כאבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כאבול
Kabul (Israel) 4.jpg
שם בערבית كابول
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה סאלח ריאן
גובה ממוצע ‎74‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 13,209 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.7%‏ בשנה עד דצמבר 2015
  - צפיפות אוכלוסייה 1,884 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 7,010 דונם
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil.svg
 
כאבול
כאבול
32°52′10″N 35°12′27″E / 32.8693662134698°N 35.2075410255613°E / 32.8693662134698; 35.2075410255613קואורדינטות: 32°52′10″N 35°12′27″E / 32.8693662134698°N 35.2075410255613°E / 32.8693662134698; 35.2075410255613
דירוג חברתי-כלכלי 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3591
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.8%
גילאי 5 - 9 10.8%
גילאי 10 - 14 11.5%
גילאי 15 - 19 10.3%
גילאי 20 - 29 16.6%
גילאי 30 - 44 20.3%
גילאי 45 - 59 13.5%
גילאי 60 - 64 2.3%
גילאי 65 ומעלה 3.9%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך
סה"כ בתי ספר 7
–  יסודיים 4
תלמידים 2,684
 –  יסודי 1,484
 –  על-יסודי 1,200
מספר כיתות 101
ממוצע תלמידים לכיתה 27
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל כאבול נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס

כָּאבּוּלערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1976.

יש מספר סברות לגבי מקור השם "כאבול". האחת מהמושג "גבול", והשנייה "כאבול" שמשמעותה אדמה פורייה המניבה פירות רבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר מיכה הנביא בכאבול

העיר נזכרת לראשונה בתיאור נחלת שבט אשר בספר יהושע[1], ולאחר מכן נזכרת "ארץ כבול" שהעניק שלמה המלך לחירם מלך צור, לאחר שהאחרון סיפק חומרים ואומנים לשם בניית בית המקדש:

"ויהי מקצה עשרים שנה אשר-בנה שלמה את-שני הבתים את-בית ה' ואת-בית המלך: חירם מלך צ (ו)ר נ (י)שא את-שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל-חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל: ויצא חירם מצ (ו)ר לראות את-הערים אשר נתן-לו שלמה ולא ישרו בעיניו: ויאמר מה הערים האלה אשר-נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה"[2].

יוסף בן מתתיהו מזכיר מספר פעמים את העיר (לעתים גם בשם "כבולון"), כמקום שבו התבצרו המורדים היהודים עם פלישת הכוחות הרומיים לעכו הסמוכה[3], המקום בו נערך לקרב נגד פלקידוס, שנשלח על ידי קסטיוס גלוס לשרוף את הכפרים הקרובים לעכו (אולם מלבד "קרבות זעירים", עימות רציני לא התרחש)[4], וכעיר המסמנת את קצהו המערבי של היישוב היהודי בגליל באותה עת[5].

היישוב היהודי המשיך להתקיים במקום גם לאחר החורבן, ובמקום ישבה בתקופת המשנה והתלמוד משמרת הכהנים "שכניה"[6].

היישוב נזכר רבות אצל חז"ל, ובין היתר יצא מהמקום האמורא רבי זכאי דכבול[7]. בנוסף, נזכרת בתלמוד המסורת הבאה:

"שלש עיירות היה קטמוס שלהן עולה לירושלם בעגלה, כבול ושיחין ומגדול צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים, ומגדל צבעייא מפני הזנות"[8].

ב-1515 חודש היישוב היהודי בכפר. על פי תעודות המס, ב-1533 5 משפחות מתוך 12 היו יהודיות. בשנים 1555-1556 מנו היהודים רוב משלמי המסים בכפר, 15 משפחות מתוך 25. עם הרעת המצב הביטחוני והכלכלי במאה ה-17 נדלדלו היישובים בגליל ובהם גם היישוב כבול[9].

על פי המסורת מצויים בתחומה של כאבול קבריהם של מיכה הנביא, רבי אברהם אבן עזרא, רבי יהודה הלוי ורבי שלמה אבן גבירול[10].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2015, מתגוררים בכאבול 13,209 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 70.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 5,568 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).[11]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת החינוך בכאבול ישנם שישה בתי ספר: ארבעה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על-יסודיים. בנוסף ישנם חמישה מסגדים ומוסדות ציבור אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, יט, כז.
  2. ^ ספר מלכים א, ט, י-יד.
  3. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ב, 503
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 43.
  5. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ג, 38.
  6. ^ ב-1980 הוקם, סמוך לכאבול, היישוב הקהילתי שכניה.
  7. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ד', הלכה ה'.
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'.
  9. ^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490 ו-495
  10. ^ מדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל, מהדורת 2008 עמודים 236-239
  11. ^ פרופיל כאבול באתר הלמ"ס