זוולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זוולה
Zwolle
סמל
סמל זוולה
Flag of Zwolle.svg
דגל זוולה
מראה בעיר
מראה בעיר
מדינה הולנדהולנד הולנד
מחוז אוברייסלאוברייסל אוברייסל
ראש העיר הנק יאן מאייר
Henk Jan Meijer
שטח 119.28[1] קמ"ר
גובה 4.0 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 129,840 (נכון ל־1 בינואר 2021)
 ‑ צפיפות 1,072 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 52°30′0″N 6°5′0″E / 52.50000°N 6.08333°E / 52.50000; 6.08333
אזור זמן UTC+1
www.zwolle.nl

זוולההולנדית: Zwolle להאזנה (מידעעזרה)) היא בירת מחוז אוברייסל שבמזרח הולנד. העיר שוכנת כ-120 קילומטרים צפונית-מזרחית לאמסטרדם.

תולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בקרבת העיר, מעידים על התיישבות באזור כבר בתקופת הברונזה. בתקופה הרומית ישבו באזור פרנקים סאלים.

העיר המודרנית נוסדה בסביבות שנת 800, על ידי סוחרים פריזים, חיילים לשעבר של קרל הגדול. שם העיר נגזר מהמילה Suolle, שפירושה "הר". שם זה ניתן לעיר כיוון שהיא ממוקמת על גבעה בין הנהרות המקיפים אותה; אייסל (IJssel), פכט (Vechte), וסוורטה ווטר (Zwarte Water). העיר שהוקמה על הגבעה נשארה יבשה גם כשעלו הנהרות על גדותיהם.

כנסיית סנט מיכאל בעיר, הוקמה במאה ה-15. הכנסייה עומדת על תילה עד היום, ובה במה מגולפת מפוארת המתוארכת לשנת 1620.

ב-31 באוגוסט 1230, העניק הבישוף של אוטרכט לזוולה זכויות עירוניות. בשנת 1294 הצטרפה זוולה לברית ערי הנזה, ובשנת 1361 הצטרפה למלחמתן בואלדמר הרביעי מלך דנמרק. לאחר שנחתם ב-1370 חוזה שטרלזונד, שהסדיר את זכויות סוחרי הברית מול דנמרק, התפתח משמעותית המסחר בין זוולה לסקונה שבשוודיה. השנים 14021450, היו תור הזהב של זוולה, והתמ"ג המקומי גדל פי שישה.

בחודשים יולי 1324 ואוקטובר 1361, הציתו אצילים מקומיים את העיר. לאחר השריפה ב-1324, נותרו רק תשעה מבנים על תילם.

בשנת 1911 היה בזוולה שוק דגים גדול, ושוק הבקר השני בחשיבותו בהולנד (אחרי רוטרדם). ענפי תעשייה נוספים שנפוצו בעיר הם: גידול ועיבוד כותנה, עיבוד ברזל, בניית סירות ועוד.

בליל ה-13 באפריל 1945 הצליח חייל קנדי בשם ליאו מייג'ור לשחרר את העיר מהנאצים לבדו. על מעשה זה קיבל את מדליית ההתנהגות המצוינת.

בשנת 2004 זכתה מסעדת דה ליברייה (De Librije) השוכנת בעיר, בשלושה כוכבי מישלן. המסעדה היא אחת משתי המסעדות היחידות בהולנד שזכו בדירוג הגבוה.

Blauwvingers[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי זוולה ידועים בכינוי Blauwvingers (אצבעות כחולות). מקור השם בשנת 1682 כשהתמוטט מגדל הפעמון שהיה בראש כנסיית סנט מיכאל. לעירייה לא היה כסף לשפץ את הכנסייה, והוחלט למכור את פעמוני הכנסייה לעיר השכנה; קמפן. כדי שעיריית קמפן לא תרוויח מהעסקה, דרשה זוולה מחיר גבוה במיוחד. כנקמה שילמה קמפן במטבעות ה"דיוט" העשויות מנחושת (שווי המטבע 1:160 גילדן). תושבי זוולה שרצו להיות בטוחים שקיבלו את מלוא הסכום, ספרו את כל הכסף עד שאצבעותיהם הפכו כחולות מהנחושת.

יהודי זוולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריחת הקהילה היהודית בזוולה החלה בשנת 1721, כאשר זוולה העניקה אזרחות לסוחרים יהודים. הראשון היה שמואל לוי מדוזבירך (אנ'), ובעקבותיו הגיעו רבים. ליהודי זוולה היו זכויות יותר מאשר ליהודי אמסטרדם. יהודי זוולה יכלו להצטרף לגילדת הסוחרים והיו להם בית קברות ובית כנסת. סוחרי השוק היהודים קיבלו מקום משלהם, ולבקשתם הועבר יום השוק מיום שבת ליום שישי. יהודי זוולה סחרו בטקסטיל, ביגוד, עורות, תבואה ובעלי חיים. היו ביניהם קצבים כשרים, סוחרי בקר וכמה רופאים ורוקחים. בעלי דוכנים בשוק ורוכלים הפכו עם הזמן לבעלי חנויות.

עם זאת, כמו הקתולים, הלותרנים והמנוניטים, היהודים לא היו אזרחים מלאים בזוולה עד 1796 והיו בה גילויים של אנטישמיות. על שלטונות העיר הופעלו שוב ושוב לחצים להגביל את חרויותיהם, אך בדרך כלל פרנסי העיר לא נכנעו ללחצים.

עד מלחמת העולם השנייה היו בזוולה חיים יהודיים תוססים. הם התפרנסו בעיקר ממסחר מפותח בתחומים רבים. בית הכנסת שימש קהילה של כ-750 תושבים יהודים, ומלון ויינברג היה המרכז החברתי. כאן יכלו לאכול אוכל כשר וניתנו שיעורי ריקוד. לאחר המלחמה נותר מעט מהחיים היהודיים העשירים. כחמש מאות מתוך שבע מאות וחמישים תושבי זוולה נרצחו. בעלי חנויות שחזרו התקשו מאוד לפתוח מחדש את חנויותיהם שנתפסו או שנבזזו. בודדים הצליחו. העסק היחיד שעדיין קיים היום נמצא כעת באמסטרדם.

מבין יהודי זוולה התפרסמו ארבעה: הרופא והמדען איזאק ואן דיין (הו'), איש שימור הטבע אלי היימנס (הו'), הסוציאליסט לואיס כהן (הו'), והיזם פינה מרכוס (Fiene Marcus).

כיום יש בזוולה קהילה יהודית קטנה ופעילה.[2]

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוולה היא עיר מרכזית ברשת הכבישים הלאומית, ומשמשת כשער לצפון הולנד. בכביש A28 המקשר בין אוטרכט וחרונינגן, ארבעה מחלפים המשמשים את זוולה. הכביש המהיר A50, מקשר את זוולה לאיינדהובן.
כבישים נוספים הם N35, המתחיל ככביש טבעתי של העיר, וממשיך ככביש המהיר A35 לאנסחדה. כביש N337 מוביל לעיר דוונטר (Deventer), כביש N331 להאסלט (Hasselt), הכבישים N758 ו-N340 לניאולאוסן (Nieuwleusen) ואוּמֵן (Ommen), וכביש N764 המוביל לקמפן.

רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר חוברה לרשת הרכבות של הולנד ב-6 ביוני 1864. כיום יוצאות רכבות מתחנת הרכבת של זוולה לשמונה כיוונים: קמפן, ליברדן, חרונינגן, אמן, אנסחדה, ארנהם/ניימכן, לליסטד/אמסטרדם, ואמרספורט.

המסילה לאמסטרדם העוברת דרך לליסטד, נפתחה בדצמבר 2012.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזוולה הסכם ערים תאומות עם:

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זוולה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתון המתייחס לתחום השיפוט של העירייה, מתוכם 7.17 קמ"ר הם מים, ו-112.11 קמ"ר אדמה.
  2. ^ Museum ANNO toont 300 jaar Joods leven in Zwolle, Weblog Zwolle, ‏30.8.2022 (בהולנדית)