פורמולה 1 עונת 2012

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פורמולה 1 עונת 2012
Sebastian Vettel 2012 Bahrain GP.jpg
סבסטיאן פטל זכה באליפות בפעם השלישית ברציפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 18 במרץ 2012
תאריך סיום 25 בנובמבר 2012
מספר עונה 63
מספר מרוצים בעונה 20
זוכה באליפות הנהגים סבסטיאן פטל
נקודות הנהג הזוכה 281
זוכה באליפות היצרנים רד בול
נקודות היצרן הזוכה 460
פורמולה 1 עונת 2011 פורמולה 1 עונת 2013

עונת 2012 בפורמולה 1 היא העונה ה-63 בה התקיימה האליפות. 25 נהגים המייצגים 12 קבוצות לקחו חלק ב-20 המרוצים שהתקיימו במדינות שונות. שבעה נהגים שונים נצחו את בעת המרוצים הראשונים בעונה. פרננדו אלונסו היה הנהג הראשון שהשיג ניצחון שני, כשניצח את הגרנד פריר האירופאי, שהתקיים בולנסיה ולקח את הובלה במרוץ לאליפות. הוא החזיק בראשות הטבלה במהלך שבעת המרוצים הבאים, אך פרישות במהלך הגרנד פרי הבלגי והיפני אפשרו לפטל לתפוס את מקומו. אל המרוץ האחרון בעונה הגיע פטל בפער של 13 נקודות מאלונסו. הוא סיים את המרוץ במקום השישי וזכה באליפות בפעם השלישית ברציפות.

קבוצות ונהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה מספר נהגים סיבובים
אוסטריהאוסטריה רד בול 1 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל 1-19
2 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר 1-19
בריטניהבריטניה מקלארן 3 בריטניהבריטניה ג'נסון באטן 1-19
4 בריטניהבריטניה לואיס המילטון 1-19
איטליהאיטליה פרארי 5 ספרדספרד פרננדו אלונסו 1-19
6 ברזילברזיל פליפה מאסה 1-19
גרמניהגרמניה מרצדס 7 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר 1-19
8 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג 1-19
בריטניהבריטניה לוטוס 9 פינלנדפינלנד קימי רייקונן 1-19
10 צרפתצרפת רומן גרוז'אן 1–12,
14–20
בלגיהבלגיה ג'רום דאמברוסיו 13
הודוהודו סהרה פורס אינדיה 11 בריטניהבריטניה פול די רסטה 1-19
12 גרמניהגרמניה ניקו הולקנברג 1-19
שווייץשווייץ סאובר 14 יפןיפן קאמוי קוביאשי 1-19
15 מקסיקומקסיקו סרג'יו פרס 1-19
איטליהאיטליה טורו רוסו 16 אוסטרליהאוסטרליה דניאל ריקיארדו 1-19
17 צרפתצרפת ז'אן-אריק ורן 1-19
בריטניהבריטניה ויליאמס 18 ונצואלהונצואלה פסטור מלדונדו 1-19
19 ברזילברזיל ברונו סנה 1-19
מלזיהמלזיה קטרהאם 20 פינלנדפינלנד הייקי קובלינן 1-19
21 רוסיהרוסיה ויטלי פטרוב 1-19
ספרדספרד HRT 22 ספרדספרד פדרו דה לה רוסה 1-19
23 הודוהודו נראיין קרטיקיאן 1-19
רוסיהרוסיה מרוסיה 24 גרמניהגרמניה טימו גלוק 1-19
25 צרפתצרפת צ'ארלס פיק 1-19

שינויים בנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת לוטוס שחררה את ויטלי פטרוב וברונו סנה, נהגיה בעונה החולפת. במקומם החתימה הקבוצה את קימי רייקונן, שחזר לאליפות אחרי שנתיים של השתתפות באליפות העולם בראלי ואת רומן גרוז'אן לשעבר, אלוף ה-GP2, שנעדר אף הוא כשנתיים מסבב הפורמולה 1[1]. פטרוב חתם בקבוצת קטרהאם[2] וסנה הצטרף לקבוצת ויליאמס[3]. נהג נוסף שחזר לאליפות לאחר העדרות היה ניקו הולקנברג, ששב לקבוצת פורס אינדיה לצידו של פול די רסטה[4].

קבוצת טורו רוסו החליפה גם היא את צמד נהגיה - דניאל ריקיארדו וז'אן אריק ורן הוחתמו במקומם של ג'יים אלגורסוארי וסבסטיאן באומי[5].

פדרו דה לה רוסה ונראיין קרטיקיאן חזרו גם להתחרות באליפות כנהגיה של קבוצת HRT. דה לה רוסה לא התחרה באופן סדיר מאז הגרנד פרי האיטלקי בעונת 2010. בעונת 2011 שימש כנהג מבחן עבור קבוצת מקלארן והשתתף בבגרנד פרי הקנדי כנהגה של קבוצת סאובר. קרטיקיאן עזב את הקבוצה לפני הגרנד פרי הבריטי בעונה הקודמת וחזר להופעה נוספת בגרנד פרי ההודי.

ג'רום דאמברוסיו, שעזב את קבוצת מארוסיה הצטרף במהלך העונה כנהג שלישי בקבוצת לוטוס. צ'ארלס פיק, שסיים במקום הרביעי בסבב ה-gp2 בעונה הקודמת, תפס את מקומו של דאמברוסיו[6].

לוח המירוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב מיקום תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח
1 אוסטרליהאוסטרליה מלבורן, אוסטרליה 18 במרץ 2012 בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה ג'נסון באטן בריטניהבריטניה ג'נסון באטן
2 מלזיהמלזיה קואלה לומפור, מלזיה 25 במרץ 2012 בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן ספרדספרד פרנדדו אלונסו
3 סיןסין שנגחאי, סין 15 באפריל 2012 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג יפןיפן קאמוי קוביאשי גרמניהגרמניה ניקו רוזברג
4 בחרייןבחריין שאקיר, בחריין 22 באפריל 2012 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל
5 ספרדספרד ברצלונה, ספרד 13 במאי 2012 ונצואלהונצואלה פסטור מלדונדו צרפתצרפת רומן גרוז'אן ונצואלהונצואלה פסטור מלדונדו
6 מונקומונקו מונקו 27 במאי 2012 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר מקסיקומקסיקו סרג'יו פרס אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר
7 קנדהקנדה מונטריאול, קנדה 10 ביוני 2012 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל בריטניהבריטניה לואיס המילטון
8 ולנסיהולנסיה ולנסיה, ספרד 24 ביוני 2012 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל גרמניהגרמניה ניקו רוזברג ספרדספרד פרננדו אלונסו
9 בריטניהבריטניה סילברסטון, בריטניה 8 ביולי 2012 בריטניהבריטניה לואיס המילטון פינלנדפינלנד קימי רייקונן אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר
10 גרמניהגרמניה הוקנהיימרינג, גרמניה 22 ביולי 2013 ספרדספרד פרננדו אלונסו גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר ספרדספרד פרננדו אלונסו
11 הונגריההונגריה בודפשט, הונגריה 29 ביולי 2012 בריטניהבריטניה לואיס המילטון גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל בריטניהבריטניה לואיס המילטון
12 בלגיהבלגיה סטבלו, בלגיה 2 בספטמבר 2012 בריטניהבריטניה ג'נסון באטן ברזילברזיל ברונו סנה בריטניהבריטניה ג'נסון באטן
13 איטליהאיטליה מונזה, איטליה 9 בספטמבר 2012 בריטניהבריטניה לואיס המילטון גרמניהגרמניה ניקו רוזברג בריטניהבריטניה לואיס המילטון
14 סינגפורסינגפור סינגפור 23 בספטמבר 2012 בריטניהבריטניה לואיס המילטון גרמניהגרמניה ניקו רוזברג גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל
15 יפןיפן סוזוקה, יפן 7 באוקטובר 2012 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל
16 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יונגן, קוריאה הדרומית 14 באוקטובר 2012 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל
17 הודוהודו אוטר פרדש, הודו 28 באוקטובר 2012 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל בריטניהבריטניה ג'נסון באטן גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל
18 איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות אבו דאבי, איחוד האמירויות הערביות 4 בנובמבר 2012 בריטניהבריטניה לואיס המילטון גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל פינלנדפינלנד קימי רייקונן
19 ארצות הבריתארצות הברית אוסטין, ארצות הברית 18 בנובמבר 2012 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל בריטניהבריטניה לואיס המילטון
20 ברזילברזיל סאו פאולו, ברזיל 25 בנובמבר 2012 בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה לואיס המילטון בריטניהבריטניה ג'נסון באטן

שינויים בלוח התחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרנד פרי בחריין, שבוטל בעונה הקודמת עקב מחאות התושבים, שב לסבב האליפות. הגרנד פרי, שתוכנן להתקיים במקור בחודש אוקטובר, הוקדם בסופו של דבר והתקיים במהלך חודש אפריל[7].
  • הגרנד פרי הטורקי הוצא מסבב התחרויות. במהלך חודש אוגוסט ניהלו מנהלי המרוץ משא ומתן עם ברני אקלסטון על הארכת החוזה, אך בהמשך החודש הוחלט על ביטוול המרוץ[8].

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות חולקו לעשרת הנהגים הראשונים בכל מרוץ, בהתאם לפירוט בטבלה הבאה:

מקום  1   2   3   4   5   6   7   8   9   10 
נקודות 25 18 15 12 10 8 6 4 2 1
מקום נהג אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה סיןסין בחרייןבחריין ספרדספרד מונקומונקו קנדהקנדה ספרדספרד בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה בלגיהבלגיה איטליהאיטליה סינגפורסינגפור יפןיפן קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית הודוהודו איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות ארצות הבריתארצות הברית ברזילברזיל נקודות
1 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל 2 11 5 1 6 4 4 פרש 3 5 4 2 22† 1 1 1 1 3 2 6 281
2 ספרדספרד פרננדו אלונסו 5 1 9 7 2 3 5 1 2 1 5 פרש 3 3 פרש 3 2 2 3 2 278
3 פינלנדפינלנד קימי רייקונן 7 5 14 2 3 9 8 2 5 3 2 3 5 6 6 5 7 1 6 10 207
4 בריטניהבריטניה לואיס המילטון 3 3 3 8 8 5 1 19† 8 פרש 1 פרש 1 פרש 5 10 4 פרש 1 פרש 190
5 בריטניהבריטניה ג'נסון באטן 1 14 2 18† 9 16† 16 8 10 2 6 1 פרש 2 4 פרש 5 4 5 1 188
6 אוסטרליהאוסטרליה מארק ובר 4 4 4 4 11 1 7 4 1 8 8 6 20† 11 9 2 3 פרש פרש 4 179
7 ברזילברזיל פליפה מאסה פרש 15 13 9 15 6 10 16 4 12 9 5 4 8 2 4 6 7 4 3 122
8 צרפתצרפת רומן גרוז'אן פרש פרש 6 3 4 פרש 2 פרש 6 18 3 פרש - 7 19† 7 9 פרש 7 פרש 96
9 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג 12 13 1 5 7 2 6 6 15 10 10 11 7 5 פרש פרש 11 פרש 13 15 93
10 מקסיקומקסיקו סרג'יו פרס 8 2 11 11 פרש 11 3 9 פרש 6 14 פרש 2 10 פרש 11 פרש 15 11 פרש 66
11 גרמניהגרמניה ניקו הולקנברג פרש 9 15 12 10 8 12 5 12 9 11 4 21† 14 7 6 8 פרש 8 5 63
12 יפןיפן קאמוי קוביאשי 6 פרש 10 13 5 פרש 9 פרש 11 4 18† 13 9 13 3 פרש 14 6 14 9 60
13 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר פרש 10 פרש 10 פרש פרש פרש 3 7 7 פרש 7 6 פרש 11 13 22† 11 16 7 49
14 בריטניהבריטניה פול די רסטה 10 7 12 6 14 7 11 7 פרש 11 12 10 8 4 12 12 12 9 15 19† 46
15 ונצואלהונצואלה פסטור מלדונדו 13† 19† 8 פרש 1 פרש 13 12 16 15 13 פרש 11 פרש 8 14 16 5 9 פרש 45
16 ברזילברזיל ברונו סנה 16† 6 7 22† פרש 10 17 10 9 17 7 12 10 18† 14 15 10 8 10 פרש 31
17 צרפתצרפת ז'אן-אריק ורן 11 8 16 14 12 12 15 פרש 14 14 16 8 פרש פרש 13 8 15 12 פרש 8 16
18 אוסטרליהאוסטרליה דניאל ריקיארדו 9 12 17 15 13 פרש 14 11 13 13 15 9 12 9 10 9 13 10 12 13 10
19 רוסיהרוסיה ויטלי פטרוב פרש 16 18 16 17 פרש 19 13 DNS 16 19 14 15 19 17 16 17 16 17 11 0
20 גרמניהגרמניה טימו גלוק 14 17 19 19 18 14 פרש DNS 18 22 21 15 17 12 16 18 20 14 19 16 0
21 צרפתצרפת צ'ארלס פיק 15† 20 20 פרש פרש פרש 20 15 19 20 20 16 16 16 פרש 19 19 פרש 20 12 0
22 פינלנדפינלנד הייקי קובלינן פרש 18 23 17 16 13 18 14 17 19 17 17 14 15 15 17 18 13 18 14 0
23 בלגיהבלגיה ג'רום דאמברוסיו 13 0
24 הודוהודו נראיין קרטיקיאן DNQ 22 22 21 פרש 15 פרש 18 21 23 פרש פרש 19 פרש פרש 20 21 פרש 22 18 0
25 ספרדספרד פדרו דה לה רוסה DNQ 21 21 20 19 פרש פרש 17 20 21 22 18 18 17 18 פרש פרש 17 21 17 0
מקום נהג אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה סיןסין בחרייןבחריין ספרדספרד מונקומונקו קנדהקנדה ספרדספרד בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה בלגיהבלגיה איטליהאיטליה סינגפורסינגפור יפןיפן קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית הודוהודו איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות ארצות הבריתארצות הברית ברזילברזיל נקודות
  • † – לא סיים את המרוץ, אך קיבל ניקוד לאחר שעבר יותר מ-90% מהמסלול.

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום קבוצה מספר אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה סיןסין בחרייןבחריין ספרדספרד מונקומונקו קנדהקנדה ספרדספרד בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה בלגיהבלגיה איטליהאיטליה סינגפורסינגפור יפןיפן קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית הודוהודו איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות ארצות הבריתארצות הברית ברזילברזיל נקודות
1 אוסטריהאוסטריה רד בול 1 2 11 5 1 6 4 4 פרש 3 5 4 2 22† 1 1 1 1 3 2 6 460
2 4 4 4 4 11 1 7 4 1 8 8 6 20† 11 9 2 3 פרש פרש 4
2 איטליהאיטליה פרארי 5 5 1 9 7 2 3 5 1 2 1 5 פרש 3 3 פרש 3 2 2 3 2 400
6 פרש 15 13 9 15 6 10 16 4 12 9 5 4 8 2 4 6 7 4 3
3 בריטניהבריטניה מקלארן 3 1 14 2 18† 9 16† 16 8 10 2 6 1 פרש 2 4 פרש 5 4 5 1 378
4 3 3 3 8 8 5 1 19† 8 פרש 1 פרש 1 פרש 5 10 4 פרש 1 פרש
4 בריטניהבריטניה לוטוס 9 7 5 14 2 3 9 8 2 5 3 2 3 5 6 6 5 7 1 6 10 303
10 פרש פרש 6 3 4 פרש 2 פרש 6 18 3 פרש 13 7 19† 7 9 פרש 7 פרש
5 גרמניהגרמניה מרצדס 7 פרש 10 פרש 10 פרש פרש פרש 3 7 7 פרש 7 6 פרש 11 13 22† 11 16 7 142
8 12 13 1 5 7 2 6 6 15 10 10 11 7 5 פרש פרש 11 פרש 13 15
6 שווייץשווייץ סאובר 14 6 פרש 10 13 5 פרש 9 פרש 11 4 18† 13 9 13 3 פרש 14 6 14 9 126
15 8 2 11 11 פרש 11 3 9 פרש 6 14 פרש 2 10 פרש 11 פרש 15 11 פרש
7 הודוהודו סהרה פורס אינדיה 11 10 7 12 6 14 7 11 7 פרש 11 12 10 8 4 12 12 12 9 15 19† 109
12 פרש 9 15 12 10 8 12 5 12 9 11 4 21† 14 7 6 8 פרש 8 5
8 בריטניהבריטניה ויליאמס 18 13† 19† 8 פרש 1 פרש 13 12 16 15 13 פרש 11 פרש 8 14 16 5 9 פרש 76
19 16† 6 7 22† פרש 10 17 10 9 17 7 12 10 18† 14 15 10 8 10 פרש
9 איטליהאיטליה טורו רוסו 16 9 12 17 15 13 פרש 14 11 13 13 15 9 12 9 10 9 13 10 12 13 26
17 11 8 16 14 12 12 15 פרש 14 14 16 8 פרש פרש 13 8 15 12 פרש 8
10 מלזיהמלזיה קטרהאם 20 Ret 18 23 17 16 13 18 14 17 19 17 17 14 15 15 17 18 13 18 14 0
21 פרש 16 18 16 17 פרש 19 13 DNS 16 19 14 15 19 17 16 17 16 17 11
11 רוסיהרוסיה מרוסיה 24 14 17 19 19 18 14 פרש DNS 18 22 21 15 17 12 16 18 20 14 19 16 0
25 15† 20 20 פרש פרש פרש 20 15 19 20 20 16 16 16 פרש 19 19 פרש 20 12
12 ספרדספרד HRT 22 DNQ 21 21 20 19 פרש פרש 17 20 21 22 18 18 17 18 פרש פרש 17 21 17 0
23 DNQ 22 22 21 פרש 15 פרש 18 21 23 פרש פרש 19 פרש פרש 20 21 פרש 22 18
מקום קבוצה מספר אוסטרליהאוסטרליה מלזיהמלזיה סיןסין בחרייןבחריין ספרדספרד מונקומונקו קנדהקנדה ספרדספרד בריטניהבריטניה גרמניהגרמניה הונגריההונגריה בלגיהבלגיה איטליהאיטליה סינגפורסינגפור יפןיפן קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית הודוהודו איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות ארצות הבריתארצות הברית ברזילברזיל נקודות
  • † – לא סיים את המרוץ, אך קיבל ניקוד לאחר שעבר יותר מ-90% מהמסלול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2012 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



הקודם:
סבסטיאן פטל
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2012
סבסטיאן פטל
הבא:
סבסטיאן פטל
הקודם:
רד בול
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2012
רד בול
הבא:
רד בול