כאבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כאבול
Kabul (Israel) 4.jpg
שם בערבית كابول
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה סאלח ריאן
גובה ממוצע ‎74‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 13,422 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎133
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.6%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 1,915 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎115
תחום שיפוט 7,010 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎165
32°52′10″N 35°12′27″E / 32.8693662134698°N 35.2075410255613°E / 32.8693662134698; 35.2075410255613
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3651
    - דירוג מדד ג'יני
‎211
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.5%
גילאי 5 - 9 11.0%
גילאי 10 - 14 11.3%
גילאי 15 - 19 10.2%
גילאי 20 - 29 16.8%
גילאי 30 - 44 20.2%
גילאי 45 - 59 13.8%
גילאי 60 - 64 2.4%
גילאי 65 ומעלה 3.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 4
תלמידים 2,691
 –  יסודי 1,446
 –  על-יסודי 1,245
מספר כיתות 102
ממוצע תלמידים לכיתה 26
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל כאבול נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס

קואורדינטות: 32°52′10″N 35°12′27″E / 32.8693662134698°N 35.2075410255613°E / 32.8693662134698; 35.2075410255613

קבר מיכה הנביא בכאבול

כָּאבּוּלערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1976. היישוב שוכן בגליל המערבי, צפונית לעיר שפרעם ומזרחית לכביש 70.

יש מספר סברות לגבי מקור השם "כאבול". האחת מהמושג "גבול", והשנייה "כבול", שמשמעותה אדמה פורייה המניבה פירות רבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נזכרת לראשונה בתיאור נחלת שבט אשר בספר יהושע[2], ולאחר מכן נזכרת "ארץ כבול" שהעניק שלמה המלך לחירם מלך צור, לאחר שהאחרון סיפק חומרים ואומנים לשם בניית בית המקדש:

"ויהי מקצה עשרים שנה אשר-בנה שלמה את-שני הבתים את-בית ה' ואת-בית המלך: חירם מלך צ(ו)ר נ(י)שא את-שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל-חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל: ויצא חירם מצ(ו)ר לראות את-הערים אשר נתן-לו שלמה ולא ישרו בעיניו: ויאמר מה הערים האלה אשר-נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה"[3].

יוסף בן מתתיהו מזכיר מספר פעמים את העיר (לעתים גם בשם "כבולון"), כמקום שבו התבצרו המורדים היהודים עם פלישת הכוחות הרומיים לעכו הסמוכה[4], המקום בו נערך לקרב נגד פלקידוס, שנשלח על ידי קסטיוס גאלוס לשרוף את הכפרים הקרובים לעכו (אולם מלבד "קרבות זעירים", עימות רציני לא התרחש)[5], וכעיר המסמנת את קצהו המערבי של היישוב היהודי בגליל באותה עת[6].

היישוב היהודי המשיך להתקיים במקום גם לאחר החורבן, ובמקום ישבה בתקופת המשנה והתלמוד משמרת הכהנים "שכניה"[7].

היישוב נזכר רבות אצל חז"ל, ובין היתר יצא מהמקום האמורא רבי זכאי דכבול[8]. בנוסף, נזכרת בתלמוד המסורת הבאה:

"שלש עיירות היה קטמוס שלהן עולה לירושלם בעגלה, כבול ושיחין ומגדול צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים, ומגדל צבעייא מפני הזנות"[9].

ב-1515 חודש היישוב היהודי בכפר. על פי תעודות המס, ב-1533 5 משפחות מתוך 12 היו יהודיות. בשנים 1555-1556 מנו היהודים רוב משלמי המסים בכפר, 15 משפחות מתוך 25. עם הרעת המצב הביטחוני והכלכלי במאה ה-17 נדלדלו היישובים בגליל ובהם גם היישוב כבול[10].

על פי המסורת מצויים בתחומה של כאבול קבריהם של מיכה הנביא, רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי ורבי שלמה אבן גבירול[11].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בכאבול 13,422 תושבים (מקום 133 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לכאבול דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 74.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 5,766 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[12]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת החינוך בכאבול ישנם שישה בתי ספר: ארבעה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על-יסודיים. בנוסף ישנם חמישה מסגדים ומוסדות ציבור אחרים.

מבט על היישוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ ספר יהושע, יט, כז.
  3. ^ ספר מלכים א, ט, י-יד.
  4. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ב, 503
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 43.
  6. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ג, 38.
  7. ^ ב-1980 הוקם, סמוך לכאבול, היישוב הקהילתי שכניה.
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ד', הלכה ה'.
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'.
  10. ^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490 ו-495
  11. ^ מדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל, מהדורת 2008 עמודים 236-239
  12. ^ פרופיל כאבול באתר הלמ"ס