ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי נחמיה אלתר
 | |
| מקום קבורה | בית הקברות וורשה |
|---|---|
| פטירה |
כ"ב תמוז תש"ב גטו וורשה |
| מדינה | פולין |
| מקום מגורים | ישראל לודז' |
| השתייכות | חסידות גור |
| חיבוריו | חידושי רבי נחמיה |
| אב | רבי יהודה אריה לייב בעל השפת אמת |
| ראש ישיבת שפת אמת ירושלים | |
| דיין ומו"צ בלודז' | |
| חבר וועד הרבנים בלודז' | |
הרב נחמיה אלתר (ח' באב תרל"ה[1] - כ"ב בתמוז תש"ב) היה בנו השלישי של האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל השפת אמת, אחיו של האדמו"ר השלישי מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה"אמרי אמת", חותנו של האדמו"ר החמישי מגור, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" וסבו של האדמו"ר הנוכחי מגור רבי יעקב אריה אלתר. כיהן כראש ישיבת שפת אמת בירושלים ודיין בלודז'.
תולדותיו[עריכת קוד מקור]
נולד לרב יהודה אריה לייב וליוכבד רבקה. בגיל 15 נישא לאסתר גליקא, בתו של רבי צבי הירש מורגנשטרן האדמו"ר מלומאז', נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק רבו של מקים חסידות גור רבי יצחק מאיר אלתר. חמותו הייתה בתו של רבי שלמה מראדזימין בנו של מופת הדור רבי יעקב אריה מראדזימין שהיה ידוע כפועל ישועות בקרב הארץ. לאחר חתונתו התגורר מספר שנים אצל סב אשתו, רבי שלמה, ולאחר מכן חזר לגור.
במלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה ולאחר סיומה[2] עלה לארץ ישראל, התגורר בצפת ולאחר מכן בירושלים שם כיהן כמנהיג לחסידי גור. בשנת תרפ"ה הקים אחיו ה"אמרי אמת" את ישיבת שפת אמת ומינה את אחיו רבי נחמיה לכהן כראש הישיבה. בשנת תרפ"ט חזר רבי נחמיה לפולין על מנת לטפל במחלתה של אשתו. תחילה התיישב באוטבוצק ולאחר מכן בלודז', שם מונה למו"צ וחבר ועד הרבנים של הקהילה.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה נפש בעיירה וישנובה-גורא הסמוכה ללודז', משם נמלט יחד עם יהודים רבים לפולין התיכונה. בהגיעו ללוביטש הסמוכה לוורשה תפסום הנאצים. הנאצים החלו לגזוז את זקנם של היהודים כשהגיעו אליו על מנת לגזוז את זקנו הזדעק ובאורח פלא הניחו לו. רבי נחמיה חזר ללודז' ושהה בה כשנה וחצי, עד שהוברח על ידי חסידי גור לוורשה, שם סברו כי מצבו יוטב, אך לאחר תקופה קצרה נפטר מדלקת ריאות בגטו בוורשה. הוא הובא לקבר ישראל בבית הקברות גנשא בוורשה באוהל ראדזימין.
בהיותו בגטו ורשה שמח בכל המאורעות ולא התלונן. כשהגיע לידי משפחתו מעט לחם אמר לשומרו לשבת. זמן מועט לפני פטירתו הכריז: "אם אי אפשר להשיג ישועה לכלל ישראל, בשביל מה כל זאת".
ילדיו[עריכת קוד מקור]
- הרב שלמה - חתן הרב בנימין פינקוסביץ' מוורשה
- הרב יהודה אריה לייב - חתן הרב אברהם יעקב יוסקוביץ'
- הרב יצחק מנחם מנדל (תמוז תרס"ח - ת"ש) - התגורר בוורשה. חתן רבי מאיר יוסקוביץ' מלודז'
- יוטע הענא (תרנ"ח - כ"א בתמוז תשמ"ב) - אשת בן דודה רבי שמחה בונים אלטר
- פייגא (נולדה תר"ס) - אשת בן דודה הרב יואל אלתר, בן רבי משה בצלאל אלתר
- יוכבד רבקה - אשת הרב יהודה כץ
- הדס - אשת הרב אברהם מרדכי סילמן, מו"צ בלודז'
- שרה טויבא - אשת הרב שמואל יהודה ציטרין
חיבוריו[עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ג יצא לאור הספר "חידושי רבי נחמיה" ובו ליקוט קטן מדברי תורתו על מסכתות הש"ס ושו"ת שנשארו לפליטה. החידושים נלקטו ונערכו ע"י הרב דוד אברהם מנדלבוים בהוראות חתנו של רבי נחמיה האדמו"ר רבי שמחה בונם אלתר שאף כתב באופן חריג בתחילת הספר מכתב ברכה. בשנת תשפ"א לכבוד מעמד חנוכת הבית של ישיבת "בית נחמיה" הספר יצא לאור במהדורה חדשה ע"י הנהלת הישיבה בתוספת חידושים שנמצאו בשנים האחרונות.
ישיבה על שמו[עריכת קוד מקור]
בשנת תש"פ הוקמה בבני ברק על שמו ישיבת "בית נחמיה" שנבנה ברוב פאר ע"י הפילנטרופ ר' אהרן ציטרין מניו יורק בנו של ר' שלמה זלמן ונכדו של ר' אהרן מהנגידים בלודז' שהיה מחותנו של רבי נחמיה אלתר. בראשות הישיבה עומד נינו הרב ישראל מנחם אלתר בנו השביעי של האדמו"ר מגור ומנהל הישיבה הוא ר' שלמה קופולוביץ.
פתיחת הישיבה וחנוכת הבית התקיים בכ"ב תמוז תשפ"א במעמד רב רושם בהשתתפותו של נכדו האדמו"ר מגור וילדיו, ובמעמד זה אף נערך מבחן פומבי לתלמידי הישיבה ע"י הרב יצחק זילברשטיין.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ה, בני ברק, תשמ"ח, עמ' מח-ע
- אברהם מרדכי סגל, ראש גולת אריאל על האמרי אמת מגור, (ירושלים תש"נ) עמ' קצ"ג
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- ל. פיינגולד, מגיא ההריגה, הצופה, 18 בנובמבר 1945
- מידע על אלטר, נחמיה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
נחמיה
קטגוריה:רבנים פולנים
קטגוריה:רבני גור
קטגוריה:רבנים בשואה
קטגוריה:נספים בגטו ורשה
קטגוריה:אסירים בגטו לודז'
קטגוריה:ראשי ישיבת שפת אמת
קטגוריה:ילידי 1875
קטגוריה:פולנים שנפטרו ב-1942