ועדת שמגר (פדיון שבויים ונעדרים)
ועדת שמגר הייתה ועדה ציבורית בראשותו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, אשר נתמנתה ביולי 2008 על ידי שר הביטחון אהוד ברק, לקביעת עקרונות לניהול משא ומתן לפדיון שבויים, חטופים ונעדרים.[1]
עם הקמת הוועדה, נקבע מראש כי הוועדה לא תפרסם את המלצותיה עד לאחר שחרורו של גלעד שליט משבי החמאס. בהתאם, בשנת 2012, לאחר שחרורו, הגישה הוועדה לשר הביטחון את המלצותיה.[2] מסקנותיה סווגו בסיווג "סודי ביותר"[3] והדו"ח לא פורסם במלואו בציבור.
חבריה נועדו עם בכירים במשרד המשפטים,[4] במשרד הביטחון, בצה"ל, בשב"כ ובאמ"ן וכן עם דוד מידן, הנציג הישראלי במשא ומתן על שחרור שליט.[5]
על היקף פעילות הוועדה טען אסא כשר: ”עסקנו בכל פרשה של חילופי שבויים או חטיפה שקרתה בישראל מאז ומעולם”.[6]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועדה הוקמה לאחר ביקורת שנמתחה בציבור בישראל על עסקאות חילופי שבויים שביצעה מדינת ישראל בעבר. ביניהן, העסקה בשנת 2004 שבה הוחזרו גופותיהם של עדי אביטן, עומר סואעד ובני אברהם והאזרח אלחנן טננבוים תמורת 400 מחבלים פלסטינים ועוד 36 נוספים, בהם מוסטפא דיראני ועבד אל-כרים עובייד. עסקה נוספת נחתמה בשנת 2008 ובה הוחזרו גופות חיילי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר תמורת סמיר קונטאר, ארבעה אסירים נוספים ו-197 גופות של לוחמי חזבאללה.
חברי הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין חברי הוועדה ששמם פורסם:
| שם | הערה |
|---|---|
| מאיר שמגר | נשיא בית המשפט העליון לשעבר וראש הוועדה |
| אסא כשר[6] | פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית |
| עמוס ירון[6] | מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר |
המלצות הוועדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דו"ח הוועדה מתפרס על פני כ-100 עמודים.[7] חלקו הראשון של הדו"ח עוסק בתהליכי קבלת ההחלטות. כלומר, כיצד צריכה הממשלה לעסוק בשאלות העולות במשא-ומתן לעריכת הסכם חילופי שבויים או אסירים – מי האחראי על קשר עם משפחת החטוף, הכרזה על חללים, ומדיניות תקשורתית בנושא. חלקו השני של הדו"ח עוסק בכללים ועקרונות לביצוע המשא ומתן.[6] עוד פורסם כי הדו"ח עושה שימוש במילה "תמורה" במקום המילה "מחיר".[8]
אחת הסוגיות שהוועדה בחנה היא הסוגיה המשפטית בביצוע עסקת חילופי שבויים על פי הגדרות הדין הבין-לאומי. שבוי, בהקשר זה, מוגדר כחייל שנמצא בידי צבא מדינת אויב. כאשר מדובר על ארגון טרור, שאינו ארגון מדינתי או צבאי, החייל אינו מוגדר כשבוי אלא כחטוף. יתרה מזו, ישראל אינה מחזיקה בשבויים, אלא באסירים ביטחוניים ופליליים, שחלקם הורשעו ברצח, בבית משפט אזרחי או צבאי, ונשפטו למאסרי עולם. לאור זאת, שחרור אסירים שנשפטו והורשעו בישראל בתמורה לשחרור שבוי או חטוף, פוגע במערכת המשפט הישראלית.[6]
מסקנות הוועדה סווגו בסיווג "סודי ביותר" ולא פורסמו בציבור. על כך אמר שמגר בעת הגשת המסקנות ב-2012 לשר הביטחון:
"עניין הסודיות הוא חלק אינטגרלי מן ההמלצות שלנו... טוב להשאיר גם דברים לניחוש ולהערכה ולא להיות ספק אינפורמציה לגורמים עוינים"
— 5 בינואר 2012[9]
חלק מהמסקנות נחשפו בתקשורת, ללא אישור מצד גורמי הוועדה או גורמים מדיניים. בין ההמלצות לכאורה שפורסמו:
- יש לשמור ביתר שאת על סודיות המשא ומתן.[10]
- הטיפול בפדיון חטופים ושבויים יועבר ממשרד ראש הממשלה ושליחיו המיוחדים לאחריות שר הביטחון, והוא או מי מטעמו יעמדו בקשר עם משפחות השבויים ויהיו אחראים על ניהול המשא ומתן תוך יידוע הממשלה. במקרה של הגעה להסכמות עם הצד החוטף, תועבר ההחלטה לבצע חילופי שבויים לידי הממשלה.[10]
- שחרור חייל חטוף תמורת מספר אסירים בודד, ושחרור גופה (או אסיר בודד) עבור גופה.[11]
- יש להביא לניתוק בין משפחות השבוי לבין מקבלי ההחלטות ברמה המדינית על מנת למנוע לחץ בלתי ראוי.[9][12]
- ארבע מדרגות למחויבות המדינה לאזרחיה, בסדר יורד של חשיבות:[13][14]
- חייל שנשבה בפעילות מבצעית
- ישראלי שנפל בשבי עקב פעילות טרור
- אזרח ישראלי שחצה בטעות את הגבול ונפל בשבי
- אזרח שחצה את הגבול ביודעין ומרצונו
- המדינה אחראית על הפעלת לחץ על הגורם החוטף, כולל באמצעות שינוי תנאי האסירים הביטחוניים[15]
בשנת 2010, עוד טרם סיום עבודת הוועדה, ברק, כשר הביטחון, קיבל את המלצות הוועדה בתחום ההסדר הארגוני.[16]
בשנת 2015 קבוצת חברי כנסת, ביניהם יאיר לפיד, עפר שלח, אביגדור ליברמן ועמר בר-לב, הציעה לחוקק את מסקנות הוועדה (פ/1847/20). הצעת חוק זו הונחה על שולחן הכנסת ה-20, אך לא הועלתה להצבעה.[17]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלהי 2009, כשהסתמן סיכוי לעסקה בין ישראל לחמאס להחזרתו של גלעד שליט, עתר ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי) לבג"ץ בדרישה לפרסם את המלצות הוועדה (בג"ץ 9554/09). בתשובה לעתירה כתבה המדינה לבג"ץ, כי המלצות ועדת שמגר, שמלכתחילה לא יועדו להתייחס למשא-ומתן בעניין שליט, טרם גובשו, וכץ הסכים למחיקת העתירה.[6] בסופו של דבר עסקת שליט נחתמה באוקטובר 2011, ובמסגרתה שחררה ישראל 1,027 אסירים ביטחוניים ועצירים תמורת החייל החטוף.
לאחר הגשת מסקנות הדו"ח, התנהל דיון ציבורי סביב שאלת פרסום מסקנות הוועדה – שעד היום לא הובאו במלואן לעיון הציבור. הנימוק הרשמי לכך היה כי הדבר נעשה על מנת שלא לתת כלים בידי ארגוני הטרור להעריך את מדיניות הממשלה ולתכנן את צעדיהם בהתאם. מאוחר יותר, בשלהי 2014, ההמלצות הובאו לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, שחבריו לא נחשפו אליהן עד אותה עת.[18] עם זאת, לא התקיימה הצבעה על אישורן.
הדיון הציבורי אודות מסקנות הדו"ח הפך אקטואלי על רקע הביקורת על המאמצים להשבת גופותיהם של סגן הדר גולדין, סמל-ראשון אורון שאול והשבת ישראלים נעדרים שנכנסו לרצועת עזה.
בדו"ח מבקר המדינה בנושא "התקשרות משרד ראש הממשלה עם מתאם לטיפול בנושא השבויים והנעדרים" שפורסם בינואר 2023 צוין כי מאז הצגת דו"ח ועדת שמגר בשנת 2014 עד 2023 לא בוצעו דיונים על מסקנות הוועדה בממשלה, בקבינט או בוועדת שרים אחרת. מרבית המלצות הוועדה לא מיושמות בפועל. משרד ראש הממשלה הגיב לביקורת כי "המלצות הוועדה לא אומצו על ידי הממשלה ולא קיבלו תוקף מחייב".[19][20]
לאחר חטיפת ישראלים לרצועת עזה בידי חמאס במהלך מתקפת הפתע על ישראל בבוקר 7 באוקטובר 2023, ושבעקבותיה יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל, נשמעו ביקורות על היעדר יישום המלצות הוועדה בידי הממשלה.[21][22]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אביעד גליקמן, עתירה: רה"מ מסתיר המלצות לעסקאות שבויים, באתר ynet, 29 בנובמבר 2009
- ^ בעיני החוק: עסקאות לשחרור מחבלים תמורת חטופים, יוני 2014
- ^ גילי כהן, ועדת שמגר: יש להקשיח עמדות במו"מ עתידי על שחרור שבויים, באתר הארץ, 6 בינואר 2012
- ^ עקרונות לניהול משא ומתן לפדיון שבויים - משרד המשפטים, ד"ר מיכאל ויגודה, משרד המשפטים
- ^ עמוס הראל, ועדת שמגר תמליץ על קווי יסוד נוקשים לעסקות שבויים, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2011
- ^ 1 2 3 4 5 6 יובל יועז, פרופ' אסא כשר: "המלצות ועדת שמגר - רק בסיום פרשת שליט", באתר גלובס, 16 באוקטובר 2011
- ^ הוגש דוח עקרונות המשא ומתן לפדיון שבויים, ינואר 2012
- ^ ועדת שמגר תגיש המלצות: סוף לעידן המתווכים?, באתר ynet, 4 בינואר 2012
- ^ 1 2 רוני דניאל, ועדת שמגר הגישה המלצותיה, באתר מאקו, 5 בינואר 2012
- ^ 1 2 אמיר בוחבוט, שמגר: "להפקיע נושא השבויים מידי ראש הממשלה", באתר וואלה, 5 בינואר 2012
- ^ איתמר אייכנר, משפחת גולדין: "אימוץ דו"ח שמגר - חיסול צבא העם", באתר ynet, 27 ביולי 2016
- ^ איתמר אייכנר, דו"ח השבויים של שמגר שנתניהו מעכב כבר 7 שנים, באתר ynet, 19 באוקטובר 2019
- ^ עודד בן עמי, שש עם עודד בן עמי - 27.08.2017, באתר מאקו, 27 באוגוסט 2017
- ^ מזל מועלם, פרשת אברה מנגיסטו: לא בהכרח גזענות, באתר אל-מוניטור, 13 ביולי 2015.
- ^ תוכנית הערב החדש, ריאיון עם עמוס ירון בדקה 06:30, בתאריך 9.7.17
- ^ ברק אימץ עקרונות ועדת שמגר למשא ומתן על שבויים, יולי 2010
- ^ הצעת חוק עקרונות לפדיון שבויים ונעדרים, התשע"ה–2015, באתר main.knesset.gov.il
- ^ דו"ח ועדת שמגר המגביל משא ומתן להחזרת חטופים - יעלה השבוע לדיון
- ^ התקשרות משרד ראש הממשלה עם מתאם לטיפול בנושא השבויים והנעדרים, מבקר המדינה, ינואר 2023
- ^ ירון דרוקמן, שכר גבוה למתאם השבויים, פגישות "בלי תוכן" ו-8 שנים ללא שום דיון: דוח המבקר, באתר ynet, 3 בינואר 2023
- ^ סוגיית שחרור החטופים: לאן נעלמו המלצות ועדת שמגר?, ערוץ 7, דצמבר 2023
- ^ ניצן שפיר, דוח שמגר המליץ איך לנהל מו"מ על חטופים. למה הוא לא אומץ?, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2023
