פורמולה 1 עונת 2012

פורמולה 1 עונת 2012
	סבסטיאן פטל זכה באליפות בפעם השלישית ברציפות
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	18 במרץ 2012
תאריך סיום	25 בנובמבר 2012
מספר עונה	63
מספר מרוצים בעונה	20
זוכה באליפות הנהגים	סבסטיאן פטל
נקודות הנהג הזוכה	281
זוכה באליפות היצרנים	רד בול
נקודות היצרן הזוכה	460
	→ פורמולה 1 עונת 2011 פורמולה 1 עונת 2013 ←

עונת 2012 בפורמולה 1 היא העונה ה-63 בה התקיימה האליפות. 25 נהגים המייצגים 12 קבוצות לקחו חלק ב-20 המרוצים שהתקיימו במדינות שונות. שבעה נהגים שונים נצחו את בעת המרוצים הראשונים בעונה. פרננדו אלונסו היה הנהג הראשון שהשיג ניצחון שני, כשניצח את גרנד פרי אירופה, שהתקיים בולנסיה ולקח את הובלה במרוץ לאליפות. הוא החזיק בראשות הטבלה במהלך שבעת המרוצים הבאים, אך פרישות במהלך הגרנד פרי הבלגי והיפני אפשרו לפטל לתפוס את מקומו. אל המרוץ האחרון בעונה הגיע פטל בפער של 13 נקודות מאלונסו. הוא סיים את המרוץ במקום השישי וזכה באליפות בפעם השלישית ברציפות.

קבוצות ונהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה	מספר	נהגים	סיבובים
אוסטריה רד בול	1	גרמניה סבסטיאן פטל	1-19
אוסטריה רד בול	2	אוסטרליה מארק ובר	1-19
בריטניה מקלארן	3	בריטניה ג'נסון באטן	1-19
בריטניה מקלארן	4	בריטניה לואיס המילטון	1-19
איטליה פרארי	5	ספרד פרננדו אלונסו	1-19
איטליה פרארי	6	ברזיל פליפה מאסה	1-19
גרמניה מרצדס	7	גרמניה מיכאל שומאכר	1-19
גרמניה מרצדס	8	גרמניה ניקו רוזברג	1-19
בריטניה לוטוס	9	פינלנד קימי רייקונן	1-19
	10	צרפת רומן גרוז'אן	1–12, 14–20
	10	בלגיה ג'רום דאמברוסיו	13
הודו סהרה פורס אינדיה	11	בריטניה פול די רסטה	1-19
הודו סהרה פורס אינדיה	12	גרמניה ניקו הולקנברג	1-19
שווייץ סאובר	14	יפן קאמוי קוביאשי	1-19
שווייץ סאובר	15	מקסיקו סרחיו פרס	1-19
איטליה טורו רוסו	16	אוסטרליה דניאל ריקארדו	1-19
איטליה טורו רוסו	17	צרפת ז'אן-אריק ורן	1-19
בריטניה ויליאמס	18	ונצואלה פסטור מלדונדו	1-19
בריטניה ויליאמס	19	ברזיל ברונו סנה	1-19
מלזיה קטרהאם	20	פינלנד הייקי קובלינן	1-19
מלזיה קטרהאם	21	רוסיה ויטלי פטרוב	1-19
ספרד HRT	22	ספרד פדרו דה לה רוסה	1-19
ספרד HRT	23	הודו נראיין קרטיקיאן	1-19
רוסיה מרוסיה	24	גרמניה טימו גלוק	1-19
רוסיה מרוסיה	25	צרפת שארל פיק	1-19

שינויים בנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת לוטוס שחררה את ויטלי פטרוב וברונו סנה, נהגיה בעונה החולפת. במקומם החתימה הקבוצה את קימי רייקונן, שחזר לאליפות אחרי שנתיים של השתתפות באליפות העולם בראלי ואת רומן גרוז'אן לשעבר, אלוף ה-GP2, שנעדר אף הוא כשנתיים מסבב הפורמולה 1^[1]. פטרוב חתם בקבוצת קטרהאם^[2] וסנה הצטרף לקבוצת ויליאמס^[3]. נהג נוסף שחזר לאליפות לאחר היעדרות היה ניקו הולקנברג, ששב לקבוצת פורס אינדיה לצידו של פול די רסטה^[4].

קבוצת טורו רוסו החליפה גם היא את צמד נהגיה - דניאל ריקארדו וז'אן-אריק ורן הוחתמו במקומם של חיימי אלגורשוארי וסבסטיאן באומי^[5].

פדרו דה לה רוסה ונראיין קרטיקיאן חזרו גם להתחרות באליפות כנהגיה של קבוצת HRT. דה לה רוסה לא התחרה באופן סדיר מאז הגרנד פרי האיטלקי בעונת 2010. בעונת 2011 שימש כנהג מבחן עבור קבוצת מקלארן והשתתף בבגרנד פרי הקנדי כנהגה של קבוצת סאובר. קרטיקיאן עזב את הקבוצה לפני הגרנד פרי הבריטי בעונה הקודמת וחזר להופעה נוספת בגרנד פרי הודו.

ג'רום דאמברוסיו, שעזב את קבוצת מארוסיה הצטרף במהלך העונה כנהג שלישי בקבוצת לוטוס. שארל פיק, שסיים במקום הרביעי בסבב ה-gp2 בעונה הקודמת, תפס את מקומו של דאמברוסיו^[6].

לוח המרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב	מיקום	תאריך	פול פוזישן	הקפה מהירה	מנצח
1	אוסטרליה מלבורן, אוסטרליה	18 במרץ 2012	בריטניה לואיס המילטון	בריטניה ג'נסון באטן	בריטניה ג'נסון באטן
2	מלזיה קואלה לומפור, מלזיה	25 במרץ 2012	בריטניה לואיס המילטון	פינלנד קימי רייקונן	ספרד פרנדדו אלונסו
3	שנגחאי, סין	15 באפריל 2012	גרמניה ניקו רוזברג	יפן קאמוי קוביאשי	גרמניה ניקו רוזברג
4	בחריין שאקיר, בחריין	22 באפריל 2012	גרמניה סבסטיאן פטל	גרמניה סבסטיאן פטל	גרמניה סבסטיאן פטל
5	ספרד ברצלונה, ספרד	13 במאי 2012	ונצואלה פסטור מלדונדו	צרפת רומן גרוז'אן	ונצואלה פסטור מלדונדו
6	מונקו מונטה קרלו, מונקו	27 במאי 2012	אוסטרליה מארק ובר	מקסיקו סרחיו פרס	אוסטרליה מארק ובר
7	קנדה מונטריאול, קנדה	10 ביוני 2012	גרמניה סבסטיאן פטל	גרמניה סבסטיאן פטל	בריטניה לואיס המילטון
8	ולנסיה ולנסיה, ספרד	24 ביוני 2012	גרמניה סבסטיאן פטל	גרמניה ניקו רוזברג	ספרד פרננדו אלונסו
9	בריטניה סילברסטון, בריטניה	8 ביולי 2012	בריטניה לואיס המילטון	פינלנד קימי רייקונן	אוסטרליה מארק ובר
10	גרמניה הוקנהיימרינג, גרמניה	22 ביולי 2013	ספרד פרננדו אלונסו	גרמניה מיכאל שומאכר	ספרד פרננדו אלונסו
11	הונגריה בודפשט, הונגריה	29 ביולי 2012	בריטניה לואיס המילטון	גרמניה סבסטיאן פטל	בריטניה לואיס המילטון
12	בלגיה סטבלו, בלגיה	2 בספטמבר 2012	בריטניה ג'נסון באטן	ברזיל ברונו סנה	בריטניה ג'נסון באטן
13	איטליה מונזה, איטליה	9 בספטמבר 2012	בריטניה לואיס המילטון	גרמניה ניקו רוזברג	בריטניה לואיס המילטון
14	סינגפור מרינה ביי, סינגפור	23 בספטמבר 2012	בריטניה לואיס המילטון	גרמניה ניקו רוזברג	גרמניה סבסטיאן פטל
15	יפן סוזוקה, יפן	7 באוקטובר 2012	גרמניה סבסטיאן פטל	גרמניה סבסטיאן פטל	גרמניה סבסטיאן פטל
16	קוריאה הדרומית יונגן, קוריאה הדרומית	14 באוקטובר 2012	אוסטרליה מארק ובר	אוסטרליה מארק ובר	גרמניה סבסטיאן פטל
17	הודו אוטר פרדש, הודו	28 באוקטובר 2012	גרמניה סבסטיאן פטל	בריטניה ג'נסון באטן	גרמניה סבסטיאן פטל
18	אבו דאבי, איחוד האמירויות הערביות	4 בנובמבר 2012	בריטניה לואיס המילטון	גרמניה סבסטיאן פטל	פינלנד קימי רייקונן
19	ארצות הברית אוסטין, ארצות הברית	18 בנובמבר 2012	גרמניה סבסטיאן פטל	גרמניה סבסטיאן פטל	בריטניה לואיס המילטון
20	ברזיל סאו פאולו, ברזיל	25 בנובמבר 2012	בריטניה לואיס המילטון	בריטניה לואיס המילטון	בריטניה ג'נסון באטן

שינויים בלוח התחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנד פרי בחריין, שבוטל בעונה הקודמת עקב מחאות התושבים, שב לסבב האליפות. הגרנד פרי, שתוכנן להתקיים במקור בחודש אוקטובר, הוקדם בסופו של דבר והתקיים במהלך חודש אפריל^[7].
גרנד פרי טורקיה הוצא מסבב התחרויות. במהלך חודש אוגוסט ניהלו מנהלי המרוץ משא ומתן עם ברני אקלסטון על הארכת החוזה, אך בהמשך החודש הוחלט על ביטול המרוץ^[8].

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות חולקו לעשרת הנהגים הראשונים בכל מרוץ, בהתאם לפירוט בטבלה הבאה:

מקום	1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
נקודות	25	18	15	12	10	8	6	4	2	1

מקום	נהג	אוסטרליה	מלזיה		בחריין	ספרד	מונקו	קנדה	ספרד	בריטניה	גרמניה	הונגריה	בלגיה	איטליה	סינגפור	יפן	קוריאה הדרומית	הודו		ארצות הברית	ברזיל	נקודות
1	גרמניה סבסטיאן פטל	2	11	5	1	6	4	4	פרש	3	5	4	2	22†	1	1	1	1	3	2	6	281
2	ספרד פרננדו אלונסו	5	1	9	7	2	3	5	1	2	1	5	פרש	3	3	פרש	3	2	2	3	2	278
3	פינלנד קימי רייקונן	7	5	14	2	3	9	8	2	5	3	2	3	5	6	6	5	7	1	6	10	207
4	בריטניה לואיס המילטון	3	3	3	8	8	5	1	19†	8	פרש	1	פרש	1	פרש	5	10	4	פרש	1	פרש	190
5	בריטניה ג'נסון באטן	1	14	2	18†	9	16†	16	8	10	2	6	1	פרש	2	4	פרש	5	4	5	1	188
6	אוסטרליה מארק ובר	4	4	4	4	11	1	7	4	1	8	8	6	20†	11	9	2	3	פרש	פרש	4	179
7	ברזיל פליפה מאסה	פרש	15	13	9	15	6	10	16	4	12	9	5	4	8	2	4	6	7	4	3	122
8	צרפת רומן גרוז'אן	פרש	פרש	6	3	4	פרש	2	פרש	6	18	3	פרש	-	7	19†	7	9	פרש	7	פרש	96
9	גרמניה ניקו רוזברג	12	13	1	5	7	2	6	6	15	10	10	11	7	5	פרש	פרש	11	פרש	13	15	93
10	מקסיקו סרחיו פרס	8	2	11	11	פרש	11	3	9	פרש	6	14	פרש	2	10	פרש	11	פרש	15	11	פרש	66
11	גרמניה ניקו הולקנברג	פרש	9	15	12	10	8	12	5	12	9	11	4	21†	14	7	6	8	פרש	8	5	63
12	יפן קאמוי קוביאשי	6	פרש	10	13	5	פרש	9	פרש	11	4	18†	13	9	13	3	פרש	14	6	14	9	60
13	גרמניה מיכאל שומאכר	פרש	10	פרש	10	פרש	פרש	פרש	3	7	7	פרש	7	6	פרש	11	13	22†	11	16	7	49
14	בריטניה פול די רסטה	10	7	12	6	14	7	11	7	פרש	11	12	10	8	4	12	12	12	9	15	19†	46
15	ונצואלה פסטור מלדונדו	13†	19†	8	פרש	1	פרש	13	12	16	15	13	פרש	11	פרש	8	14	16	5	9	פרש	45
16	ברזיל ברונו סנה	16†	6	7	22†	פרש	10	17	10	9	17	7	12	10	18†	14	15	10	8	10	פרש	31
17	צרפת ז'אן-אריק ורן	11	8	16	14	12	12	15	פרש	14	14	16	8	פרש	פרש	13	8	15	12	פרש	8	16
18	אוסטרליה דניאל ריקארדו	9	12	17	15	13	פרש	14	11	13	13	15	9	12	9	10	9	13	10	12	13	10
19	רוסיה ויטלי פטרוב	פרש	16	18	16	17	פרש	19	13	DNS	16	19	14	15	19	17	16	17	16	17	11	0
20	גרמניה טימו גלוק	14	17	19	19	18	14	פרש	DNS	18	22	21	15	17	12	16	18	20	14	19	16	0
21	צרפת שארל פיק	15†	20	20	פרש	פרש	פרש	20	15	19	20	20	16	16	16	פרש	19	19	פרש	20	12	0
22	פינלנד הייקי קובלינן	פרש	18	23	17	16	13	18	14	17	19	17	17	14	15	15	17	18	13	18	14	0
23	בלגיה ג'רום דאמברוסיו													13								0
24	הודו נראיין קרטיקיאן	DNQ	22	22	21	פרש	15	פרש	18	21	23	פרש	פרש	19	פרש	פרש	20	21	פרש	22	18	0
25	ספרד פדרו דה לה רוסה	DNQ	21	21	20	19	פרש	פרש	17	20	21	22	18	18	17	18	פרש	פרש	17	21	17	0
מקום	נהג	אוסטרליה	מלזיה		בחריין	ספרד	מונקו	קנדה	ספרד	בריטניה	גרמניה	הונגריה	בלגיה	איטליה	סינגפור	יפן	קוריאה הדרומית	הודו		ארצות הברית	ברזיל	נקודות

† – לא סיים את המרוץ, אך קיבל ניקוד לאחר שעבר יותר מ-90% מהמסלול.

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום	קבוצה	מספר	אוסטרליה	מלזיה		בחריין	ספרד	מונקו	קנדה	ספרד	בריטניה	גרמניה	הונגריה	בלגיה	איטליה	סינגפור	יפן	קוריאה הדרומית	הודו		ארצות הברית	ברזיל	נקודות
1	אוסטריה רד בול	1	2	11	5	1	6	4	4	פרש	3	5	4	2	22†	1	1	1	1	3	2	6	460
1	אוסטריה רד בול	2	4	4	4	4	11	1	7	4	1	8	8	6	20†	11	9	2	3	פרש	פרש	4	460
2	איטליה פרארי	5	5	1	9	7	2	3	5	1	2	1	5	פרש	3	3	פרש	3	2	2	3	2	400
2	איטליה פרארי	6	פרש	15	13	9	15	6	10	16	4	12	9	5	4	8	2	4	6	7	4	3	400
3	בריטניה מקלארן	3	1	14	2	18†	9	16†	16	8	10	2	6	1	פרש	2	4	פרש	5	4	5	1	378
3	בריטניה מקלארן	4	3	3	3	8	8	5	1	19†	8	פרש	1	פרש	1	פרש	5	10	4	פרש	1	פרש	378
4	בריטניה לוטוס	9	7	5	14	2	3	9	8	2	5	3	2	3	5	6	6	5	7	1	6	10	303
4	בריטניה לוטוס	10	פרש	פרש	6	3	4	פרש	2	פרש	6	18	3	פרש	13	7	19†	7	9	פרש	7	פרש	303
5	גרמניה מרצדס	7	פרש	10	פרש	10	פרש	פרש	פרש	3	7	7	פרש	7	6	פרש	11	13	22†	11	16	7	142
5	גרמניה מרצדס	8	12	13	1	5	7	2	6	6	15	10	10	11	7	5	פרש	פרש	11	פרש	13	15	142
6	שווייץ סאובר	14	6	פרש	10	13	5	פרש	9	פרש	11	4	18†	13	9	13	3	פרש	14	6	14	9	126
6	שווייץ סאובר	15	8	2	11	11	פרש	11	3	9	פרש	6	14	פרש	2	10	פרש	11	פרש	15	11	פרש	126
7	הודו סהרה פורס אינדיה	11	10	7	12	6	14	7	11	7	פרש	11	12	10	8	4	12	12	12	9	15	19†	109
7	הודו סהרה פורס אינדיה	12	פרש	9	15	12	10	8	12	5	12	9	11	4	21†	14	7	6	8	פרש	8	5	109
8	בריטניה ויליאמס	18	13†	19†	8	פרש	1	פרש	13	12	16	15	13	פרש	11	פרש	8	14	16	5	9	פרש	76
8	בריטניה ויליאמס	19	16†	6	7	22†	פרש	10	17	10	9	17	7	12	10	18†	14	15	10	8	10	פרש	76
9	איטליה טורו רוסו	16	9	12	17	15	13	פרש	14	11	13	13	15	9	12	9	10	9	13	10	12	13	26
9	איטליה טורו רוסו	17	11	8	16	14	12	12	15	פרש	14	14	16	8	פרש	פרש	13	8	15	12	פרש	8	26
10	מלזיה קטרהאם	20	Ret	18	23	17	16	13	18	14	17	19	17	17	14	15	15	17	18	13	18	14	0
10	מלזיה קטרהאם	21	פרש	16	18	16	17	פרש	19	13	DNS	16	19	14	15	19	17	16	17	16	17	11	0
11	רוסיה מרוסיה	24	14	17	19	19	18	14	פרש	DNS	18	22	21	15	17	12	16	18	20	14	19	16	0
11	רוסיה מרוסיה	25	15†	20	20	פרש	פרש	פרש	20	15	19	20	20	16	16	16	פרש	19	19	פרש	20	12	0
12	ספרד HRT	22	DNQ	21	21	20	19	פרש	פרש	17	20	21	22	18	18	17	18	פרש	פרש	17	21	17	0
12	ספרד HRT	23	DNQ	22	22	21	פרש	15	פרש	18	21	23	פרש	פרש	19	פרש	פרש	20	21	פרש	22	18	0
מקום	קבוצה	מספר	אוסטרליה	מלזיה		בחריין	ספרד	מונקו	קנדה	ספרד	בריטניה	גרמניה	הונגריה	בלגיה	איטליה	סינגפור	יפן	קוריאה הדרומית	הודו		ארצות הברית	ברזיל	נקודות

† – לא סיים את המרוץ, אך קיבל ניקוד לאחר שעבר יותר מ-90% מהמסלול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2012 בוויקישיתוף

תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
פיליפ רוזין, פורמולה 1 חוזרת לעונה מעניינת במיוחד, אוטוספורט, 17 במרץ 2012.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Romain Grosjean joins Kimi Raikkonen at Lotus Renault for 2012, Autosport.com, 9 December 2011
^ vitaly-petrov joins caterham f1 team, 17 February 2012
^ Williams confirms Bruno Senna will race for the team in F1 in 2012, Autosport.com, 17 January 2012
^ Hulkenberg joins Di Resta in Force India's 2012 line-up, Formula1.com, 19 December 2011
^ Ricciardo earns Toro Rosso ride, theaustralian.com.au, 15 December 2011
^ Marussia Virgin Racing Completes 2012 Race Driver Line-up, 27 NOVEMBER 2011
^ United States Grand Prix remains on unchanged 2012 F1 calendar, F1fanatic.co.uk, 7 December 2011
^ Turkish GP chiefs hopeful race will win reprieve on 2012 F1 calendar, Autosport, 8 August 2011

הקודם: סבסטיאן פטל	פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2012 סבסטיאן פטל	הבא: סבסטיאן פטל

הקודם: רד בול	פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2012 רד בול	הבא: רד בול

[1] Romain Grosjean joins Kimi Raikkonen at Lotus Renault for 2012, Autosport.com, 9 December 2011

[2] vitaly-petrov joins caterham f1 team, 17 February 2012

[3] Williams confirms Bruno Senna will race for the team in F1 in 2012, Autosport.com, 17 January 2012

[4] Hulkenberg joins Di Resta in Force India's 2012 line-up, Formula1.com, 19 December 2011

[5] Ricciardo earns Toro Rosso ride, theaustralian.com.au, 15 December 2011

[6] Marussia Virgin Racing Completes 2012 Race Driver Line-up, 27 NOVEMBER 2011

[לוז-7] United States Grand Prix remains on unchanged 2012 F1 calendar, F1fanatic.co.uk, 7 December 2011

[8] Turkish GP chiefs hopeful race will win reprieve on 2012 F1 calendar, Autosport, 8 August 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]