ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי זליג ראובן בנגיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב זליג ראובן בנגיס
הרב בנגיס
הרב בנגיס
הרב בנגיס
לידה 16 ביוני 1864
י"א בסיוון ה'תרכ"ד
פטירה 21 במאי 1953 (בגיל 88)
ז' בסיוון ה'תשי"ג
מקום פעילות מזרח אירופה, ארץ ישראל.
השתייכות גאב"ד העדה החרדית
תפקידים נוספים ראש ישיבת אהל משה
תלמידיו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב ישראל גרוסמן
חיבוריו לפלגות ראובן, חידושי הגרז"ר

[[קובץ:תבנית:תמונה לטיפול|ממוזער|250px|הרב והרבנית בנגיס בתקופת עלייתם לארץ ישראל]] רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 15 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים. מחבר סדרת הספרים לפלגות ראובן.

תולדותיו[עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה שניפישוק הסמוכה לווילנה שבליטא לרבי צבי הירש בנגיס. בהיותו בן 17 הגיע ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד אצל רבו המובהק, הנצי"ב, שכינהו ש"ס חי, וכן אצל רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. קיבל סמיכה לרבנות מהנצי"ב, מרבי יצחק אלחנן ספקטור ומהרב שלמה הכהן מווילנא (ה"חשק שלמה").

בשנת ה'תרנ"ד (1894) התמנה לרב ואב בית דין בבדאקי שבפלך הורדנה עד לשנת ה'תרע"א (1912). לאחר מכן שימש ברבנות בקלווריה עד לשנת ה'תרצ"ח (1938). בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה בסמולנסק ומילא את מקומו של הרב אברהם ברוך סולובייצ'יק שנפטר באמצע המלחמה.

בשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל כדי לכהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים. שימש גם כראש ישיבת "אהל משה". לאחר פטירתו של הרב יוסף צבי דושינסקי בי"ד תשרי ה'תש"ט מונה תחתיו לגאב"ד העדה החרדית, עד למותו.

אישיותו ודרכו התורנית[עריכת קוד מקור]

הרב בנגיס התפרסם כלמדן. היה מרבה לחדש חידושים בדרך הפלפול, דבר שכבר לא היה נהוג בתקופתו. בספריו הוא מרבה לכתוב "הדרנים" לסיומי מסכתות, ולחבר בין תחילת המסכת לסופה ובינה לבין המסכת הבאה. מסיבה זו ספריו לא נפוצו. הוא הכיר בכך, ואמר פעם לחברו רבי איסר זלמן מלצר: בספרך (אבן האזל) רבו הלומדים, ואילו ספריי, מי מסתכל בהם?

מסופר שלעיתים תכופות היה עורך סיום על כל הש"ס, ולשאלת אנשים מתי הוא מספיק ללמוד, ענה שיש לו זמן בעת ההמתנה לאישים חשובים ולאירועים. פעם תיאר את מעמדו בישיבת וולוז'ין: "אני הייתי נקרא עילוי, ר' איסר זלמן (מלצר) היה נקרא חצי עילוי, ור' ברוך בער (לייבוביץ) היה נקרא רבע עילוי"[דרוש מקור].

למרות שכיהן בעדה החרדית, השקפת עולמו לא הייתה קנאית. עם זאת, בהיותו גאב"ד העדה החרדית הוצא על ידה האיסור להשתתף בבחירות[1] וכן היה מהלוחמים הבולטים נגד גיוס בנות לצה"ל.

לזכרו הקים הרב מרדכי צבי שיינברגר ישיבה בירושלים הנושאת את שם ספרו: "לפלגות ראובן" (כיום ישנו כולל בבניין הישיבה[דרושה הבהרה]), וכן הוקם לזכרו כולל "ר' זליג ראובן" בבית וגן.

  • אשתו: אסתר בת רבי חיים צבי הירש ברוידא, רבה של זאגר ישן, ומחבר הספרים "שארית חיים", "אוצר חיים" ו"הדרת צבי".
  • בנו: רבי שמעון זאב, מוציא לאור ירחון "חכמי ליטא" בקלווריה.
  • אחיו: רבי יהודה אידל חיים בנגיס, מו"צ בליבוי שבקורלנד.
  • אחיו: רבי משה אהרן בן דעת (בנגיס, בנדס), חתנו של רבי בן ציון שטרנפלד, ורבה האחרון של העיר בילסק. נספה בשואה.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור]

  • לפלגות ראובן - שבעה חלקים ובהם חידושים לתורה, לתלמוד ולמועדים, בהלכה ובאגדה. ספרו זכה להסכמות מרבי חיים סולובייצ'יק ורבי דוד פרידמן מפינסק-קרלין.
  • חידושי הגרז"ר - ליקוט מכתב ידו ומספרו "לפלגות ראובן" על סדר עניינים בש"ס. בהוצאת מכון ירושלים ירושלים, ה'תשמ"ד - תשנ"ג.
  • לפלגות לעד - הגהות וחידושים על מסכת ברכות ודרשות על חנוכה, ליקווד תשס"ב.
  • חידושים נוספים פרסם מעת לעת בקבצים תורניים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

  • "תולדות הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל", בתוך: חידושי הגרז"ר, חלק א' עמ' 15-22, ירושלים תשמ"ד.
  • עמיחי כנרתי, אור ראובן - קשרי הידידות בין הרב קוק והרב בענגיס, ירושלים תשע"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

ספרו


הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ 'מקטוביץ' ועד ה' אייר', צבי וינמן.

קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין קטגוריה:רבנים ליטאים קטגוריה:דייני העדה החרדית קטגוריה:אנשי העלייה החמישית קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות קטגוריה:נפטרים ב-1953 קטגוריה:סמולנסק: אישים

תבנית:ללא בוט ייבוא