יעקב אריה גוטרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (תקנ"ב - י"ח בתמוז תרל"ז, 1877) היה מהאדמו"רים הבולטים בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בוורקי. בצעירותו התקרב לתנועת החסידות ונסע לחצרם של גדולי החסידות ומפיציה בפולין החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ. נשא לאישה את בת רב העיירה ריטשעוואל ועבר להתגורר סמוך לחותנו. מאוחר יותר התמנה לרב העיירה ובהמשך עבר לכהן כרב הקהילה בראדזימין.

רבי יעקב אריה היה תלמידה המובהק של שיטת פשיסחא כפי שעוצבה על ידי היהודי הקדוש ותלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא. לאחר פטירת רבי שמחה בונים בשנת תקפ"ז (1827) נחלקו חסידיו בשאלת ההנהגה. חלק מהחסידים בראשות רבי יצחק מאיר אלתר בחרו ברבי מנחם מנדל מקוצק. הקבוצה השנייה ובהן רבי יעקב אריה תמכה בבנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה מפשיסחא, אך לאחר תקופה קצרה הוא נפטר וההנהגה עברה אל רבי יצחק מוורקא.

לאחר פטירת רבי יצחק מוורקא בשנת תר"ח (1848) מילא את מקומו תלמידו רבי שרגא פייבל דנציגר שנפטר חצי שנה אחריו. לאחר פטירת רבי שרגא פייבל החל רבי יעקב אריה לכהן כאדמו"ר בראדזימין. רבי יעקב אריה שהאריך ימים יותר משאר תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא נחשב כ"זקן האדמו"רים" בדורו והשפעתו הייתה רבה. הוא התפרסם כאיש קדוש ובעל מופתים ורבים נהרו לחצרו, בהם אדמו"רים ורבנים.

נפטר בי"ח בתמוז תרל"ז (1877) ונטמן בבית הקברות היהודי בוורשה. על קברו הוקם אוהל שבו נקברו גם שני נכדיו, האדמו"רים רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן ורבי לוי יצחק גוטרמן וכן רבי נחמיה אלתר, בנו של השפת אמת שהיה נשוי לנינתו.[1]

דברי תורתו נאספו בספרים שיצאו לאור לאחר מותו: "דברי אבי"ב" על בראשית רבה "ביכורי אבי"ב" על התורה והמועדים ו"ליקוטי אבי"ב".

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן (נפטר בט"ו בשבט תרס"ג, 1903), כיהן כאדמו"ר בראדזימין לאלפי חסידים. שימש גם כנשיא קופת רבי מאיר בעל הנס כולל פולין. חתנו היה רבי צבי הירש מורגנשטרן מלומאז', נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק.

בנו של רבי שלמה יהושע דוד, רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (י"ח באלול תר"כ, 1860 - ט' באלול תרצ"ד, 1934). התחנך בצעירותו אצל סביו והיה תלמידם של רבי אברהם בורנשטיין מסוכוצ'וב ורבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט. היה חתן רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה ובנישואיו השניים של רבי יעקב משה ספרין מקומרנה. התפרנס ממסחר והיה בעל נכסים. לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר. היה עסקן ציבורי ובין היתר עמד בראש קופת רבי מאיר בעל הנס. בתרפ"ט (1929) הגיע לארץ ישראל ותרם כסף להקמת המחיצה בכותל המערבי. בשנת תרע"ב הקים ישיבה בראדזימין, בראשה העמיד את הרב פינחס מנחם זינגר, מחבר "מגדים חדשים", והיה מוסר שם שיעורים מעת לעת. כתב חיבורים רבים שמהם נדפסו: "חינוך הבנים", "צמח מנחם" על הגדה של פסח ו"עלים לתרופה" על דף אחד במסכת ביצה. מעט מקורותיו הובאו בספר "תועפות ראם" (ורשה תרצ"ו). רבי אהרן מנחם מנדל לא הניח אחריו בנים, ולאחר פטירתו עברו חסידיו לבני גיסו, רבי יעקב אריה מורגנשטרן מראדזימין ורבי אברהם פנחס מורגנשטרן משדליץ. שניהם נספו בשואה.

נכד נוסף של רבי יעקב אריה מראדזימין הוא רבי לוי יצחק גוטרמן (נפטר בכ"ג בטבת תרס"ה), בנו של רבי ישראל גוטרמן. בנישואיו השניים היה חתנו של האדמו"ר חיים שניאור זלמן שניאורסון ודרכו התקרב לתורת חב"ד. לאחר פטירת חותנו בשנת תר"מ החל לכהן כאדמו"ר בליאדי, ממנה עבר מאוחר יותר לסיראטין (בלשון היהודים:סיראטשינה). בסוף ימיו עבר לוורשה ושם נפטר. חתנו היה רבי מרדכי מנחם קאליש מסקרנביץ-אוטבוצק.

מצאצאיו של רבי יעקב אריה מראדזימין מכהנים כיום כאדמו"רים, רבי יעקב אריה אלתר מגור ורבי יעקב אריה מיליקובסקי מאמשינוב.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, חמישים צדיקים, כרמל, 1977, עמ' 177
  • הסבא קדישא מראדזימין 2 כרכים, בעריכת בן ציון קלוגמן, תשע"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב אריה גוטרמן:

רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1], [2]
  2. ^ אביו של רבי יעקב אריה אלתר, רבי שמחה בונים אלתר, היה חתנו של רבי נחמיה אלתר שהיה חתנו של רבי צבי הירש מלומאז', חתנו של רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן. סבו של רבי יעקב אריה מאמשינוב, רבי ירחמיאל יהודה מאיר, היה חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן.