קרלוס סאינס (פורמולה 1)
_(cropped).jpg) | |||||||||||||||
| סאינס, 2021 | |||||||||||||||
| לידה |
1 בספטמבר 1994 (בן 29) מדריד שבספרד | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
Carlos Sainz Vázquez de Castro Cenamor Rincón Rebollo Virto Moreno de Aranda Don Per Urrielagoiria Pérez del Pulgar  | ||||||||||||||
| לאום |
 ספרדי | ||||||||||||||
| קבוצה נוכחית | פרארי | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
 | |||||||||||||||
|
www | |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
קרלוס סאינס ואסקז דה-קסטרו (בספרדית: Carlos Sainz Vázquez de Castro, נולד ב-1 בספטמבר 1994) הוא נהג מרוצים ספרדי המתחרה עבור קבוצת פרארי באליפות הפורמולה 1. בשנת 2014 זכה באליפות הפורמולה רנו 3.5. ידוע בכינויים "צ'ילי", ו-"smooth operator" (מקצוען, בתרגום חופשי). בשנת 2025 קרלוס יעבור מקבוצת פרארי אל קבוצה עוד לא ידועה.
שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאינס, בנו של פעמיים אלוף העולם בראלי קרלוס סאינס (סנמור), נולד במדריד והחל את קריירת המרוצים שלו בתחרויות קארטינג. בשנת 2008 זכה באליפות אסיה-פסיפיק בקטגוריית KF3 וסיים במקום השני באליפות ספרד באותה קטגוריה. בשנת 2009 זכה בגביע מונקו וסיים במקום השני באליפות אירופה[1].
בשנת 2010 ערך את הבכורה שלו בסבב פורמולה ב.מ.וו שהתקיים במלזיה. במרוץ הבכורה שלו סיים במקום השני ומרוץ לאחר מכן סיים במקום הרביעי. במרוץ השלישי נאלץ לפרוש ובמרוץ לאחר מכן סיים כמנצח. מכיוון שנחשב לנהג אורח בסבב לא צבר ניקוד רשמי, אך הישגיו הקנו לו מקום בקבוצת רד בול ג'וניור. באותה שנה השתתף גם בסבב האירופאי של הקטגוריה אותו סיים במקום הרביעי. שנה לאחר מכן התחרה באליפות פורמולה רנו האירופאית וסיים במקום השני, במקביל התחרה באליפות פורמולה רנו הצפון-אירופאית וזכה באליפות לאחר שהשיג עשרה ניצחונות ושבעה פודיומים נוספים מתוך עשרים המרוצים בעונה.
בעונת 2012 התחרה סאינס במקביל באליפות בריטניה בפורמולה 3 ובאליפות האירופאית באותה קטגוריה. את הסבב הבריטי סיים במקום השישי לאחר שניצח חמישה מרוצים והגיע תשע פעמים לפודיום. את הסבב האירופאי סיים במקום התשיעי, ללא ניצחון לאורך העונה.
בעונת 2013 התחרה שוב בשתי מסגרות מקבילות - בסבב ה-GP3 ובאליפות הפורמולה רנו 3.5. את סבב ה-GP3 סיים במקום העשירי ואת סבב הפורמולה רנו, בו התחרה באופן חלקי בלבד, סיים במקום ה-19. בעונת 2014 עבר לקבוצת DAMS והתחרה רק באליפות הפורמולה רנו 3.5. במרוצי פתיחה העונה שהתקיימו במונצה, זינק פעמיים המפול פוזישן, השיג פעמיים את ההקפה המהירה ביותר ואף רשם ניצחון במרוץ השני[2] והשיג 25 נקודות, 3 נקודות יותר מכל העונה הקודמת. באירוע הבא, שהתקיים באראגון, שוב זינק מהפול פוזישן ורשם ניצחון שני. סאינס רשם ניצחון כפול במרוצים שהתקיימו בבלגיה וחזר על ההישג גם במרוצים שהתקיימו בצרפת. לאורך העונה זינק שבע פעמים מהמקום הראשון והשיג מספר זהה של ניצחונות. למרות שלא צבר נקודות בשני המרוצים האחרונים, סיים את העונה כזוכה באליפות.
פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיום עונת 2014 הודיע ז'אן-אריק ורן על עזיבת קבוצת טורו רוסו[3] ויומיים אחר כך הודיעה הקבוצה האיטלקית על צירופו של סיינז, לצידו של מקס ורסטאפן[4]. במרוץ פתיחת העונה סיים במקום התשיעי וצבר נקודות ראשונות. להישג השיא בעונה הגיע כשסיים שביעי בגרנד פרי בארצות הברית. עד לסיום העונה צבר 18 נקודות ויחד עם ורסטאפן היה שותף לעונה המוצלחת ביותר של הקבוצה מבחינת צבירת נקודות. שיתוף הפעולה עם ורסטאפן נמשך גם בתחילת העונה הבאה. לאחר חמישה מרוצים הוחלף ההולנדי בדניאיל קוויט. מגמת השיפור בצבירת הנקודות נמשכה וסיינז היה זה שהשיג 46 נקודות, מתוך 63 הנקודות שהשיגה הקבוצה.
את עונת 2017 החל בקבוצה. במהלך חודש ספטמבר חתמה טורו רוסו על הסכם סיבובי בו היו מעורבות קבוצת מקלארן, רנו והונדה ובמסגרתו הוסכם על השאלתו לשנה לקבוצת רנו במקומו של ג'וליון פאלמר[5]. בהמשך אותו החודש הוכרז כי יעבור לרנו לאחר גרנד פרי יפן ויתחרה בשורותיה בארבעת המרוצים האחרונים של העונה.
פתיחת עונת 2018 הייתה טובה עם צבירה של נקודות בשבעה מתוך שמונת המרוצים הראשונים של העונה. בגרנד פרי אזרבייג'ן השיג את התוצאה הטובה בעונה שלו בעונה כסיים במקום החמישי. בסיום העונה דורג במקום העשירי, בפער של 16 נקודות אחרי ניקו הולקנברג, בן קבוצתו.
באוגוסט 2018 הוחתם בקבוצת מקלארן כמחליפו של פרננדו אלונסו, שהודיע על פרישה בסיום העונה[6]. בשלושת המרוצים הראשונים של העונה לא הצליח לצבור נקודות, אך בהמשך התקדם במעלה דירוג הנהגים באופן עקבי. בעיה במנוע במקצה הדירוג של גרנד פרי ברזיל אילצה אותו לזנק למרוץ מהמקום ה-20. את המרוץ סיים במקום הרביעי. בעקבות עונש שהוטל על לואיס המילטון לאחר המרוץ קודם למקום השלישי וזכה בפודיום הראשון בקריירה[7]. במרוץ סיום העונה סיים במקום העשירי והשיג נקודה אחת, שהעלתה אותו למקום השישי בטבלת הנהגים.
סבסטיאן פטל הודיע במאי 2020 כי לא יחדש את החוזה עם קבוצת פרארי בסיום העונה. יומיים לאחר מכן הוחתם סיינז כמחליפו של פטל החל מעונת 2021[8].
מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | קבוצה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2015 | טורו רוסו |  9 |
 8 |
 13 |
 פרש |
9 |
 10 |
 12 |
 פרש |
 פרש |
 פרש |
 פרש |
 11 |
 9 |
 10 |
 פרש |
 7 |
 13 |
 פרש |
 11 |
15 | 18 | |||||
| 2016 | טורו רוסו | 9 |
פרש |
9 |
12 |
6 |
8 |
9 |
 פרש |
8 |
8 |
8 |
 14 |
פרש |
15 |
14 |
11 |
17 |
6 |
16 |
6 |
|
12 | 46 | |||
| 2017 | טורו רוסו | 8 |
7 |
פרש |
10 |
7 |
7 |
פרש |
8 |
פרש |
פרש |
7 |
10 |
14 |
4 |
פרש |
פרש |
9 | 54 | ||||||||
| רנו | 6 |
פרש |
11 |
פרש |
|||||||||||||||||||||||
| 2018 | רנו | 10 |
11 |
9 |
5 |
7 |
10 |
8 |
 8 |
12 |
פרש |
12 |
9 |
11 |
8 |
8 |
17 |
10 |
7 |
פרש |
12 |
6 |
12 | 53 | |||
| 2019 | מקלארן | פרש |
19 |
14 |
7 |
8 |
6 |
11 |
6 |
8 |
6 |
5 |
5 |
פרש |
פרש |
12 |
6 |
5 |
13 |
8 |
3 |
10 |
6 | 96 | |||
| 2020 | מקלארן | 5 |
9 |
9 |
13 |
13 |
6 |
|
2 |
פרש |
פרש |
5 |
 6 |
7 |
 5 |
5 |
4 |
6 |
6 | 105 | |||||||
| 2021 | פרארי | 8 |
5 |
11 |
6 |
2 |
8 |
11 |
6 |
5 |
6 |
3 |
10[א] |
 7 |
6 |
3 |
8 |
7 |
6 |
36 |
 7 |
 8 |
3 |
5 | 164.5 | ||
| 2022 | פרארי | 2 |
3 |
פרש |
פרש4 |
3 |
4 |
2 |
פרש |
2 |
1 |
פרש3 |
5 |
4 |
3 |
8 |
4 |
3 |
פרש |
פרש |
5 |
23 |
4 |
5 | 246 | ||
| 2023 | פרארי | 4 |
6 |
12 |
55 |
5 |
8 |
5 |
5 |
36 |
10 |
8 |
פרש4 |
5 |
3 |
1 |
6 |
לא זינק6 |
63 |
4 |
86 |
6 |
18 |
7 | 200 | ||
| 2024 | פרארי | 3 |
|
1 |
3 |
55 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
4 | 69[ב] |
- תוצאה בכתב מודגש מסמלת זינוק מפול פוזישן
- תוצאה בכתב מוטה מסמלת את זמן ההקפה המהירה
- תוצאה בכתב מוקטן מציינת את המקום אליו הגיע הנהג במרוץ הספרינט
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קרלוס סאינס (בספרדית)
קרלוס סאינס, ברשת החברתית פייסבוק
קרלוס סאינס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קרלוס סאינס, ברשת החברתית אינסטגרם
קרלוס סאינס, סרטונים בערוץ היוטיוב- קרלוס סאינס, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קרלוס סאינס- פירוט תוצאות באתר Driverdb.com
- ^ ברוב האירועים בסבב הפורמולה רנו 3.5 מתקיימים שני מרוצים
- ^ Jean-Eric Vergne to leave Toro Rosso, Skysport, 26 November 2014
- ^ Sainz to race for Toro Rosso, scuderiatororosso.com, 28 November 2014
- ^ Carlos Sainz joins Renault Sport Formula One Team for 2018, Renaultsport.com, 15 September 2017
- ^ CARLOS SAINZ TO RACE FOR McLAREN FROM 2019, 16 Aaugust 2018
- ^ McLaren return to F1 podium: Carlos Sainz's third in Brazilian GP sealed, Sky Sport, 18 November 2019
- ^ Sainz confirmed as Leclerc's Ferrari team mate for 2021, Formula1.com, 14 May 2020