ז'ורז' לואנז'ה
 | |
| לידה |
29 באוגוסט 1910 שטרסבורג, אלזס-לורן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
28 בדצמבר 2018 (בגיל 108) ניי-סיר-סן, או-דה-סן, צרפת |
| שם לידה |
Joseph Éric Georges Loinger |
| מדינה |
צרפת, הקיסרות הגרמנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| מקום מגורים |
הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת |
| השכלה |
בית הספר פוסטל דה קולנז' |
| מעסיק |
צים |
| תפקיד |
|
| בן או בת זוג |
Flore Loinger |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ז'ורז' לוּאַנזֶ'ה (בצרפתית: Georges Loinger; בעברית מתועתק השם לעיתים בצורה לואנז'ר; 29 באוגוסט 1910 – 28 בדצמבר 2018) היה לוחם מחתרת יהודי-צרפתי במלחמת העולם השנייה. על פעילותו זכה בשלל אותות הוקרה, בהם אביר לגיון הכבוד הצרפתי ומסדר הכבוד הגרמני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'ורז' לואנז'ה נולד בשנת 1910 בשטרסבורג, אז חלק מהקיסרות הגרמנית (כיום בצרפת), בן לסולומון לואנז'ה ולמינה ורצברג, יהודים אורתודוקסים. בזמן מלחמת העולם הראשונה גדל אצל דודתו, אמו לעתיד של מרסל מרסו. בשנת 1925 הצטרף לתנועת הנוער הציונית "התקווה", שם פגש את אשתו לעתיד פלורה הלנה רוזנצוויג. התבלט בפעילותו הספורטיבית.
לאחר סיום לימודיו בשנת 1929 עבד בחברת ספנות שפעלה בנהר הריין. בשנת 1932 החל ללמוד חינוך גופני, וב-1935 החל לעבוד כמורה בתחום זה. בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה קלט ילדים יהודים מגרמניה לנכס של משפחת רוטשילד.
בתחילת מלחמת העולם השנייה נלחם נגד גרמניה הנאצית, ובשנת 1940 נפל בשבי. בהמשך אותה שנה נמלט ממחנה השבויים והצטרף לרזיסטאנס.
באפריל 1943 הצטרף למפעל הסיוע לילדים אוז"ה (Œuvre de Secours aux Enfants), אשר לפי רישומי הארגון הציל חמשת אלפים ילדים יהודים שהוריהם נרצחו או נשלחו למחנות. לואנז'ה עצמו סייע להציל את חייהם של מאות ילדים יהודים בדרכים יצירתיות: במסווה של שיעור ספורט בשטח פתוח סמוך לגבול צרפת-ושווייץ, כאשר הכדור עף אל מעבר לגבול הילדים רצו אחריו ולא חזרו.[1] עוד נהג לשלוח אותם לבית קברות בגבול צרפת-שווייץ, שם הלבישם במדי קברנים וציידם בסולם אשר שימש קברנים במלאכתם.[2] בדרך זו הציל 350 ילדים. לפעילותו זו הוא צירף אליו את מרסל מרסו ,בן דודו[3].
במסגרת פעילותו בחר ילדים פגיעים במיוחד שנשלחו לבתים חדשים באזור נפת שבלה, או בקבוצות של 6 עד 10 ילדים לשווייץ. באוגוסט 1943, מספר פלוגות ההברחה הוגדל ממרכזי מגורי הפינוי בסן-ז'רווה (Saint-Gervais) ומז'ב (Megève).[דרושה הבהרה] עד ספטמבר 1943 החזיק את הגבול באזור כוח איטלקי. עם כניעת איטליה לבעלות הברית הוא הוחלף בכוח גרמני, והמשימה הפכה לקשה יותר. ארגון פלוגות ההברחה לשווייץ הופקד בידי לואנז'ה. הברחת הילדים כמעט נעצרה לאחר מעצרים רצופים של אנשי הארגון החל מנובמבר 1943 ובמרץ 1944 התחדשה בקצב מואץ.
לאחר המלחמה סייע לעלייה של ניצולי השואה לארץ ישראל, ובין השאר מילא תפקיד חשוב בארגונה של אוניית המעפילים אקסודוס.[4] שימש כמנהל חברת הבת הצרפתית של חברת הספנות הישראלית "צים"[4] ועמד בראש איגוד המחתרת היהודית בצרפת (ARJF).
נפטר בפריז ב-28 בדצמבר 2018, בגיל 108.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לואנז'ה כתב ספרים אחדים על תקופת מלחמת העולם השנייה:
- Aux frontières de l'espoir (בגבולות התקווה), יחד עם קטי חזן (הקדמה: סרז' קלרספלד), 2006.
- Organisation juive de combat : France, 1940-1945 (הארגון היהודי הלוחם: צרפת, 1940-1945) (בעריכתו), 2006.
- Les Résistances juives en France pendant l'Occupation (ההתנגדות היהודית בצרפת בתקופת הכיבוש), יחד עם סבין זלטון, 2010.
- l’odyssée d’un résistant témoignage d’un centenaire,enfant d’Alsace, בעזרת מישל שלנגר-מרובקה וקטי חזן, 2014.
הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במרץ 2013 התארח אצל נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס.[5]
- בשנת 2014 קיבל אזרחות כבוד של שטרסבורג.[6]
- ביולי 2016 צורף למסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.[7]
- בשנת 2017 הוענק לו אות המציל היהודי.[1][8]
- הוענקו לו גם מדליית הרזיסטנס ואות לגיון הכבוד[9]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'ורז' לואנז'ה נולד למשפחה שבה שבעה ילדים.[10] נולדו לו שני בנים. בן דודו הוא הפנטומימאי מרסל מרסו,[11] ובת אחותו היא הזמרת ירדנה ארזי.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמית ולדמן, מת הצרפתי שהציל 350 ילדים יהודים, באתר מאקו, 30 בדצמבר 2018
- ארז לין, הגיבור הצרפתי־יהודי הלך לעולמו בגיל 108, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2018
- מאיה גז, אחרון גיבורי ההצלה, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 ירדנה ארזי, מיוחד: ירדנה ארזי כותבת על זיכרון השואה, משפחתה והנצחה, באתר וואלה!, 24 באפריל 2017
- ^ עופר אדרת, מת ז'ורז' לואנז'ר, לוחם מחתרת צרפתי-יהודי שהציל מאות ילדים יהודים בשואה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2018
- ^ כך הציל מרסל מרסו יהודים בשואה, באתר ישראל היום
- ^ 1 2 ה. נפתלי, אישים יהודיים וצרפתיים מעלים זכר "יציאת אירופה", על המשמר, 1 באוגוסט 1962
- ^ LE VOYAGE DE GEORGES LOINGER EN ISRAËL, CRIF, 4 MARS 2013
- ^ LA MÉDAILLE DE CITOYEN D'HONNEUR DE LA VILLE DE STRASBOURG REMISE À GEORGES LOINGER, CRIF, 29 OCTOBRE 2014
- ^ Todesmutig - die Geschichte des Monsieur Loinger, Süddeutsche Zeitung, 11. Juli 2016
- ^ רשימת המצילים שקיבלו "אות המציל היהודי" בין השנים 2011-2017 באתר יהודים שהצילו יהודים בשואה
- ^ Le grand résistant Georges Loinger, né à Strasbourg, s’est éteint à l’âge de 108 ans, DNA, 28/12/2018
- ^ הדוד הגיבור שלי ז'ורז' לואנז'ה הלך לעולמו בגיל 108, פוסט בדף פייסבוק של ירדנה ארזי
- ^ Georges Loinger: French hero who saved Jews in WW2 dies, BBC, December 30, 2018