ז'אן-אריק ורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'אן-אריק ורן
Jean-Éric Vergne
Jean-Eric Vergne 2016.jpg
לידה 25 באפריל 1990 (בן 29)
פונטואז שבצרפת
לאום צרפתצרפת צרפתי
קריירת פורמולה 1
מרוצים 58
נקודות בקריירה 51
קבוצות טורו רוסו (2012 - 2014)
קריירת פורמולה אי
אליפויות 2
מרוצים 55
ניצחונות 8
פודיומים 19
נקודות בקריירה 574
זינוקים מפול פוזישן 8
הקפות מהירות 2

ז'אן-אריק ורןצרפתית: Jean-Éric Vergne, נולד ב-25 באפריל 1990) הוא נהג מרוצים צרפתי המתחרה עבור קבוצת Techeetah באליפות הפורמולה אי והזוכה באליפות בעונתה הרביעית ובעונתה החמישית. בשנת 2010 זכה באליפות פורמולה 3 הבריטית. בין השנים 2012 - 2014 שימש כנהגה של קבוצת טורו רוסו בפורמולה 1. במשך השנתיים לאחר מכן שימש כנהג מבחן בקבוצת פרארי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורן החל לנהוג בקארטינג בגיל 4 במסלול המרוצים של אביו ליד פריז. בגיל 10 החל להשתתף בתחרויות ארציות ושנה לאחר מכן זכה באליפות צרפת בקטגוריית המינימי. בשנת 2005 סיים במקום השני באליפות אירופה בקטגוריית ICA ‏(KF2)[1]. שנה לאחר מכן סיים במקום השביעי באליפות העולם בקטגוריית KF1[2].

בשנת 2007 עבר להתחרות במרוצי מכוניות חד-מושביות והתחרה בליפות פורמולה רנו הצרפתית. הוא זכה באליפות בעונתו הראשונה לאחר שהגיע לפודיום עשרה מתוך שלוש עשרה המרוצים בעונה. בעקבות ההישגים צורף לאקדמיה של קבוצת רד בול ולתוכנית לפיתוח נהגים של התאחדות הספורט המוטורי הצרפתית (FFSA)[3]. שנה לאחר מכן התחרה במקביל באליפות אירופה בפורמולה רנו 2.0 ובאליפות מערב אירופה בקטגוריה. את האליפויות סיים במקום השישי והרביעי, בהתאמה. בעונתו השנייה סיים את שתי האליפויות במקום השני.

שנת 2010 הייתה שנה מלאת פעילות. הוא התחרה באליפות בריטניה בפרומולה 3, ניצח 12 מתוך 24 המרוצים הראשונים בעונה והבטיח את הזכייה באליפות כשנותרו עוד שישה מרוצים לסיום העונה[4]. במהלך העונה השתתף גם במרוץ המאסטרס של הפורמולה 3 שהתקיים בזנדוורט (מקום רביעי) ובגרנד פרי של מקאו (מקום שביעי)[5][6]. בנוסף, לקח חלק בשני מרוצים באליפות ה-GP3.

ורן היה אמור לקחת חלק גם באליפות הפורמולה רנו 3.5, אך השתתפותו בוטלה שבוע לפני פתיחת העונה על מנת לאפשר לו להתרכז בתחרויות הפורמולה 3[7][8]. ביולי צורף לשלושת האירועים האחרונים של העונה בקבוצת טק1 (Tech1) כמחליפו של ברנדון הארטלי ששוחרר מהקבוצה[9]. בששת המרוצים בהם לקח חלק סיים ארבע פעמים בפודיום, כולל ניצחון במרוץ שהתקיים בסילברסטון. את העונה סיים במקום השמיני בדירוג הנהגים. בשנת 2011 עבר לקבוצת קרלין (Carlin) והשתתף בעונה מלאה של האליפות[10]. אל המרוץ האחרון בעונה הגיע בפיגור של 2 נקודות מאחורי רוברט וויקנס, שהוביל את האליפות. בהקפה הראשונה של המרוץ התנגשו השניים וויקנס נאלץ לפרוש. ורן המשיך להתחרות, אך התנגשות בינו ובין פיירוז פאוזי, בהמשך המרוץ אילצה אותו לפרוש ולסיים את העונה במקום השני[11].

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיעת הבכורה במכונית פורמולה 1 התקיימה ביולי 2010 במהלך פסטיבל גודווד בו נהג במכונית של קבוצת רד בול[12]. במהלך חודש נובמבר לקח חלק במבחנים לנהגים צעירים שהתקיימו במסלול יאס מרינה לאחר סיום העונה. במבחנים נהג במכונית של קבוצת טורו רוסו. הוא השתתף במספר מקצי אימון לקראת סוף עונת 2011 ובנובמבר לקח שוב חלק במבחנים לנהגים צעירים במסלול באבו דאבי[13]. בדצמבר הוחתם כנהגה של קבוצת טורו רוסו לצידו של דניאל ריקארדו[14].

במרוץ פתיחת העונה זינק מהמקום ה-11 וסיים באותו המקום. בגרנד פרי מלזיה צבר את הנקודות הראשונות בקריירה, כשסיים במקום השמיני[15]. בגרנד פרי האירופאי התנגש בעוצמה ברכבו של הייקי קובלינן. בעקבות התאונה נענש בהפחתת 10 מקומות בזינוק לגרנד פרי בריטניה ובקנס כספי של 25,000 אירו[16]. את העונה סיים במקום ה-17, מקום אחד לפני ריקארדו.

בעונתו השנייה צבר רק 13 נקודות, אך שיפר את מיקומו הכללי ודורג במקום ה-15. בסיום העונה עזב ריקארדו את הקבוצה לטובת קבוצת רד בול ואת המקום הנוסף תפס דניאיל קוויט. בעיות מכניות מנעו ממנו לסיים חמישה מתוך שמונת המרוצים הראשונים בעונה. בארבע ההקפות האחרונות של גרנד פרי סינגפור הצליח לעקוף את ניקו הולקנברג, קימי רייקונן וולטרי בוטאס וסיים במקום השישי, שווה להישגו הטוב בקריירה. הוא צבר נקודות ביפן ובארצות הברית וסיים את העונה במקום ה-13.

במהלך חודש אוגוסט הודיעה קבוצת טורו רוסו על החתמתו של מקס ורסטאפן לצידו של קוויט[17]. ההחתמה השאירה את ורן ללא קבוצה לקראת עונת 2015. לאחר שסבסטיאן פטל הודיע על עזיבת רד בול הוחלט כי קוויט יהיה המחליף. הדבר פתח אפשרות לורן לעונה נוספת בקבוצה, אך במהלך חודש נובמבר הודיע על עזיבה. את המקום שהתפנה תפס קרלוס סאינס[18]. כשלושה שבועות לאחר מכן הוחתם כנהג מבחן בקבוצת פרארי, תפקיד אותו מילא עד פברואר 2017[19][20].

פורמולה אי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעזב את קבוצת טורו רוסו הצטרף לעונת הבכורה של אליפות הפורמולה אי וחתם בקבוצת אנדרטי ספורט[21]. את הבכורה ערך בגרנד פרי אורוגוואי, המרוץ השלישי בעונה. הוא זינק למרות מהפול פוזישן, לקח את ההובלה במהלך המרוץ אך בסיומו דורג במקום ה-14, לאחר שנאלץ לפרוש 2 הקפות לסיום המרוץ[22]. בגרנד פרי של לונג ביץ' סיים במקום השני והשיג את הפודיום הראשון בעונה[23]. במרוץ הראשון שתקיים בלונדון סיים במקום השלישי. את עונת הבכורה סיים במקום השביעי.

לקראת עונת 2015/16 עבר לקבוצת די.אס וירג'ין לצידו של סאם בירד[24]. גם בעונה זאת הגיע פעמיים לפודיום, אך סיים רק במקום התשיעי לאחר שהתקשה לצבור נקודות במחצית הראשונה של העונה. לקראת עונת 2016/17 עבר שוב קבוצה, הפעם לקבוצת Techeetah הסינית. במהלך העונה סיים ארבע פעמים במקום השני. בגרנד פרי השני של מונטריאול, מרוץ סיום העונה, זינק מהמקום השלישי. במהלך המרוץ הצליח לעקוף את פליקס רוזנקוויסט ואת סאם בירד ולהשיג ניצחון אישי ראשון באליפות[25].

בעונה הרביעית השיג ארבעה ניצחונות. הניצחון הראשון הושג ב סנטיאגו, צילה במרוץ הרביעי של העונה. בעקבות הניצחון עלה לראש טבלת הנהגים[26]. בוא שמר על ההובלה לאורך שארית העונה והבטיח זכייה באליפות כשנותר עוד מרוץ אחד לסיום העונה[27]. בשמונת המרוצים הראשונים של העונה הבאה ניצחו שמונה נהגים שונים. ורן ניצח את המרוץ בסין. במרוץ במונקו, התשיעי בעונה, היה לראשון שניצח שני מרוצים ועלה לראשונה בעונה לראש הטבלה. פודיום בברלין וניצחון בברן סייעו לו להגדיל את הפער, אך האליפות השנייה הובטחה רק בתום המרוץ האחרון של העונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן-אריק ורן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ European Championship - ICA 2005 standings
  2. ^ World Championship Formula A 2006 standings
  3. ^ Jean-Eric Vergne joins the Red Bull Junior Team, 23 November 2007
  4. ^ Vergne 2010 British F3 champion, 15 August 2010
  5. ^ Strong performance from Carlin in Zandvoort, 6 June 2010
  6. ^ Sixth and seventh for Carlin in Macau, 21 November 2010
  7. ^ Vergne to contest FR3.5 alongside F3, Autosport, 5 March 2010
  8. ^ Motorland Aragon – Presentation It’s go go go!
  9. ^ Vergne replaces Hartley at Tech 1, GPUpdate.net, 21 July 2010
  10. ^ Vergne rejoins Carlin in FR3.5, Auosport, 30 December 2010
  11. ^ Robert Wickens takes Formula Renault 3.5 title as Albert Costa wins chaotic finale, Autosport, 9 October 2011
  12. ^ [www.gpupdate.net/en/f1-news/243244/british-f3-champ-vergne-to-test-toro-rosso British F3 champ Vergne to test Toro Rosso], GPupdate.net, 24 September 2010
  13. ^ ergne completes young driver test domination, Motorstv.com, 17 November 2011
  14. ^ Ricciardo, Vergne to race for Toro Rosso in 2012 Formula 1 season, Autosport, 14 December 2011
  15. ^ Fernando Alonso holds off Perez to win sensational Malaysian Grand Prix, Autosport, 25 March 2012
  16. ^ Jean-Eric Vergne severely penalised for Kovalainen incident in Valencia, 24 June 2012
  17. ^ Scuderia Toro Rosso signs Max Verstappen, 16, to 2015 F1 race seat, Autoweek, 18 August 2014
  18. ^ Jean-Eric Vergne to leave Toro Rosso, Skysports.com, 26 November 2014
  19. ^ Jean-Eric Vergne becomes test driver for the Scuderia, 19 December 2014
  20. ^ Vergne out at Ferrari, Gutierrez in?, F1today.com, 21 February 2017
  21. ^ Jean-Eric Vergne signs on with Andretti Formula E, Autoblog, 8 December 2014
  22. ^ Punta del Este Formula E: Buemi wins, late drama for Vergne, Autosport, 13 December 2014
  23. ^ Emotional Piquet emulates his father, 4 April 2015
  24. ^ Ex-F1 racer Jean-Eric Vergne switches to Virgin-DS Formula E team, Autosport, 8 August 2015
  25. ^ Round 12 - Montreal EPrix
  26. ^ Vergne takes title lead in Santiago thriller, E-Racinng.net, 3 February 2018
  27. ^ Vergne crowned champion at Audi festival in New York, E-Racing.net, 14 July 2018