שפת אמת (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שפת אמת
מידע כללי
מאת יהודה אריה ליב אלתר
שפת המקור עברית
סוגה ספרות תורנית - חסידות
הוצאה
תאריך הוצאה ה'תרס"ה - ה'תרס"ח. 1905 - 1908

שפת אמת היא סדרת ספרים המכילה חידושים על התורה, חגי ישראל והתלמוד הבבלי, מאת האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור. הספר נחשב לאחד מספרי החסידות הנפוצים ביותר.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על התורה והמועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הודפס מיד לאחר פטירת המחבר, בחמישה חלקים, הכוללים את החידושים על התורה והמועדים. החידושים על המועדים שובצו בין הדרשות על הפרשיות, במקום המתאים לפי זמני השנה. במהדורת "אור עציון" החדשה הודפסו בנפרד דרשות התורה ודרשות המועדים, בסדרה בת שבעה כרכים. כמו כן, דברי תורה שכתב המחבר לפני שהתמנה לאדמו"ר סודרו ותוקנו בהתאם להסכמת האמרי אמת על ידי רבי אברהם ישכר בנימין אליהו בן רבי מנחם מנדל אלתר מפאביניץ ונקרא "שפת אמת-ליקוטים". בהקדמת הספר כתב ה"אמרי אמת": "ולא היינו מדפסים זאת יען הרבה מהם ביער מן העולם, אולם נתגלגלו הכתבים בין החסידים ויש בהם טעותים הרבה, לזאת הסכמנו כי נכון שיהיה בדפוס". ניתן למצוא בו את בסיס לרעיונות שאמר בשנים מאוחרות יותר.

את הדרשות הכתובות בספר היה אומר הרבי בשבתות ובמועדים ב"טיש", חידושיו על התורה כתב בדרך כלל ביום ראשון בבוקר בעודו עטור בתפילין דרבנו תם.[1] לכן ניתן למצוא לעיתים בכותרת הדרשה ביטויים כמו "בקיצור", "ערבובי דברים" וכדומה. דרשות רבות מאוד מכילות משפט קצר שאמר רבי יצחק מאיר אלתר, סבו של ה"שפת אמת", וביאור של משפט זה. בדרשות אחרות הוא מבאר את דברי המדרש על הפרשה. לשונו של השפת אמת קצרה ותמציתית. את הסיבה לכך הוא מסביר בעצמו: ”ולאשר גדול הקושי לבצע עומק המכוון על הכתב, לזאת טוב הקיצור במילות קצרות”.[2]

בדרשות משולבים רעיונות מן התלמוד, המדרשים ותורת הקבלה. כדרכן של תורות חסידיות, נקודת המוצא של הדברים הם פסוקי התורה ומדרשי חז"ל. דרשות השפת אמת אינן פרשנות, אלא בירור עקרונות וערכים על פי משנתו החינוכית של הרבי שנשען על הנאמר בפסוקים ובמדרשים כנקודות מוצא מילוליות (לדוגמה מילים כ"ויעל" או "וירד" משמשות כנקודת מוצא לעיון בתופעה הרוחנית של "עלייה" או "ירידה"). דמויות בתנ"ך, סיפורים, ומושגים המופיעים בסיפורי התורה וחז"ל מהווים בשבילו סמלים למושגים קבליים או חסידיים, שבהם הוא משתמש בתורתו.

כתב יד של הספר וחשיבותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"פ פרסמו החוקרים אריאל אבן מעשה ודניאל רייזר כתב יד בעברית. התלמיד ניסח את הדרשות של הרבי בתרגום די מילולי מן היידיש, השפה המקורית שבה נאמרו הדרשות. יש הבדלים לא מעטים בין התמצית של המחבר ובין רשימותיו של התלמיד. התלמיד רשם את הדברים כפי שנאמרו ועל פי כח זכרונו ואילו המחבר שעה שהעלה את הדברים על הכתב ניסחם בסגנון שונה, סגנון שהולם דברים שבכתב. דוגמאות לא מעטות להבדלים אלה ניתן לראות בפרסום של החוקרים-המהדירים.

חידושי שפת אמת על הש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד השער. מהדורת ורשה, ה'תרצ"א

דרכו של ה"שפת אמת" הייתה להעלות על הכתב בקיצור את דברי תורתו ממה שנתחדש לו בלימודיו ושיעוריו הקבועים עם בניו חתניו ונכדיו בש"ס ובפוסקים. מלאכת העריכה נערכה בעיקר על ידי חתנו רבי יעקב מאיר בידרמן כאשר אחיו וגיסו רבי חנוך צבי הכהן לוין מסייעים על ידו[3]. לראשונה בשנת ה'תרפ"ה הוא הוציא לאור את החידושים על סדר קדשים, הסיבה להדפסת הכרך על קדשים לראשונה מוזכרת בהקדמת בני וחתני ה"שפת אמת" "יען כי למד עמנו בסוף שנותיו", כו'..., בשנת ה'תרפ"ז הופיע הכרך הראשון מסדר מועד על מסכת ברכות, משניות זרעים, מסכתות שבת ופסחים ורמב"ם הלכות קרבן פסח, בשנת ה'תרצ"א הופיע הכרך השני על כל מסכתות הסדר, חידושים על הדף[4]. בשנת ה'תשמ"ז הוציא לאור הרב דוד אברהם מנדלבוים את הספר "ליקוטי שפת אמת" חידושים על מסכת מכות מתוך כתב יד של השפת אמת שהיו מונחים אצל הרב יוחנן רובינשטיין בחיפה, כמו כן הוסיף חידושים על מסכת קידושין מכתב יד של רבי נחמיה אלטר כפי שהעתיק מאביו[5]. בשנת ה'תשכ"ח הדפיס רבי בנימין מנחם אלטר נכד האמרי אמת חידושים על מסכת נזיר - ומסכת סוטה מתוך ההעתקה שהעתיק לעצמו רבי אפרים פישל רבינוביץ (מו"צ בלודז') מתוך כתב היד של השפת אמת, חידושים שטרם נדפסו[6].

רבי פינחס מנחם אלטר מגור כותב כי בעת ששהה בבית זקנו רבי יעקב מאיר בידרמן ראה כי בלילה היה עמל להגיע ולהכין לדפוס את חידושי השפת אמת על מסכתות יבמות וכתובות,[7], ונשרפו בהפצצת וורשה, וחבל על דאבדין [8].

לאחר מלחמת העולם הראשונה שלח רבי משה בצלאל אלתר מכתב אל האדמו"ר הריי"צ האם ידוע לו על כתבי היד ותשמישי קדושה שהשאירו אצל האדמו"ר הרש"ב כאשר ברחו מפולין והגיעו לעיר וויטבסק שם שהה האדמו"ר הרש"ב, והשיב: "על דבר הכתבי יד הלא כבר הודעתי לכת"ר שליט"א אשר מה שהיו מונחים בהתיבה שלהם שהניחו אז לא ידעתי, והתיבה שלהם לוקחו עם כל הספרים שלנו אל הביבליאטיקא של הממשלה". יתכן שבתוך הקופסא הנמצאת בספרית לנין במוסקבה היו כתבי היד של השפת אמת [9]. בשנת ה'תשע"ג (2013) נטען שהתגלה בין ספרי אוסף שניאורסון שהועברו לידי המוזיאון היהודי במוסקבה, כתב יד של הספר שפת אמת על סדר נשים וסדר נזיקין שנחשב כאבוד.

שפת אמת על שו"ע יורה דעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשל"ג הדפיס הרב לייבל יוסקוביץ ג' כרכים של חידושי הרי"מ שו"ע על יורה דעה מכתב יד שהיה אצל אביו בפולין לאחר המלחמה. לאחר שנים של פיענוח כתב היד על ידי הרב יצחק מאיר אלטר מבני ברק "נתרבו ההוכחות כי כתב היד הוא של השפת אמת, כמעט בודאות"[10] והודפס מחדש בשנת ה'תשס"ג בשם שפת אמת יורה דעה ב"הוצאת מיר" על ידי הרב אברהם מרדכי אלטר מבני ברק.

שפת אמת על תהלים, פרקי אבות, תיקוני הזהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תרפ"ו הוציא לאור רבי אברהם ישכר בנימין אליהו אלטר "שפת אמת, על תהלים מכתב ידו של השפת אמת, כשלצידו הדפיס פרוש מכתב ידו של רבי חיים ויטאל אשר קיבל מספריתו של דודו האמרי אמת הכותב[11] לו "ולדעתי לנכון להדפיס ביחד".

בשנת ה'תרצ"ג הדפיס רבי אברהם ישכר בנימין אליהו אלטר את הספר "שפת אמת" על פרקי אבות[12] המורכב חלקו מכתב ידו של השפת אמת וחלקו ממה שרשמו בניו וחתניו ממה ששמעו ממנו כשלמד אתם פרקי אבות בכל שבת בימי הקיץ[13]. בשנה זו ה'תרצ"ג גם הדפיס קונטרס עם הערות ה"שפת אמת" על תיקוני הזהר. כיום מודפס קונטרס זה בסוף הספר "שפת אמת ליקוטים" חלק שני.

מושגים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארץ ישראל
  • שבת
  • הנקודה הפנימית
  • רצון
  • בני ישראל / כנסת ישראל
  • עש"ן (ראשי תיבות: עולם, שנה, נפש); העש"ן הוא המקום, הזמן ונפש האדם שאותם מתקן היהודי באמצעות קיום תרי"ג מצוות.

ביאורים ועזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נחשב כקשה במיוחד לעיון, בגלל כתיבתו התמציתית וקיצורי הלשון. גם חסרונם של מקורות ומראי מקומות מקשה להבין רעיונות שמושתתים על מדרשים ודברי חז"ל שמובאים בקיצור שאינו מאפשר לדעת את מקורם. בשנים האחרונות, נעשו כמה ניסיונות להוציא מהדורות עם תוספת ביאורים ומראי מקומות. בהוצאת ישיבת אור עציון יצאה לאור ב-2012 מהדורה מוערת שבה נוספו מראי מקומות והפניות ואף ביאורים במקום הצורך[14]. כמו כן נדפסה מהדורה של מכון בני בינה של חסידי בעלזא. כמו כן, נכתבו כמה ספרי עזר שנועדו לבאר את הדברים ולהנגישם בשפה קלה.

בחסידות גור מתנגדים לכל שינוי ולכל ניסיון לבאר את הספר, על פי דברי בנו, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר, שאמר "כל יהודי נמצא בשפת אמת", וכותב הפני מנחם בענין הדפסת דברי תורה הבנויים על דברי השפת אמת: ..."ואני מפרש דבריו הנ"ל בין השאר כי כל יהודי לפי מדרגתו מבין בדברי השפת אמת, (הן פשוטי עם והן לומדים ובעלי הבנה כל אחר הוגה ומבין לפי השגותיו) שנכתב לכל אחד"[15]. לכן אין לקבוע מסמרות בביאור מסוים שלא בטוח שהוא כוונת השפת אמת. כך למשל, הרב יעקב משה חרל"פ כתב ביאור לספר, וגנז אותו לבקשת האדמו"ר מגור שנימקה בטיעון זה.

האמרי אמת היה זהיר ביותר בהדפסת ספרי השפת אמת, במכתב לגיסו רבי יעקב מאיר בידרמן המגיע והעורך העיקרי של חידושי השפת אמת על הש"ס כתב: "יש הרבה שטוב להשמיט, כי הלא איננו מבערים מן העולם, רק משולחן ההדפסה, ודפסת מועט דפסת"[16].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט

מאמרים אודותיו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב דוד אברהם מנדלבוים, אוצר הגנוז, שבט ה'תשפ"ד, עמ' כד
  2. ^ שפת אמת לקוטים, על סדר בראשית שמות, לחנוכה, עמ' לב
  3. ^ הרב מיכאל אריה ראנד, שם ושארית, פרקי חייו של רבי משה בצלאל אלטר אשדוד, ה'תשע"ג, עמ' קצט
  4. ^ הרב דוד אברהם מנדלבוים, אוצר הגנוז, שבט ה'תשפ"ד, עמ' לב-לז
  5. ^ הרב דוד אברהם מנדלבוים, ליקוטי שפת אמת, בני ברק, ה'תשמ"ז, פתח דבר.
  6. ^ הרב בנימין מנחם אלטר, שפת אמת על נזיר וסוטה, פתח דבר, תל אביב, ה'תשכ"ח
  7. ^ ספר "מאור יעקב" חידושים מאת רבי יעקב מאיר בידרמן, מלוקט על ידי רבי פנחס מנחם אלתר, הקדמה, עמ' ח, ירושלים, ה'תשט"ז
  8. ^ אוצר מכתבים שנכתבו על ידי האדמו"ר בעל הפני מנחם מגור, חלק שני, מכתב תעג
  9. ^ הרב דוד אברהם מנדלבוים, מתוך ספר "אהל רא"ם" עמ' 30-32 וגליון כפר חב"ד כסלו תשנ"ט עמ' 42-5 אוצר הגנוז, שבט ה'תשפ"ד, עמ' מו-מז
  10. ^ ממכתב האדמו"ר הפני מנחם בתחילת הספר
  11. ^ מתוך המכתב המופיע בהקדמה לספר
  12. ^ אבות
  13. ^ מתוך המכתב המופיע בהקדמה לספר
  14. ^ רועי הורן, על מהדורת "אור עציון", באתר מוסף "שבת" של "מקור ראשון", ‏2012
  15. ^ אוצר מכתבים שנכתבו על ידי האדמו"ר בעל הפני מנחם מגור, מכתב ריח, עמ' שכז, חשון ה'תש"ע, ירושלים
  16. ^ הרב מיכאל אריה ראנד, שם ושארית, פרקי חייו של רבי משה בצלאל אלטר, אשדוד, התשע"ג, עמוד רב, הערה 70