ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/בל תוסיף ובל תגרע

בתורה קיים איסור להוסיף על המצוות או לגרוע מהן. מקורו של האיסור הוא בספר דברים פרק י"ג פסוק א'

את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו

בפסוק זה כלולים שני איסורים: האיסור להוסיף על המצוות, והאיסור לגרוע מהן.

איסור הוספה על המצוות

פרטי האיסור

שיטת הרמב"ם (משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ב', הלכה ט') היא שכל מצווה, איסור או דין שאדם מוסיף על המצוות הכתובות בתורה, בין על המצוות שבתורה שבכתב ובין על המצוות שבתורה שבעל פה- עובר באיסור זה (וכגון שיאמר שיש איסור בתורה לבשל עוף עם חלב, בעוד שאיסור זה הוא רק מחז"ל).

רוב המפרשים חולקים על הרמב"ם (ראו ספר החינוך מצווה תנ"ד) וסוברים שאיסור זה הוא רק במצוות עשה. עוברים על האיסור רק כאשר מוסיפים על מצווה קיימת, כגון המניח ב' זוגות תפילין או היושב בסוכה שמונה ימים (במקום שבעה).

העושה את אותה מצווה כמה פעמים (כגון תוקע בשופר כמה פעמים או נוטל ארבעת המינים כמה פעמים) אינו עובר על איסור זה מכיוון שלא הוסיף על המצווה אלא רק קיים אותה מספר פעמים.

המקיים מצווה שלא בזמנה (כגון היושב בסוכה ביום השמיני) לא עובר על איסור בל תוסיף, אלא אם כן כיוון בדעתו שהוא מקיים מצווה (מצוות ישיבה בסוכה).

טעם האיסור

טעם האיסור הוא מפני שה' ציווה לנו תורה שלמה ללא חיסרון ולכן החושב שניתן להוסיף על המצוות ובכך להשלים את התורה, מראה שיש בה חיסרון והיא איננה שלמה. מחשבה זו היא פגם באמונה ולכן אסר ה' בתורתו להוסיף עליה.

דיני האיסור

איסור זה נאמר לכל איש ואשה בכל מקום ובכל זמן. העובר על איסור זה במזיד מתחייב במלקות. אך זה בתנאי שיהיו עדים בדבר ושתהיה התראה.

המפרשים נחלקו האם האיסור הוא דווקא בכוונה לשם מצווה, או אף בלא כוונה.

מצוות דרבנן

לחכמים, ניתן כוח להוסיף מצוות על התורה ולשנות דינים בשעת הצורך (רק בסנהדרין).

דוגמאות:

• דוגמה למצווה שהוסיפו חכמים - החיוב להדליק נר חנוכה.
• דוגמה לאיסור שאסרו חכמים - בישול ואכילה של עוף בחלב
• דוגמה למצווה ששינו חכמים - ביטול מצוות שופר וארבעת המינים כאשר חל בשבת.

נחלקו המפרשים, האם כוח זה של חז"ל סותר את איסור בל תוסיף ובכל זאת ניתן להם כח זה, או שכח זה אינו כלול באיסור, ומה שכלול באיסור- נאסר גם על החכמים להוסיף (שתי הדעות מובאות במנחת חינוך במצווה תנד, אות ב').

נשים במצוות עשה שהזמן גרמא

נשים, שפטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, נחלקו תנאים אם מותרות לקיים את המצווה מרצונן, או שמא אסורות; בטעם האוסרים, יש מהראשונים שכתבו שהוא מחמת איסור בל תוסיף. להלכה נפסק שמותרות.

לדעת הסוברים שמותר לנשים לעשות מצוות עשה שהזמן גרמא, נחלקו ראשונים אם יש להן צד מצווה בכך ורשאיות לברך על כך או שלא, ויש אף שסוברים שעל ידי שמברכות מגלות בדעתן שעושות את המצווה לשם חובה וממילא עוברות על איסור בל תאחר. להלכה נחלקו בכך הפוסקים: רבי יוסף קארו סובר כאוסרים, וכך נוהגים רוב בני יהדות המזרח הנוהגים כשיטתו, ואילו הרמ"א סובר כמתירים, וכך נוהגים בני יהדות אשכנז ושאר הנוהגים כשיטתו. לדעת המתירים לנשים לברך - שסוברים שיש להן שייכות למצוות ומקבלות על כך שכר, נחלקו הפוסקים: רוב הפוסקים סוברים שמותר להן להוסיף על מצוות עשה שהזמן גרמא, וכגון לישון בסוכה בשמחת תורה (אלא שאסור להן לכוון במעשה זה לשם מצווה), ויש סוברים שאף לנשים יש בכך איסור של בל תוסיף.

איסור גריעה מן המצוות

פרטי האיסור

כל המחסיר מן המצוות או מן האיסורים שבתורה עובר בלאו זה. מבואר בספר החינוך שדווקא כאשר מחסיר בשיעור המצווה, עובר בלאו זה (כגון המניח תפילין עם שלוש פרשיות במקום ארבע). אך הרמב"ם סובר שדווקא אם יאמר שמותר מן התורה לעשות דבר מסוים - והוא אסור - עובר בלא תגרע (כגון האומר שמותר מן התורה לאכול בשר בחלב).

דיני האיסור

כמו בבל תוסיף, איסור זה נוהג בכל איש ואשה בכל מקום ובכל זמן. העובר עליו בעדים ובהתראה - חייב מלקות.

טעם האיסור

טעם האיסור כטעם איסור בל תוסיף - פגיעה בשלמות תורת ה'.

קישורים חיצוניים

• לא תוסיף ולא תגרע באתר אש התורה
• איסור לא תוסיף ולא תגרע, מאת הרב רן כלילי, באתר ישיבת ברכת משה

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

קטגוריה:תרי"ג מצוות קטגוריה:מצוות לא תעשה קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה קטגוריה:פרשת ראה