שפת אמת (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שפת אמת
שער הספר שפת אמת במהדורתו הראשונה.png
שער הספר שפת אמת במהדורת פיוטרקוב תרס"ח
מידע כללי
מאת יהודה אריה ליב אלתר
שפת המקור עברית
סוגה ספרות תורנית - חסידות
הוצאה
שנת הוצאה 1908 - ה'תרס"ח


הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס. את הספר חיבר רבי יהודה אריה ליב אלתר, האדמו"ר מגור. ספר זה נחשב לאחד מספרי החסידות הנפוצים ביותר בציבור החרדי ובציבור הציוני-דתי.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על התורה והמועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הודפס מיד לאחר פטירת המחבר, בחמישה חלקים, הכוללים את הדרשות על התורה והמועדים. הדרשות על המועדים שובצו בין הדרשות על הפרשיות, פחות או יותר במקום המתאים לפי לוח השנה. במהדורת "אור עציון" החדשה הודפסו בנפרד דרשות התורה ודרשות המועדים, בסדרה בת שבעה כרכים. כמו כן, דברי תורה שכתב המחבר לפני שהתמנה לאדמו"ר לוקטו לספר "שפת אמת-ליקוטים", וניתן למצוא בו את הבסיס לרעיונות שאמר בשנים מאוחרות יותר.

את הדרשות הכתובות בספר היה אומר הרבי בשבתות ובמועדים ב"טיש", ולאחר השבת או המועד היה כותב אותן בעצמו על פי זכרונו. לכן ניתן למצוא לעיתים בכותרת הדרשה ביטויים כמו "בקיצור", "ערבובי דברים" וכדומה. דרשות רבות מאוד מכילות משפט קצר שאמר רבי יצחק מאיר אלתר, סבו של ה"שפת אמת", וביאור של משפט זה. בדרשות אחרות הוא מבאר את דברי המדרש על הפרשה. לשונו של השפת אמת קצרה ותמציתית. את הסיבה לכך הוא מסביר בעצמו: "ולאשר גדול הקושי לבצע עומק המכוון אל הכתב לזאת טוב הקיצור במילות קצרות".[1]

בדרשות משולבים רעיונות מן התלמוד, המדרשים ותורת הקבלה. כדרכן של תורות חסידיות, נקודת המוצא של הדברים הם פסוקי התורה ומדרשי חז"ל. דרשות השפת אמת אינן פרשנות, אלא בירור עקרונות וערכים על פי משנתו החינוכית של הרבי שנשען על הנאמר בפסוקים ובמדרשים כנקודות מוצא מילוליות (לדוגמה מילים כ"ויעל" או "וירד" משמשות כנקודת מוצא לעיון בתופעה הרוחנית של "עלייה" או "ירידה"). דמויות בתנ"ך, סיפורים, ומושגים המופיעים בסיפורי התורה וחז"ל מהווים בשבילו סמלים למושגים קבליים או חסידיים, שבהם הוא משתמש בתורתו.

על הש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפת אמת על הש"ס יצא לאור על הסדרים מועד וקדשים. בשנת 2013 התגלה בין ספרי אוסף שניאורסון שהועברו לידי המוזיאון היהודי במוסקבה, כתב יד של הספר שפת אמת על סדר נשים וסדר נזיקין שנחשב כאבוד עד  למציאתו.

מושגים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארץ ישראל
  • שבת
  • הנקודה הפנימית
  • רצון
  • בני ישראל / כנסת ישראל
  • עש"ן (ראשי תיבות: עולם, שנה, נפש); העש"ן הוא המקום, הזמן ונפש האדם שאותם מתקן היהודי באמצעות קיום תרי"ג מצוות.

ביאורים ועזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נחשב כקשה במיוחד לעיון, בגלל כתיבתו התמציתית וקיצורי הלשון. גם חסרונם של מקורות ומראי מקומות מקשה להבין רעיונות שמושתתים על מדרשים ודברי חז"ל שמובאים בקיצור שאינו מאפשר לדעת את מקורם. בשנים האחרונות, נעשו כמה ניסיונות להוציא מהדורות עם תוספת ביאורים ומראי מקומות. בהוצאת ישיבת אור עציון יצאה לאור ב-2012 מהדורה מוערכת שבה נוספו מראי מקומות והפניות ואף ביאורים במקום הצורך[2]. כמו כן נדפסה מהדורה של מכון בני בינה של חסידי בעלזא. כמו כן, נכתבו כמה ספרי עזר שנועדו לבאר את הדברים ולהנגישם בשפה קלה.

בחסידות גור מתנגדים לכל שינוי ולכל ניסיון לבאר את הספר, על פי דברי בנו, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר, שאמר כי כל יהודי יכול ללמוד בספר לפי רמתו, ולכן אין לקבוע מסמרות בביאור מסוים שלא בטוח שהוא הנכון. כך למשל, הרב יעקב משה חרל"פ כתב ביאור לספר, וגנז אותו לבקשת האדמו"ר מגור שנימקה בטיעון זה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה שפירא, פניני שפת אמת, שובה - מרכז ללימודי יהדות, עפרה, תשס"ד-תש"ע (חמישה כרכים).
  • הרב אריה הנדלר, שפת הג"ן, דרשות "שפת אמת" מבוארות ומוערות לג"ן פרשיות השבוע, ישיבת שעלבים, שעלבים, תשס"ה.
  • הרב שלמה רוזנברג, תכון לעד - עיונים ב"שפת אמת", הוצאת ישיבת הר עציון, תשס"ח.
  • הרב נחמיה שינפלד, שפתי דעת, מהגותו הרעיונית של ה'שפת אמת' לחג ולמועד, מוסד הרב קוק, 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שפת אמת לקוטים לחנוכה
  2. ^ רועי הורן, על מהדורת "אור עציון", מוסף "שבת" של "מקור ראשון", ‏2012