ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:לשון גוזמה בחז"ל
 |
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הדף פתוח לעריכה. | |
בלשון חז"ל מופיעים לפעמים ביטויים, לשונות או מספרים שאינם מדויקים, אלא הם בלשון גוזמה. לעיתים לשון זו מכונה בגמרא כלשון הבאי.
באגדה[עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – אגדה (יהדות)
בדברי אגדה שבספרות חז"ל שכיח שייכתבו סיפורים ורעיונות המשתמשים בלשון גוזמה כדי להעביר בצורה נכונה יותר את רוח הדברים[1].
גם על קרבן התמיד, שבמשנה נאמר כי לפני שחיטתו השקו אותו בכוס עשויה זהב, יש דעות בתלמוד בבלי כי הדבר גוזמה. דעות אחרות בתלמוד סוברות כי אין הדבר גוזמה, אלא אכן השקו אותו בכוס עשויה זהב, שכן "אין עניות במקום עשירות"[2].
בהלכה[עריכת קוד מקור]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
מספרים בלשון גוזמה[עריכת קוד מקור]
בספרות חז"ל מוזכרים לעיתים מספרים מופלגים, כשהם משמשים בלשון גוזמה. באחד המקומות המספר מופיע במשנה, ובתלמוד בבלי אמרו עליו שהוא מוגזם. במקומות אחרים הגוזמה נראית מתוך ההקשר, ומתוארת כך בדברי הראשונים והאחרונים. מספרים מסוימים זוהו על ידי המפרשים כמספרים טיפולוגיים בעלי סבירות גבוהה לשמש להפלגה והגזמה.
מספרים המשמשים לגוזמה[עריכת קוד מקור]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרים [ פרק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
יש מספר ספרות המשמשות בתדירות גבוהה כביטוי של גוזמה. מהם המזוהים לפי העניין שכאלה, ומהם - ובעקבות כך - כאלו שמזוהים ככאלו גם כשמתוך העניין לא ברור באופן מובהק שמדובר בגוזמה.
- 400
לדעת מפרשים רבים המספר 400 הוא מספר של גוזמה. כמה דוגמאות לדבר:
- בתלמוד מסופר כי על קטע קטן בדברי הימים נכתבו בספר יוחסין כמות רבה של דרשות עד שכדי לשאתן היה צורך בגיוס 400 גמלים{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ב, עמוד ב', ו[3].
- 300
המספר 300 נחשב כמספר מוכר של גוזמה בחז"ל. דוגמאות לכך:
- על התפוח (מצבור של אפר) בבית המקדש נאמר במשנה כי לפעמים הכיל כ-300 כור, ובתלמוד בבלי נאמר על כך כי המספר הוא בלשון גוזמה[2].
- המשנה מספרת על כך שבפתח ההיכל שבבית המקדש היה מעין גפן עשוי מזהב, שהכיל עלים וענבים שנתרמו ונתלו על ידי מתנדבים מהעם, ומדי פעם היו מרוקנים את גפן הזהב ומשתמשים בעלי וענבי הזהב עבור תרומת הלשכה. לפי עדות רבי אלעזר ברבי צדוק באחת הפעמים נדרשו 300 כהנים כדי לפנות את הגפן. בתלמוד בבלי נאמר כי גם מספר זה נאמר בלשון גוזמה[4].
- הפרוכת בבית המקדש הייתה בגודל של כחמישה מטרים על 2.5 מטרים, ועשויה מחוטים רבים. המשנה מתארת כי לצורך טבילתה נדרשו 300 כהנים לשאת אותה. גם מספר זה מצוין בתלמוד בבלי כמספר של גוזמה[4].
- 60
המספר 60 הוא אחד המספרים המובהקים המופיעים כדוגמה למספר גוזמתי בחז"ל, והוא מופיע ככזה בדברי הראשונים והאחרונים, שרובם אף ציינו כי השימוש במספר זה כגוזמה הוא אופייני[5]. דוגמאות לכך:
- בתלמוד בבלי מוזכרת אמרת כנף לפיה אדם השומע אדם אחר בעת אכילתו, ואילו הוא - השומע - אינו אוכל, באים אליו 60 מיני מכאובים[6].
- בתלמוד בבלי מובא כי רב חסדא זכה לצאצאים רבים, לאורך חיים ולעושר; לעומת רבה שלא זכה לכל זה. בהקשר הצאצאים מביאה הגמרא כי בביתו של רב חסדא נערכו 60 חתונות (לצאצאיו[7]), ואילו בביתו של רבה אירעו 60 מקרי שכול (לצאצאיו[7])[8].
יש מי שכתב כי היסוד לשימוש במספר זה לשם גוזמה הוא מהמושג ההלכתי של ביטול בשישים[9].
- 13
- 12
לשון גוזמה בענישה[עריכת קוד מקור]
פסקה זו נמצאת בתהליך עבודה מתמשך. הפסקה פתוחה לעריכה.
שדי חמד כללים, מערכת ח', כלל צ"ב.
ר"א בן אמוזג, "טעם לש"ד" עמ' 22 - "כי דרך הפלגה דברו חז"ל בקדשם" (בקשר לאיסור ועונש המיתה שבו נוקט הזהר ביחס להנחת תפילין בחול המועד)
ראו גם[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף שיק, שיח התלמוד, "לשון גוזמא - הפלגה", חלק ג', בני ברק תש"ס, עמ' 46 ואילך
- הרב יהודה אקער, "מספרים המציינים ריבוי והפלגה בלשון חז"ל", בתוך: תורה ודעת, כרך ה', גיליון 139, טבת תשע"א, עמ' ש"ח-שי"ג
- אנציקלופדיה תלמודית, כרך לז, לשון תורה; לשון חכמים, פרק ב'
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- חנן גפני, דיברו חכמים בלשון הבאי?, 2009
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ רבי יהושע בועז, שלטי הגיבורים, מסכת עבודה זרה, פרק א', בשם ריא"ז; רבי מנחם המאירי, בית הבחירה, מסכת שבת, דף נ"ה, עמוד א', על מאמר חז"ל שהיו מספר צדיקים שלא היו להם שום עבירות, ולא נגזרה עליהם מיתה אלא מחמת "עטיו של נחש"; רבי פנחס אליהו הורביץ, ספר הברית השלם, דף קס"א, עמוד ב', על תיאור חז"ל בעניין הר בגודל שלוש פרסאות שתכנן עוג מלך הבשן להשליך על בני ישראל במדבר.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף כ"ט, עמוד א'.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי אברהם בן הרמב"ם, "מאמר לר"א בן הרמב"ם ז"ל", בתוך: עין יעקב, א' - זרעים, ירושלים תשס"ח, עמ' כ"ח, באתר אוצר החכמה (אך ראו רבי יוסף חיים מבגדד, בן יהוידע, על פסחים שם, ד"ה בין אצל לאצל, שהכוונה ל-400 לוחות עצים קטנים שהיו כותבים עליהם, ואין מדובר בגוזמה). - ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף כ"ט, עמוד ב'.
- ^ רש"י, פירוש רש"י לתלמוד, על מסכת שבת, דף צ', עמוד ב', ד"ה שיתין; על מסכת בבא קמא, דף צ"ב, עמוד ב', ד"ה שיתין; על מסכת סנהדרין, דף ז', עמוד ב', ד"ה ששים; בעלי התוספות, תוספות, על מסכת מועד קטן, דף כ"ח, עמוד א', ד"ה שתין; על מסכת בבא קמא, דף צ"ב, עמוד ב', ד"ה שיתין; רבי עזריה מן האדומים, מאור עינים, חלק א', פרק כ', וילנה תרכ"ג-ו, דף קי"ג, עמוד א'-ב'; רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס, מהרש"א - חידושי אגדות, על מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד א', ד"ה בתליסר; על מסכת בכורות, דף נ"ז, עמוד ב', ד"ה חזירין; על מסכת בבא מציעא, דף פ"ד, עמוד ב', ד"ה הוו; רבי אברהם חיים שור, תורת חיים, על מסכת בבא מציעא, דף פ"ד, עמוד ב'; רבי צבי הירש חיות, מבוא התלמוד, פרק ל', ד"ה וכן דרך, זולקבה תר"ה, דף כ"ד, עמוד א'; רבי יוסף חיים מבגדד, אמרי בינה, חקרי לב, סימן י"א, ד"ה אמנם, ירושלים תשל"ג, עמ' ר"ז; רבי זכריה ישעיהו יולס, התורה והחכמה, חלק א', מאמר "גוזמא קתני", פרק ב', ד"ה אמור, וילנה תרע"ג, עמ' 34.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ"ב, עמוד ב' וברש"י ד"ה שיתין ובתוספות ד"ה שיתין.
- ^ 1 2 דהיינו לבניו ולנכדיו. רש"י בכתב יד, על דברי הגמרא שם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, עמוד א', ובתוספות שם.
- ^ רבי אברהם חיים שור, תורת חיים, על מסכת בבא מציעא, דף פ"ד, עמוד ב'.
{{נו}}