כאבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כאבול
כאבול.jpg
שם בערבית كابول
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה סאלח ריאן
גובה ממוצע ‎74‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 13,649 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎134
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.7%‏ בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 1,947 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎117
תחום שיפוט 7,010 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎165
32°52′10″N 35°12′27″E / 32.8693662134698°N 35.2075410255613°E / 32.8693662134698; 35.2075410255613
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3779
    - דירוג מדד ג'יני
‎189
לאום ודת
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.3%
גילאי 5 - 9 10.8%
גילאי 10 - 14 10.9%
גילאי 15 - 19 10.5%
גילאי 20 - 29 17.0%
גילאי 30 - 44 19.9%
גילאי 45 - 59 14.3%
גילאי 60 - 64 2.3%
גילאי 65 ומעלה 4.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 4
תלמידים 2,637
 –  יסודי 1,420
 –  על-יסודי 1,217
מספר כיתות 102
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל כאבול נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
קבר מיכה הנביא בכאבול

כָּאבּוּלערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1976. היישוב שוכן בגליל המערבי, צפונית לעיר שפרעם ומזרחית לכביש 70.

יש מספר סברות לגבי מקור השם "כאבול". האחת מהמושג "גבול", והשנייה "כבול", שמשמעותה אדמה פורייה המניבה פירות רבים. שמו המקראי והתלמודי של היישוב הוא כָּבוּל.

היישוב נזכר רבות במקורות היהודיים, ובתקופת המשנה והתלמוד ישבו בו חכמי הלכה ובני משמרת הכהנים שכניה. כמו כן, מצוינים במקום קבריהם של מספר מחכמי ספרד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת התנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נזכרת לראשונה בתנ"ך בתיאור נחלת שבט אשר בספר יהושע: "וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בֵּית דָּגֹן וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק וּנְעִיאֵל וְיָצָא אֶל כָּבוּל מִשְּׂמֹאל"[2].

כמו כן, נזכרת בתנ"ך "ארץ כבול" שהעניק שלמה המלך לחירם מלך צור, לאחר שהאחרון סיפק חומרים ואומנים לשם בניית בית המקדש:

"וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה"[3].

בתקופת בית שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף בן מתתיהו מזכיר מספר פעמים את העיר (לעיתים גם בשם "כבולון"), כמקום שבו התבצרו המורדים היהודים בימי המרד הגדול עם פלישת הכוחות הרומיים לעכו הסמוכה[4]. לפי התיאור, כבול נערכה לקרב נגד פלקידוס, אשר נשלח על ידי קסטיוס גאלוס לשרוף את הכפרים הקרובים לעכו, אולם מלבד קרבות זעירים, לא התרחש בה עימות כולל[5].

כמו כן, נזכרת כבול בכתב יוסף בן מתתיהו כעיר המסמנת את קצהו המערבי של היישוב היהודי בגליל באותה עת[6].

בתקופת המשנה והתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב היהודי בכבול המשיך להתקיים גם לאחר החורבן, ובמקום ישבה בתקופת המשנה והתלמוד משמרת הכהנים שְׁכַנְיָה[7]. היישוב נזכר רבות בכתבי חז"ל, ובין היתר יצא ממנו האמורא מהדור הראשון רבי זכאי דכבול[8]. במדרש ובתלמוד נזכרת המסורת הבאה על חורבן זמני של היישוב בתקופת מרד בר כוכבא:

"שלש עיירות היה קטמוס שלהן עולה לירושלם בעגלה, כבול ושיחין ומגדל צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים, ומגדל צבעייא מפני הזנות"[9].

במדרש ויקרא רבה מובא סיפור מעשה שהתרחש ביישוב: "מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִגְדוֹלֵי כָּבוּל שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ"[10], וכך גם בתלמוד הירושלמי: "מעשה ביהודה ובהלל בניו של רבן גמליאל (שהלכו) לרחוץ במרחץ בכבול"[11].

בתקופת העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1515 חודש היישוב היהודי בכפר. על פי תעודות המס, ב-1533 5 משפחות מתוך 12 היו יהודיות. בשנים 1555-1556 מנו היהודים רוב משלמי המסים בכפר, 15 משפחות מתוך 25. עם הרעת המצב הביטחוני והכלכלי במאה ה-17 נדלדלו היישובים בגליל ובהם גם היישוב כבול[12].

על פי המסורת מצויים בתחומה של כאבול קברו של מיכה הנביא, וכן קבריהם של מספר מחכמי ספרד, ובהם רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי ורבי שלמה אבן גבירול[13].

כאבול, כביש ראשי

Kabul (Israel) 4.jpg

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים בכאבול 13,649 תושבים (מקום 134 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לכאבול דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 75.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 5,820 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[14]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת החינוך בכאבול ישנם שישה בתי ספר: ארבעה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על-יסודיים. בנוסף ישנם חמישה מסגדים ומוסדות ציבור אחרים.

מבט על היישוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ ספר יהושע, יט, כז.
  3. ^ ספר מלכים א, ט, י-יד.
  4. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ב, 503
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 43.
  6. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ג, 38.
  7. ^ ב-1980 הוקם, סמוך לכאבול, היישוב הקהילתי שכניה.
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ד', הלכה ה'.
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'.
  10. ^ ויקרא רבה, כ, ג.
  11. ^ תלמוד ירושלמי, פסחים, דף כה, ב.
  12. ^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490 ו-495
  13. ^ מדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל, מהדורת 2008 עמודים 236-239
  14. ^ פרופיל כאבול באתר הלמ"ס