1. בהתחלת המילה - אוּ
  2. באמצע המילה: וּ (בכתיב חסר), וּ או ֻ (בכתיב מלא)
  3. בסוף מלים - וּ
אוּדווַרהֶיי (Udvarhely) (שם של עיר, מ"אוּדוור" (udvar) = חצר, ו"היי" (hely) = מקום); בּודפשט (Budapest) (שם בירת הונגריה); קוּרוּץ = (kuruc) (שם של לוחמים אנטי-אוסטרים) פאלו (falu = כפר). /u/, תנועה אחורית סגורה מעוגלת, מבטאים כמו שורוק, או קובוץ בימינו, קצרה. כמו במילה האנגלית full (מלא); -
Ú אוּ או וּ, קובוץ ; כמו u, אבל ארוך;
  1. בהתחלת המילה: אוּ
  2. באמצע המליה ובסופה: וּ
אוּיְהֶי (Újhely - שם של יישוב, מהמילה אוּי új = חדש, הֵיי hely = מקום); קרוּדי (Krúdy = שם משפחה), הַיידו-ביהאר (Hajdú-Bihar, שם מחוז בהונגריה, מהמילה hajdú = היידוק - מורד או שודד יער) /uː/ כמו u ארוך. כמו oo במלים האנגליות

moon (ירח), goose (אווז), do (עושה), food (אוכל) או כמו uh במילה הגרמנית Stuhl (כסא)

-
Ü אִי - חיריק; צליל כמו משהו בין אִי ו אוּ.
  1. בהתחלת המילה - אִי
  2. באמצע ובסוף המילה: חיריק (בכתיב חסר) או חיריק+י (בכתיב מלא)
  3. בסוף המילה:חיריק +י.
שׁיטֶה (Sütő = שם משפחה, = תנור) פישפק (püspök = בישוף) /y/ תנועה קדמית סגורה מעוגלת, כמו ü טורקי או גרמני, כמו u בצרפתית.
Ű אי או חיריק, כמו ü, אבל מבטאים ארוך יותר
  1. בהתחלת המילה: אִי
  2. באמצע המילה ובסופה: חיריק + י
סיץ' (Szűcs = שם משפחה, = פרוון) בֶּטִי (עם חיריק, אבל נשמע ארוך) (betű = אות) /yː/ כמו ü במילה הגרמנית Blüte (פריחה), כמו uu בהולנדית.

צורות כתיב ארכאי שנשמרו בשמות משפחה הונגריים[עריכת קוד מקור]

עיצורים
כתיב היסטורי לפי הכתיב העכשווי תעתיק עברי
ch cs ץ'
ts cs צ'
cz c צ
th t ת או ט
תנועות
כתיב היסטורי לפי הכתיב העכשווי תעתיק עברי
aa á אַ
é אֵ, צֵרֵה
ö אֶ, סֶגוֹל
ew ö אֶ, סֶגוֹל
ó אוֹ, חולָם
l)y) l)i) (ל)י
n)y) ny)i) (נ)י

דוגמאות:

שם משפחה בהונגרית קוראים: תעתיק עברי
Madách Madács מדאץ'
Széchenyi Szécsényi סֵצֵ'נִי
Batthyány Battyányi בתיאני או בטיאני
Imre Thököly Tököli טֶקֶלי
Sándor Weöres Vörös שאנדור ורש
Eötvös Ötvös אטווש
Cházár Császár צ'אסאר
Czukor Cukor צוּקוֹר
Gaál Gál גאל
Veér Vér וֵר
Soós Sós שוֹש (וֹ ארוך)
Thewrewk rök טֶרֶק

צורה נדירה קיצונית אחרת הוא השם Dessewffy שהיגויו כמו בכתיב Dezsőfi(דֶזֶ'פִי)

אותיות כפולות[עריכת קוד מקור]

  1. תנועות כפולות נהגות כמו תנועות ארוכות. התעתיק הוא על ידי אות אחת.

ראה השמות לעיל: Soós שוֹש, Koós קוֹש, Veér וֵר, Gaál גאל.

במלים המורכבות משתי מילים - צירופי מורפמות - יש היאטוס בין התנועות העוקבות:
leesik פועל מורכב le+esik (לֶה-אֶשיק = נופל)
beér פועל מורכב be+ér (בֶּה-אַר) מגיע
  1. עיצורים כפולים - מתעתקים באות אחת:

למשל קושוט Kossuth וכו'.

עיצורים דיגרפיים על ידי הכפלה הופכים לטריגרפים:
  • cs כפול = ccs אֶצֶ'ם (öccsém = אחי הצעיר)
  • gy כפול = ggy מג' (ג' מרוכך ומודגש) = דובדבן
  • ly כפול = lly גאי ( gally = ענף)
  • ny כפול = nny קֶנְיי (könnyű = קל)
  • sz כפול = ssz בּוֹרנֶמיסה (שם משפחה, Bornemissza)
  • ty כפול = tty בתיאני ( שם המשפחה Batthyány או Battyány) או פיט (עם ט מרוככת בסוף) (fütty = שריקה)
  • zs כפול = zzs רוז'אל (rúzzsal = עם שפתון)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

  • Gósy Mária -Fonetika, a beszéd tudománya ('Phonetics, the Study of Speech'), Osiris Kiadó, Budapest 2004, ISBN 9633896665

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ ברומנית - במילים או שמות שעברו רומניזציה מתעתקים בדרך כלל עם Gh = ג, ראה Moghioroş maghiar, לפעמים בהשפעה סרבית או אולי טורקית ג' - למשל הכפר ג'ארמאטה Giarmata, הסרבים מתעתיקים עם ђ =ג' Мађар, הרוסים עם дь, משם התעתיק בשימוש בעברית לשבטים ההונגרים: "מדיארים".
  2. ^ לצורכי תיעתוק השמות באנציקלופדיה - אין הבדל בין התעתיקים של i ו í.