ועדת הפנים והגנת הסביבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדת הפנים והגנת הסביבה
גוף פרלמנטרי הכנסת
ייסוד הוועדה 1949
יו"ר יעקב אשר (יהדות התורה)
תחומי שיפוט שלטון מקומי; בניין ערים; כניסה לישראל ומרשם האוכלוסין; אזרחות; עיתונות ומודיעין; עדות; ארגון הדתות של יהודים ושל לא-יהודים; איכות הסביבה.
חברים
הליכוד: אליהו רביבו, ניסים ואטורי, אתי עטייה, חנוך מילביצקי
המחנה הממלכתי: זאב אלקין, מתן כהנא
ש"ס: אברהם בצלאל
הציונות הדתית: מיכל וולדיגר
עוצמה יהודית: לימור סון הר-מלך
ישראל ביתנו: יוליה מלינובסקי
רע"מ: וליד טאהא
חד"ש-תע"ל: יוסף עטאונה
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת היא ועדה קבועה העוסקת בנושאי פנים, ביטחון פנים (בהקשר האזרחי) ובאיכות הסביבה.

בשבע הכנסות הראשונות נקראה הוועדה "ועדת הפנים". הוועדה המסדרת של הכנסת השמינית החליטה לשנות את שמה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. שינוי השם לא עוגן בתקנון הכנסת, אך הוא נותר בעינו גם בכנסות הבאות אחריה. עם שינוי שמו של המשרד לאיכות הסביבה למשרד להגנת הסביבה בשנת 2006, החליטה הכנסת ה-17 להתאים גם את שם הוועדה, והוא שונה לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה עוסקת בין היתר בתחומי פעולתם של 4 משרדי ממשלה: משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה והמשרד לשירותי דת. עד הכנסת ה-24 עסקה גם בנושאי המשרד לביטחון פנים.

פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלטון מקומי. אחד מתחומי העיסוק המרכזיים של הוועדה הוא השלטון המקומי. הוועדה דנה הן בסוגיות רוחביות של השלטון המקומי (יחסיו מול השלטון המרכזי, בעיותיו התקציביות וכיוצא בזה), והן בסוגיות נקודתיות (כך, למשל, הוקמו במהלך כהונת הכנסת ה-16 ועדות משנה שעסקו בבעיותיהן של הערים עכו ולוד). בין החוקים המרכזיים שחוקקה הוועדה בתחום זה בעשור הראשון של המאה ה-21, ניתן למנות את איחוד הרשויות המקומיות בשנת 2003, את תיקון מס' 95 בפקודת העיריות, המסדיר את דרכי מינויים של העובדים הבכירים, ועוד.
  • אזרחות, תושבות ואוכלוסין. הוועדה עסקה רבות בתיקונים שונים בחוק האזרחות ובחוק הכניסה לישראל. בין היתר, אישרה הוועדה את החוק המאפשר מתן אזרחות למי ששירת בצה"ל, את החוק המתיר את הארכת שהייתם של עובדים זרים בתחום הסיעוד במקרים שבהם החולה הסיעודי זקוק לשירותיו של אותו עובד, ואת חוק האזרחות והכניסה לישראל, הוראת שעה האוסרת על איחוד משפחות של תושבי השטחים.
  • תכנון ובנייה. הוועדה דנה רבות בנושאי תכנון בישראל, ובנושאים הנגזרים ממנו. חלק מדיוני הוועדה עוסקים בשאלות כלליות, כמו סדרת הדיונים בעניין בעיות התכנון במגזר הערבי או מדיניות הריסת מבנים בישראל, וחלקן בעניינים נקודתיים, כמו תוכנית ספדיה. בין החוקים המרכזיים שחוקקה הוועדה בתחום זה בעשור הראשון של המאה ה-21 ניתן למנות את תיקון מס' 72 לחוק התכנון והבניה, המתיר הסמכת אדריכלים להגיש בקשות להיתרי בניה, ובכך לקצר את ההליכים הכרוכים בכך, וכן תיקון מס' 73 לאותו חוק, המחייב את מי שהגיש בקשה להיתר ליידע בכך את בעלי הנכסים הגובלים.
  • רישוי עסקים. עם החוקים שחוקקה הוועדה בתחום זה נמנים החוק המחייבים התקנת מד רעש באולמי שמחות ובדיסקוטקים.
  • מכבי אש. בוועדה עולה מדי פעם הצורך ברפורמה במערך כיבוי האש, אך לא חלה התקדמות בנושא.
  • נושאים אחרים. אחת לכמה שנים, בהתאם לחילופי הגברי בתפקיד שר הפנים, עולה בוועדה נושא שעון הקיץ. בשנת 2005 החליטה הוועדה להוציא מידי שר הפנים את הסמכות לקבוע את מועדי שעון הקיץ, ולקבוע אותם בחוק. כפשרה, נקבע כי שעון הקיץ יתחיל, בכל שנה, בליל יום שישי האחרון לפני 2 באפריל, ויסתיים במוצאי השבת שבין ראש השנה ויום הכיפורים.

ביטחון פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לכנסת העשרים וארבע עסקה הוועדה גם בנושאי ביטחון פנים. תחום זה פוצל ממנה ועבר לוועדת ביטחון הפנים.

הגנת הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עניינים סביבתיים הופכים לחלק משמעותי בדיוני הוועדה, ובכנסת ה-16 אף הוקמה ועדת משנה למפגעים סביבתיים בראשותה של לאה נס. בעשור הראשון של המאה ה-21 קודמו בוועדה לא מעט חוקים חשובים בתחום הגנת הסביבה: חוק שמירת הסביבה החופית, חוק הקרינה הבלתי מייננת, חוק אוויר נקי ותיקונים בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים ובחוק חומרים מסוכנים. בראשית 2007 אישרה הוועדה תיקון בחוק שמירת הניקיון הקובע היטל על הטמנת פסולת באתרים להטמנת פסולת, על מנת לעודד מיחזור ואת חוק לסילוק ומיחזור צמיגים. שני החוקים נכנסו לתוקף ביולי 2007.

שירותי דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם לאחר פירוקו של משרד הדתות והקמת הרשות הארצית לשירותי דת, שהייתה כפופה למשרד ראש הממשלה בשנים 2006–2008, פיקחה ועדת הפנים והגנת הסביבה על שירותי הדת בישראל. הוועדה ממשיכה לפקח על המשרד לשירותי דת.

הוועדה הקדישה ישיבות רבות לבעיית אי תשלום משכורותיהם של עובדי המועצות הדתיות. כן עסקה הוועדה רבות בסכומים הגבוהים שגובות חברות קדישא עבור רכישה מראש של חלקת קבר, ואף הסדירה את הסכומים בחוק.

ראשי הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם תמונה שנות פעילות סיעה כנסת
1 בנימין מינץ 29 במרץ 1949 - 20 באוגוסט 1951 החזית הדתית המאוחדת הכנסת הראשונה
2 יוסף ספיר 18 בספטמבר 1951 - 3 בנובמבר 1952 הציונים הכלליים הכנסת השנייה
3 נחום חת 3 בנובמבר 1952 - 15 באוגוסט 1955
4 יעקב ריפתין 6 בדצמבר 1955 - 22 בנובמבר 1965 מפ"ם הכנסת השלישית
הכנסת הרביעית
הכנסת החמישית
5 מרדכי סורקיס 23 בנובמבר 1965 - 21 בינואר 1974 רפ"י והמערך הכנסת השישית
הכנסת השביעית
6 יוסף תמיר 11 בפברואר 1974 - 23 בדצמבר 1975 הליכוד הכנסת השמינית
7 יורם ארידור 23 בדצמבר 1975 - 13 ביוני 1977
8 שלמה הלל 28 ביוני 1977 - 20 ביולי 1981 המערך הכנסת התשיעית
9 שושנה ארבלי-אלמוזלינו 18 באוגוסט 1981 - 13 באוגוסט 1984 הכנסת העשירית
10 דב שילנסקי 24 בספטמבר 1984 - 21 בנובמבר 1988 הליכוד הכנסת האחת עשרה
11 יהושע מצא 23 בינואר 1989 - 17 ביוני 1996 הכנסת השתים עשרה
הכנסת השלוש עשרה
12 סאלח טריף 3 ביולי 1996 - 27 ביולי 1998 העבודה הכנסת הארבע עשרה
13 מיכה גולדמן 27 ביולי 1998 - 7 ביוני 1999
14 דוד אזולאי 20 ביולי 1999 - 2 במאי 2001 ש"ס הכנסת החמש עשרה
15 משה גפני 2 במאי 2001 - 17 בפברואר 2003 יהדות התורה
16 יורי שטרן 11 במרץ 2003 - 8 בפברואר 2005 ישראל ביתנו הכנסת השש עשרה
17 ראלב מג'אדלה 8 בפברואר 2005 - 29 בינואר 2007 העבודה
הכנסת השבע עשרה
18 אופיר פינס-פז 7 בפברואר 2007 - 24 בפברואר 2009
(14) דוד אזולאי 6 במאי 2009 - 18 במאי 2011 ש"ס הכנסת השמונה עשרה
19 אמנון כהן 18 במאי 2011 - 5 בפברואר 2013
20 מירי רגב 17 באפריל 2013 - 31 במרץ 2015 הליכוד הכנסת התשע עשרה
21 דודי אמסלם 1 ביוני 2015 - 22 בינואר 2018 הכנסת העשרים
22 יואב קיש 22 בינואר 2018 - 30 באפריל 2019
23 מיקי חיימוביץ' 27 במאי 2020 - 6 באפריל 2021 כחול לבן הכנסת העשרים ושלוש
24 סעיד אלח'רומי 26 ביולי 2021 - 25 באוגוסט 2021 רע"מ הכנסת העשרים וארבע
25 וליד טאהא 12 בספטמבר 2021 - 15 בנובמבר 2022
26 יעקב אשר 4 בינואר 2023 - מכהן יהדות התורה הכנסת העשרים וחמש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]