גורה קלוואריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גורה קלוואריה
Góra Kalwaria
POL Góra Kalwaria COA.svg
POL Góra Kalwaria flag.svg
Góra Kalwaria square.jpg
כיכר בגורה קלוואריה
מדינה פוליןFlag of Poland.svg  פולין
פרובינציה מזוביהPOL województwo mazowieckie flag.svg  מזוביה
ראש העיר ברברה סמבורסקה
Barbara Samborska
שטח 13.72 קמ"ר
תאריך ייסוד המאה ה-13; זכויות עיר בשנת 1670
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

11,130 (נכון ל-2006)
811.2 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
קואורדינטות 51°59′N 21°14′E / 51.983°N 21.233°E / 51.983; 21.233קואורדינטות: 51°59′N 21°14′E / 51.983°N 21.233°E / 51.983; 21.233
אזור זמן UTC +1
http://www.gorakalwaria.net

גוּרַה קַלְוַוארְיַהפולנית: Góra Kalwaria; ביידיש: גער, מבוטא "גֶר") היא עיר השוכנת על נהר הוויסלה בפולין, כ-25 ק"מ מדרום לעיר ורשה. העיר חשובה לנוצרים הקתולים של פולין, וכן ליהודים, כמרכזה בעבר של אחת החסידויות הגדולות.

במקור היה שמה של העיר פשוט "גורה". בשנת 1670 הוא שונה ל"נוֹבַה יֶרוֹזוֹלִימַה" (Nowa Jerozolima, בפולנית: "ירושלים החדשה"), ושונה פעם נוספת במהלך המאה ה-18 ל"גורה קלוואריה" (פולנית: Góra Kalwaria), שפירושה "הר הגולגלתא" - ההר בירושלים שעליו נצלב ישו.

בשנת 2006 גרו בעיירה כ-11,130 תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר גורה היה קיים כבר במאה ה-13. במהלך הכיבוש השוודי נהרס הכפר עד היסוד, ובשנת 1666 הפך לרכושו של הבישוף של פוזנן, סטפן וייז'בּובסקי (Stefan Wierzbowski), אשר החליט לייסד עיירה חדשה על גבי החורבות. תוכניתו הייתה להקים מעין "גבעת גולגולתא" - מרכז דתי אשר יוקדש להצגת הפסיון של ישו ולטקסים, שהיו די פופולריים בתחילת העת החדשה בפולין. הוא סבר כי הנוף המקומי מזכיר את זה של ארץ הקודש.

בשנת 1670 נקראה העיר החדשה "נוֹבַה יֶרוֹזוֹלִימַה" ("ירושלים החדשה"), קיבלה זכויות עיר ועבודת הבנייה צברה תנופה. העיצוב העירוני התבסס על מפות ימי-ביניימיות של ירושלים, וסידור הרחובות יצר צורת צלב. הבישוף הזמין את מסדרי הדומיניקנים, הפרנציסקנים והפייריסטים להתיישב בעיר, וזו התכסתה עד מהרה במנזרים, בכנסיות, קפלות וב"דרכי ייסורים". העיירה אמורה הייתה להיות נוצרית טהורה, ויהודים לא הורשו להתיישב בה.

לאחר מותו של הבישוף וייז'בּובסקי החלה שקיעתה של העיירה. כנסיות וקפלות רבות נסגרו, ובין השנים 1883-1919 הושעו זכויות העיר של העיירה.

בתחילת המאה ה-19 בוטל האיסור על התיישבות יהודים בגורה.

יהודי גורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים הראשונים הגיעו לגורה קלוואריה בשנת 1802, וכעשרים שנה מאוחר יותר התגוררו בה כמה מאות יהודים. רק בשנת 1834 הורשו היהודים בעיר לבנות בתים. בסביבות אמצע המאה ה-19 הגיע למקום ר' יצחק מאיר אלתר, והקים את החסידות הקרויה על שם העיר - חסידות גור. עם התבססות החסידות משכה אליה העיר המוני מבקרים, וב-1899 החל אף לפעול קו רכבת מוורשה לגורה, שכונה "דעם רבינ'ס קאלייקע" - הרכבת הקלה של הרבי.

לצד בית הרבי הוקם בית מדרש גורה קלוואריה, וכן הוקמו אכסניות ומתקנים נוספים לשימושם של החסידים, וביקור החסידים אצל האדמו"ר הפך לעוגן כלכלי משמעותי של העיירה[1]

בשנת 1936 נעשה נסיון הצתה של בית הכנסת של חסידי גור מסיבות אנטישמיות[2]. ב־1938 אירעה בעיר התנפלות אנטישמית, במהלכה נפצעו מספר יהודים ונגרם נזק לרכוש[3]

עם כיבוש העיר בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה הוטלו על יהודיה גזירות שונות, רכושם הוחרם, ובוצעו בהם מעשי התעללות והשפלה פומביים. בין היתר, בתי תפילה יהודיים הוסבו לאורוות סוסים. עד מהרה הוקם בעיר יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים יהודים לעבודות כפייה, ולהעביר לגרמנים תשלומי כופר גבוהים. בפברואר 1941 העבירו הגרמנים את יהודי העיר, תוך שימוש באלימות רבה, לגטו ורשה, שם מתו מאות מהם תוך מספר חודשים מרעב וממחלות. היתר הועברו עם שאר יושבי גטו ורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה. מכ-3,300 יהודי העיר שרדו את השואה בודדים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליאונורה ברגמן, "גורה קלווריה (גור): היישוב היהודי וחצר הרבי מגור מראשית המאה הי"ט עד תרצ"ט", חסידים ואנשי מעשה: מחקרים בחסידות פולין, ירושלים: תשנ"ד, עמ' 126-111.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]