דניאל ריקארדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל ריקארדו
Daniel Ricciardo
ריקארדו, 2019
ריקארדו, 2019
לידה 1 ביולי 1989 (בן 34)
פרת' שבאוסטרליה
שם לידה Daniel Joseph Ricciardo עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אוסטרליהאוסטרליה אוסטרלי
השכלה Newman College, Perth עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Laureus World Sports Award for Breakthrough of the Year (2015)
  • חבר מסדר אוסטרליה (26 בינואר 2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
קריירת פורמולה 1
מרוצים 240
ניצחונות 8
פודיומים 33
נקודות בקריירה 1,317
זינוקים מפול פוזישן 3
הקפות מהירות 16
קבוצות HRT‏ (2011)
טורו רוסו (20122013)
רד בול (20142018)
רנו (20192020)
מקלארן (20212022)
אלפאטאורי (2023)
ויזה קאשאפ ר.ב. (2024)
danielricciardo.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל ג'וזף ריקארדואנגלית: Daniel Joseph Ricciardo, נהגה כריקארדו; נולד ב-1 ביולי 1989) הוא נהג מרוצים אוסטרלי המתחרה עבור קבוצת ויזה קאשאפ ר.ב. באליפות הפורמולה 1. בשנת 2009 זכה באליפות בריטניה בפורמולה 3. ריקארדו נודע בשל אישיותו הססגונית ובעל אופי בדרני במיוחד. מכונה "גירית הדבש" ("the honey badger").

קריירת מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקארדו נולד בפרת', אוסטרליה המערבית ובגיל תשע החל להתחרות בקארטינג. בשנת 2005 החל להתחרות בסבב הפורמולה פורד של אוסטרליה המערבית וסיים את העונה במקום השמיני. שנה לאחר מכן זכה במלגה להשתתפות בסבב הפורמולה ב.מ.וו אסיה במסגרת קבוצת אירואסיה מוטורספורט. בעונת הבכורה שלו בסבב השיג שני ניצחונות ופול פוזישן ואת העונה סיים במקום השלישי. במהלך שנת 2007 עבר להתחרות בפורמולה רנו והתחרה במקביל גם בסבב האירופאי (4 מרוצים) וגם בסבב האיטלקי (14 מרוצים). שנה לאחר מכן המשיך להתחרות בסבב האירופאי ובמקביל התחרה בסבב המערב-אירופאי.

במהלך עונת 2008 ערך את הופעה הבכורה בפורמולה 3, כשהשתתף במרוץ בנורבורגרינג במסגרת סבב האליפות האירופאי. שנה לאחר מכן הצטרף לאליפות בריטניה בפורמולה 3, הוא ניצח שישה מרוצים והשיג מספר זהה של פודיומים וזכה בתואר האליפות. לאחר הזכייה באליפות עשה עוד צעד בדרך לקטגוריה הבכירה ועבר להתחרות בקבוצת Tech1 הצרפתית בסבב הפורמולה רנו 3.5. בעונת הבכורה רשם שמונה זינוקים מהפול פוזישן וארבעה ניצחונות. אל המרוץ האחרון בעונה הגיע בשוויון נקודות עם מיכאל אלשין הרוסי במקום הראשון. במרוץ עצמו סיים במקום השלישי, מקום אחד אחרי אלשין, שזכה בתואר בסופו של דבר. לקראת עונת 2011 נשאר בסבב, אך עבר להתחרות בקבוצת ISR הצ'כית. בעונה זאת לא הצליח לשחזר את ההצלחה מהעונה הראשונה, השיג רק ניצחון בודד וסיים במקום החמישי, בפער של כמעט מאה נקודות מהמקום הראשון.

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2009 ערך ריקארדו את נסיעת הבכורה שלו ברכב פורמולה 1 כשלקח חלק במבחנים שעשתה קבוצת רד בול לנהגים צעירים במסלול בחרס[1]. ביום השלישי והאחרון לאימונים קבע את הזמן הטוב ביותר, בפער של יותר משנייה מהמקום השני[2]. הישגים במבחנים הובילו את רד בול למנות את ריקארדו לנהג מחליף בקבוצה לצידו של ברנדון הארטלי[3]. בנובמבר 2010 נבחר ריקארדו לייצג את רד בול במבחנים שנערכו לנהגים צעירים במסלול באבו דאבי. במבחנים הצליח לקבוע את שוב את הזמן הטוב ביותר, זמן שהיה מהיר ב-1.3 שניות מהזמן שקבע סבסטיאן פטל מוקדם יותר באותו שבוע[4]. שבוע וחצי לאחר מכן מונה לנהג המחליף בקבוצת טורו רוסו[5].

2011: HRT[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2011 הוחתם בקבוצת HRT כמחליפו של נריין קרת'יקיין[6]. הופעת הבכורה שלו באליפות התקיימה עשרה ימים מאוחר יותר בגרנד פרי בריטניה אותו סיים במקום האחרון. במהלך העונה השתתף בעשרה מרוצים, מתוכם סיים שמונה, אך בכולם היה בין האחרונים ולא הצליח לצבור נקודות.

2012-2013: טורו רוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2012 חזר ריקארדו לקבוצת טורו רוסו, הפעם כאחד משני הנהגים המובילים בקבוצה[7]. במרוץ פתיחת העונה סיים במקום התשיעי וצבר נקודות אליפות ראשונות בקריירה. במהלך העונה סיים עוד שלוש פעמים במקום התשיעי ופעמיים במקום העשירי וסיים את העונה במקום השמונה עשרה כשלזכותו עשר נקודות. בסיום העונה הוחתם לעונה נוספת[8], במהלכה הצליח להכפיל את מאזן הנקודות שצבר וסיים במקום הארבע עשרה בטבלת הנהגים.

2014–2018: רד בול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקארדו בגרנד פרי סינגפור (2014)

בסיום עונת 2013 הודיע מארק ובר, נהגה של קבוצת רד בול בשבע העונות האחרונות, על פרישה מהאליפות וריקארדו נקרא למלא את מקומו[9]. עונת הבכורה בקבוצה האוסטרית הייתה מוצלחת מאוד - במרוץ פתיחת העונה זינק מהמקום השני, מקום עליו הצליח לשמור לאורך כל המרוץ, אך בסופו של דבר התוצאה נפסלה עקב שימוש ביותר דלק מהמותר[10]. אחרי שישה מרוצים, שבכולם ניצחו נהגי קבוצת מרצדס, קטע ריקארדו את הרצף בגרנד פרי הקנדי לאחר שרשם ניצחון בכורה באליפות[11]. בהמשך העונה הצליח לנצח את נהגי מרצדס פעמיים רצופות בהונגריה ובלגיה[12] והיה לנהג היחיד שמנצח מרוץ במהלך העונה מלבד נהגי הקבוצה הגרמנית. את העונה סיים במקום השלישי, כשלזכותו 238 נקודות.

בפברואר 2015 השתתף כאורח בתוכנית טופ גיר וקבע את הזמן הטוב ביותר להקפת מסלול שקבע נהג פורמולה 1 בתולדות התוכנית. בעונת 2015 לא הצליח לשחזר את ההצלחה של העונה הקודמת ולאוך כל העונה הצליח להשיג רק שני פודיומים, לעומת שמונה בעונה הקודמת, ללא אף ניצחון. את העונה סיים במקום השמיני, מקום אחד מתחת לדניאיל קוויט, חברו לקבוצה. בפתיחת עונת 2016 שב להציג יכולת טובה, בגרנד פרי מונקו ניצח במקצה הדירוג וזינק לראשונה מהפול פוזישן[13]. בתשעה מתוך עשרת המרוצים הראשונים בעונה צבר נקודות ומאזנו עמד על מאה נקודות, יותר ממה שהשיג לאורך כל העונה שעברה. קצב צבירת הנקודות התגבר ובחמשת המרוצים הבאים הגיע ארבע פעמים לפודיום ובגרנד פרי מלזיה ניצל פרישה מוקדמת של המילטון ורשם ניצחון[14]. צבירת הנקודות נמשכה כשבארצות הברית ובמקסיקו סיים פעמיים במקום השלישי. בפעם השנייה בשלוש עונות סיים במקום השלישי אחרי צמד נהגי קבוצת מרצדס.

ריקארדו השיג רצף של חמישה פודיומים במחצית הראשונה של עונת 2017, כולל ניצחון בגרנד פרי אזרבייג'ן אליו זינק מהמקום העשירי[15]. בהמשך העונה הגיע עוד ארבע פעמים לפודיום, אך פרישה בשלושה מתוך ארבעת המרוצים האחרונים בעונה הורידה אותו בדירוג למקום החמישי בסיום העונה.

2019–2020: רנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

2021–2022: מקלארן[עריכת קוד מקור | עריכה]

2023: רד בול ואלפאטאורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי השתתף במבחני הצמיגים שערכו פירלי במסלול סילברסטון כשהוא נוהג במכונית ה-RB19 של קבוצת רד בול. במהלך היום הודיעה קבוצת אלפאטאורי על שחרורו של ניק דה פריס, נהג הקבוצה, לאחר עשרה מרוצים ועל החתמתו של ריקארדו כמחליף עד לסיום העונה[16]. באימון השני לקראת גרנד פרי הולנד, המרוץ השלישי מאז חזרתו לקבוצה, שבר את שורש כף היד ולא יכול היה להמשיך להתחרות. את מקומו במרוץ תפס ליאם לוסון[17]. ריקארדו שב למסלול בגרנד פרי ארצות הברית, לאחר שהחמיץ חמישה מרוצים. בגרנד פרי מקסיקו סיים במקום השביעי וצבר את הנקודות היחידות שלו בעונה, בסיומה דורג במקום ה-17.

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 מיקום נקודות
2011 HRT בריטניהבריטניה
19
גרמניהגרמניה
19
הונגריההונגריה
18
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
NC
סינגפורסינגפור
19
יפןיפן
22
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
19
הודוהודו
18
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
פרש
ברזילברזיל
20
27
2012 טורו רוסו אוסטרליהאוסטרליה
9
מלזיהמלזיה
12
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
17
בחרייןבחריין
15
ספרדספרד
13
מונקומונקו
פרש
קנדהקנדה
14
גרמניהגרמניה
11
בריטניהבריטניה
13
גרמניהגרמניה
13
הונגריההונגריה
15
בלגיהבלגיה
9
איטליהאיטליה
12
סינגפורסינגפור
9
יפןיפן
10
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
9
הודוהודו
13
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
10
ארצות הבריתארצות הברית
12
ברזילברזיל
13
18 10
2013 טורו רוסו אוסטרליהאוסטרליה
פרש
מלזיהמלזיה
18
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
7
בחרייןבחריין
16
ספרדספרד
10
מונקומונקו
פרש
קנדהקנדה
15
בריטניהבריטניה
8
גרמניהגרמניה
12
הונגריההונגריה
13
בלגיהבלגיה
10
איטליהאיטליה
7
סינגפורסינגפור
פרש
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
19
יפןיפן
13
הודוהודו
10
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
16
ארצות הבריתארצות הברית
11
ברזילברזיל
10
14 20
2014 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
נפסל
מלזיהמלזיה
פרש
בחרייןבחריין
4
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
4
ספרדספרד
3
מונקומונקו
3
קנדהקנדה
1
אוסטריהאוסטריה
8
בריטניהבריטניה
3
גרמניהגרמניה
6
הונגריההונגריה
1
בלגיהבלגיה
1
איטליהאיטליה
5
סינגפורסינגפור
3
יפןיפן
4
רוסיהרוסיה
7
ארצות הבריתארצות הברית
3
ברזילברזיל
פרש
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
4
3 238
2015 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
6
מלזיהמלזיה
10
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
9
בחרייןבחריין
6
ספרדספרד
7
מונקומונקו
5
קנדהקנדה
13
אוסטריהאוסטריה
10
בריטניהבריטניה
פרש
הונגריההונגריה
3
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
8
סינגפורסינגפור
2
יפןיפן
15
רוסיהרוסיה
15
ארצות הבריתארצות הברית
10
מקסיקומקסיקו
5
ברזילברזיל
11
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
6
8 92
2016 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
4
בחרייןבחריין
4
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
4
רוסיהרוסיה
11
ספרדספרד
4
מונקומונקו
2
קנדהקנדה
7
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
7
אוסטריהאוסטריה
5
בריטניהבריטניה
4
הונגריההונגריה
3
גרמניהגרמניה
2
בלגיהבלגיה
2
איטליהאיטליה
5
סינגפורסינגפור
2
מלזיהמלזיה
1
יפןיפן
6
ארצות הבריתארצות הברית
3
מקסיקומקסיקו
3
ברזילברזיל
8
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
5
3 256
2017 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
פרש
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
4
בחרייןבחריין
5
רוסיהרוסיה
פרש
ספרדספרד
3
מונקומונקו
3
קנדהקנדה
3
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
1
אוסטריהאוסטריה
3
בריטניהבריטניה
5
הונגריההונגריה
פרש
בלגיהבלגיה
3
איטליהאיטליה
4
סינגפורסינגפור
2
מלזיהמלזיה
3
יפןיפן
3
ארצות הבריתארצות הברית
פרש
מקסיקומקסיקו
פרש
ברזילברזיל
6
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
פרש
5 200
2018 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
4
בחרייןבחריין
פרש
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
1
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
פרש
ספרדספרד
5
מונקומונקו
1
קנדהקנדה
4
צרפתצרפת
4
אוסטריהאוסטריה
פרש
בריטניהבריטניה
5
גרמניהגרמניה
פרש
הונגריההונגריה
4
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
פרש
סינגפורסינגפור
6
רוסיהרוסיה
6
יפןיפן
4
ארצות הבריתארצות הברית
פרש
מקסיקומקסיקו
פרש
ברזילברזיל
4
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
4
6 170
2019 רנו אוסטרליהאוסטרליה
פרש
בחרייןבחריין
18
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
7
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
פרש
ספרדספרד
12
מונקומונקו
9
קנדהקנדה
6
צרפתצרפת
11
אוסטריהאוסטריה
12
בריטניהבריטניה
7
גרמניהגרמניה
פרש
הונגריההונגריה
14
בלגיהבלגיה
14
איטליהאיטליה
4
סינגפורסינגפור
14
רוסיהרוסיה
פרש
יפןיפן
נפסל
מקסיקומקסיקו
8
ארצות הבריתארצות הברית
6
ברזילברזיל
6
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
11
9 54
2020 רנו אוסטריהאוסטריה
פרש
אוסטריהאוסטריה
8
הונגריההונגריה
8
בריטניהבריטניה
4
בריטניהבריטניה
14
ספרדספרד
11
בלגיהבלגיה
4
איטליהאיטליה
8
איטליהאיטליה
4
רוסיהרוסיה
5
גרמניהגרמניה
3
פורטוגלפורטוגל
9
איטליהאיטליה
3
טורקיהטורקיה
10
בחרייןבחריין
7
בחרייןבחריין
5
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
7
5 119
2021 מקלארן בחרייןבחריין
7
איטליהאיטליה
6
פורטוגלפורטוגל
9
ספרדספרד
6
מונקומונקו
12
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
9
צרפתצרפת
6
אוסטריהאוסטריה
13
אוסטריהאוסטריה
7
בריטניהבריטניה
5
הונגריההונגריה
11
בלגיהבלגיה
4[א]
הולנדהולנד
11
איטליהאיטליה
31
רוסיהרוסיה
4
טורקיהטורקיה
13
ארצות הבריתארצות הברית
5
מקסיקומקסיקו
12
ברזילברזיל
פרש
קטר (מדינה)קטר (מדינה)
12
ערב הסעודיתערב הסעודית
5
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
12
8 115
2022 מקלארן בחרייןבחריין
14
ערב הסעודיתערב הסעודית
פרש
אוסטרליהאוסטרליה
6
איטליהאיטליה
186
ארצות הבריתארצות הברית
13
ספרדספרד
12
מונקומונקו
13
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
8
קנדהקנדה
11
בריטניהבריטניה
13
אוסטריהאוסטריה
9
צרפתצרפת
9
הונגריההונגריה
15
בלגיהבלגיה
15
הולנדהולנד
17
איטליהאיטליה
פרש
סינגפורסינגפור
5
יפןיפן
11
ארצות הבריתארצות הברית
16
מקסיקומקסיקו
7
ברזילברזיל
פרש
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
9
11 37
2023 אלפאטאורי בחרייןבחריין ערב הסעודיתערב הסעודית אוסטרליהאוסטרליה אזרבייג'ןאזרבייג'ן ארצות הבריתארצות הברית מונקומונקו ספרדספרד קנדהקנדה אוסטריהאוסטריה בריטניהבריטניה הונגריההונגריה
13
בלגיהבלגיה
16
הולנדהולנד איטליהאיטליה סינגפורסינגפור יפןיפן קטר (מדינה)קטר (מדינה) ארצות הבריתארצות הברית
15
מקסיקומקסיקו
7
ברזילברזיל
13
ארצות הבריתארצות הברית
14
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
11
17 6
2024 ויזה קאשאפ ר.ב. בחרייןבחריין ערב הסעודיתערב הסעודית אוסטרליהאוסטרליה יפןיפן הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ארצות הבריתארצות הברית איטליהאיטליה מונקומונקו קנדהקנדה ספרדספרד אוסטריהאוסטריה בריטניהבריטניה הונגריההונגריה בלגיהבלגיה הולנדהולנד איטליהאיטליה אזרבייג'ןאזרבייג'ן סינגפורסינגפור ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו ברזילברזיל ארצות הבריתארצות הברית קטר (מדינה)קטר (מדינה) איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
  • תוצאה בכתב מודגש מסמלת זינוק מפול פוזישן
  • תוצאה בכתב מוטה מסמלת את זמן ההקפה המהירה
  • תוצאה בכתב מוקטן מציינת את המקום אליו הגיע הנהג במרוץ הספרינט
  1. ^ בשל תנאי מזג האוויר המרוץ הופסק לאחר 2 הקפות. הוענקו רק מחצית מהנקודות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניאל ריקארדו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Red Bull to give Ricciardo first F1 test, Autosport.com, 9 November 2009
  2. ^ Ricciardo ends Jerez test on top, Autosport, 3 December 2009
  3. ^ Ricciardo, Hartley are Red Bull reserves, Autosport, 26 January 2010
  4. ^ Ricciardo dominates rookie testing, Autosport, 17 November 2010
  5. ^ Ricciardo gets STR Friday practice role, Autosport, 26 November 2010
  6. ^ Hispania confirms Daniel Ricciardo will race for it from Silverstone, Autosport, 20 June 2011
  7. ^ Ricciardo, Vergne to race for Toro Rosso in 2012 Formula 1 season, Autosport, 14 December 2011
  8. ^ Ricciardo and Vergne get another year, ausmotive, 1 November 2011
  9. ^ Red Bull pick Daniel Ricciardo to partner Sebastian Vettel in 2014 F1, The Guardian, 2 September 2013
  10. ^ בלאגן ברד בול: הפודיום של דניאל ריקרדו נפסל, באתר ערוץ הספורט, 16 במרץ 2014
  11. ^ אלי שאולי, פורמולה 1, קנדה: ריקארדו עצר את מרצדס במרוץ מטורף, אוטו, 9 ביוני 2014
  12. ^ אלי שאולי, פורמולה 1, בלגיה: שניים רבים, ריקארדו זוכה, אוטו, 25 באוגוסט 2014
  13. ^ פורמולה 1: דניאל ריקיארדו יזנק מהפול פוזישן במונטה קרלו, באתר וואלה!‏, 28 במאי 2016
  14. ^ פורמולה 1: ריקרדו ניצח במאלזיה, רוזברג הגדיל את הפער מהמילטון, באתר וואלה!‏, 2 באוקטובר 2016
  15. ^ דניאל ריקארדו ניצח בגרנד פרי באקו, באתר וואלה!‏, 25 ביוני 2017
  16. ^ Ricciardo to replace De Vries at AlphaTauri from the Hungarian Grand Prix, Formula1.com, 11 July 2023
  17. ^ Ricciardo to be replaced by Lawson for remainder of Dutch GP weekend after breaking hand, Formula1.com, 25 August 2023