ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי חיים פינחס שיינברג
 | |
| הרב חיים פינחס שיינברג | |
| לידה |
1 באוקטובר 1910 כ"ז באלול תר"ע אוסטרוב, פולין |
|---|---|
| פטירה |
20 במרץ 2012 (בגיל 101) כ"ז באדר תשע"ב ירושלים |
| מקום פעילות | ישראל |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת תורה אור |
| רבותיו | הרב משה סולובייצ'יק והרב שמעון שקופ |
| חיבוריו | טבעת החושן, אגרא דשמעתתא, מילואי אבן, משמרת חיים, שעורי רבי חיים פינחס |
הרב חיים פינחס שיינברג (כ"ז באלול תר"ע, 1 באוקטובר 1910 - כ"ז באדר תשע"ב, 20 במרץ 2012) היה ראש ישיבת תורה אור, פוסק הלכה, רבה של קריית מטרסדורף בירושלים וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. בסוף ימיו נודע בכינוי 'זקן ראשי הישיבות'.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור]
נולד באוסטרוב שבפולין, בנם השני של יעקב יצחק ויוספה (לבית טמבק). בצעירותו התגורר במיר. טרם לידתו היגר אביו לארצות הברית. בתרע"ט, כשהיה בן תשע, הצטרפו אליו האישה והילדים. הם התגוררו בלואר איסט סייד.
למד בישיבת רבנו יעקב יוסף עד גיל 14. בשנת תרפ"ד עבר ללמוד אצל הרב משה סולובייצ'יק בישיבת רבנו יצחק אלחנן. משם עבר לבית מדרש לרבנים בראשותו של הרב יהודה לבנברג שבניו הייבן שבקונטיקט, מוסד תורני ללא לימודי חול. בגיל שש עשרה וחצי סיים ללמוד את כל הש"ס. בגיל 17 חזר ללמוד בישיבת רבנו יצחק אלחנן, אצל הרב משה סולובייצ'יק והרב שלמה פוליצ'ק. קיבל סמיכה לרבנות מהרב ברוך בר לייבוביץ, הרב משה סולובייצ'יק, הרב ד"ר דב (ברנרד) רבל ועוד.
בט"ו באדר א' תרפ"ט נישא לבאשע, בהיותה בת 17, על פי הצעת אביה, הרב יעקב יוסף הרמן. הרב ברוך בר לייבוביץ, סידר חופה וקידושין. בעידוד חותנו, עברו בני הזוג להתגורר בעיירה מיר שבפולין (כיום בלארוס), על מנת ללמוד בישיבת מיר.
לאחר קרוב לחמש שנים בתרצ"ה חזרה המשפחה לניו יורק, כדי לא לאבד את אזרחותם האמריקאית[דרוש מקור]. לאחר חזרתו למד בישיבת היכל רבינו חיים הלוי בבוסטון אצל הגרי"ד סולובייציק ולאחר מכן שימש משגיח רוחני בישיבת חפץ חיים שברובע קווינס. בתפקיד זה הוא שימש במשך 25 שנה. בשנת תש"כ[1], הקים (בעזרתם של אחיו הרב שמואל וחתנו הרב חיים דוב אלטוסקי) בשכונת בנסונהרסט שבברוקלין את ישיבת תורה אור והחל לעמוד בראשה. במקביל שימש כרב של קהילת 'בקש שלום אנשי אוסטרובא'.
באייר תשכ"א עלה לישראל והעביר לשם את ישיבתו. תחילה שכנה הישיבה בבניין בית היתומים דיסקין בירושלים. בשנת תשל"א היא עברה לבניין הנוכחי בקריית מטרסדורף.
נהג להיות עטור בתפילין במשך כל היום ולבש מעל 50 ציציות. בשבת לא דיבר דברי חול. לא אכל אלא בסעודת מצווה[דרוש מקור].
עסק רבות במשנתו של הרב אריה לייב הלר וכתב חיבורים על כל ספריו, קצות החושן, אבני מלואים ושב שמעתתא.
בשנותיו האחרונות כונה "זקן ראשי הישיבות". נפטר בכ"ז באדר תשע"ב, בן 101, ונקבר בהר הזיתים.
משפחה[עריכת קוד מקור]
היה נשוי לבאשע (תרע"ג - ג' בחשוון תש"ע), במשך כשמונים שנה[2]. אחות אשתו הייתה הסופרת רוחמה שיין.
לרב שיינברג בן יחיד - הרב שמחה שיינברג, שהתמנה תחתיו לראשות הישיבה; וארבע בנות - חנה, זלדה, פרומה רחל ורבקה. בתו זלדה הייתה נשואה לרב ניסן אלפרט שכיהן כר"מ במתיבתא תפארת ירושלים וכראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן. בתו פרומה רחל הייתה נשואה לרב חיים דב אלטוסקי כיהן כראש ישיבת תורה אור לבני חו"ל, מחבר סדרת ספרי "חידושי בתרא" על מסכתות התלמוד. נכדו הוא הרב מרדכי אלטוסקי, חתנו של הרב אבא ברמן, אשר הוציא לאור בצעירותו את ספרו של סבו "משמרת חיים", והוא משמש כיום כאחד מראשי ישיבת תורה אור לצד דודו הרב שמחה שיינברג.
מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור]
- חתנו הרב חיים דוב אלטוסקי, ראש הישיבה לבני חו"ל
- בנו הרב שמחה שיינברג, ראש הישיבה הנוכחי
- אחיינו הרב יוסף שטרן, היה מגיד שיעור בישיבת תורה אור
- הרב נח אורלוויק מנהל רוחני בישיבת תורה אור
- הרב ישראל גואלמן, רב ברמות ור"מ בישיבת תורה אור
- הרב משה לואיס, ראש ישיבת "שערי חיים"
- הרב מרדכי לוין, ראש כולל "תורת חיים"
- הרב אליהו פרנקל, מגיד שיעור בישיבת תורה אור
- הרב אלחנן פרץ, רב קהילה ברמת בית שמש ומחבר ספרים
- הרב צבי שרלין, רב בשכונת רמת אשכול ומגיד שיעור בישיבת תורה אור
מספריו[עריכת קוד מקור]
- טבעת החושן, על שולחן ערוך חושן משפט, כולל הערות על הספרים קצות החושן ונתיבות המשפט, ה' כרכים, תשי"א-תשל"ב
- אגרא דשמעתתא (ה' כרכים) - על הספר שב שמעתתא
- מילואי אבן (ד' כרכים) - על הספר אבני מילואים
- משמרת חיים, שאלות לעיון שמטרתן הרגלת התלמידים בחשיבה למדנית-ישיבתית, ואשר נאמרו לפני תלמידים בשעות מאוחרות בליל שישי המכונה בשפה הישיבתית בשם "משמר", ומכאן שמו של הספר "משמרת חיים". בסופו של הספר ישנן הצעות לפתרונות. ג' חלקים, תשל"ה-תשנ"ו. הספר יצא לאור במהדורה מחודשת ומפוארת בשנת תשע"ו, בתוספת תירוצים הערות והארות על כל קושיותיו מאת הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת עטרת ישראל (אשר מחבב מאד את הספר הזה ונהג להגות בו במהלך טיסותיו הארוכות בנסיעותיו לרחבי העולם), במדור מיוחד הנקרא "ברכת מרדכי".
- שיעורי רבי חיים פינחס - חידושים על שבע מסכתות בש"ס
- אמרי חיים - על ענייני סדר קדשים והלכות נדה
- אמרי חיים פינחס – הלכות נדה, ירושלים תשע"ח.
- דרך אמונה וביטחון
- נתיבות חיים - שיחות מוסר
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- הרב אלחנן פרץ, "אורחות הרב וראש הישיבה", תשע"ב
- רוחמה שיין, "הכל לאדון הכל" (פרק אודותיו)
- חיים שלמה רוזנטל, מגדלתו ומרוממתו, ירושלים: ישיבת תורה אור, תשע"ו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי חיים פינחס שיינברג בוויקישיתוף- הרב חיים פנחס שיינברג, טבעת החושן-חלק ראשון, באתר היברובוקס
- משה ויסברג, ניצחו אראלים את המצוקים • זקן ראשי הישיבות, הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל, באתר בחדרי חרדים
- משה ויסברג, שקיעות והתמדה • סדר יומו של ראש הישיבה זצ"ל, באתר בחדרי חרדים
- חיים שקדי, תולדות חייו של הגאון רבי חיים פינחס שיינברג זצ"ל באתר כיכר השבת
- רשימת המאמרים של מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי חיים פינחס שיינברג, באתר רמבי"ש
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ חיים שקדי, תולדות חייו של הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל, באתר כיכר השבת, 20 במרץ 2012
- ^ חנוך לס, בד"ה: הרבנית פאשע שיינברג ע"ה, באתר כיכר השבת, 21 באוקטובר 2009
קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה קטגוריה:ירושלים: רבנים קטגוריה:ראשי ישיבה ליטאים בישראל קטגוריה:עולים בשנות ה-1960 קטגוריה:בוגרי ישיבת רבי יצחק אלחנן קטגוריה:רבנים חרדים אמריקאים קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר (בלארוס) קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הנביאים קטגוריה:אמריקאים ישראלים קטגוריה:משפחת הרמן קטגוריה:ישראלים שהגיעו לגיל מאה קטגוריה:רבנים שהגיעו לגיל מאה קטגוריה:אמריקאים שהגיעו לגיל מאה קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2012