ברנדון הארטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברנדון הארטלי
Brendon Hartley
Brendon Hartley Wiki.jpg
הארטלי (2015)
לידה 10 בנובמבר 1989 (בן 30)
פלמרסטון נורת' שבניו זילנד
לאום ניו זילנדניו זילנד ניו זילנדי
קבוצה נוכחית פורשה
טורו רוסו
קריירת אליפות העולם במרוצי סיבולת
אליפויות 2 (2015, 2017)
מרוצים 42
ניצחונות 13
זינוקים מפול פוזישן 11
הקפות מהירות 7
קבוצות מרפי פרוטוטייפס (2012–2013)
פורשה (2014–2017)
קריירת פורמולה 1
מרוצים 24
נקודות בקריירה 4
קבוצות טורו רוסו (20172018)
קריירת פורמולה אי
מרוצים 2
נקודות בקריירה 2
קבוצות דרגון רייסינג
http://www.brendonhartley.nz/

ברנדון הארטליאנגלית: Brendon Hartley, נולד ב-10 בנובמבר 1989) הוא נהג מרוצים ניו זילנדי המתחרה באליפות הפורמולה אי. בעבר התחרה עבור קבוצת פורשה באליפות העולם במרוצי סיבולת ועבור קבוצת טורו רוסו באליפות הפורמולה 1. בשנת 2015 זכה באליפות העולם במרוצי סיבולת יחד עם מארק ובר וטימו ברנהרד. בשנת 2017 ניצח את מרוץ 24 השעות של לה מאן יחד עם ברנהרד וארל באמבר ובסיום העונה זכו באליפיות. במהלך אותה עונה ערך את הבכורה באליפות הפורמולה 1 כמחליפם של פייר גאסלי ודניאיל קוויט.

קריירת מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארטלי נולד בפלמרסטון נורת', ניו זילנד. אביו, בראין, היה נהג מרוצים שהתחרה במספר קטגוריות. בגיל 6 החל להתחרות במרוצי קארטינג. בשנת 2002 החל התחרות באליפות הפורמולה פירסט (Formula First) וסיים את העונה במקום השביעי. שנה לאר מכן ניצח את אירוע הפורד פורמולה פסטיבל, ניצחון שהבטיח את השתתפותו עונה לאחר מכן באליפות הפורמולה פורד. הוא התחרה במכונית משומשת בה התחרה אחיו הגדול שנה קודם לכן והשיג ניצחונות בשניים מתוך ארבעה מרוצים.

לאחר עונה באליפות פורמולה טויוטה ניו זילנד עבר להתחרות באירופה והשתתף באליפויות הפורמולה רנו 2.0 האירופאית והצפון-אירופאית. בעונתו השנייה המשיך להתחרות באליפות האירופאית ועבר להתחרות גם באליפות איטליה בקטגוריה. בהמלך העונה האירופאית ניצח שלושה מרוצים וזכה באליפות. באותה שנה ערך גם התנסות בכורה בקטגוריית הפורמולה 3, כשהתחרה באירוע הפורמולה 3 מאסטרס בזולדר, בו סיים במקום הרביעי. בשנת 2008 עבר להתחרות באליפות הפורמולה 3 הבריטית וסיים תא העונה במקום השלישי. בנוסף, לקח חלק בשמונה מרוצים באליפות הפורמולה 3 האירופאית, אך לא נכלל בין המתחרים שצברו נקודות באליפות. בעונת 2009 התחרה באופן מלא בסבב האירופאי וסיים במקום ה-11, למרות שהחמיץ שני סבבים בשל השתתפות במספר מרוצים במסגרת אליפות הפורמולה רנו 3.5.

בשנת 2010 עבר להתמודד בצורה מלאה בפורמולה רנו 3.5 לצידו של דניאל ריקארדו. במהלך העונה הכריזה רד בול על הוצאתו של הארטלי מתוכנית הפיתוח לנהגים צעירים. את מקומו תפס ז'אן-אריק ורן[1]. בספטמבר אותה שנה ערך את הופעת הבכורה בסבב ה-GP2, כנהגה של קבוצת קולוני (Coloni)[2]. הוא השתתף בארבעת המרוצים האחרונים של העונה וסיים את העונה עם נקודה אחת, אותה צבר במרוץ סיום העונה. בשנת 2011 שב להתמודד בפורמולה רנו 3.5. במהלך חודש אוגוסט שב להתחרות באליפות ה-GP2, כמחליפו של קווין מירוצ'ה בקבוצת אושן רייסינג טכנולוגי.

אליפות העולם במרוצי סיבולת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלא מצא מקום בתחרויות חד-מושביות, הצטרף לקבוצת מרפי פרוטוטייפס (Murphy Prototypes) והתחרה בקטגוריית ה-LMP2 בסבב הלה-מאן האירופאי. הארטלי היה אמור לערוך את הבכורה בסבב השני של האליפות, אך זה בוטל. במקומו הוזמנה הקבוצה לקחת חלק במרוץ 6 השעות של ספא, שהיווה חלק מאליפות העולם במרוצי סיבולת. את המרוץ סיים במקום העשירי בדירוג הכולל ובמקום השלישי בקטגוריה, כשהוא מתחרה יחד עם וורן יוז וג'ודי פירת'. השלושה לקחו חלק גם במרוץ 24 השעות של לה מאן, אך נאלצו לפרוש לאחר 196 הקפות. שנה לאחר מכן השתתף שוב במרוץ הלה מאן וסיים במקום ה-12.

בשנת 2014 עבר להתחרות בקבוצת פורשה, בה נהג בדגם הפורשה 919 הייבריד לצידם של מארק ובר וטימו ברנהרד[3]. את העונה הראשונה סיימה השלישייה במקום התשיעי, לאחר שסיימו שלוש פעמים במקום השלישי ולא לקחו חלק במרוץ 24 השעות של לה מאן. את עונת 2015 פתחה השלישייה עם פרישה במרוץ 6 השעות של סילברסטון. מקום שלישי בספא, מקום שני בלה-מאן וחמישה ניצחונות רצופים העניקו לצוות את תואר האליפות בפעם הראשונה[4]. עונה לאחר מכן שוב לא הצליחו לסיים את המרוץ בסילברסטון ובספא נשארו מחוץ לטווח הנקודות. למרות ארבעה ניצחונות ושני פודיומים נוספים בהמשך העונה, בסיומה הגיע הצוות רק למקום הרביעי. בעונת 2017 החליף ארל באמבר את ובר שפרש. הצוות הצליח לנצח לראשונה את מרוץ 24 השעות של לה מאן, השיג שלושה ניצחונות נוספים וזכה באליפות[5].

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2008 נהג לראשונה במכונית פורמולה 1, כשהוזמן על ידי רד בול לנהיגת מבחן בריאד. בהמשך ביצע שלושה ימי מבחן עבור קבוצת טורו רוסו. לקראת עונת 2009 מונה לנהג מחליף בשתי הקבוצות[6]. מכיוון שקבלת רישיון-על[7] התעכבה עד אמצע חודש אפריל הוחלף בשני המרוצים הראשונים בתפקיד על ידי דייוויד קולטהארד. במחצית השנייה של העונה הוחלף בתפקיד על ידי חיימה אלגרסוארי[8]. בעונת 2010 מונה שוב לנהג מחליף בשתי הקבוצות, לצידו של דניאל ריקארדו[9]. העובדה שלא הצליח לנצח מרוצים במהלך העונה הובילה להוצאתו מתוכנית הנהגים הצעירים של רד בול ולהפסקת תפקודו כנהג מחליף לאחר שישה מרוצים.

את הופעת הבכורה באליפות ערך בספטמבר 2017 כמחליפו של פייר גאסלי בגרנד פרי ארצות הברית[10]. הוא זינק למרוץ מהמקום ה-19 וסיים במקום ה-13. לאחר המרוץ הכריזה הקבוצה כי יחליף את דניאיל קוויט עד לסיום העונה[11]. בעונת 2018 המשיך להתחרות עבור טורו רוסו. במהלך העונה צבר רק ארבע נקודות ובסיומה הוחלף על ידי קוויט. בפברואר 2019 הצטרף לקבוצת פרארי כנהג פיתוח.

פורמולה אי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארטלי היה חלק מתוכנית הפיתוח של קבוצת פורשה לקראת כניסתה לאליפות הפורמולה אי ב2019/2020[12]. באוגוסט 2019 חתם כנהג בקבוצת Dragon Geox[13].

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 מיקום נקודות
2017 טורו רוסו אוסטרליהאוסטרליה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין בחרייןבחריין רוסיהרוסיה ספרדספרד מונקומונקו קנדהקנדה אזרבייג'ןאזרבייג'ן אוסטריהאוסטריה בריטניהבריטניה הונגריההונגריה בלגיהבלגיה איטליהאיטליה סינגפורסינגפור מלזיהמלזיה יפןיפן ארצות הבריתארצות הברית
13
מקסיקומקסיקו
פרש
ברזילברזיל
פרש
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
15
23 0
2018 טורו רוסו אוסטרליהאוסטרליה
15
בחרייןבחריין
13
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
20
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
10
ספרדספרד
12
מונקומונקו
19
קנדהקנדה
פרש
צרפתצרפת
14
אוסטריהאוסטריה
פרש
בריטניהבריטניה
פרש
גרמניהגרמניה
10
הונגריההונגריה
11
בלגיהבלגיה
14
איטליהאיטליה
פרש
סינגפורסינגפור
17
רוסיהרוסיה
פרש
יפןיפן
13
ארצות הבריתארצות הברית
9
מקסיקומקסיקו
14
ברזילברזיל
11
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
12
19 4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברנדון הארטלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Who runs Red Bull Racing?, 20 July 2010
  2. ^ Hartley joins GP2 with Coloni, Autosport, 8 September 2010
  3. ^ Webber to share Porsche 919 hybrid with Bernhard and Hartley, Autosport, 23 January 2014
  4. ^ Porsche Wins Bahrain, Claims Drivers Championship in Thriller, Sportcar365.com, 25 November 2015
  5. ^ Shanghai WEC: Porsche seals both titles despite Toyota win, Motorsport.com, 5 November 2017
  6. ^ Hartley gets double role, Grandprix.com, 10 March 2010
  7. ^ הרישיון המאפשר נהיגה ברכבי פורמולה 1
  8. ^ Alguersuari becomes Red Bull reserve, Autosport, 1 July 2009
  9. ^ Ricciardo, Hartley are Red Bull reserves, Autosport, 26 January 2010
  10. ^ Hartley joins Toro Rosso for Austin F1 race, Motorsport.com, 13 October 2017
  11. ^ Hartley stays at Toro Rosso for Mexico, Kvyat dropped, Motorsport.com, 23 October 2017
  12. ^ Hartley: “I’d Love to Be Involved” in Porsche Race Program, E-Racing365.com, 18 April 2019
  13. ^ Hartley joins Dragon for 2019/20 Formula E season, Motorsport.com, 8 August 2019